לווין לוויין עמוס 17
צילום: חלל תקשורת

חלל תקשורת תספק שירותי תקשורת לממשלה בכ-30 מיליון שקל

חלל תקשורת חותמת על הסכם לאספקת שירותי תקשורת לוויינית לממשלה בכ‑30 מיליון שקלים, ימים לפני ההצבעה הגורלית על הסדר החוב

תמיר חכמוף | (2)

חלל תקשורת חלל תקשורת 22.57%  הודיעה על חתימה על הסכם עם ממשלת ישראל לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ושירותים נלווים בהיקף של כ-30 מיליון שקלים, באמצעות הלוויינים עמוס 4 ועמוס 17.

במסגרת ההסכם, השירותים הקיימים לעמוס 4 יוארכו בחצי שנה (כ-11 מיליון שקלים), והשירותים לעמוס 17 יוארכו בתקופה של עד שנה, לצד שירותים נלווים חדשים (כ-20 מיליון שקלים נוספים).

החוזה נחתם בהמשך לפשרה עם הממשלה לגבי תביעה שהוגשה בשנת 2023, בסכום של 83 מיליון שקלים. במסגרת ההסכם, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות, וחלל תעניק לממשלה שירותים בלוויין עמוס 17 בשנת 2026 בשווי של כ-540 אלף דולר, סכום נמוך משמעותית מהתביעה המקורית.

מנכ״ל חלל-תקשורת, דן זיצ׳ק, אמר היום, כי ההסכם האמור עם הממשלה ממשיך ומחזק את שיתוף הפעולה המתמשך בין הצדדים . ״לאחר שיח ממושך, חתמה החברה על הסכם עם הממשלה ותעניק לה שירותי תקשורת מקצועיים ואמינים. אני שמח שהתביעה של הממשלה הסתיימה בהסכם המקובל על שני הצדדים, והעסקה החדשה בין הצדדים מהווה בהחלט תחילתו של פרק נוסף ביחסים״.

מתקרבים לנקודת ההכרעה

ההסכם נחתם כשברקע החברה מתקרבת לנקודת ההכרעה בהליך הסדר החוב, ההצבעה שתקבע מי מבין ה"מחזרות" של חלל תזכה לקדם את הסדר החוב בהיקף של כ-390 מיליון דולר, אשר צפויה להתקיים ב-10 באוגוסט. כזכור, כל אחת מההצעות מציעה שילוב אחר של מזומן, אג"ח ומניות, אך רק אחת תיבחר אם תושג הסכמה בין הסדרות.


ההצעה של החברה מתמקדת בסגירת המעגל בתוך הבית, פירעון מלא של החוב, בהיקף של כ‑390 מיליון דולר כולל ריביות פיגורים, באמצעות שילוב של מזומן, אג"ח סטרייט ואג"ח להמרה. הרעיון הוא להחזיר לפארי ולתת למחזיקים פוטנציאל אפסייד עתידי דרך ההמרה, אך בלי להביא שותף אסטרטגי מבחוץ. זה מעניק ודאות מסוימת לגבי ההחזר, אך משאיר סימני שאלה לגבי הביצוע המהיר.

הצעת קיסטון לוקחת כיוון אחר, מוסדיים עם כיס עמוק, מזומן על השולחן, ורצון לסגור את העסקה מהר. ההצעה כוללת החזר כמעט מלא במזומן, בתוספת חלק קטן באג"ח דולריות, וגם הקצאת מניות למחזיקי האג"ח כדי להמתיק את העסקה. היתרון המרכזי הוא יכולת ביצוע מהירה, אך היא אינה כוללת שותף תעשייתי, מה שמשאיר את החברה ללא גיבוי טכנולוגי לטווח ארוך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התעשייה האווירית, שחזרה לשולחן יחד עם IG4 ההונגרית, מציעה הצעה רחבה המבוססת על פירעון מזומן כמעט מלא, בשילוב מימון מקופת החברה, הנפקת אג"ח והלוואת בעלים. כאן היתרון הוא גוף אסטרטגי בעל רקע תעשייתי שיכול לחזק את פעילות חלל, אך המכשול העיקרי הוא אישורים רגולטוריים מורכבים שיכולים להאריך את התהליך וליצור חוסר ודאות.

