על תבונה ורגישות: המיומנות שמנבאת הצלחה יותר מ - IQ-למה השכל הוא רק כרטיס הכניסה?
איך קורה שהסטודנטים המצטיינים מוצאים את עצמם לא פעם עובדים אצל אלו שהיו תלמידים בינוניים? התשובה נמצאת בנתון אחד מדהים: 58% מההצלחה בקריירה תלויה ביכולת לנהל רגשות - האם נולדים עם זה, ואיך אפשר לפתח את המיומנות
היחידה ששום בינה מלאכותית לא תוכל להחליף?
בשנת 1995, דניאל גולמן, פסיכולוג ועיתונאי מדע במגזין ניו-יורק טיימס, פרסם ספר שכינה "אינטליגנציה רגשית". הטענה שלו הייתה מרעישה: היכולת להבין ולנהל רגשות - שלך ושל אחרים - חשובה להצלחה בחיים ובקריירה הרבה יותר ממנת משכל (IQ) או כישורים טכניים. באותם ימים, המנכ"לים במסדרונות הוול-סטריט התלוצצו, והאקדמיה נותרה סקפטית מול מה שנראה כ"כישור רך" מדי לעולם העסקים הקשוח.
אבל 30 שנה של מחקרים הוכיחו שגולמן צדק, וגם חשף את המרכיב הסודי של המצוינות. מחקר רחב היקף שבדק 33 כישורים שונים בקרב מיליון עובדים, סיפק את ההוכחה המוחצת: אינטליגנציה רגשית (EQ) אחראית ל-58% מההצלחה בעבודה - בכל תעשייה ובכל דרג ניהולי.
הנתונים הכלכליים היו מפתיעים אף יותר: נמצא כי אנשים עם EQ גבוה מרוויחים בממוצע 29,000 דולר יותר בשנה מאנשים עם EQ נמוך, גם כאשר הנתונים היבשים של ה-IQ והניסיון המקצועי היו זהים לחלוטין. אם כך, מהי בדיוק אותה יכולת חמקמקה שהופכת אינטלקט להצלחה בשטח, ומהם חמשת המרכיבים שכל מנהל ועובד חייבים להכיר?
מה זה בדיוק אינטליגנציה רגשית?
גולמן הגדיר 5 מרכיבים:
1. מודעות עצמית: היכולת לזהות את הרגשות שלך בזמן אמת. "אני מרגיש מתוסכל כי הפרויקט לא מתקדם כמו שתכננתי".
- למה הכימיה עם הבוס משפיעה על המשכורת יותר מהביצועים שלכם?
- המשרות הטובות ביותר שלא לקחת: מה גורם לנו לעשות בחירות גרועות בקריירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. ויסות עצמי: היכולת לנהל רגשות ולא לפעול מתוכם באופן אימפולסיבי. לא לצעוק בישיבה כשאתה כועס, לא להגיב לאימייל מתסכל תוך 2 דקות.
3. מוטיבציה פנימית: להיות מונע ממטרות פנימיות, לא רק מתגמולים חיצוניים. "אני עושה את זה כי זה חשוב לי", לא "אני עושה את זה כדי לקבל בונוס".
4. אמפתיה: היכולת להבין מה אחרים מרגישים ולמה. "הוא לא כועס עלי - הוא לחוץ בגלל הדדליין".
- תפסיקו לג'נגל: מחקר מדעי אישר כי ריבוי משימות מעכב ופוגע בתפוקה
- פרדוקס הבחירה - כשעומדות בפנינו יותר אפשרויות, נקבל החלטות גרועות יותר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דחיינות היא איתות מהמוח; מה הוא מנסה להגיד לנו?
5. כישורים חברתיים: ניהול יחסים, פתרון קונפליקטים, בניית רשתות של קשרים.
המחקר שבדק מנהלים מצטיינים
חוקר מהרווארד בדק מה מבדיל בין מנהלים מצטיינים למנהלים ממוצעים ב-200 חברות גלובליות.
אלה הממצאים שאסף:
· 90% מהמנהלים המצטיינים היו בעלי EQ גבוה - לעומת רק 20% מהמנהלים הממוצעים.
