ברודקום וamdברודקום וamd

המלחמה על המקום השני: ברודקום מול AMD - מי תנצח?

בוול-סטריט צופים שברודקום תשיג נתח שוק של 14% עם 65 מיליארד דולר בהכנסות עד 2030, לעומת 20 מיליארד של AMD ונתח שוק של 4% בלבד, בשוק שבבי הבינה המלאכותית שצפוי להגיע ל-475 מיליארד דולר

אדיר בן עמי |

בזמן שכולם מדברים על אנבידיה NVIDIA Corp. 0.39%  והדומיננטיות שלה בשוק שבבי הבינה המלאכותית, מתחולל מאחורי הקלעים מירוץ בין שתי ענקיות טכנולוגיה על המקום השני. ברודקום Broadcom -0.95%  ו-AMD Advanced Micro Devices 0.24%   נלחמות על הזכות להיות החברה השנייה הגדולה בתחום, וההימורים גדולים מתמיד. מדובר במאות מיליארדי דולרים שיתחלקו בין השחקנים בעשור הקרוב, והאנליסטים כבר בחרו את המנצחת.


כריסטופר רוללנד מסוסקהאנה פרסם דוח שמעמיד את ברודקום כמועמדת הברורה לזכות במקום השני. לפי הניתוח שלו, אנבידיה שולטת היום ב-80% מהשוק, אבל הלקוחות הגדולים שלה מחפשים חלופות כדי להוזיל עלויות. עד 2030 הוא צופה שנתח השוק של אנבידיה יקטן ל-67%, עדיין דומיננטית, אבל זה משאיר חלל גדול לשאר השחקנים. האנליסט בעצם מעריך שברודקום תשיג כמעט 14% מסך ההכנסות השנתיות משבבי הבינה המלאכותית עד 2030. זה אומר בערך 65 מיליארד דולר מתוך שוק של 475 מיליארד דולר. כדי לשים את זה בפרספקטיבה, היום ברודקום מרוויחה 14.5 מיליארד דולר מתחום הבינה המלאכותית. אנחנו מדברים על גידול של פי 4 וחצי.


התחזית הזאת מבוססת על הנחה שחברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו לשלוט בשוק החומרה של הבינה המלאכותית, אבל ירצו להיות פחות תלויות באנבידיה. החברות האלה מפתחות טכנולוגיות פנימיות ומחפשות ספקים חלופיים. ברודקום ממוקמת בדיוק במקום הנכון לנצל את המגמה הזאת.


ברודקום עצמה מאשרת את התחזיות האופטימיות האלה. החברה הודיעה לצד דוח הרווחים הרבעוני האחרון שהיא מצפה שהלקוחות שלה יעשו שימוש גדול יותר בחומרה שלה בעתיד על חשבון יחידות העיבוד הגרפיות של אנבידיה. מעבר להצהרות, החברה מבססת את הביטחון שלה על מספרים : היא מעריכה את השוק הפוטנציאלי שלה על בין 60 ל-90 מיליארד דולר עד 2027, וזה רק מהעסקים עם שלושת לקוחות ההיפרסקיל הגדולים שלה. כלומר, בלי לחשב לקוחות חדשים שעלולים להצטרף.


מנכ״ל ברודקום מהמר על העתיד

לאחרונה התפרסם דוח ברשות לני"ע האמריקאית (SEC) שחושף שהתגמול המבוסס מניות של מנכ״ל ברודקום, הוק טאן, קשור ישירות להכנסות החברה מבינה מלאכותית, מהלך שמעיד על רמת הביטחון של ההנהלה. מניית ברודקום זינקה בתגובה ב-10%, כשהמשקיעים הבינו שהמנכ"ל מהמר באופן אישי על הצלחת החברה בתחום הבינה המלאכותית.


