
מי אמר אפוקליפסה ולא קיבל? פיטר ת'יל טוען שהתנגדות לטכנולוגיה תוביל ליום הדין
פיטר ת'יל, המיליארדר מעמק הסיליקון, משקיע הון סיכון וממייסדי פייפאל ופלנטיר, העלה לאחרונה סדרת טענות יוצאות דופן הקושרות בין רגולציה על טכנולוגיה ובינה מלאכותית לבין הופעתו של "האנטיכריסט"; לדבריו, צעדים ממשלתיים שמטרתם להגביל או לפקח על פיתוחי מדע וטכנולוגיה עשויים להוביל לעידן אפוקליפטי, שבו יקום ממשל עולמי אחד שיציג עצמו כמי שמבטיח "שלום וביטחון", אך בפועל יביא לסוף העולם
אם היו אומרים לכם שיש אדם שמסתובב ברחובות ירושלים ומדבר על מהפיכת הבינה המלאכותית ועל חזון אחרית הימים, זה היה נראה לכם טבעי ואף מתבקש. אבל, כשאחד מבכירי עמק הסיליקון נושא סדרת הרצאות בנושא, זה כבר פחות שגרתי וככל הנראה לא מדובר בסינדרום ירושלים.
וכך, בארבע הרצאות שנערכו בסן פרנסיסקו בחסות ארגון ACTS 17, עמותה נוצרית הפועלת בקרב יזמי טכנולוגיה, מפתחים ומעצבים, פיטרת'יל, בן 57, פרש את משנתו וטען כי האיומים הקיומיים הגדולים של האנושות - מלחמה גרעינית, אסונות סביבתיים, ביולוגיה סינתטית ורובוטים אוטונומיים הנשלטים על ידי בינה מלאכותית - יובילו למצב שבו פתרון של "ממשל עולמי" ייתפס כרצוי. אבל, לדבריו, ממשל כזה הוא בדיוק התגשמות דמות האנטיכריסט מתיאורי הברית החדשה. בהרצאותיו שילב ת'יל מקורות מגוונים החל מספר דניאל, ולהבדיל ספר ההתגלות, דרך ציורי רנסנס של האמן האיטלקי לוקה סינורלי, ועד מאנגה יפנית הוא טען כי "הפחד מבינה מלאכותית, וכן מהרגולציה נגדה, מקרבים בפועל את בואו של האנטיכריסט".
מהפודקאסט ועד הבמה הציבורית
התזה של ת'יל אינה חדשה לגמרי. בדצמבר האחרון הקליט פודקאסט עם פיטר רובינסון ממכון הובר, שבו טען כי קידמה טכנולוגית הגיעה לנקודה שבה היא עלולה להביא לחורבן הציוויליזציה. "האנטיכריסט," הסביר, "יגיע דרך ממשל עולמי שיבטיח שלום וביטחון. והרי בכתבי הקודש כתוב: 'כאשר יאמרו שלום ובטחון, אז יבוא עליהם שבר פתאום'". הוא אף הוסיף וטען כי אם תבחר בדרך של שלטון עולמי ריכוזי, ארצות הברית עצמה, בזכות כוחה הכלכלי, הצבאי והאידיאולוגי, היא מועמדת ראשית לגילום האנטיכריסט. ת'יל מזוהה עם תמיכה בנשיא דונלד טראמפ ובסגנו ג'יי.די. ואנס, שהיה בעבר עובד בקרן ההון סיכון שלו. שלושתם מובילים קו לאומני ומתנגדים לגלובליזציה, מה שעולה בקנה אחד עם תפיסתו של ת'יל שהסכנה האמיתית היא בממשלה עולמית ריכוזית.
