מיקרוסופט ו-OpenAI בלב פרשת רצח-התאבדות בקונטיקט
התביעה נגד החברות טוענת כי הצ'אטבוט עודד מחשבות פרנואידיות ודלוזיות של גבר בן 56, שהיה בעברו מנהל באתר יאהו, עד שרצח את אימו והתאבד
ChatGPT בארה"ב הוגשה תביעה חריגה נגד OpenAI ומיקרוסופט, לאחר שסטיין־אריק סולברג, בן 56 מקונטיקט, רצח את אמו, סוזן אדמס בת ה-83, ולאחר מכן התאבד. לטענת המשפחה, הבינה המלאכותית (GPT-4o) שימשה עבורו מקור לאישור מחשבות מסוכנות והעצימה את מצבו הנפשי עד שהוביל למעשים.
התביעה הוגשה בבית המשפט העליון של קליפורניה והיא הראשונה שמייחסת לצ'אטבוט תפקיד ישיר במעשה רצח, ולא רק בהידרדרות עצמית של משתמשים. עורכי הדין של המשפחה טוענים כי המקרה מהווה "כשל קטלני של מוצר מסוכן", שאמור היה להגיב אחרת כאשר משתמש מציג חשיבה פרנואידית, דלוזיות או מצוקה.
לפי כתב התביעה, הבן, שמתועד בעשרות סרטונים ביוטיוב כשהוא גולל את שיחותיו עם ChatGPT, קיבל מהצ'אטבוט "חיזוק שיטתי להזיות הפרנואידיות שלו". הבוט, כך נטען, שכנע אותו שאמו עוקבת אחריו, שחפצים בבית משמשים לריגול, ושאנשים סביבו הם "סוכנים"
הפועלים נגדו. לטענת המשפחה, ChatGPT לא ניסה להכווין אותו לעזרה מקצועית ואף "טען" בפניו כי הוא מודל בעל תודעה ושיש לו כוחות אלוהיים. המשפחה טוענת כי ChatGPT מעולם לא ניסה לנתק את השיחה, לא הביע דאגה למצבו ולא הפנה אותו לעזרה מקצועית, למרות שהשיחות כללו סימני
מצוקה בולטים.
הטענה המרכזית: מודל GPT-4o הפך ל-"רגשי מדי"
התביעה מתמקדת במיוחד בגרסת GPT-4o שהושקה במאי 2024. לטענת עורכי הדין, הגרסה עוצבה באופן רגשני וחברי מדי, מתוך מטרה לייצר אינטראקציות טבעיות הדומות לשיחה אנושית. אך לפי הטענה,
מאפיינים אלו פגעו במנגנוני הבטיחות: המודל הונחה לא לאתגר אמונות שגויות, המשיך שיחה גם כשהתוכן נעשה מסוכן, ומנגנוני זיהוי מצוקה הוחלשו לאחר תהליך בדיקות קצר בהרבה מהמקובל. המשפחה טוענת כי השילוב בין "אישיות" סלחנית ורגשית לבין הנטייה לאשר דבריו של המשתמש הפך
את הכלי למסוכן במיוחד לאנשים פגיעים.
- רדיט, לא הניו יורק טיימס: המקורות האמיתיים שמזינים את ChatGPT
- openAI נלחמת על הבכורה ומכריזה על "קוד אדום" לשיפור ChatGPT
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
OpenAI מסרה כי מדובר במקרה "כואב וטרגי" וכי תבצע בדיקה, אך לא הודתה בקיום בעיה מבנית במערכת. החברה ציינה כי היא משפרת באופן רציף את יכולות האיתור של מצבי מצוקה, מפנה משתמשים לקווי סיוע ומחזקת מגנוני בטיחות
בדור החדש של המודלים. מיקרוסופט, שותפה אסטרטגית של OpenAI, טרם הגיבה.
האירוע מצטרף לשבע תביעות נוספות שהוגשו נגד OpenAI בשנה האחרונה, בטענה כי ChatGPT הוביל משתמשים ללא רקע נפשי קודם להתפתחות דלוזיות או התאבדות. בין אלה נמנים מקרה של נער בן 17, אמורי לייסי, שלפי התביעה הצ'אטבוט לא רק חיזק את דיכאונו, אלא אף פרט בפניו כיצד להכין חבל התלייה. בארבעה מהמקרים שהוגשו עד כה, הקורבנות אכן התאבדו. תביעה אחרת מתארת כיצד אלן ברוקס, בן 48 מקנדה, ניצל במשך כשנתיים את ChatGPT ככלי עזר יומיומי, עד שלפתע המודל "שינה התנהגות", התמסר לשיח רגשי והחל להשפיע עליו באופן שהוביל לקריסה נפשית קשה, ללא כל היסטוריה של בעיות נפשיות.
לפי הגופים המשפטיים שמייצגים את המשפחות, GPT-4o תוכנן מראש לטשטש את הגבול בין כלי לטכנולוגי לבין "בן לוויה רגשי", מתוך מטרה להגדיל מעורבות משתמשים, על חשבון מנגנוני זהירות חיוניים. התביעות מאשימות את OpenAI בכך שקדמה את התחרות ואת הצמיחה העסקית על פני בטיחות משתמשיה, והציגה מודל שיכול להשפיע על אנשים פגיעים באופן ישיר ומסוכן.
