בפעם השלישית ברציפות: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%

הבנק המרכזי בארה״ב החליט כצפוי להוריד את הריבית ב־0.25% לטווח של 3.50-3.75%. ההחלטה התקבלה בפיצול, והדגישה את המחלוקות בתוך ועדת המדיניות המוניטרית בנוגע לקצב ולכיוון הצעדים העתידיים. במקביל, קבע הבנק כי הוא צופה הפחתת ריבית נוספת אחת במהלך 2026, ללא שינוי מהתחזית שנמסרה בספטמבר האחרון.בוול-סטריט המתינו בעיקר למסיבת העיתונאים, שעברה בשלום והמדדים עברו לעליות.

הוויכוח הפנימי בוועדה היה חריג: נשיא הפד של קנזס סיטי, ג׳ף שמיד, ונשיא הפד של שיקגו, אוסטין גולסבי, התנגדו להורדת הריבית ודרשו לשמור על הרמה הנוכחית. מנגד, חבר הוועדה סטיבן מיראן דגל בהפחתה חדה יותר של חצי אחוז. הפיצול משקף את המתיחות בין נתוני שוק העבודה המאותתים על חולשה מסוימת לבין אינפלציה שנותרה כנקודת אחוז מעל היעד. בהצהרה הרשמית ציינו מקבלי ההחלטות כי ימשיכו לבחון את "המידה והעיתוי" של צעדי הריבית העתידיים, ביטוי שהוחזר לנוסח יחד עם דגש על התאמה זהירה לנתונים המתקבלים. בכך מאותת הפד כי ינקוט גישה מרוסנת בכל הנוגע להורדות נוספות, תוך שמירה על גמישות בהתאם לסיכונים הכלכליים.

התחזיות המפורטות שהציג הבנק מדגישות פיצול משמעותי גם בנוגע למסלול הריבית לשנים הקרובות: שבעה מחברי הוועדה סבורים שלא נדרשות הורדות ב־2026, בעוד שלושה מעריכים כי הריבית כבר נמוכה מדי כיום. אחרים נחלקים בין תרחישים של הורדה אחת ועד שש הורדות בשנה זו.

לצד הוויכוח המוניטרי, הפד עדכן כלפי מעלה את ציפיות הצמיחה לשנה הקרובה. כעת הוא צופה צמיחה של 2.3% ב־2025, לעומת 1.8% בתחזית הקודמת, וכן עדכון קל כלפי מעלה לצמיחת המשק השנה. האינפלציה בטווח הארוך הוערכה מעט נמוך יותר לעומת התחזית הקודמת, וברמה של 2.5% לשנת 2026. גם שוק העבודה מקבל מקום מרכזי בתחזית. שיעור האבטלה, הנע כיום סביב 4.4%, צפוי לרדת במקצת בשנה הבאה, תחזית שלא שונתה. הנתונים האחרונים בשוק העבודה היו תנודתיים, כשקריאה מעודכנת לאוקטובר–נובמבר התעכבה עקב השבתת הממשל. הדוח האחרון, לחודש ספטמבר, הציג תוספת של 119 אלף משרות, נתון חזק שהגיע לאחר חודשיים של קיפאון ושינויים חדים.

• סין מפחיתה ריבית כדי לעודד אשראי ולתמוך בצמיחה הכלכלית
• שיפוץ המיליארדים והריבית: המתח בוושינגטון משפיע על המדיניות המוניטרית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתחום הנזילות הבנקאית הודיע הפד על חידוש רכישות של אגרות חוב קצרות טווח בהתאם לצורך, כדי לשמור על היקף יתרות גבוה במערכת הבנקאית ועל גודלו של המאזן.