אחרי שהשיג תשואה של 300% בבזק, תומר ראב"ד סבור שהאפסייד עדיין גדול - ראיון מיוחד

תומר ראב"ד אחראי על אחת מהצפות הערך הגדולות בשוק המקומי בשנים האחרונות. תומר לפני קרוב לעשור היה בנקאי השקעות מצליח שהתמחה ברכישות ומיזוגים גדולים בשוק התקשורת בעיקר בארה"ב. לפני 9 שנים במקביל להיכרות עם הנהלת קרן סרצ'לייט הוא שם עין על בזק. שנתיים אחרי, הוא הוביל לרכישת סרצ'לייט במסגרת הסדר חוב של קבוצת אלוביץ'. הוא התמנה לדירקטור, בהמשך ליו"ר הקבוצה והצליח יחד עם ההנהלה, במיוחד בתקופת ניר דוד בשנתיים האחרונות להשיג תשואה של 300% על ההשקעה. 

היום בוועידת ביזפורטל - על בזק, מניות הביטוח, פאלו אלטו, שבבים ותובנות מהמומחים בגדולים בארץ  

הישג מרשים כי למרות שבזק היתה אז בשפל, זו עדיין חברה סולידית, לא חברת חלום, והתשואה היא בהחלט תשואת חלום. ההישג הזה הביא את תומר ראב"ד להיות אחד מאנשי השנה של ביזפורטל. זאת הצפת ערך נדירה, והשאלה הגדולה כמו תמיד - היא מה יהיה בהמשך?  ראב"ד אופטימי. התחזית קדימה מרשימה, מ-EBITDA  של 2 מיליארד שקל הוא מצפה ל-2.8 מיליארד שקל ב-2029 - אלו התחזיות הרשמיות של החברה, אבל בין השורות אפשר להבין שהמטרה לעקוף אותן. 

בשיחה עם ביזפורטל, ראב"ד מסביר כי אלו התחזיות הרשמיות, אבל יש אפשרות סבירה להכות את התחזיות האלו - "הגענו למקום של בערך 20% Capex to Sales, ואנחנו יורדים לכיוון 16%-17%. זה מפנה תזרים של מאות מיליוני שקלים. התחזיות שפרסמנו הן במצב הבסיס, בלי הפרדה מבנית ובלי פעילות בינלאומית נוספת ולשם אנחנו חותרים. ישראל היא גשר בין מזרח למערב, בזק תהיה גשר התקשורת בין אירופה להודו. גם בלי המהלכים האלה, אנחנו רואים צמיחה מאזורי ה-2 מיליארד EBITDA לכיוון "אזורי ה-2.75, בתרחיש האמצע שפרסמנו".

• בזק חושפת את יעדי 2029: צופה EBITDA מתואם של עד 4.4 מיליארד שקל
• "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בוא נניח שמבחינת תמחור של מכפיל רווח השוק משאיר אתכם באותו מכפיל, ושאתם מגשימים את הפוטנציאל שאתה מדבר עליו כמרכז-גשר בין מזרח למערב, זה אומר שהמניה אמורה בתרחיש הבסיס לעלות בכ-40% עד 2029 ועם הפוטנציאל הנוסף 60%-70%? "אני אופטימי".

ראב"ד מדבר כבר תקשורת שיחבר רחב בין מזרח למערב, על עסקאות שילכו ויגדלו. על לקוח של עשרות מיליוני שקלים שעשוי להכפיל את היקף התעבורה והתשלום ועל פוטנציאל של עשרות לקוחות. ומה הרווחיות? "הרווחיות טובה, התשואה להון טובה מאוד".

אז הפוטנציאל משמעותי ויש גם היסטוריה של עמידה בתחזיות בשנים האחרונות. בזק מספקת כל שנה תחזית קדימה ועומדת בה.      

עמדתם באקסלים של תוכנית העבודה עם הכניסה של סרצ'לייט? 

"כן. היו תזוזות במקומות שונים למעלה ולמטה, אבל בסיכום הכולל - כן. המספרים היו בערך כפי שהערכתי אז".         

כשתומר ראב"ד נכנס לדירקטוריון בזק בשנת 2020, הוא מצא חברה בסחרור ניהולי ואסטרטגי, שסבלה מירידה בהכנסות ומעיכוב משמעותי בכניסה לעולם הסיבים האופטיים. ראב"ד, שהגיע מעשור של בנקאות השקעות בוול-סטריט וליווי עסקאות ענק  בעיקר בתחום התקשורת, זיהה יחד עם קרן סרצ'לייט את הפוטנציאל הטמון בתשתית הליבה של ישראל. 

• היום בבורסה: זו המניה שתיכנס לכם לפנסיה
• טאואר עקפה את הציפיות; מכריזה על השקעת ענק ב-AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עדכון המדדים: מניות השבבים צפויות ליהנות מביקושים משמעותיים...

