שוק המחשוב הקוונטי, שבעבר נתפס כרעיון אקדמי מורכב, הופך בהדרגה לאחד מצירי הצמיחה שמושכים עניין גובר מצד המשקיעים. דוח חדש של מיזוהו סיקיוריטיז מציג תמונה מורכבת: מצד אחד, ציפייה להתרחבות דרמטית של השוק; מצד שני, הכרה בכך שהדרך לשימוש מסחרי רחב עדיין רצופה מכשולים. ההערכות של מיזוהו מתייחסות לשוק שכיום מוערך בכמיליארד דולר, אך עשוי, לשיטתה, להתנפח למעל 200 מיליארד דולר עד סוף העשור הבא.

על רקע זה פתחה מיזוהו בסיקור של IonQ, Rigetti Computing -0.04%  Rigetti IonQ -1.08%  ו־D-Wave Quantum D-Wave Quantum 2.54%  - שלוש חברות שנמצאות במרכז המאמץ להפוך את המחשוב הקוונטי למוצר נגיש. כולן קיבלו המלצת ״ביצועי יתר״, עם מחירי יעד גבוהים משמעותית מהמחיר הנוכחי: יעד של 90 דולר למניית IonQ, יעד של 50 דולר ל־Rigetti, ויעד של 46 דולר ל־D-Wave. למרות האמון שמיזוהו מביעה בחברות, מניותיהן יורדות ביום פרסום הדוח, בין היתר בגלל חולשה רחבה במניות הטכנולוגיה.

לפי מיזוהו, הטכנולוגיה הקוונטית עדיין נמצאת בשלב מוקדם, והיא רחוקה מיכולת להחליף מחשבים רגילים. גם המערכות המתקדמות הקיימות היום מסוגלות להתמודד רק עם חלק קטן מהמשימות שהחוקרים מצפים לפתור בעתיד. לכן, בשנים הקרובות מחשבים קוונטיים ישמשו בעיקר כתוספת למחשבים הרגילים – לא במקום. הרעיון הוא שמערכות קוונטיות יוכלו לטפל בחישובים מסוימים שמחשבים רגילים מתקשים בהם, אך לא בכל משימה ולא בהיקף גדול.

שלושת החברות המובילות

IonQ, מהחברות החדשות יחסית בתחום, בולטת בקצב חדירתה לשוק. מאז הקמתה ב־2015 היא הרחיבה במהירות את היצע השירותים שלה ושילבה אותם בפלטפורמות ענן מובילות. העובדה שמערכות החברה משולבות כיום ב־AWS, Azure ו־Google Cloud מעניקה לה חשיפה משמעותית למשתמשים מסחריים ולארגונים ממשלתיים. מיזוהו מדגישה כי החברה מציגה עלייה עקבית בביקוש משוק שנמצא עדיין בשלבים ראשוניים.

• לחזור למניות הקוואנטום?
• סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

Rigetti, שהוקמה ב־2013, פועלת במודל כפול: היא מאפשרת גישה למחשבים הקוונטיים שלה דרך שירותי ענן, ובמקביל מוכרת מערכות קוונטיות מלאות ללקוחות. ב־2023 החלה החברה לשווק מחשבים שלמים, ובסוף הרבעון השלישי כבר דיווחה על פריסה של 18 מערכות שונות. יעד הפיתוח המרכזי שלה הוא בניית מחשב עם 1,000 קיוביטים עד 2027, וברמת דיוק שתתקרב לזו של החברות הגדולות בענף, כמו גוגל ו־IBM. אם תצליח לעמוד ביעד, Rigetti עשויה לצמצם את הפער הטכנולוגי מול שחקניות בעלות משאבים גדולים יותר.

D-Wave, הוותיקה מבין השלוש, מביאה עמה ניסיון מצטבר של למעלה מעשור. היא הייתה הראשונה להציע מחשבים קוונטיים מסחריים כבר ב־2011, וכיום היא פועלת בדור השני של מערכותיה, לצד שירותי ענן מתקדמים. לחברה מאגר רחב של פטנטים בתחום והיא נתפסת כמי שמקדמת בעיקר יישומים מעשיים כמו אופטימיזציה לוגיסטית, ולאו דווקא חישובים כלליים. מיזוהו רואה בכך יתרון תחרותי בשלב מוקדם של השוק.