הפרטים של התגמול של טאן חושפים עד כמה ברודקום בטוחה בעצמה. המנכ״ל יקבל 610,251 מניות אם החברה תגיע ל-90 מיליארד דולר הכנסות מבינה מלאכותית בארבעה רבעונים רצופים בין 2028 ל-2030. התגמול הזה יוכפל אם החברה תרוויח 105 מיליארד, וישולש אם ההכנסות יעלו על 120 מיליארד דולר. אבל אם החברה לא תגיע ל-60 מיליארד - טאן יאבד הכל.


הסיפור של AMD

מהצד שני, ל-AMD יש סיפור הרבה יותר מאתגר. רוללנד צופה שהיא תזכה בקצת יותר מ-4% מהשוק עד 2030, זה כ-20 מיליארד דולר בשנה, לעומת 6.3 מיליארד השנה. גידול נחמד, אבל הוא רחוק מאוד לעומת מה שברודקום מתכננת להשיג.

קיראו עוד ב"גלובל"


הבעיה המרכזית של AMD היא שהשבבים הנוכחיים שלה בתחום הבינה המלאכותית כמעט לא הצליחו להשפיע על הדומיננטיות של אנבידיה. טכנולוגיית Blackwell של אנבידיה עדיין שולטת בשוק ללא מתחרה אמיתי. עם זאת, יש תקווה באופק: סדרת MI400 הקרובה של AMD, שכוללת את שבב MI450, תהיה ההצעה הראשונה של החברה לשרת בינה מלאכותית ברמת הרמק עם 72 מעבדים. זה יכול להפוך אותה למתחרה רצינית יותר ולתמוך במאמצי הדיברסיפיקציה של חומרת הבינה המלאכותית מעבר לשבבי אנבידיה.


הבעיה המרכזית של AMD היא שהשבבים הנוכחיים שלה בתחום הבינה המלאכותית כמעט לא הצליחו לפגוע בדומיננטיות של אנבידיה. כפי שמציין Barron's, טכנולוגיית Blackwell של אנבידיה עדיין שולטת בשוק ללא מתחרה אמיתי. יש כמה תקווה באופק: סדרת MI400 הקרובה של AMD - שכוללת את שבב MI450 - תהיה ההצעה הראשונה של החברה לשרת בינה מלאכותית עם 72 מעבדים. זה עשוי להפוך אותה למתחרה רצינית יותר ולתמוך במאמצים להגביר את הגיוון בחומרת הבינה המלאכותית מעבר לשבבי אנבידיה.

אבל גם אם הטכנולוגיה החדשה של AMD תצליח, הפער בינה לבין ברודקום נשאר עצום. ברודקום עובדת עם לקוחות ההיפרסקיל הגדולים ביותר ובונה איתם פתרונות מותאמים אישית. זה יתרון עצום כששאר השחקנים מתחרים על שוק המוצרים הסטנדרטיים.


רוללנד מסוסקהאנה נותן דירוג חיובי לשתי החברות, כאשר הוא נתן מחיר יעד של 400 דולר לברודקום, לעומת מחיר סגירה של 329.80 דולר אמש. ל-AMD הוא נתן מחיר יעד של 210 דולר, כשהמניה נסגרה ב-157.44 דולר.


אנבידיה עדיין במרכז

האנליסט טום או'מאלי מבארקליס מאמין שאנבידיה עומדת בפני עלייה דרמטית. השבוע הוא העלה את מחיר היעד ל-240 דולר מ-200 דולר קודם, כלומר עלייה צפויה של 37% מהרמה הנוכחית. הסיבה לאופטימיות היא יותר מ-2 טריליון דולר של השקעות מוכרזות בתשתיות בינה מלאכותית.