המהלך לא הסתכם בשינוי הנהגה. תחת כהונתו כיו"ר, בזק נכנסה למחזור השקעות רחב היקף כ-9 עד 10 מיליארד שקל בחמש שנים שכלל האצה של פריסת הסיבים האופטיים, חיזוק רשתות דור 4 ו-5, והשלמת המעבר של yes משידורי לוויין לשידורי אינטרנט. במקביל, הקבוצה עברה לאחרונה שינוי מבני עם פירוק ההחזקה של בי-קום והפיכתה לחברה ללא גרעין שליטה. זה הוביל להחזקה מבוזרת יותר ועלייה בשיעור המשקיעים הזרים לכ-35%-40%, לצד מינוף נמוך יחסית לענף ויחס חוב נטו ל-EBITDA של כ-1.5.

"הפוקוס המרכזי היה להבין איך מחזירים את בזק להיות רלוונטית אחרי כמעט חמש שנים של ירידה בהכנסות וברווחיות. השקענו כדי להכין את המדינה ואת המשק ל-20 השנים הקרובות" הוא אומר, התוצאות לא איחרו לקבל ביטוי גם בבורסה, בזק זינקה פי ארבעה מאז הכניסה של ראב"ד לקבוצת התקשורת.

תומר, בוא נחזור לרגע לתחילת 2020. בזק מגיעה אחרי כמה שנים לא פשוטות, גם מבחינת ביצועים פיננסיים, גם מבחינת טלטלות ניהוליות ורגולטוריות, וגם עם תחושה בשוק שהיא איבדה כיוון אסטרטגי. אתה נכנס לדירקטוריון, זמן קצר אחרי עסקת סרצ'לייט. מה אתה רואה מול העיניים כשאתה פותח את הדוחות ואת חדרי הישיבות? מה הבעיה האמיתית שזיהית?

"קודם כל ראיתי חברה עם נכסים חזקים מאוד, אבל עם פער בין העוצמה התשתיתית שלה לבין התפיסה שלה את עצמה. הייתה שחיקה מתמשכת, גם בהכנסות וגם ברווחיות, אבל יותר מזההיה חסר סיפור קדימה. הרבה דיונים נסובו סביב עבר, סביב משברים, סביב רגולציה, ופחות סביב השאלה לאן הולכים בשלוש, חמש ועשר השנים הבאות.

"האתגר בעיניי לא היה רק פיננסי. הוא היה ניהולי ותפיסתי. בזק היא תשתית לאומית, אבל היא לא יכולה להרשות לעצמה להתנהל כמו מונופול היסטורי שמגן על הקיים. היה צריך להחדיר תחושת דחיפות, לבנות מחדש תהליך קבלת החלטות שמסתכל קדימה, ולייצר משמעת, איפה משקיעים, באיזה סדר עדיפויות, ומה התשואה שאנחנו מצפים לראות.

"הייתה תקופה מאוד ארוכה, כמעט עשור, שההתנהלות מול הרגולטורים הייתה הרבה דרך בג"צים ועימותים. זה לא סוד, זה היה בחוץ. במבחן השנים האחרונות, השיח עבר להיות הרבה יותר רציונלי. זה לא אומר שתמיד אוהבים כל החלטה של רגולטור, אבל יש יותר הבנה לצורך בהשקעות בתקשורת. בסוף, אם רוצים תשתיות מתקדמות, צריך לאפשר לחברות להשקיע.

במקביל אתם נכנסים למחזור השקעות גדול, כמעט 9-10 מיליארד שקל בחמש שנים?

"ההחלטה הייתה להשקיע נכון, אבל גם לשמור על יציבות פיננסית. בזק היום עם יחס חוב נטו ל-EBITDA של בערך 1.5, זה נמוך יחסית לחברות תקשורת באירופה. במקביל שמרנו על חלוקת דיבידנד גבוהה. היה חשוב לנו לא להיכנס למצב של מינוף עודף שיגביל אותנו קדימה".

"הגענו למקום של בערך 20% Capex to Sales, ואנחנו יורדים לכיוון 16%-17%. זה מפנה תזרים של מאות מיליוני שקלים. התחזיות שפרסמנו הן במצב הבסיס, בלי הפרדה מבנית ובלי פעילות בינלאומית נוספת. כלומר, גם בלי המהלכים האלה, אנחנו רואים צמיחה מ"אזורי ה-2 מיליארד EBITDA" לכיוון "אזורי ה-2.75", בתרחיש האמצע שפרסמנו".

בכל זאת, אם נסתכל על המספרים היבשים - המניה עלתה פי ארבעה מאז שנכנסת. השוק כבר תימחר חלק גדול מהמהפך הזה. השאלה היא אם, במבט קדימה, יש עוד מקום לעליות?

"אני לא נותן גיידנס למחיר מניה. אבל יש פה דיבידנד של 5%–6%, דיברנו גם על אפשרות להגדיל בייבאק. אנחנו שואפים גבוה יותר".

