בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

• הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
• סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

"לעומת זאת, העלות הכלכלית-משקית מגיוס צעיר חרדי לשירות חובה היא נמוכה מאוד, מפני שבמרבית המקרים הגיוס אינו חלף השתתפות בשוק העבודה. בנוסף, ייתכן והגיוס עצמו יגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה בגיל צעיר עקב ביטול החובה להיות רשומים כלומדים בישיבה כתנאי לקבלת פטור מגיוס. בהתאם, גיוס צעיר חרדי ל-32 חודשי שירות אף יכול בממוצע להגיע לתועלת משקית-כלכלית מהוונת הנאמדת ב-22 אלף ש"ח לחודש שירות בממוצע, אם כתוצאה ממנו היקף התעסוקה של הצעיר החרדי שהתגייס ישתווה לזה של יהודי לא-חרדי.

"משמעות הדבר היא כי כל תוספת לצבא הסדיר של 20,000 חיילי חובה מקרב הגברים החרדים (עקבי עם תוספת גיוס שנתית של 7,500 גברים חרדים למשך 32 חודשים), באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים, תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר);  זה במקרה בו תעסוקת הגברים החרדים אחרי השירות אינה גדלה באופן מהותי. במקרה בו תעסוקת החרדים גדלה משמעותית בעקבות הגיוס, תוספת ההכנסה מגיעה לאורך זמן עד 14 מיליארדי ש"ח לשנה (0.7 אחוז תוצר שנתי).

• מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

"על שולחן וועדת החוץ והביטחון של הכנסת מונח לדיון "חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות)" שתכליתו להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים. להערכתנו, ולאחר עיון גם בהתייחסות אגף התקציבים במשרד האוצר מיום (1.12.2025), נוסח החוק לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים תוך הפחתה בעלות המשקית. לראייתנו, הבעיות בנוסח טיוטת החוק מתרכזות סביב שני מרכזי כובד: (1) הרמה האפקטיבית של יעדי הגיוס (הרף המינימלי השנתי למניעת סנקציות) נמוכים מצרכי צה"ל ואף אינם גבוהים במידה ניכרת מהמצב הקיים כעת; ו-(2) התמריצים הכלכליים לגיוס (בדמות הימנעות מסנקציות) הם בעלי אפקטיביות נמוכה באופן שלא בטוח שיאפשר אפילו לעמוד ביעדי הגיוס הצנועים שהוצבו.

"יעד הגיוס לתקופה הראשונה (מתחולת החוק ועד 30.6.2027, כשנה וחצי) הינו 8,160 בחורים חרדים. אולם, במונחים שנתיים, ולאחר התחשבות באפשרות ש-10% מהיעד ימולאו על ידי שירות אזרחי-ביטחוני (יחידות סמך ביטחוניות של משרד רוה"מ, משטרה, שב"ס) מדובר בכ-4,900 איש בלבד. אל מול זה, ערב החוק (מאז יולי 2024) כבר התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים כך שיעדי החוק דורשים גידול מוגבל מאוד בהיקף הגיוס, ובוודאי שלא עונים על צרכי הצבא לאלפי לוחמים נוספים. בשנה השניה של החוק (1.7.2027-30.6.2028) היעד האפקטיבי הוא 6,156 איש. רק החל מהשנה החמישית הרף המינימלי האפקטיבי לגיוס הוא 50% מהמחזור (כלומר כ-7,000 מתוך 14,000 בחורים). יתרה מכך, יעדי הגיוס אינם מתייחסים לתפקידים הצבאיים, או אפילו לגיל המתגייסים, כך שעלול להיווצר מצב בו חלק ניכר מהמתגייסים אינם מיועדים או מתאימים לתפקידי לוחמה בהם יש לצבא מחסור, ועל כן יפחיתו רק במעט מהעלות המשקית של צרכי הביטחון שגדלו.

"על מנת לקדם את העמידה ביעדי הגיוס החוק מגדיר סנקציות על תלמידי ישיבות שלא התגייסו ולא הגיעו לגיל הפטור, 26. אולם הסנקציות המוגדרות, בוודאי עד המחצית השניה של 2027, אז תיבחן העמידה ביעד הגיוס הראשון, הן בעלות אפקטיביות נמוכה ביצירת תמריצים לפרט. כך למשל, טרם קביעה על אי-עמידה ביעדי גיוס (לפחות עד המחצית השנייה של 2027) הסנקציות המרכזיות על תלמידי ישיבות (ביחס לחרדי שמתגייס או אחרי גיל פטור) הן מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23 (למעט חריגים) - פעולות שהן בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית, וביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי, שלא רלוונטיות כיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. גם האפקטיביות של הסנקציות, אחרי שתתברר אי-עמידה ביעדים, אינה גבוהה במיוחד. כך לדוגמא, על מניעת ההשתתפות בתוכניות לסבסוד רכישת דירה ופטור ממס רכישה אפשר להתגבר באמצעות המתנה לגיל 26 (בו הסנקציות בטלות). גם שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית, שכן היא לא תחול עבור חלק ניכר מילדי הגבר החרדי אחרי שחצה את גיל 26.

"מעבר לכל אלה, לסנקציות או תמריצים כלכליים שהתממשותם תלויה בהתנהגות קהילתית (עמידה כללית ביעדי גיוס) יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תימרוץ הפרט, או קהילות ספציפיות במגזר החרדי, שכן לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים.

"לאור כל האמור לעיל, העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת (לתשלום למילואים במקום סדיר-חובה), לצד אובדן הכנסות ממסים. על כן, אנו רואים חשיבות רבה בתיקון נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".