רשות המסים
צילום: רשות המסים

מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות

רשות המסים בוחנת מחדש את המס שבוטל בשנת 2000 - ומציבה אותו כאפשרות רצינית למימון ההוצאות הגוברות של המלחמה. המשמעות: החזקת קרקעות לא מנוצלות עלולה להפוך לנטל מסוים עבור החברות שמחזיקות בהם וגם עבור הציבור שמחזיק בהן; וגם - היעדים הנוספים של רשות המסים בהמשך לגבייה האגרסיבית לאחרונה מהמס על הרווחים הכלואים ומביקורת מע״מ

צלי אהרון | (4)

המס שנעלם מחיינו לפני יותר משני עשורים, חוזר כעת לשולחן - והפעם בטיימינג רגיש במיוחד. מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ’, אמר כי האפשרות להטיל מחדש את המס, שבוטל בשנת 2000, עומדת כאחת החלופות לפיצוי על אובדן הכנסות אם יוחלט בעתיד להקל את נטל המס על הציבור. ההקלה על הציבור היא כמובן ביטול ההקפאה של מדרגות מס ההכנסה שהוטלה בתחילת השנה וכעת מדובר על ביטול של ההקפאה והטבה עם הציבור שנפגע בעקבותיה. חשוב לציין - גם אם מס רכוש אכן יוטל על בעלי הקרקעות בקרוב, לא צפוי באמת ביטול של ההקפאה המצוינת. גם בעקבות ההוצאות הגבוהות של הממשלה הנוכחית וגם בעקבות הוצאות המלחמה הגבוהות.

עוד דבר חשוב הוא מה שנאמר מאחורי הדברים, והוא המסר הברור לבעלי הקרקעות: החזקת קרקע לא מנוצלת עלולה להפוך בקרוב מיתרון פיננסי לנטל כלכלי שלאט לאט ינגוס ברווחיות שעד עתה לא הייתה מוגבלת. כבר שכחנו ממנו אבל מס רכוש היה מס שנתי שהוטל על בעלי קרקעות ונכסים לא מנוצלים, מתוך מטרה לעודד שימוש יעיל בקרקע ולמנוע ספסרות והשבתה של קרקעות זמינות לבנייה. ביטולו בשנת 2000 התרחש על רקע ביקורת ציבורית וכלכלית, שטענה כי המס אינו נאכף בצורה אחידה וכי הוא מכביד על בעלי נכסים פרטיים לצד בעלי הון גדולים. מאז, בעלי קרקעות נהנו מהאפשרות להחזיק נכסים שנים ארוכות מבלי לשלם מס שנתי ייעודי על עצם ההחזקה.

כעת, לנוכח הגידול העצום בהוצאות המלחמה והיעדים השאפתניים של רשות המסים, המס הזה שוב על הפרק. עוד נאמר כי ללא צעדים פיסקליים משלימים - לא ניתן יהיה להקל על נטל המס בתחומים אחרים. המשמעות היא שדווקא נכסים לא מנוצלים עלולים להפוך יעד לגבייה. אם המהלך ייצא לפועל, בעלי קרקעות ריקות במרכזי ערים או בשטחים ייעודיים לבנייה יידרשו לקבל החלטות: למכור, לשווק או להתחיל לבנות - אחרת יידרשו לשלם מס שיכול להצטבר לסכומים משמעותיים מדי שנה. אגב - זה דומה לחוק המס על הרווחים הכלואים שחל מהשנה מחייב את העסקים לחלק את הרווחים כדיבידנד ובמידה ולא יחולק דיבידנד כאמור - הם יחויבו במס בכל שנה על כל הסכום שנצבר בעודפי החברה. כאן - המס יהיה על הקרקע המוחזקת, בכל שנה - זה עלול לאכול לאט לאט את ההזדמנויות שהחברות כעת מחכות להן ויחייב אותן לבנות במהרה ואילולא יעשו כן - יחויבו במס. 

למה דווקא עכשיו?

