יסמין לוקץ': ״יש בום של סטארטאפים - יזמים שחזרו מהמילואים מקימים חברות״

ההייטק הישראלי דיווח השבוע על סגירת שני אקזיטים מרשימים - ויז נמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר, סייבר ארק נמכרה לפאלו אלטו בסכום של מעל 22 מיליארד דולר (הסכום היה גבוה יותר, אך חלקו היה במניות שירדו מאז הדיווח על העסקה). במקביל יש כמעט כל יום עסקה או שתיים של גיוסים - 20,30, אפילו 100 מיליון דולר. על פי נתונים עדכניים יש לעובדים בהייטק הישראלי אופציות ומניות בערך של 150 מיליארד שקל - הנתונים המצוינים האלו מגיעים למרות המלחמה, ובזכות הנאסד"ק. הנאסד"ק הוא חזות עולם הטכנולוגיה. החברות הענקיות משרתות את המשקיעים שרוצים עמידה ביעדים וכדי לעמוד ביעדים צריך לצמוח - גם דרך רכישות.

הנאסד"ק בשיא - עולמות ההייטק בשיא. יסמין לוקץ', משקיעת הון סיכון ומייסדת אייקון וקוד פור ישראל, מספרת בשיחה עם ליאור קינן בוועידת ההשקעות של ביזפורטל כי היא רואה "בום של סטארטאפים". 

מה זה בעצם אומר, מה את רואה בשטח?

"אני רואה אירוע שמרגש מאוד - יש עכשיו בום של הקמת סטארטאפים. כמו שיש בייבי בום אחרי מלחמה, יש עכשיו בום אחר. אנשים שהיו במילואים, צוותים שלמים, גם מיחידות טכנולוגיות וגם קרביים, נפגשו, דיברו, העלו רעיונות. עכשיו כשהם סיימו את המילואים וחזרו, הם פשוט מקימים חברות. אני רואה גם מיזמים שהתחילו ממש רגע לפני המלחמה וכשלו כי המייסדים היו במילואים ולא יכלו לתת לזה את כל תשומת הלב. עכשיו הם חוזרים לסיבוב שני. הם כבר למדו מהטעויות שלהם. הם עושים את זה אחרת.

"יש הרבה התחלות חדשות. זה משהו שאני מאוד אוהבת לראות. ובמקביל יש גם הרבה רכישות. לא רק העסקאות הגדולות שכולם אוהבים לדבר עליהן, אלא גם חברות מתקדמות שרוכשות חברות צעירות. שני הדברים חשובים. בגדול, אני אופטימית. כשמשקיעת הון סיכון אומרת שהיא אופטימית, זה כי אין ברירה. חלק קטן מההשקעות מצליח, זה הטבע של התחום, אבל זה חלק מהמשחק."

מהם האתגרים המרכזיים לענף בתקופה הקרובה?

"יש הרבה אתגרים. אני מאוד אוהבת שוק חופשי, אבל יש מקומות שבהם חייבת להיות התערבות ממשלתית. אין מספיק תשתיות. במיוחד בעידן של בינה מלאכותית. צריך יותר כוח מחשוב, יותר GPU, יותר אנרגיה. גם אם נכנסות לכאן חברות גדולות זה עדיין לא מספיק.

"המדינה צריכה להבטיח שיש כאן תשתיות. לקדם מחקרים באוניברסיטאות. לאפשר לחברות לצמוח. יש גם את הנושא של רגולציה. הבינה המלאכותית מביאה איתה הרבה הזדמנויות, אבל צריך גם להבין איך משתמשים בה ומה מותר ומה אסור. אם אין מסגרת ברורה, זה עלול להקשות.

"ויש אתגר דמוגרפי. אני מסתכלת קדימה ורואה חלק הולך וגדל באוכלוסייה שלא לומד לימודי ליבה. בעוד 20 או 30 שנה, מאיפה יבואו הטאלנטים? ההייטק הוא הקטר של המדינה. אם לא נטפל בזה עכשיו, זה ישפיע. הייתי רוצה שבשנת בחירות, כשבוחרים למי להצביע, גם הנושא הכלכלי והטכנולוגי יהיה על השולחן. שכל מפלגה תגיד מה היא מתכוונת לעשות כדי לחזק את התעשייה ואת האקדמיה. זה לא נושא שולי."

מה מצבה של ישראל ביחס לעולם בתחום הבינה המלאכותית?

"יש לנו טאלנטים. אין לנו מודלים גדולים כמו צ'אט GPT או קלוד שנבנו כאן, אבל יש כאן אנשים שיכולים לעשות דברים מדהימים. הבינה המלאכותית שינתה את הקצב. יש דרישה גדולה מאוד לתשתיות ולאנרגיה, אבל גם אפשרויות שלא היו קודם. אני אתן דוגמה: השקענו בחברה שבאפריל החליטה שהיא בונה מוצר. באוגוסט הוא כבר היה מוכן. בדצמבר הם היו עם מיליון דולר הכנסות. זה בתוך פחות משנה. פעם זה היה לוקח הרבה יותר זמן.

"הקצב אחר לגמרי. ואנחנו לא מדברים רק על AI קלאסי, אלא גם על רובוטיקה, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות עמוקות. יש הרבה דברים שקורים במקביל."

עד כמה את מוטרדת מבריחת מוחות?

"אני לא רואה בזה איום קיומי. חלק מההייטק זה להיות גלובלי. חשוב שאנשים ייסעו, יעבדו בחו"ל, ילמדו מטאלנטים ומשקיעים אחרים. כל עוד הם חוזרים ומביאים את הידע חזרה לכאן, זה טוב. רוב היזמים הישראלים משאירים כאן מרכזי פיתוח. יש כאן את החברים מהצבא, את הרשתות, את הנגישות לאנשים טובים. זה משהו שתמיד היה ותמיד יהיה."

מה יש ליזם הישראלי שאין לאחרים?

"אני לא אוהבת הכללות, אבל משהו שאני מסתכלת עליו הרבה בשנים האחרונות זה החוסן הנפשי. דיברו הרבה על יוצאי יחידות טכנולוגיות, אבל אני מסתכלת גם על לוחמים שחזרו מהשטח. מי שהתמודד עם ירי ועם מצבים קיצוניים, לקוח שלא משלם בזמן זה קטן עליו. הרבה מיזמים נופלים לא בגלל הטכנולוגיה אלא בגלל כישורים רכים. ריבים בתוך הצוות, קושי להתמודד עם לחץ. החוסן המנטלי הוא יתרון אמיתי. ואנחנו גם מאוד יצירתיים. אם סוגרים דלת, נכנסים מהחלון. אם צריך, מוצאים דרך אחרת. זה משהו שמאפיין אותנו." 

מה צריך לעשות בהיבט החינוך כדי לאפשר ליותר אנשים להגיע להייטק?

"ההייטק כבר לא שייך רק להייטקיסטים. זה לכולם. אני התחלתי ללמוד אנגלית רק בכיתה ד'. היום זה נשמע לא הגיוני. צריך להתחיל מוקדם. גם מדעי המחשב לא היו חלק מהלימודים שלי בתיכון. היום זה צריך להיות בסיס. צריך ללמד אנגלית, מתמטיקה, מדעי המחשב מגיל צעיר. גם במרכז וגם בפריפריה. סטודנטים צריכים לדעת איך להשתמש בבינה מלאכותית, לא רק ללמוד עליה. אם רוצים שליותר אנשים תהיה הזדמנות להיכנס לענף הזה, צריך להתחיל בחינוך."