25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

• למה צ'ק פוינט מגייסת אג"ח כשיש לה הר מזומנים בבנק?
• שיתוף פעולה בין צ'ק פוינט לאוניברסיטת בר-אילן בתכנית לימודי הסייבר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".

האירוע הזה מחזיר אותי לחברת צ'ק פוינט (Check Point Software Technologies Ltd. ) הוותיקה שגם לה לקח זמן, 15 שנים, לשבור את שיא 2000 שהיה 113 דולר. אתחיל בכך שדירוג 'ריבוע הקסם' של גרטנר (The Gartner Magic Quadrant) דירג את החברה הישראלית במקום הראשון ב-2025, בהגנה מרכזית על דוא"ל. ריבוע הקסם של גרטנר הוא כלי מחקר שוק ויזואלי חשוב שמשווה בין ספקי טכנולוגיה על סמך "שלמות החזון" ו"יכולת הביצוע" שלהם.

"מדוע ספקים בוחרים בצ'ק פוינט להגנה?" שואלים בגרטנר, ועונים: "כי יש להם בינה מלאכותית שעוצרת את מה שהאחרים מפקששים, כי ההתקנה והמיזוג למערכות מהירה יותר (פריסת API בלחיצה אחת עבור Microsoft 365 ו-Google Workspace - תוך דקות ללא שינויים בתשתית), וצ'ק פוינט מבטיחה אבטחת סביבת עבודה שמתאימה לעתיד". 

• מניות בולטות בוול סטריט: ברודקום צונחת, לולולמון מזנקת - והביטקוין מתאושש
• מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

סמל של שפיות כלכלית

מאז הופיעה בבורסות בקיץ 1996, צ'ק פוינט היא לא רק מובילת הנישה לאבטחת מידע, אלא היא בעיקר סמל לשפיות כלכלית. זו חברה ששומרת בקפדנות על כללי המשחק של החשבונאות התקינה ושכל אנליסט הגון ימליץ שתהיה חלק מתיק השקעות כי היא מספקת את כל מאוויי המשקיע - צמיחה, רווחיות ומאזן מוצק. 

יש לה רק שתי "בעיות". היא אינה מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת "מומחים", וזאת למרות כמות המזומנים הגדולה שגדלה מדי רבעון. הבעיה הראשונה שולית כי החברה רוכשת את מניותיה כתחליף, אבל הבעיה השנייה חשובה לשוק ההון (לאנליסטים בעיקר) כי בגללה קצב הצמיחה של החברה נמוך יחסית. 

גיל שויד, האיש שהוביל את החברה מיום היווסדה, היה שמרן מדי לטעם האנליסטים ולטעמם של הדורות הצעירים שמעדיפים את פאלו אלטו (סימול:PANW) ואחרות, אבל אם תבדקו את המניה מאז הונפקה, תגלו שהיא הכתה גם את הנאסד"ק וגם את פאלו אלטו ובגדול. 

אלא שבחמש השנים האחרונות השאירה לה המתחרה מקליפורניה אבק ומדוע? לדעתי, בעיקר כיוון שהנהלת פאלו אלטו מדברת בשפה שאהובה יותר על וול סטריט - "צמיחה, צמיחה ויותר צמיחה". ועדיין, צ'ק פוינט מכה את הנאסד"ק. 

אבל אחרי 30 שנה של הובלת החברה, לדעתי בהצלחה בלתי רגילה, הביא שויד מנכ"ל מדור ה-X, נדב צפריר, ועבר לשמש כיו"ר פעיל בחברה. וול סטריט שמה לב לכך, והמניה התחילה "לרוץ" כבר בסוף 2022. 

דעתי היא ששויד הבין את 'רצון המשקיעים', וזה בנוסף לעובדה שבתקופת חוסר הוודאות בה אנו נמצאים חשוב שתיק ההשקעות יסתמך יותר על השקעות כמו צ'ק פוינט כי למרות כל "החלומות", הסכנה של "חזרה לשפיות כלכלית" מצדיקה זאת. במכפיל היסטורי של 21 ומכפיל צפוי ל-2026 של 18 קשה מאוד למצוא מניה טכנולוגית אמיתית שבמקרה של תיקון רציני תרד פחות מצ'ק פוינט, ואם לא יהיה תיקון אז השקט הנפשי שווה.

למה לגייס אם הקופה מלאה?