· IQ וכישורים טכניים חשובים כדי להיכנס לתפקיד, אבל לא היו מנבאים להצטיינות. כולם היו חכמים ומוכשרים - מה שהבדיל בין טוב למעולה היה EQ.
דוגמה קונקרטית: חברת קוסמטיקה החליטה לגייס אנשי מכירות לפי EQ במקום לפי ניסיון או השכלה. התוצאה: המוכרים עם EQ גבוה מכרו מוצרים ב-91,370 דולר יותר בשנה - ונשארו בחברה פי שניים זמן.
למה EQ חשוב יותר מ-IQ?
מחקרים מצאו שברוב התפקידים המקצועיים, IQ של 120 מספיק. מעבר לזה, יותר IQ לא תורם להצלחה - ואלה הסיבות לכך:
1. רוב העבודה מצריכה אינטראקציה אנושית: גם מהנדסי תוכנה צריכים לעבוד בצוות, להסביר רעיונות, לנהל משא ומתן על דרישות. IQ גבוה לא עוזר אם אתה לא מסוגל לתקשר.
2. קבלת החלטות במצבי לחץ: IQ עוזר בחשיבה לוגית, אבל מחקרים מראים ש90% מההחלטות הן רגשיות. אנשים עם EQ גבוה מזהים את הרגשות שמשפיעים על ההחלטה ומסוגלים לנטרל אותם.
3. מנהיגות: נמצא שמנהיגים עם EQ גבוה מייצרים צוותים עם מורל גבוה ב-20% ופרודוקטיביות גבוהה ב-31%. אנשים עובדים טוב יותר עבור מנהל שמבין אותם.
מחקר המוח: מה קורה כה-EQ נמוך?
חוקרים מאוניברסיטת איווה חקרו מטופלים עם נזק לקורטקס הפרה-פרונטלי - אזור המוח האחראי על עיבוד רגשות וויסות עצמי. המטופלים האלו היו חכמים לחלוטין - IQ תקין, זיכרון מצוין, יכולות לוגיות שלמות. אבל חייהם קרסו. הם לא הצליחו לשמור על עבודה, לנהל יחסים או לקבל החלטות פשוטות - כי הם לא הבינו את הרגשות של עצמם או של אחרים. הם היו "עיוורי רגשות".
המחקר הוכיח: רגשות הם לא "רעש" שמפריע לחשיבה רציונלית - הם חלק מהחשיבה. ללא יכולת לעבד רגשות, אפילו ההחלטות הפשוטות ביותר הופכות בלתי אפשריות.
החדשות הטובות: אפשר ללמוד את זה
בניגוד ל-IQ, שנותר קבוע יחסית לאורך החיים, EQ הוא משתנה וניתן לשיפור. מחקרים הראו שאפשר לאמן את המוח לזהות ולנהל רגשות טוב יותר.
מחקר של ייל משנת 2019 בדק 530 עובדים שעברו תוכנית אימון ל-EQ במשך 6 חודשים. במסגרת התוכנית הם למדו:
· לזהות רגשות בזמן אמת
· להשהות תגובה (לספור עד 10 לפני תגובה רגשית)
· לקרוא שפת גוף ורמזים חברתיים
· טכניקות הרגעה (נשימות, reframing)
אחרי 6 חודשים התוצאות היו מדהימות: ציון ה-EQ שלהם עלה בממוצע ב-23%; הערכות הביצועים עלו ב-18%, ושיתוף הפעולה בצוותים השתפר ב-32%, לפי דיווח עמיתים.
התפקידים שבהם EQ משחק תפקיד חשוב:
אינטליגנציה רגשית מפותחת חשובה בכל תפקיד, אבל ישנם תפקידים שבהן המשמעות שלה קריטית במיוחד:
מנהלים: EQ מסביר 71% מההבדל בין מנהלים טובים לממוצעים. מנהלים צריכים להבין את הצוות, לנהל קונפליקטים ולדעת לתת משוב בצורה בונה.
מכירות ושירות לקוחות: EQ מנבא 67% מההצלחה במכירות. היכולת לקרוא את הלקוח, להבין מה הוא באמת צריך ולבנות אמון.
משאבי אנוש: EQ מנבא הצלחה ב-58% - צריך להבין אנשים, לנהל קונפליקטים ולזהות כישרונות.
