מי אמר אפוקליפסה ולא קיבל? פיטר ת'יל טוען שהתנגדות לטכנולוגיה תוביל ליום הדין

אם היו אומרים לכם שיש אדם שמסתובב ברחובות ירושלים ומדבר על מהפיכת הבינה המלאכותית ועל חזון אחרית הימים, זה היה נראה לכם טבעי ואף מתבקש. אבל, כשאחד מבכירי עמק הסיליקון נושא סדרת הרצאות בנושא, זה כבר פחות שגרתי וככל הנראה לא מדובר בסינדרום ירושלים. 

וכך, בארבע הרצאות שנערכו בסן פרנסיסקו בחסות ארגון ACTS 17, עמותה נוצרית הפועלת בקרב יזמי טכנולוגיה, מפתחים ומעצבים, פיטרת'יל, בן 57, פרש את משנתו וטען כי האיומים הקיומיים הגדולים של האנושות - מלחמה גרעינית, אסונות סביבתיים, ביולוגיה סינתטית ורובוטים אוטונומיים הנשלטים על ידי בינה מלאכותית - יובילו למצב שבו פתרון של "ממשל עולמי" ייתפס כרצוי. אבל, לדבריו, ממשל כזה הוא בדיוק התגשמות דמות האנטיכריסט מתיאורי הברית החדשה. בהרצאותיו שילב ת'יל מקורות מגוונים החל מספר דניאל, ולהבדיל ספר ההתגלות, דרך ציורי רנסנס של האמן האיטלקי לוקה סינורלי, ועד מאנגה יפנית הוא טען כי "הפחד מבינה מלאכותית, וכן מהרגולציה נגדה, מקרבים בפועל את בואו של האנטיכריסט".

מהפודקאסט ועד הבמה הציבורית 

התזה של ת'יל אינה חדשה לגמרי. בדצמבר האחרון הקליט פודקאסט עם פיטר רובינסון ממכון הובר, שבו טען כי קידמה טכנולוגית הגיעה לנקודה שבה היא עלולה להביא לחורבן הציוויליזציה. "האנטיכריסט," הסביר, "יגיע דרך ממשל עולמי שיבטיח שלום וביטחון. והרי בכתבי הקודש כתוב: 'כאשר יאמרו שלום ובטחון, אז יבוא עליהם שבר פתאום'". הוא אף הוסיף וטען כי אם תבחר בדרך של שלטון עולמי ריכוזי, ארצות הברית עצמה, בזכות כוחה הכלכלי, הצבאי והאידיאולוגי, היא מועמדת ראשית לגילום האנטיכריסט. ת'יל מזוהה עם תמיכה בנשיא דונלד טראמפ ובסגנו ג'יי.די. ואנס, שהיה בעבר עובד בקרן ההון סיכון שלו. שלושתם מובילים קו לאומני ומתנגדים לגלובליזציה, מה שעולה בקנה אחד עם תפיסתו של ת'יל שהסכנה האמיתית היא בממשלה עולמית ריכוזית.

לדוגמא, ההתנגדות של טראמפ והמחנה שלו למוסדות בינלאומיים, כמו ארגון הבריאות העולמי, האו"ם ואף במידה מסוימת נאט"ו והאיחוד האירופי היא חלק מהותי מתפיסת העולם שלו. בנוסף לאינטרסים אלקטורליים, ממשל טראמפ שם דגש חזק על ריבונות לאומית וכלכלה פנימית. ת’יל, שתמך בהם פוליטית וכלכלית, רואה בגישה הזו את האנטיתזה לרעיון של ממשל גלובלי ריכוזי. עכשיו, ת'יל לוקח את זה צעד קדימה, בהקשרי המהפיכה הטכנולוגית שכולנו חווים, ומזהיר מפני מנגנון רגולטורי גלובלי וריכוזי שישתלט על טכנולוגיות שיכולות לעצב את גורל האנושות.

• בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
• דרמה לפני הדוח: פיטר תיל וסופטבנק נוטשים את אנבידיה - האם הם יודעים משהו שאנחנו לא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ת'יל הדגיש כי הגישה שלו אינה קודרת ופסימית, אלא להיפך. לדבריו, ההצבעה על האיומים נועדה לדחוף את האנושות למצוא "דרך שלישית", שתמנע גם את בואו של האנטיכריסט וגם את קרב ארמגדון. "השפה התנכ"ית נשמעת משוגעת," אמר, "אבל למעשה היא מעניקה תקווה,  כי היא מאלצת אותנו לחשוב על גבולות ברורים לשימוש בטכנולוגיה".