החזרה האפשרית של מס רכוש משתלבת במדיניות רחבה יותר של רשות המסים להגברת הגבייה. רק בשנה האחרונה כבר ננקטו צעדים כמו העלאת המע"מ באחוז אחד, חיוב חברות לשחרר "רווחים כלואים" וחיזוק מערך האכיפה באמצעות מערכת "חשבוניות ישראל", שנועדה לצמצם שימוש בחשבוניות פיקטיביות. לכך מתווספת פעילות אינטנסיבית בתחום ביקורות המע"מ והמאבק בהון השחור - מגזרי, עסקי ופרטי. מה שנחשב לאחד היעדים המרכזיים של רשות המסים. השלכות אפשריות למשק הן כפולות: מצד אחד, מס רכוש עשוי לתרום להגדלת ההיצע, שכן בעלי קרקעות "רדומות" ימהרו להזרים אותן לשוק כדי לא לשלם מס שנתי מיותר. מצד שני, החמרה במס עלולה לייקר את עלויות ההחזקה גם עבור יזמים וחברות נדל"ן שכבר מתמודדים עם מימון יקר וריביות גבוהות, מה שיכול להשפיע על תזרים ועל מחירי הדירות.

עצם העלאת מס רכוש מחדש לשיח הציבורי היא איתות לבעלי קרקעות ולמשקיעים: רשות המסים נחושה למצוא מקורות הכנסה נוספים, גם אם מדובר בכלי שנוי במחלוקת שנעלם לפני רבע מאה.

נאכף בצורה לא אחידה?

בשנת 2000 בוטל מס הרכוש, שהיה מס שנתי על החזקת קרקעות ונכסים לא מנוצלים, בטענה שהוא נאכף בצורה לא אחידה, פוגע גם בפרטיים ולא רק בבעלי הון, ומסבך את מערכת המיסוי. במקומו הוטל מס מכירה על עסקאות מקרקעין, והרפורמות שבאו לאחר מכן התרכזו יותר במסים על רווחים ממכירה ופחות במס שוטף על עצם ההחזקה. מאז חלפו יותר משני עשורים, וכעת רשות המסים שוקלת להחזיר את המס בהקשר חדש: תקציב מלחמות, הוצאות פיצויים ויעדים פיסקליים שאפתניים. ההבדל הגדול הוא שבניגוד לשנות ה-90, כיום קיימות מערכות דיגיטליות מתקדמות לאכיפה, דוגמת רפורמת “חשבוניות ישראל” שמקטינה שימוש בחשבוניות פיקטיביות ומאפשרת בקרה בזמן אמת - ולכן יש לרשות המסים כלים להתמודד טוב יותר עם הבעיות שהובילו בעבר לביטול המס. המשמעות של מס רכוש הוא שכתוצאה ממנו, בעלי קרקעות מחויבים במס מדי שנה גם אם לא עשו דבר עם הקרקע, ולכן התמריץ הכלכלי לשבת ולחכות לעליית ערך יורד משמעותית. 

יזמים וחברות נדל"ן עם עתודות קרקע גדולות ייאלצו לשקול מימושים, שותפויות או האצה בבנייה כדי לא להישחק מתשלומים שנתיים, ומשקיעים קטנים שרכשו קרקעות חקלאיות בהוד השרון, שדה ורבורג או כפר יונה ועוד המון אזורים - עלולים לגלות שהחזקת הקרקע “בהמתנה” עולה כסף רב בכל שנה. מנגד, ייתכן שהמהלך יתרום להגדלת ההיצע בשוק, אם קרקעות “רדומות” יוזרמו לשוק או יתורגמו להתחלת בנייה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימיYL 28/09/2025 13:15
    הגב לתגובה זו
    אן ספק המס הזה היה קבורת חמור ל ביביסטים גם חברי הליכוד לא יסבלו מס שכזה אנשים חסכו עשרות שנים ופתאום.... חודרים להם לבית פנימה ביבי יפיל את ההצעה או שיברח ל.....ארגנטינה הההההה
  • 2.
    למה לא אם אפשר לסחוט עוד את הלימון הסחוט (ל"ת)
    אנונימי 28/09/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמוטריץ וביבי ישכחו ממני בבחירות. שלא תבכו אחכ (ל"ת)
    אנטי קומוניסט 28/09/2025 12:30
    הגב לתגובה זו
  • לא רוצה לראות את סמוטריץ בוכה (ל"ת)
    א 28/09/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
מודיעין
צילום: אורי גור

מודיעין: משקיע קנה דירה לפני שלוש שנים ומכר - כמה הרוויח?