מהסכום העצום של 2 טריליון דולר, או'מאלי צופה שכ-1.5 טריליון ילכו על יכולות מחשוב ורשתות, בדיוק התחום שבו אנבידיה הכי חזקה. זה יכלול רכישת כמעט 19 מיליון יחידות עיבוד גרפיות (GPU) בחמש השנים הקרובות. "אנחנו רואים את ההוצאה הזאת [על בינה מלאכותית] זורמת בעיקר לדוח הרווח והפסד של אנבידיה במהלך 5+ השנים הבאות, מה מעלה את המספרים באופן מהותי והופך את החברה לשם הכי אטרקטיבי בתחום שלנו", כתב או'מאלי.


במקביל, השוק רואה כניסה של שחקנים חדשים שמנסים לנצל את הביקוש הענק. סטארט-אפ התשתיות לבינה מלאכותית Nscale Global Holdings הודיע על גיוס של 1.1 מיליארד דולר מאנבידיה, דל טכנולוגיות, נוקיה ומשקיעים אחרים, כשהחברה מתכננת להקים מרכזי נתונים ברחבי אירופה, צפון אמריקה והמזרח התיכון. סבב הגיוס מסדרה B הונהג על ידי השקעה של 285 מיליון דולר מהקונצרן הנורווגי התעשייתי Aker. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אל וליד בן טלאל (גרוק)אל וליד בן טלאל (גרוק)

מי הערבי העשיר בעולם ולמה הוא קונה מניות סנאפ?

הנסיך הסעודי שרוכש רוכש מניות סנאפ ב-133 מיליון דולר ומחזיק כעת ב-2.8% מהחברה; במה הוא עוד משקיע, איך התחיל את דרכו העסקית וכל מה שצריך לדעת על אל-ווליד בן טלאל

עמית בר |
נושאים בכתבה אל-וליד בן טלאל

המשקיע הסעודי הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד חיזק את אחזקותיו בסנאפ, המפעילה את אפליקציית סנאפצ'ט. על פי דיווחי החברה, הנסיך רכש 15.2 מיליון מניות חדשות בהיקף של 133.5 מיליון דולר, והגדיל את חלקו ל-40.8 מיליון מניות, 2.8% מהון המניות. הרכישה מגיעה זמן קצר לאחר תוצאות רבעוניות חלשות, עם צמיחה מוגבלת בהכנסות פרסום.

מאז השקעתו הראשונה בסנאפ ב-2018, המניה איבדה 20% מערכה, ו-90% מהשיא של 2021, תוצאה של תחרות בשוק. בן טלאל, בן 70 עם הון של 16.5 מיליארד דולר, בוחר להגדיל אחזקה דווקא כעת, דרך חברת ההחזקות שלו Kingdom Holding. לסנאפ 400 מיליון משתמשים יומיים. החברה משקיעה במציאות רבודה ומשחקים, אך הכנסות הפרסום שמהוות 90% מההכנסות, מושפעות מהאטה כלכלית.

שוק המדיה החברתית תחרותי: טיקטוק מובילה עם 1.5 מיליארד משתמשים, ומשכה תקציבי פרסום מסנאפ, שלא רשמה רווח מאז 2017 והפסידה 1.3 מיליארד דולר בשנה האחרונה. האתגר גדל בעקבות עסקת טראמפ עם ByteDance: טיקטוק תמכור פעילות אמריקאית לקבוצה מקומית עם פיקוח של אורקל, מה שמסיר חשש מאיסור. דחייה של 120 יום עד 2026 מאפשרת לטיקטוק להמשיך לפעול בשוק הפרסום החברתי, שבו לסנאפ 5%-7% נתח שוק.

אל-ווליד: אסטרטגיה ארוכת טווח

אלווליד ידוע בהשקעות ארוכות טווח: תיק Kingdom כולל X, xAI של מאסק, Citigroup, Apple ו-Four Seasons, עם 19 מיליארד דולר מנוהלים, 26% בנדל"ן וטכנולוגיה. ההשקעה בסנאפ מתאימה לאסטרטגיה: כניסה בזמן ירידות, מתוך הערכה שהמודל של סנאפ יבדל אותה מטיקטוק. 


