
100 מוצרים, מחיר אחד: משרד הכלכלה משיק את יוזמת ״הסל של ישראל״
משרד הכלכלה יוביל הליך תחרותי פתוח בין רשתות הקמעונאות הגדולות בישראל, שבמסגרתו תיבחר רשת אחת שתתחייב למכור סל אחיד של 100 מוצרי יסוד במחיר הנמוך ביותר לצרכן, למשך שישה חודשים לפחות, כחלק ממהלך לאומי להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק המזון
משרד הכלכלה והתעשייה משיק יוזמה חדשה בשם ״הסל של ישראל”, שמטרתו להפחית את יוקר המחיה ולהגביר את התחרות בענף הקמעונאות. במסגרת המיזם, יתקיים הליך תחרותי פתוח בין רשתות המזון הגדולות בישראל, שבסופו תיבחר רשת אחת שתציע לציבור סל אחיד של 100 מוצרי יסוד במחיר הנמוך ביותר.
סל המוצרים כולל שורה ארוכה של מוצרים נפוצים המצויים כמעט בכל משק בית בישראל, בהם גבינות שונות, חמאה, קוטג', לחם, אורז, פסטה, קפה, קורנפלקס, שמן זית, טונה, מיונז, קטשופ, מוצרי תינוקות, מגבות נייר, חיתולים, חטיפים ומוצרי מזון נוספים. הרעיון המרכזי: 100 מוצרים, מחיר אחד, והרשתות מתחרות, בעוד הצרכן הוא המרוויח העיקרי. לפי נתוני המשרד, סל זה מהווה כ־12.2% מסך הצריכה השנתית של משקי הבית במזון ובטואלטיקה, בהיקף של כ־6.1 מיליארד שקלים בשנה.
סל המוצרים, מצגת משרד הכלכלה
סל המוצרים המשך, משרד הכלכלה
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, אמר כי מדובר בפרויקט לאומי חדשני שגובש לאחר עבודת מטה ממושכת של יותר מחצי שנה, ושובר את כללי המשחק בענף המזון. ברקת ציין כי המהלך צפוי לחסוך למשפחה ממוצעת בישראל כ-2,000 שקלים בשנה. לפי חישובי משרד הכלכלה, מחיר הייחוס של הסל עומד על 1,472 שקלים, כ־10% עד 15% נמוך ממחירי הסלים הממוצעים ברשתות המובילות והדיסקאונט.
מחיר הייחוס, מצגת משרד הכלכלה
במסגרת המיזם, מפרסם משרד הכלכלה סל מוצרים סגור ומוגדר מראש, הכולל מחירי ייחוס לכל מוצר ולסל כולו. רשתות הקמעונאות המשתתפות נדרשות להגיש הצעת מחיר לכל אחד מהמוצרים, כאשר הזוכה תיקבע על פי המחיר הכולל הנמוך ביותר, בכפוף לעמידה מלאה בתנאי הסף שנקבעו.הרשת שתזכה בהליך תתחייב למכור את סל המוצרים במחיר המוזל שהציעה לציבור הרחב למשך תקופה של שישה חודשים, עם אפשרות להארכה לחצי שנה נוספת. בנוסף, הזכייה תלווה בקמפיין ציבורי רחב היקף בהובלת המדינה, שנועד להבטיח חשיפה רחבה של המהלך ולהנגיש את המידע לצרכנים.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
50 מיליון שקל לרשת הזוכה
ההשתתפות במיזם פתוחה לרשתות קמעונאות ארציות בלבד, בעלות לפחות 40 סניפים פיזיים פעילים, ובפריסה גאוגרפית של לפחות שבעה מתוך תשעה אזורים ברחבי הארץ. הרשתות מחויבות לזמינות רציפה של מרבית מוצרי הסל, לעמידה במחירים שהוצעו לאורך כל התקופה, ולהצעת המחירים גם בערוצי מכירה מקוונים, ככל שאלו קיימים.
המדינה מציעה תמריצים משמעותיים לרשת הזוכה: תמיכה ממשלתית בהיקף של עד 50 מיליון שקלים, פריסת קמפיין שיווקי רחב בשיתוף המדינה, וחיזוק מיתוג הרשת כהוגנת ותחרותית.
מעבר להוזלה הישירה לצרכנים, במשרד הכלכלה מציינים כי המיזם צפוי לייצר השפעה רחבה על כלל השוק. ההליך התחרותי והשקוף נועד להגביר את התחרות בין הרשתות, לקבוע סטנדרט חדש של שקיפות מחירים, ולחזק את יכולת ההשוואה של הצרכן הישראלי. כחלק מהמהלך, יקים משרד הכלכלה אתר ייעודי שיציג לציבור את סל המוצרים, מחירי הייחוס, זהות הרשת הזוכה והמחיר המוזל לצרכן. בנוסף, יופעל מנגנון פניות ציבור ייעודי, שיאפשר לצרכנים לדווח על חריגות ולסייע בפיקוח על עמידת הרשת בהתחייבויותיה.
- 4.עושה חשבון 05/01/2026 07:29הגב לתגובה זואנו לא רוצים מחיר לחצי שנה . אנו רוצים מחיר זול כל השנה .כל השנים . לא רק לפני בחירות.
- 3.אנונימי אבי 04/01/2026 20:40הגב לתגובה זוהם עושים צחוק ממשפחות שבקושי מחזיקות את הראש מעל המים ורוצים לחסוך להם איזה 150 שקל בחודש איזה הזיה כמה ניתוק.
- 2.אנונימי 04/01/2026 18:14הגב לתגובה זוהוא מביא הרבה רפורמות מחוץ לקופסה. גם פעם הקודמת הביא הסכם סמי שלום מעיין אמירות בתוך יוש. הלוואי שיקדם את התכנונים שלו
- אלי פשוט תפסיק ללקק לדחליל הזה ! (ל"ת)סרוסי 04/01/2026 20:35הגב לתגובה זו
- אנונימי 04/01/2026 19:21הגב לתגובה זודי להיות בוט לטובתו
- 1.השר העציץ מגיח בשנת בחירות. (ל"ת)אנונימי 04/01/2026 17:57הגב לתגובה זו
- רון 04/01/2026 19:22הגב לתגובה זואחרי הבחירות הכל יעלם בנוסחת תוספות מיסים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