רופאים ואחיות: מחקרים מראים שמטופלים של רופאים עם EQ גבוה הם שבע רצון ב-48% יותר, וגם שיעור הטעויות המקצועיות שלהם נמוך ב-37% - כי הם מקשיבים טוב יותר ומבינים את החששות של המטופלים.
הצד האפל: כשמשתמשים ב-EQ לרעה
חוקרים מזהירים: EQ הוא כלי, ואפשר להשתמש בו לטוב או לרע.
מחקר שנערך באוניברסיטת ניו יורק מצא שאנשים עם EQ גבוה נתפסים כמנהיגים - גם כשהם לא בהכרח מוכשרים. הם יודעים איך "לשחק את המשחק" - לחייך במקום הנכון, להגיד את מה שאנשים רוצים לשמוע, לבנות קואליציות.
זה מסביר מניפולטורים כריזמטיים - אנשים שמשתמשים ב-EQ כדי לנצל אחרים. הם מזהים חולשות רגשיות, משתמשים באמפתיה כדי לגלות מידע ומנצלים את זה.
ההבדל בין שימוש טוב ב-EQ לשימוש רע הוא הכוונה. אם אתה משתמש ב-EQ כדי לעזור לאנשים, לפתור קונפליקטים ולבנות צוותים - זה חיובי. אם אתה משתמש בו כדי לעשות מניפולציות, להשיג כוח ולפגוע באחרים - זה הרסני.
איך תשפרו את האינטליגנציה הרגשית ב-5 טכניקות פשוטות?
1. יומן רגשות: כתבו כל יום 3 רגעים רגשיים ומה גרם להם. זה מגביר מודעות עצמית. מחקרים מראים ש90 יום של ניהול יומן רגשות מגדילים EQ ב-17%.
2. ספירה לאחור מ-10: כשאתם מרגישים רגש עוצמתי כמו כעס או תסכול, ספרו לאחור מ-10 לפני תגובה. זה נותן לקורטקס הפרה-פרונטלי האחראי על עיבוד הרגשות זמן "להתעורר" ולשלוט על האמיגדלה - מרכז הפחד והכעס.
3. תרגול אמפתיה פעיל: בשיחות, נסו לחזור על מה שהאדם האחר אמר במילים שלכם. "אם הבנתי נכון, אתה מרגיש ש..." זה מאלץ אתכם להקשיב באמת, לא רק לחכות לתורכם לדבר.
4. קבלו משוב על EQ: שאלו 5-3 אנשים שעובדים איתכם: "איך אתה חווה אותי ברגעי לחץ? האם אני מקשיב? האם אני מגיב טוב לביקורת?" זה קשה, אבל מגלה נקודות עיוורות.
5. תרגול מיינדפולנס: מדיטציה, נשימות או פשוט 5 דקות של שקט ביום. מחקרים מראים ש-8 שבועות של מיינדפולנס משפרים EQ ב-21% - כי זה מגביר מודעות לרגשות בזמן אמת.
EQ בעידן ה-AI
ככל שמכונות משתלטות על משימות טכניות ואנליטיות, EQ הופך לכישור האנושי הייחודי. AI יכול לנתח נתונים, לכתוב קוד, לתרגם שפות - אבל הוא לא יכול להבין רגש, לבנות אמון או לנהל קונפליקט מורכב.
מחקר משנת 2023 זיהה את האינטליגנציה הרגשית כאחת מ-10 המיומנויות הכי חשובות לעתיד - יחד עם חשיבה ביקורתית, יצירתיות ופתרון בעיות מורכבות.
חברות שמשקיעות בהכשרת EQ רואות תוצאות: חברת מוטורולה למשל דיווחה כי כל דולר שהושקע בהכשרת EQ החזיר 3 דולר בשיפור פרודוקטיביות ושימור עובדים.
התוצאות מדברות בעד עצמן, IQ פותח לכם דלתות אבל האינטליגנציה הרגשית שלכם היאט שתקבע כמה רחוק תגיעו. אנשים עם יכולת להבין רגשות - שלהם ושל אחרים - מנהלים טוב יותר, מוכרים טוב יותר ומובילים טוב יותר, והחדשות הטובות: בניגוד ל-IQ, EQ אפשר לשפר בכל גיל.