כל מה שצריך לדעת על הערבי העשיר בעולם - שאלות ותשובות

מי הוא אל-ווליד בן טלאל?

הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד נולד בשנת 1955 בג'דה שבערב הסעודית. הוא בן לשושלת המלוכה הסעודית ונכדו של המלך המייסד עבדולעזיז אבן סעוד. אביו, הנסיך טלאל, כיהן כשר האוצר ונודע כאישיות רפורמיסטית שנכנסה לא פעם לעימות עם הממסד. אימו, מונה אל-סולח, היא בתו של ריאד אל-סולח, ראש ממשלת לבנון הראשון. השילוב בין הון שלטון סעודי לדם לבנוני בעל רקע פוליטי העניק לו זהות מורכבת וייחודית במזרח התיכון.

כיצד השפיע הרקע המשפחתי על דרכו?

ניקולא סרקוזי (גרוק)ניקולא סרקוזי (גרוק)

למה נשיא צרפת נכנס לכלא?

סרקוזי נידון לחמש שנות מאסר בפרשת המימון הלובי; הורשע בקשירת קשר פלילי לקבלת מימון חשאי מקדאפי לקמפיין 2007, ויצטרך לשבת בכלא גם אם יגיש ערעור

עמית בר |

ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת לשעבר, נידון לחמש שנות מאסר בפריז, כאשר שלוש מהן יירצו בפועל. בית המשפט הפלילי קבע כי סרקוזי ומקורביו קשרו קשר פלילי כדי להשיג מימון חשאי ממשטרו של מועמר קדאפי בלוב לקמפיין הבחירות לנשיאות בשנת 2007. זוהי הרשעה חסרת תקדים שמסמנת את סופו של עידן בפוליטיקה הצרפתית.

השופטת נטלי גוורינו קבעה כי העונש ייכנס לתוקפו מיידית, גם אם יוגש ערעור - החלטה יוצאת דופן שמבטיחה שסרקוזי, בן השבעים, יכנס לכלא בעתיד הקרוב. למרות זאת, בית המשפט זיכה אותו מהאשמות חמורות יותר כמו שחיתות פסיבית ומימון קמפיין לא חוקי, בטענה כי לא נמצאה הוכחה ישירה להעברת הכספים או לשימוש בהם.

התביעה דרשה במקור עונש של שבע שנות מאסר, בטענה שסרקוזי ואנשיו קידמו את האינטרסים של משטר קדאפי בתמורה למימון של כ-50 מיליון אירו. זה המשפט הפלילי השלישי שבו עומד סרקוזי לדין מאז כישלונו בניסיון להיבחר מחדש ב-2012, ועוד מספר הליכים משפטיים ממתינים לו.

מימון סודי 

החקירה נפתחה ב-2012, כאשר התפרסמו לראשונה ההאשמות על מימון זר לקמפיין של סרקוזי. מסמכים שנחשפו לאחר נפילת משטר קדאפי ב-2011 העלו כי בכירים במשטר הלובי תיעדו בקפידה את הקשרים עם הצרפתים. במסמך אחד, סרקוזי מוזכר בשם קוד "פול ביסמוט", לצד רשימה מפורטת של תשלומים בסך 50 מיליון אירו שהועברו לכאורה לחשבונות צרפתיים דרך חברות קש בשוויץ ובקפריסין.

העדויות המרכזיות הגיעו ממקורבים של שני הצדדים. ז'אן-פול מונטיסקיו, יועצו הפוליטי הקרוב של סרקוזי, ותיאודורו גאספארי, עורך דין צרפתי-לובי, הורשעו אף הם - הראשון לשלוש שנות מאסר על תנאי, והשני לשנתיים בפועל. מהצד הלובי, עדויות של בכירים לשעבר כמו מוסטפה זידאן, ראש ממשלת לוב הזמני ב-2011, תיארו כיצד קדאפי ראה בסרקוזי "השקעה אסטרטגית" שתשפר את מעמדו הבינלאומי.