שכונת מוריה בעיר - על מחירי הדירות, התשואה למשקיעים, עסקאות אחרונות וסיפורה של דירה ברחוב רחל אימנו

צלי אהרון |

במודיעין, כמו בערים רבות אחרות נרשמו ירידות מחירים מתחילת השנה. במקביל, רואים את השחיקה בתשואות של המשקיעים (מחירי הדירות במודיעין בירידה חדה - הנה הסיבה). יש דוגמאות נוספות רבות, בחרנו בסיפור של דירה אחת שממחיש את ירידת המחירים בשנים האחרונות: משקיע שרכש בשנת 2022 (לפני כשלוש וחצי שנים) דירה בשכונת מוריה בסכום של 2.95 מיליון שקל, מכר אותה כעת בסכום של 3.25 מיליון שקל - מדובר על תשואה של 3.8% לשנה (בחישוב פשוט של ריבית דריבית). התוצאה: רווח כולל של 11% בלבד בשלוש שנים. ביחס לתקופה שבה מחירי הדירות זינקו בקצב מסחרר, מדובר בתוצאה מאכזבת למדי. קחו את ההוצאות מסביב ואת מס רכישה ותקבלו שהרווח אפסי. 

נדגיש כי בתחילת הדרך המשקיע עוד הרוויח, אבל ירידת מחירים בשנה האחרונה חיסלה לו את הרווח

קצת על השכונה

שכונת מוריה, שנמצאת בקצה הדרומי של העיר, נחשבת לאחת מהשכונות האיכותיות במודיעין. עם בנייה שמאופיינת בקוטג׳׳ים דו משפחתיים אבל גם בנייה רוויה. הסביבה ירוקה והתשתיות טובות יחסית. המחיר למ"ר בשכונה עומד כיום על כ־33.5 אלף שקל, למרות שיש גם עסקאות גבוהות מכך. המחיר החציוני לנכס ממוצע מגיע לכ-4.5 מיליון שקל, נתונים שממקמים את מוריה בקצה העליון של מחירי הנדל"ן בעיר. עם זאת, מי שמבקש לראות במוריה יעד השקעה יציב ומניב, יגלה שהמציאות רחוקה מהציפיות. ומה שמאפיין את כל השוק בעת הזו לא פסח על מודיעין. התשואה למשקיעים בשכונה נמוכה, ועומדת על כ-2% בלבד. שיעור שממחיש עד כמה שוק הנדל"ן במודיעין נשען יותר על ביקושים מצד משפחות ומשפרי דיור, ופחות על כדאיות כלכלית למשקיעים. 

סיפורה של הדירה שנמכרה כעת ברחוב רחל אימנו מספר את הסיפור הרחב יותר: השקעה שנעשתה בשיא הגאות השוק, בתקווה ליהנות מהמשך עליות, נתקעה למעשה עם תשואה שנתית זעומה, רוב הרווח שנצבר נשחק בשנה האחרונה בעקבות ירידות מחירים של כ- 7%-10% בשוק - זאת למרות הירידה המינורית שמפרסמת למ״ס - 2% בלבד. לאחר 5 ירידות רצופות במדד שמפורסם על ידם - להרחבה ראו כאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. כעת, כך נראה - המקרה הנוכחי ממחיש את האתגר של המשקיעים בעיר, וגם את סימני השאלה סביב מחירי הדירות בשכונות היקרות יותר במודיעין.

הדירה נרכשה בידי המוכר הנוכחי עם תשואה של 240% ב-15 שנים

הדירה כאמור נמכרה לאחרונה ברחוב רחל אימנו שבשכונת מוריה תמורת סכום של 3.25 מיליון שקל לאחר שנרכשה ב-2.95 מיליון. אלא שמסתבר כי לדירה זו יש עוד היסטוריה מעניינת: המוכר שלנו שעשה תשואה מינורית של 11% ב-3 שנים. קנה ממוכר אחר שרכש את הדירה אי שם בשנת 2007, בסכום של 780 אלף שקל בלבד. מה שמבטא את העליות הרבות שנרשמו מאז. הוא כידוע מכר את הדירה בסכום של 2.95 מיליון שקל, ורשם תשואה של 9.3% בשנה - כל שנה במשך 15 שנים. זו עסקה נהדרת עבורו. חשוב לציין - היו לו בדרך שנים של ירידה קלה במחירים לפרקים כמו למשל בשנת 2018, אבל הוא החזיק ומכר ב-2022. 

מדובר על תקופה שכאמור הייתה ידועה במחירים הגבוהים שנרשמו לדירות. אולי באמת זה מה שאנחנו רואים כעת עם הירידה הגדולה בעסקאות דירות היד שנייה. מחזיקי הדירות ובעיקר משקיעים - לא מוכרים ומקבעים את ההפסד אלא מנסים לחכות שהמגמה תתהפך ואז ירצו למכור עם תשואה נאה - לא בטוח בכלל שזה יקרה, ולפי גורמים רבים בענף: שאינם נמנים עם הקבלנים - זה בכלל לא המצב. אבל יהיה מעניין לחכות ולראות איך יתפתח המצב בשוק.