ההצבעה האחרונה (כנראה): לקראת הכרעה בחלל תקשורת
לאחר חודשים של מגעים, דחיות ואי הסכמה, מחזיקי האג"ח של חלל תקשורת ניצבים בפני דד ליין אחרון, עם ארבע הצעות להסדר חוב בהיקף של כ-390 מיליון דולר; כל אחת מציעה שילוב שונה של מזומן, אג"ח, מניות ואפסייד, אבל רק אחת תזכה, אם תושג הסכמה בין הסדרות
לאחר חודשים של הצעות, דיונים וניסיונות פשרה, מחזיקי האג"ח של חלל תקשורת חלל תקשורת -0.12% עדיין לא הצליחו להגיע להסכמה על מתווה מוסכם להסדר החוב, והחברה מגיעה שוב לנקודת ההכרעה. כעת מגיעים הצדדים לדד ליין שהציבה החברה,
לקראת ההצבעה שאמורה להיות "האחרונה בהחלט", כל עוד תושג הסכמה בקרב שלוש סדרות האג"ח. במידה ולא, הסאגה צפויה להימשך.
כל אחת מהמציעות מנסה ללטש את ההצעה שלה ולשפר עמדות, מתוך הבנה שזהו המאני טיים, והפעם ייתכן שמדובר בהכרעה של ממש. בשוק ניכרת תחרות
בין כמה מתווים עיקריים:
הצעת החברה
מציעה פירעון של מלוא החוב (כ־390 מיליון דולר כולל ריבית פיגורים) בשילוב של מזומן ואג"ח סטרייט ואג"ח להמרה. גיוס האג"ח יעמוד על כ-169 מיליון דולר (134 סטרייט + 35 להמרה), עם ריבית משוערת של עד 10% ומחזורים
עד 2034. יתרת המזומן וההשלמה תאפשר החזר מלא לפארי, עם אפסייד עתידי כתוצאה מהמרת אג"ח למניות. ההצעה נתפסת כמתונה, מתבססת על משאבים פנימיים והנפקות, אך ללא גוף חיצוני אסטרטגי, ולכן סובלת מחוסר ודאות מסוימת לגבי ביצוע מיידי.
הצעת קיסטון
קיסטון שיפרה את הצעתה המקורית, ומציעה כעת פירעון רחב של הסדרות כולל הקצאת 20% מהמניות מחזיקי האג"ח כדי "להמתיק" את העסקה. מחזיקי האג"ח יקבלו את מלוא הקרן, כ-371 מיליון דולר, רובה במזומן וכ-18 מיליון באג"ח דולרי לטווח של 7 שנים, צמודות לדולר, בריבית של 9%. קיסטון הדגישה כי היא גוף מוסדי יציב, שיכול להשלים את העסקה באופן מהיר וודאי, אין שותף תעשייתי מהתחום, והמודל נשען בעיקר על הזרמה כספית והסדר פיננסי. בנוסף, קיסטון לקחה צעד קדימה ואף חתמה על מזכר הבנות להלוואה בגובה 120 מיליון דולר עם בנק לאומי כדי להראות נכונות.
- מנכ"ל חלל: "בעלי המניות קיבלו הטבה, אני אופטימי לגבי העתיד"
- חלל מציגה רווח נקי ושיפור בפעילות עמוס 17
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעת תעשייה אווירית
אחרי שציינו כאן כי הפניקס נמצאת בניגוד עניינים ברקע העסקה, התעשייה האווירית חוזרת עם שותף חדש, IG4 ההונגרית. השתיים מציעות להסדיר את מלוא החוב של חלל תקשורת למחזיקי האג"ח, כ-382 מיליון דולר, באמצעות פירעון מזומן כמעט מלא בסך של 367 מיליון דולר. הסכום יגיע משילוב של קופת המזומנים הקיימת, הנפקת אג"ח חדשות בהיקף של 150 מיליון דולר בריבית של 2% דולרית או 5.6%-5.8% שקלית, והלוואת בעלים נחותה של 12 מיליון דולר שיינתנו על ידי תע"א ו־4iG עד שנת 2035. עם זאת, ההצעה של תע"א כפופה לאישורים רגולטוריים מורכבים, בהם אישור רשות החברות הממשלתיות, רשות התחרות, משרד התקשורת, ואף ייתכן שתידרש גם החלטת ממשלה, תהליך שעשוי להימשך חודשים וליצור אי ודאות עד להשלמת ההסדר.
הצעת אריאלי
קבוצת אריאלי, בראשות היזם אריק בנטוב, הצטרפה למירוץ לרכישת חברת חלל תקשורת לאחר שלא התקבלה החלטה של מחזיקי האג"ח בהצבעה הקודמת. במסגרת ההצעה, אריאלי מציעה להזרים 18 מיליון דולר לקופת חלל תקשורת, לרכוש 82% ממניות החברה ולהקצות את יתרת המניות (18%) למחזיקי האג"ח. ההצעה כוללת פירעון של 85% מהקרן למחזיקי האג"ח המובטחות ו־70% למחזיקי האג"ח הבלתי מובטחת, שניהם במזומן. היתרה תשולם באמצעות אג"ח דולריות להמרה בריבית של 7%, צמודות לדולר, לתקופה של שלוש שנים. בעלי האג"ח יקבלו גם 18% מהמניות. ההצעה אינה כוללת ריבית פיגורים, והיקף ההחזר הכולל עומד על כ־368 מיליון דולר. אריאלי מדגישה שהתמורה הכוללת מעניקה למחזיקי האג"ח מעל 100% מערך הפארי, עם רכיב מזומן גבוה ואופציה לאפסייד דרך מניות ואג"ח להמרה. בעלי המניות הנוכחיים לא שותפים להסדר
בשורה התחתונה
הקרב על חלל תקשורת מגיע לשלב ההכרעה עם הצעות חדשות ומשודרגות, כל אחת מציעה
שילוב אחר של ודאות, מזומן, אפסייד ופוטנציאל רגולטורי. מחזיקי האג"ח יצטרכו לקבל החלטה שתטיב עם כולם כדי לסיים את הסאגה ולהתחיל כמה שיותר מוקדם את תהליך ההבראה. ההצבעה וההחלטה צפויים להתפרסם עד סוף החודש.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