עצתי למשקיע היא שינסה להבין מדוע גייסה החברה כ-2 מיליארד דולר למרות שקופתה מלאה במזומנים, "שנה לאחר שנכנס לתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט, מוביל נדב צפריר את החברה למהלך שמעולם לא ביצעה תחת כהונתו של גיל שויד: גיוס של 1.75 מיליארד דולר באג"ח להמרה בפעם הראשונה בתולדותיה", הודיעה החברה. 

צ'ק פוינט תכננה בתחילה לגייס 1.5 מיליארד דולר, אך ביקוש חזק הוביל לעלייה. לחתמי הביטוח יש גם אופציה להשתתף ב-250 מיליון דולר נוספים, מה שעשוי להביא את הסכום הכולל ל-2 מיליארד דולר, והשוק מאותת על שביעות רצון מהמהלך.

צ'ק פוינט תגייס באמצעות אג"ח להמרה לפדיון ב-2030, ללא ריבית, שאפשר יהיה להמירן למניות לפי 4.1042 מניות לכל 1000 דולר שווי אג"ח במקור, שזה מציג מחיר למניה של 243.65 דולר. אבל הכול נתון לשינויים בהתאם למחירי האג"ח והמניות. 

נשאלת השאלה כמובן מדוע צריכה החברה לגייס סכום כזה כשקופתה מלאה, מלבד סכומים קטנים יחסית שנועדו לרכישת מניות החברה? אז ישנה התשובה הרגילה לכך בוול סטריט - מגייסים כשאפשר, לא כשצריך, ובמקרה הזה, כאשר המשקיעים מוכנים לספק "כסף חינם" והעלות היחידה היא דילול פוטנציאלי, אם בכלל האג"ח יומרו בסופו של דבר למניות כי לחברה אופציה לפדות במזומן. 

אבל פרשנים בוול סטריט טוענים שמדובר בתוכניות לרכישה משמעותית. אולי. בכל מקרה, למשקיע שמחפש השקעה מעניינת אז אין ספק שצ'ק פוינט היא כזו, אבל היא תמיד הייתה כזו.

 לא לוותר על השקעה בהודו 

לאחר שבאוקטובר הודיעה גוגל על השקעה של 15 מיליארד דולר בהודו, לאורך חמש שנים, כדי להקים את מרכז הבינה המלאכותית הראשון שלה במדינה, הגדול בעולם של גוגל, הודיעה השבוע מיקרוסופט על השקעה של 17.5 מיליארד בהודו לארבע שנים "לקידום תשתית הענן והבינה המלאכותית של המדינה". 

יו"ר החברה, סאטיה נאדלה, חשף זאת בפוסט ברשת X לאחר פגישה עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בניו דלהי. הצעד של מיקרוסופט מדגיש את התחרות העולמית הגוברת בין חברות טכנולוגיה גדולות להתרחב בהודו, שהפכה לאחד השווקים הדיגיטליים הצומחים ביותר בעולם. 

בסוף נובמבר הודיעה הודו שהצמיחה הכלכלית שלה הגיעה ל-8.2% ברבעון השלישי של 2025. הסל INDA שמשקיע בחברות המובילות בהודו, הגיע לשיא של 60 דולר בספטמבר 2024, ומאז הוא מקרטע וירד בכ-12%. 

מדוע? הסל, שבין מרץ 2023 לספטמבר 2024 עלה ב-62% בשל ההתלהבות, בעיקר סביב המעבר של חברות מובילות רבות מסין להודו, ירד בשל מקבץ של צרות כמו המלחמה מול פקיסטן והרבה מעבר לכך, הבעיות מול טראמפ ותוכניותיו. טראמפ לחץ על הודו בשתי נקודות. האחת, מערכת היחסים של הודו עם רוסיה, ובמיוחד העובדה שהודו היא לקוחה מובילה של יצוא הנפט מרוסיה שטראמפ קיווה לצמצם. השנייה, המכסים שטראמפ הטיל על היצוא ההודי לארה"ב. 

