לווין לוויין עמוס 17
צילום: חלל תקשורת

חלל תקשורת תפנה לבית המשפט לקידום ההסדר

הסדר החוב שאושר על ידי מחזיקי האג"ח נתקע לאחר שקבוצת 4iG ההונגרית, המחזיקה כ-20% ממניות חלל תקשורת, הצביעה נגד הגדלת ההון הנדרשת לביצוע הנפקת הזכויות; בחלל טוענים כי מדובר בהתנגדות טכנית, וכי יפנו לבית המשפט לאשר את ההסדר גם ללא הסכמת ההונגרים

תמיר חכמוף |

המאבק על שליטתה של חלל תקשורת חלל תקשורת 3.13%   נמשך מאחורי הקלעים. לאחר שמחזיקי האג"ח של החברה אישרו באוגוסט את הצעת ההסדר שהגישה, הכוללת פירעון מלא של החוב באמצעות גיוס אג"ח חדש של 135 מיליון דולר והזרמת 20 מיליון דולר מצד בעלי המניות בהנפקת זכויות, נבלמה ההתקדמות בשלב ההצבעה על הגדלת ההון הנדרש לביצוע ההנפקה.

קבוצת 4iG ההונגרית, שמחזיקה כ-20% ממניות חלל ושיתפה פעולה בעבר עם התעשייה האווירית בהצעה מתחרה לרכישת החברה, הצביעה נגד הגדלת ההון. התנגדותם מנעה את השגת הרוב הדרוש (75%) באסיפת בעלי המניות, והותירה את החברה ללא יכולת להשלים את הנפקת הזכויות.

מחלל תקשורת נסמר כי מדובר בהתנגדות טכנית, כיוון שבית המשפט כבר קבע שבעלי המניות אינם יכולים לטרפד את ההסדר שאושר על ידי כל מחזיקי האג"ח. עוד נמסר מהחברה כי היא תפנה כבר היום לבית המשפט כדי שיאפשר את המשך יישום ההסדר ללא תלות בעמדת ההונגרים, וכי לחברה קיימת עתודה להשלמת חלקם של ההונגרים (כ-4 מיליון דולר), וכי בשבוע שעבר סגרה מסגרת אשראי עם אחד הבנקים לצורך כך.

דוחות הרבעון השני

הדוחות לרבעון השני של 2025 שהתפרסמו בסוף אוגוסט הפתיעו לחיוב, ושיקפו שיפור ניכר בפעילות העסקית. ההכנסות עלו לכ-21.9 מיליון דולר, כאשר ההכנסות מהלוויין עמוס 17 צמחו בכ-24% והגיעו ל-10 מיליון דולר לעומת 8.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי עמד על כ-700 אלף דולר, וזאת למרות הוצאות מימון כבדות בגין ריביות פיגורים, בעוד התזרים מפעילות שוטפת זינק ב-87% ל-16.6 מיליון דולר לעומת 8.9 מיליון דולר ברבעון המקביל.

יתרות המזומנים של החברה עמדו בסוף יוני על כ-226 מיליון דולר, והחברה מחזיקה בצבר הזמנות של כ-102 מיליון דולר, מתוכם כ-58 מיליון דולר לעמוס 17. ברבעון נחתמו ארבע עסקאות חדשות בהיקף כולל של כ־21 מיליון דולר, בהן חוזים עם לקוחות בינלאומיים וממשלתיים לעמוס 4 ולעמוס 17, מה שמעיד על המשך הביקוש לשירותי החברה והתרחבות הפעילות המסחרית שלה.

להרחבה - על רקע הסדר החוב, חלל תקשורת רושמת רווח רבעוני


מאחורי הזינוק האחרון במניה

לאחר חודשים של מגעים, דחיות ואי הסכמה, מחזיקי האג"ח של חלל תקשורת הגיעו להסכמה על הסדר החוב, ובחרו בהצעת החברה העדכנית במטרה לצאת לדרך חדשה, רק שכאן יש טויסט מעניין, בעלי המניות, שעד כה נשארו מחוץ לתמונה, פתאום קיבלו סוכריה וישארו בעלי החברה, ויצטרכו להזרים כ-20 מיליון דולר בהנפקת זכויות. המהלך הזניק את מניית חלל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

להרחבה - מאחורי הזינוק בחלל תקשורת: מה החזיר ערך למניה שנחשבה אבודה?


