לווין לוויין עמוס 17
צילום: חלל תקשורת

חלל תקשורת תספק שירותי תקשורת לממשלה בכ-30 מיליון שקל

חלל תקשורת חותמת על הסכם לאספקת שירותי תקשורת לוויינית לממשלה בכ‑30 מיליון שקלים, ימים לפני ההצבעה הגורלית על הסדר החוב

תמיר חכמוף | (2)

חלל תקשורת חלל תקשורת 0%  הודיעה על חתימה על הסכם עם ממשלת ישראל לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ושירותים נלווים בהיקף של כ-30 מיליון שקלים, באמצעות הלוויינים עמוס 4 ועמוס 17.

במסגרת ההסכם, השירותים הקיימים לעמוס 4 יוארכו בחצי שנה (כ-11 מיליון שקלים), והשירותים לעמוס 17 יוארכו בתקופה של עד שנה, לצד שירותים נלווים חדשים (כ-20 מיליון שקלים נוספים).

החוזה נחתם בהמשך לפשרה עם הממשלה לגבי תביעה שהוגשה בשנת 2023, בסכום של 83 מיליון שקלים. במסגרת ההסכם, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות, וחלל תעניק לממשלה שירותים בלוויין עמוס 17 בשנת 2026 בשווי של כ-540 אלף דולר, סכום נמוך משמעותית מהתביעה המקורית.

מנכ״ל חלל-תקשורת, דן זיצ׳ק, אמר היום, כי ההסכם האמור עם הממשלה ממשיך ומחזק את שיתוף הפעולה המתמשך בין הצדדים . ״לאחר שיח ממושך, חתמה החברה על הסכם עם הממשלה ותעניק לה שירותי תקשורת מקצועיים ואמינים. אני שמח שהתביעה של הממשלה הסתיימה בהסכם המקובל על שני הצדדים, והעסקה החדשה בין הצדדים מהווה בהחלט תחילתו של פרק נוסף ביחסים״.

מתקרבים לנקודת ההכרעה

ההסכם נחתם כשברקע החברה מתקרבת לנקודת ההכרעה בהליך הסדר החוב, ההצבעה שתקבע מי מבין ה"מחזרות" של חלל תזכה לקדם את הסדר החוב בהיקף של כ-390 מיליון דולר, אשר צפויה להתקיים ב-10 באוגוסט. כזכור, כל אחת מההצעות מציעה שילוב אחר של מזומן, אג"ח ומניות, אך רק אחת תיבחר אם תושג הסכמה בין הסדרות.


ההצעה של החברה מתמקדת בסגירת המעגל בתוך הבית, פירעון מלא של החוב, בהיקף של כ‑390 מיליון דולר כולל ריביות פיגורים, באמצעות שילוב של מזומן, אג"ח סטרייט ואג"ח להמרה. הרעיון הוא להחזיר לפארי ולתת למחזיקים פוטנציאל אפסייד עתידי דרך ההמרה, אך בלי להביא שותף אסטרטגי מבחוץ. זה מעניק ודאות מסוימת לגבי ההחזר, אך משאיר סימני שאלה לגבי הביצוע המהיר.

הצעת קיסטון לוקחת כיוון אחר, מוסדיים עם כיס עמוק, מזומן על השולחן, ורצון לסגור את העסקה מהר. ההצעה כוללת החזר כמעט מלא במזומן, בתוספת חלק קטן באג"ח דולריות, וגם הקצאת מניות למחזיקי האג"ח כדי להמתיק את העסקה. היתרון המרכזי הוא יכולת ביצוע מהירה, אך היא אינה כוללת שותף תעשייתי, מה שמשאיר את החברה ללא גיבוי טכנולוגי לטווח ארוך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התעשייה האווירית, שחזרה לשולחן יחד עם IG4 ההונגרית, מציעה הצעה רחבה המבוססת על פירעון מזומן כמעט מלא, בשילוב מימון מקופת החברה, הנפקת אג"ח והלוואת בעלים. כאן היתרון הוא גוף אסטרטגי בעל רקע תעשייתי שיכול לחזק את פעילות חלל, אך המכשול העיקרי הוא אישורים רגולטוריים מורכבים שיכולים להאריך את התהליך וליצור חוסר ודאות.

קבוצת אריאלי, מביאה הזרמת הון של 18 מיליון דולר, רכישת רוב המניות והקצאת יתרת המניות למחזיקי האג"ח. הפירעון למובטחים גבוה, כ‑85% מהקרן, והבלתי מובטחים יקבלו 70% במזומן והיתרה באג"ח להמרה. ההצעה כוללת רכיב מניות שמעניק למחזיקים פוטנציאל אפסייד, אך היא גם כרוכה בכניסת שחקן חדש לגמרי לתוך החברה.

להרחבה  ההצבעה האחרונה (כנראה): לקראת הכרעה בחלל תקשורת

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הצעת החברה דווקא יכולה להסגר הכי מהר לא נדרש אישורים כמעט (ל"ת)
    יאיר 3 07/08/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dw 06/08/2025 15:29
    הגב לתגובה זו
    אצל אף אחת מ 3 הסדרות. מדובר בסופו של דבר בנכס מניב שיוכל לשלם פארי מלא מלא עם מספיק זמן.כמשקיע פרטי אני אף אשמח להשתתף בהנפקת חוב חדש בהנחה שהריבית בו תהיה חד ספרתי גבוה.בשיחת הועידה האחרונה ביקשתי שגם פרטיים יורשו להשתתף ולא רק מוסדיים. זה יהיה אגח לא רע להחזיק בתיק.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.