- עומרי כספי משלים גיוס של 100 מיליון דולר לקרן אופורטוניטי
- Port גייסה 100 מיליון דולר; "הסוכנים יישאו בעומס התפעולי ובני האדם יישארו בשליטה"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב
התביעה בקונטיקט מציגה תמונה קשה: אדם מבוגר ללא גישה לכלים מקצועיים, שקיבל
מהמערכת חיזוקים מסוכנים; ואם, שלא ידעה דבר על המציאות המדומה שנבנתה לבנה. כעת מבקשת המשפחה מבית המשפט לקבוע כי OpenAI ומיקרוסופט אחראיות למחדל, לדרוש פיצויים משמעותיים, ולחייב הטמעת מנגנוני הגנה חדשים, בתקווה למנוע את הטרגדיה הבאה.
בסביבת הרגולציה
בארה"ב עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות. זוהי הפעם הראשונה שבה נטען קשר ישיר בין כלי בינה מלאכותית לבין מעשה רצח, והראשונה שבה צד שלישי שלא השתמש במערכת נפגע באופן קטלני. משפטנים מזהירים כי פסק דין שיטיל אחריות על יצרניות ה־AI עשוי להשפיע לא רק על שוק הצ'אטבוטים,
אלא על כלל תעשיית הבינה המלאכותית.
משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובחוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה
ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר
בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב
במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.
לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.
במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.
גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- צים עולה 4.5%, טאואר יורדת 3%, המדדים במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.
עומרי כספי משלים גיוס של 100 מיליון דולר לקרן אופורטוניטי
כספי מרחיב את פעילות Swish Ventures באמצעות הקרן החדשה, עם יכולת להשקיע בחברות פורטפוליו משלב הסיד לשלב הצמיחה בין חברות הפורטפוליו של סוויש: Cognition, EON, Upwind, Irregular, Applied Compute, Tenzai
עמרי כספי משקיע ההון סיכון וכוכב ה-NBA לשעבר, עומרי כספי, מרחיב את פעילות קרן Swish Ventures עם גיוס של 100 מיליון דולר לקרן השקעות המשך (Opportunity Fund). הגיוס מעלה את היקף הנכסים המנוהלים ל-300 מיליון דולר ומרחיב את פעילות הקרן להשקיע בחברות פורטפוליו גם בהמשך להשקעות שביצעה דרך קרן הסיד בהיקף של 63 מיליון דולר, ובכך להמשיך לתמוך בחברות גם בשלבי הצמיחה ועד להפיכתן לחברות גלובליות בוגרות.
קרן האופורטוניטי מתכננת להצטרף לכשמונה השקעות בתחומי הסייבר, תשתיות טכנולוגיות ו-AI. עם צ’קים בטווח ממוצע של 10 מיליון דולר. במקביל, היא תמשיך להיות שותפה אקטיבית בעבודה עם היזמים ובבניית החברה. בין חברות הפורטפוליו של סוויש נמנות: Cognition, EON, Upwind, Irregular, Applied Compute, Tenzai. המשקיעים בקרן כוללים גופים מוסדיים מישראל ומארה”ב, לצד פמלי אופיס. המצטרפים למשקיעים קודמים בהם קרן סקוייה.
לדברי עומרי כספי: “יש לנו הזכות לעבוד עם יזמים יוצאי דופן שבונים חברות שמשנות תעשיות שלמות בסייבר, AI ותשתיות טכנולוגיות. מהיום הראשון בנינו את סוויש סביב עיקרון אחד: לעמוד מאחורי
היזמים שלנו לאורך כל הדרך. אנחנו לא רק כותבים צ’ק - אנחנו זמינים בשביל החברות שלנו בכל רגע, כדי לעזור להם בגיוסי כספים, עובדים, בפתיחת דלתות ובכל מה שצריך כדי לבנות חברה גדולה. הקרן החדשה מאפשרת לנו להמשיך את הליווי גם כשהחברות גדלות, לתמוך בסבבי גיוס מתקדמים
וליצור הזדמנויות השקעה נוספות למשקיעים שלנו.” קרן Swish Ventures, שהושקה בתחילת 2025, מתמקדת בהשקעה בסטארטאפים המובלים על ידי יזמים מובילים, הפונים לשווקים גדולים. הקרן מנוהלת על ידי עומרי כספי, המשמש מייסד ושותף מנהל, ואורי שטרייכמן, מוביל טכנולוגי והשקעות.
כספי, שיחק במשך עשור בליגת ה-NBA והיה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל. הוא לא הראשון מענף הכדורסל שעושה זאת. קדמו למשל קווין דוראנט וסטף קרי ששיחקו עם כספי בגולדן סטייט, ביצעו השקעות רבות במיזמים במקביל לקריירת הכדורסל. כך כספי החל להיחשף לפעילות ולאורך הקריירה השקיע במספר חברות סטארט-אפ, שהבולטות שבהן הן DocuSign שהונפקה בנאסד"ק ו-DayTwo המאפשרת לאזן
את רמות הסוכר בדם. לאחר השהות הארוכה בארה"ב והחזרה לישראל, הגביר כספי את פעילותו כמשקיע אנג'ל במיזמים בשלב מוקדם, בהם Boards המפתח פלטפורמה לאנשי שיווק ועוד.