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 3.94%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג'

בגלל הורדת התחזיות -הורדת דירוג לתדיראן

מעלות מורידה את הדירוג של תדיראן בנוץ' אחד, ברקע הורדת התחזיות וביצועים תפעוליים שהיו נמוכים מהצפי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תדיראן דירוג

חברת תדיראן גרופ תדיראן גרופ סופגת מכה נוספת, והפעם היא מגיעה מכיוון שוק החוב. סוכנות הדירוג S&P מעלות (Maalot) הורידה את דירוג המנפיק של החברה ל-'ilA+'. הורדת הדירוג היא ירידה בנוץ' אחד מ-'ilAA-', כאשר תחזית הדירוג יציבה.

פעולת הדירוג מגיעה כהמשך ישיר לעדכוני התחזיות של החברה כלפי מטה. סוכנות הדירוג מציינת במפורש כי ההורדה נובעת בעיקר מהיחלשות הפרופיל הפיננסי של החברה, כמו גם התוצאות התפעוליות שהיו נמוכות מהצפי. 

נזכיר כי תדיראן הודיעה על קיצוץ משמעותי בתחזית ההכנסות ל-2026 ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, ירידה של 45% לעומת היעד המקורי של 4.5 מיליארד שקל שהוצג במאי 2024. העדכון נבע בין היתר מהערכה מחודשת של קצב הצמיחה המתון בשוק הסולארי באיטליה, מה שהוביל להפחתת מוניטין לא תזרימית של 73 מיליון שקל על חברת הבת VP Solar. בנוסף, מימוש הפוטנציאל בתחום מערכות האגירה בישראל נדחה לשלהי 2026 ולשנים מאוחרות יותר. מדובר בעדכון שלישי כלפי מטה בתוך שנה, המשקף פער עצום בין הצהרות ההנהלה למציאות העסקית בשווקי האנרגיה. להרחבה - תדיראן שוב מאכזבת את המשקיעים - מעדכנת תחזיות למטה

החולשה בפעילות ובפרופיל הפיננסי

השיקול המרכזי להורדה הוא פער משמעותי בין ציפיות הצמיחה המקוריות לבין הביצועים בפועל בתחומי הפעילות המרכזיים, קרי מוצרי צריכה ואנרגיה מתחדשת. S&P מעלות מציינת כי הביצועים היו נמוכים מהתחזיות, בין היתר בשל הסביבה המקרו-כלכלית, עליית הריבית והירידה החדה במחירי המוצרים בשל שינויים בשיטת התמריצים בשוק האיטלקי. בשנה החולפת, ההאטה בצמיחה והשחיקה ברווחיות בתחום האנרגיה באיטליה נבעו בין היתר מהסביבה המקרו כלכלית שכללה שיעורי אינפלציה וריבית גבוהים, מהצטברות מלאי גדול של מערכות סולאריות אצל יצרנים עולמיים שהובילה לירידה חדה במחירי המערכות באירופה, ומשינויים בשיטת התמריצים של ממשלת איטליה שהקטינו את כדאיות רכישתן עבור לקוחות הקצה.

היחלשות הפרופיל הפיננסי באה לידי ביטוי ביחסים המתואמים. יחס חוב ל-EBITDA המתואם עמד על כ-3.9x ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2025 , רמה שלטענת הסוכנות אינה הולמת את דירוג ה-'ilAA-' הקודם. בנוסף, סוכנות הדירוג נתנה משקל משמעותי להפחתת המוניטין המהותית שביצעה החברה. ההכרה בירידת ערך מוניטין של כ-73 מיליון שקל בפעילות האיטלקית (VP Solar) הובילה להפסד נקי של כ-52 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025.