פריסת הסיבים הושלמה כמעט במלואה, אם שלב הבינוי הסתיים, מה בעצם יהיו מנועי הצמיחה של בזק מכאן והלאה? מאיפה אמור להגיע האפסייד בשנים הקרובות מעבר לשיפור תפעולי אורגני?

"השכבה הראשונה היא הבסיסית - המשך חדירה לסיבים, שיפור מתמשך בתפעול ושימור הלקוחות. גם אם הפריסה הושלמה, יש עדיין חדירה ללקוחות והגדלת ARPU. השכבה השנייה היא העובדה שההשקעות הגדולות כבר מאחורינו. כשה-Capex יורד, כל שקל נוסף ב-EBITDA מתורגם בצורה חדה יותר לתזרים. זו נקודה שלא תמיד רואים מיד בדוחות, אבל היא מהותית.

"השכבה השלישית היא הפעילות הבינלאומית. הכבל מזרחה ומערבה הוא מנוע צמיחה משמעותי. היום הרבה מהתעבורה בין אירופה לאסיה עוברת בים האדום, ואין מספיק שרידות. תמיד צריך שני נתיבים. ישראל היא האופציה הגיאוגרפית היחידה באזור שמאפשרת חלופה יבשתית. כבר היום יש לנו לקוח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה בתוואי הזה, מהמזרח התיכון ועד איטליה".

ראב"ד מסביר שהוא בדיוק טס לדובאי לסגירת עסקאות אסטרטגיות שקשורות לתקשורת בין המזרח למערב. ישראל תהיה מרכז תקשורת עולמי בחזון שלו ויש כבר עסקאות. "אני ממריא היום בערב לדובאי בדיוק בנושא הזה. יש לנו תהליכים מתקדמים ופרויקטים חתומים מול חברות מהאזור וגם מול חברות תקשורת מאירופה. היום חלק גדול מהתעבורה בין אירופה לאסיה עובר בים האדום דרך מצרים, ואין מספיק שרידות. תמיד צריך שני נתיבים. ישראל היא האופציה הגיאוגרפית היחידה באזור שמאפשרת חלופה יבשתית.

"כבר דיווחנו על עסקה שנחתמה ושולמה, עם לקוח שמעביר תעבורה מהמזרח התיכון ועד איטליה דרך ישראל, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה".

אתה מדבר על לקוח אחד בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. זה תחום שיכול להפוך למשמעותי בקנה מידה של בזק?

"אני מקווה שיותר מלקוח אחד. הביקוש לשרידות בתעבורת דאטה רק גדל. היום הכבל של בזק בינלאומי מספק בערך 20–25 טרה-ביט מבחינת קיבולת. הכבלים החדשים שעליהם אנחנו מדברים יכולים להגיע ל-400-500 טרה-ביט. אלה סדרי גודל אחרים לגמרי. ככל שהביקוש גדל, גם ההיקפים גדלים".

איך מסתכלים על הרווחיות בתחום הזה? זה לא תחום שיישחק עם הזמן?

"הרווחיות בעולמות הכבל גבוהה מאוד ברמת ה-P&L. זה תחום עתיר Capex, אבל אחרי שההשקעה מבוצעת, המרווחים גבוהים. צריך להסתכל על זה במונחים של תשואה על ההון המושקע. בעיניי זה מהלך שישפר את התשואה על ההון, לא יפגע בה. בזק היום ב-ROC מהגבוהים באירופה".

נחזור רגע פנימה. סרצ'לייט יצאה. בזק הפכה לחברה ללא גרעין שליטה - זה משנה משהו בניהול היומיומי?

"זה מחייב בין היתר משמעת גבוהה מול שוק ההון. כשאין גרעין שליטה, אתה נמדד כל הזמן מול המשקיעים. היום כ-35%–40% מבעלי המניות הם זרים. זה אומר שאנחנו צריכים לפעול בסטנדרטים בינלאומיים. מבחינתי זה דבר חיובי". 

איך אתם מוודאים שהחברה לא חוזרת לשחיקה של העשור הקודם?

"הדרך היא השקעה ארוכת טווח ומשמעת פיננסית. הורדנו מינוף, שמרנו על תזרים חזק, והצבנו יעדים לטווח של שלוש עד חמש שנים קדימה, וגם עד 2029. אנחנו לא עובדים רק רבעון קדימה. גם בתקופות של קורונה, מערכות בחירות ומלחמה, האיתנות שבנינו הוכיחה את עצמה. זה מה שמאפשר להמשיך קדימה".

ולסיום, אחרי חמש שנים אינטנסיביות, אתה מרגיש שהמהפך הושלם?

"אנחנו רק בתחילת הדרך. השלמנו מחזור השקעות גדול, ועכשיו עוברים לשלב שבו רואים את הפירות. יש עדיין מהלכים רגולטוריים כמו הפרדה מבנית, ויש פעילות בינלאומית. אבל גם במצב הבסיס, בלי האירועים האלה, אנחנו רואים צמיחה. המטרה היא להמשיך לבנות ערך לאורך זמן".