קבוצת אריאלי, מביאה הזרמת הון של 18 מיליון דולר, רכישת רוב המניות והקצאת יתרת המניות למחזיקי האג"ח. הפירעון למובטחים גבוה, כ‑85% מהקרן, והבלתי מובטחים יקבלו 70% במזומן והיתרה באג"ח להמרה. ההצעה כוללת רכיב מניות שמעניק למחזיקים פוטנציאל אפסייד, אך היא גם כרוכה בכניסת שחקן חדש לגמרי לתוך החברה.

להרחבה  ההצבעה האחרונה (כנראה): לקראת הכרעה בחלל תקשורת

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הצעת החברה דווקא יכולה להסגר הכי מהר לא נדרש אישורים כמעט (ל"ת)
    יאיר 3 07/08/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dw 06/08/2025 15:29
    הגב לתגובה זו
    אצל אף אחת מ 3 הסדרות. מדובר בסופו של דבר בנכס מניב שיוכל לשלם פארי מלא מלא עם מספיק זמן.כמשקיע פרטי אני אף אשמח להשתתף בהנפקת חוב חדש בהנחה שהריבית בו תהיה חד ספרתי גבוה.בשיחת הועידה האחרונה ביקשתי שגם פרטיים יורשו להשתתף ולא רק מוסדיים. זה יהיה אגח לא רע להחזיק בתיק.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

כלל, מגדל והראל יורדות 2.3%; מדד הביטוח מאבד 1.8%

יום המסחר הראשון לשבוע המסחר המקוצר מתנהל במגמה שלילית, כאשר המדדים איבדו גובה לאחר עליות בבוקר; המשקיעים לחוצים מהחופשה הארוכה בה לא יוכלו להגיב במסחר עד ליום חמישי; מניות הביטוח בולטות לשלילה

מערכת ביזפורטל |

אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. השבוע המסחר יתקיים היום (ראשון) ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.


כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום


האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים


לרוב, החולשה בשוק מתאזנת במניות הביטחוניות, אך היום זה לא ממש המצב. המניות הביטחוניות נסחרות היום במגמה שלילית, כאשר התמחורים הפכו ללא זולים והמשקיעים מבינים שנאום "ספרטה" עשוי לאותת על עצירת הצמיחה הבינלאומית של החברות מחוץ לישראל. ברקע, למרות חזית בינלאומית לוחצת, ביקורת בלתי פוסקת, הדרה מתערוכות נשק ואוויר ויוזמות של הדומקרטים למנוע עסקאות נשק, ממשל טראמפ בדרך לאשר עסקה שכמעט ותכפיל את צי מסוקי התקיפה ותחזק משמעותית את כוחות היבשה, עם כ-3,250 נגמ"שים; האספקה צפויה להתפרש על פני 2-3 שנים ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר


יום המסחר האחרון לשנה העברית - יחידת המחקר של הבורסה מסכמת שנה: שנת תשפ"ה מסתיימת כאחת השנים המרשימות ביותר של שוק ההון המקומי, עם חוסן יוצא דופן למרות האתגרים הביטחוניים והפנימיים והמשך הלחימה. מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו זינוקים של כ-43% וכ-48% בהתאמה, תוך שהם עוקפים את ביצועי הבורסות המובילות בעולם. הבורסה בתל אביב המשיכה למלא תפקיד מרכזי כמקור מימון הן לחברות הציבוריות והן להוצאות הממשלה, והציגה גידול ניכר בפעילות לעומת השנה הקודמת.