עם זאת, האתגרים הטכנולוגיים בתחום אינם טריוויאליים. הגדלת מספר הקיוביטים מלווה בעלייה בשיעורי השגיאה, מה שמקשה על הפעלה יציבה של מערכות מורכבות. ההתמודדות עם רעש, תיקון שגיאות ושמירה על קוהרנטיות, כל אלה עומדים במרכז המחקר הנוכחי. בלי פתרון משכנע לבעיות אלו, קשה יהיה לחברות להפוך את הטכנולוגיה לכלי עבודה רחב היקף.

• האם הפרמיה על "אפקט אילון" תעבור מטסלה ל-SpaceX?
• ברודקום מפרסמת היום תוצאות: צפי לצמיחה חדה בשבבי AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

על כן צופה מיזוהו כי ההכנסות של השחקניות בענף ימשיכו להיות תנודתיות בשנים הקרובות, ויישארו תלויות במכרזים ממשלתיים, בפרויקטי מחקר ובשיתופי פעולה אקדמיים. יוזמת ה־Quantum Benchmarking של DARPA, אליה הצטרפו IonQ ו־Rigetti, מהווה מקור מימון חשוב אך מוגבל, המותנה בהתקדמות מדעית. IonQ היא היחידה מבין השלוש שעלתה לשלב המתקדם בתוכנית, נתון שלדברי האנליסטים עשוי להשפיע על התחרות העתידית.

האתגרים הם לא רק טכנולוגיים

בשנים האחרונות נרשמו מכירות מאסיביות מצד בכירים בארבע חברות קוונטים ציבוריות, בהיקף כולל של כ־926 מיליון דולר. מדובר במנהלים, דירקטורים ובעלי עניין מהותיים, שמכירותיהם עשויות לרמוז על תפיסה זהירה לגבי תמחור המניות. חשוב לציין שחלק מהמכירות אינן מעידות בהכרח על חוסר אמון, אלא על צרכים פרטיים כמו תשלומי מס או איזון תיק השקעות. אך העובדה שכמעט שלא נרשמו רכישות מצד פנימיים מעלה שאלות.

בנוסף, אף על פי שהחברות נמצאות בשלבים מוקדמים מבחינת הכנסות, הן נסחרות במכפילים שנחשבים חריגים גם עבור תחומי צמיחה. אפילו בתרחישים אופטימיים של הכפלת מכירות מדי שנה, המכפילים נותרים גבוהים מהנהוג בשווקים לאורך שלושה עשורים. המשמעות היא שציפיות גבוהות כבר מגולמות במחיר, וכל סטייה בתוצאות עלולה להשפיע על ביצועי המניות. לכך מצטרפת העובדה שחסמי הכניסה לתחום, על אף מורכבותו, אינם מוחלטים. חברות ענק כמו גוגל, IBM ואמזון משקיעות בפיתוח שבבים קוונטיים וביכולות משלימות, והן נהנות מיתרון תקציבי שמאפשר להן להמשיך להשקיע גם במקרה של כישלון זמני. עבור חברות קטנות שמפסידות כסף, התחרות הזו עלולה להפוך לאיום מתמשך.

ההתעניינות של גופים פיננסיים גדולים, כמו ג׳יי פי מורגן שהכריזה על השקעות בתחום במסגרת יוזמת האבטחה והשרידות שלה, תרמה לגל שמריץ את מניות הקוונטים מדי פעם. אך ההתלהבות הזאת אינה מספיקה כדי לקזז את הסיכונים המהותיים שמלווים את התעשייה. במקביל, גובר הקול הזהיר של מי שמכירים את הענף מקרוב. חוקרים, מהנדסים ומשקיעים ותיקים מדגישים כי עדיין לא ברור מתי תושג פריצת הדרך שתאפשר הרחבת יכולות אמינה ומסחרית. התחזיות האופטימיות לגבי ערך כלכלי של מאות מיליארדי דולרים עד 2040 נשענות על הנחות שעלולות להשתנות אם יתגלו מגבלות בלתי צפויות.