טראמפ, כמנהגו במשאים ומתנים, פתח בדרישות מקסימליות ובאיומים שונים, אלא שכעת, גם כן כמנהגו, הוא נרגע ובשלב הנוכחי הוויכוח מתמקד בדרישת ארה"ב להעלאת היצוא האמריקאי להודו מ-190 מיליארד לשנה ל-500 מיליארד, כאשר הודו דורשת להוריד את המכסים. המשלחת האמריקאית נמצאת בהודו ומקווה לסגור דיל, ואילו ההודים עדיין רוצים פחות מכסים שכרגע עומדים על 50%, 25% מכס רגיל פלוס 25% נוספים עונש על יבוא נפט מרוסיה (במקום מארה"ב). אין שום ספק שהסכם ייסגר, בעיקר בשל החששות מסין ומרוסיה. ארה"ב היא הלקוח הגדול ביותר של היצוא ההודי, 18% מהיצוא. 

כך או כך, ההשקעה בהודו חזרה להיות מומלצת שוב עקב צמיחה כלכלית חזקה (צפויה כ-8% ומעלה), דמוגרפיה צעירה עם השכלה גבוהה שמתרחבת ותרבות מערבית, פוטנציאל שוק מקומי גדול ויוזמות ממשלתיות המקדמות מגזרים מרכזיים כמו טכנולוגיה, תשתיות ואנרגיות מתחדשות. שוק המניות ההודי ראה גם הוא צמיחה משמעותית והפך לחמישי בגודלו בעולם לפי שווי.

הסל INDA שייך לקבוצת הניהול הגדולה בעולם בלקרוק (סימול:BLK), והוא משקיע בחברות ההודיות המובילות כאשר חמש הגדולות בסל הן בנק HDFC, ענקית התקשורת, האנרגיה ועוד RELIANCE INDUSTRIES ובנק ICICI, חברת העברת האינפורמציה המובילה אינפוסיס וחברת התקשורת BHARTI AIRTEL . יש בשוק סלים וקרנות רבים שמתמקדים בהודו, אני פשוט עוקב אחרי הסל הזה מיום הופעתו ב-2012, אבל למשקיע החדש בהודו כדאי לעשות מחקר וזה לא קשה.

המרדף אחרי הרובוט

שימו לב לחברת Symbotic Inc (סימול:SYM) שמתמחה באוטומציה של מחסני אחסון (Warehouse Automation). החברה הונפקה לפני כשלוש שנים באמצעות מיזוג עם SPAC שבבעלות חברה בת של סופטבנק. סופטבנק מחזיקה בסך הכול 44% ממניות Symbotic, בתוכן גם 17.8 מיליון מניות שרכשה ממייסד ויו"ר החברה ריק כהן במחיר של 28.5 דולר. 

סופטבנק מובילה בתחום הרובוטיקה התעשייתית כשם שהיא מובילה בתחום הבינה המלאכותית, והשנה רכשה גם את חטיבת הרובוטיקה של ענקית התעשייה השווייצרית ABB, חברת ABB Robotics, כחלק מתיק ה"בינה מלאכותית פיזית" שיצרה כחטיבה ושכולל כעת גם את החזקתה ב-Symbotic. 

סופטבנק נכנסה ל-Symbotic לפי שווי חברה מוערך של 4.8 מיליארד. בעלת המניות השנייה בגודלה היא וול מארט (סימול:WMT) שברשותה 13% מהמניות ושהיא גם הלקוח הגדול של החברה. אין זה פלא לפיכך שמניית סימבוטיק הלהיבה את משקיעי וול סטריט שהביאו אותה לשיא של כ-90 דולר בסוף אוקטובר, פי 10 ממדד הנאסד"ק מאז ההנפקה.

אלא שמאז ירדה המניה ב-33%. למרות הירידה, התחילו האנליסטים לחזור ולהמליץ על המניה שהערכתה עדיין מטורפת לדעתי, אבל תחום האוטומציה של מחסני אחסון הופך לביג ביזנס ובתחילת השבוע, לדוגמה, דווח שאנבידיה וסופטבנק ישקיעו בחברת הרובוטיקה Skild AI, בת הפחות משנה, מיליארד דולר לפי הערכה של 14 מיליארד. לפני פחות משנה השקיעה בה אמזון לפי ערך חברה של 300 מיליון. 

השתיים הללו כידוע אוספות כל דבר שזז בתחום ה-AI, למידת המכונה והרובוטיקה, והחברה עוסקת ב"אינטליגנציה רב-גופית לכל משימה, לכל רובוט, מוח אחד", רובוטים שינהלו טוב יותר. הסיבה לפריחת התעשייה קשורה לצמיחת המסחר האלקטרוני, מחסור בכוח אדם והצורך ביעילות (עלויות בעיקר). אז שוב, המניה יקרה אבל בהחלט כדאי לעקוב.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.