דבריו של ת'יל משתלבים במגמה רחבה יותר בעמק הסיליקון: בשנים האחרונות יותר ויותר דמויות בכירות בתעשייה, החל באילון מאסק ועד לגארי טאן מנכ"ל Y Combinator (שם צמחו AirBNB, רדיט ודרופבוקס), מדברים בגלוי על האמונה הנוצרית. גם פאט גלסינגר, לשעבר מנכ"ל אינטל, נשא בקיץ האחרון נאום על מקומו של האל בעולם הטכנולוגי. בכנס האחרון שבו נאם ת'יל, דיברו גם אנשי דת מקומיים, ואחד הכמרים אמר כי "התחושה היא שאנחנו מתמודדים עם יצור חדש, בעל פוטנציאל אינסופי, כמעט אלוהי. לכן יש התעוררות רוחנית".

המיליארדרים עלולים להתבלבל 

העמותה המארחת, ACTS 17, נוסדה על ידי מישל וטריי סטיבנס, המקורבים לת'יל. מטרתה להעניק מסגרת ליזמים ואנשי היי-טק נוצרים המרגישים מנוכרים בעולם חילוני. "נשאלנו לא פעם אם אנחנו לא משרתים בעיקר את העשירים," סיפרה מישל סטיבנס. "אבל דווקא העשירים זקוקים להכוונה רוחנית, כי לעיתים הם חושבים שהם אלים בעצמם, וזה מסוכן מאוד". 

• ג'יי פי מורגן נחלשת 2.8%, נפילות בחברות האשראי; וולמארט מתחזקת 3% - מה עושים החוזים?
• 3.6 טריליון יואן ביום: שיא חדש במחזורי המסחר בסין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החברה שמדווחת על הפסד של 17.5 מיליארד דולר ומזנקת 7%

"האנטיכריסט יופיע אולי כאלטרואיסט גדול, כפילנתרופ יעיל, אבל כשהתכונות האלה מתחברות לכוח שלטוני, זוהי סכנה עצומה," אמר ת'יל. ואם לחזור רגע להתחלת הכתבה ולסינדרום ירושלים, צריך להבדיל בין נטייה לסווג אמירות כאלה כתמהוניות או פועל יוצא של מגלומניה ולהסתכל על הדברים נכוחה. 

בסופו של דבר, ת'יל, שנזקפים לזכותו כמה מהלכים של חדשנות טכנולוגית בולטת, מנסה להכניס לדיון אלמנט חשוב שנוטה להידחק לפינה, היות והוא לרוב אינו משרת אינטרס פרטי כלשהו. אמנם הרטוריקה נשמעת מאיימת ואף שייכת לעידן אחר, אבל הנקודה המרכזית היא להוביל לדיון מוסרי. להבדיל למשל מסם אלטמן, שמדבר באופן מאופק ואופטימי על המהפיכה, שלדבריו כבר נמצאת כאן איתנו (וכמובן, אלטמן נמצא גם בפוזיציה שונה), ולהבדיל ממנכ"לים של חברות ענק שמנסים להשתמש במהפיכה לטובת השגת מטרות קטנות, כמו שיפור המוניטין של החברה שלהם או ייעול היצרנות, ת'יל מדבר על מאבקי כח ושם את הדברים על השולחן. ייתכן והוא מקדים את זמנו, וייתכן שזו הדקה ה-90. 

 אספקט נוסף של השיח של ת'יל, ובכלל של חזרתה של הנצרות לקידמת הבמה הוא התחזקות האיסלם. תרבות היא לעולם התרבות יחד עם תרבות הנגד. ובהקשר יותר קונקרטי: המאבק על עתיד הבינה המלאכותית והטכנולוגיה אינו רק עניין רגולטורי וכלכלי, אלא גם קרב רוחני-תיאולוגי. 

ת'יל אומר לנו בפשטות: הדרישה לרגולציה על טכנולוגיה - שנשמעת הגיונית למקבלי החלטות - היא בפועל הסכנה הגדולה ביותר: נכון שבדרך לאמירה הזו הוא משתמש ברטוריקה נוצרית, כמעט אוונגליסטית, ומדבר במונחים של האנטיכריסט, אבל בלי קשר לאמונה דתית כלשהי, השיח המוסרי על מגבלות הטכנולוגיה הוא שיח חיוני, וייתכן שלאור המהפיכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שתופסת עוד ועוד מקום בחיינו, הוא שיח קריטי, חשוב ועכשווי.