לדוגמא, ההתנגדות של טראמפ והמחנה שלו למוסדות בינלאומיים, כמו ארגון הבריאות העולמי, האו"ם ואף במידה מסוימת נאט"ו והאיחוד האירופי היא חלק מהותי מתפיסת העולם שלו. בנוסף לאינטרסים אלקטורליים, ממשל טראמפ שם דגש חזק על ריבונות לאומית וכלכלה פנימית. ת’יל, שתמך בהם פוליטית וכלכלית, רואה בגישה הזו את האנטיתזה לרעיון של ממשל גלובלי ריכוזי. עכשיו, ת'יל לוקח את זה צעד קדימה, בהקשרי המהפיכה הטכנולוגית שכולנו חווים, ומזהיר מפני מנגנון רגולטורי גלובלי וריכוזי שישתלט על טכנולוגיות שיכולות לעצב את גורל האנושות.
ת'יל הדגיש כי הגישה שלו אינה קודרת ופסימית, אלא להיפך. לדבריו, ההצבעה על האיומים נועדה לדחוף את האנושות למצוא "דרך שלישית", שתמנע גם את בואו של האנטיכריסט וגם את קרב ארמגדון. "השפה התנכ"ית נשמעת משוגעת," אמר, "אבל למעשה היא מעניקה תקווה, כי היא מאלצת אותנו לחשוב על גבולות ברורים לשימוש בטכנולוגיה".
דבריו של ת'יל משתלבים במגמה רחבה יותר בעמק הסיליקון: בשנים האחרונות יותר ויותר דמויות בכירות בתעשייה, החל באילון מאסק ועד לגארי טאן מנכ"ל Y Combinator (שם צמחו AirBNB, רדיט ודרופבוקס), מדברים בגלוי על האמונה הנוצרית. גם פאט גלסינגר, לשעבר מנכ"ל אינטל, נשא בקיץ האחרון נאום על מקומו של האל בעולם הטכנולוגי. בכנס האחרון שבו נאם ת'יל, דיברו גם אנשי דת מקומיים, ואחד הכמרים אמר כי "התחושה היא שאנחנו מתמודדים עם יצור חדש, בעל פוטנציאל אינסופי, כמעט אלוהי. לכן יש התעוררות רוחנית".
המיליארדרים עלולים להתבלבל
העמותה המארחת, ACTS 17, נוסדה על ידי מישל וטריי סטיבנס, המקורבים לת'יל. מטרתה להעניק מסגרת ליזמים ואנשי היי-טק נוצרים המרגישים מנוכרים בעולם חילוני. "נשאלנו לא פעם אם אנחנו לא משרתים בעיקר את העשירים," סיפרה מישל סטיבנס. "אבל דווקא העשירים זקוקים להכוונה רוחנית, כי לעיתים הם חושבים שהם אלים בעצמם, וזה מסוכן מאוד".
- טסלה עם מחיר יעד של 600 דולר והבטחות למהפכת ה־AI
- מה עשוי להפוך את מגמת הירידות האחרונות בקריפטו?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
"האנטיכריסט יופיע אולי כאלטרואיסט גדול, כפילנתרופ יעיל, אבל כשהתכונות האלה מתחברות לכוח שלטוני, זוהי סכנה עצומה," אמר ת'יל. ואם לחזור רגע להתחלת הכתבה ולסינדרום ירושלים, צריך להבדיל בין נטייה לסווג אמירות כאלה כתמהוניות או פועל יוצא של מגלומניה ולהסתכל על הדברים נכוחה.
בסופו של דבר, ת'יל, שנזקפים לזכותו כמה מהלכים של חדשנות טכנולוגית בולטת, מנסה להכניס לדיון אלמנט חשוב שנוטה להידחק לפינה, היות והוא לרוב אינו משרת אינטרס פרטי כלשהו. אמנם הרטוריקה נשמעת מאיימת ואף שייכת לעידן אחר, אבל הנקודה המרכזית היא להוביל לדיון מוסרי. להבדיל למשל מסם אלטמן, שמדבר באופן מאופק ואופטימי על המהפיכה, שלדבריו כבר נמצאת כאן איתנו (וכמובן, אלטמן נמצא גם בפוזיציה שונה), ולהבדיל ממנכ"לים של חברות ענק שמנסים להשתמש במהפיכה לטובת השגת מטרות קטנות, כמו שיפור המוניטין של החברה שלהם או ייעול היצרנות, ת'יל מדבר על מאבקי כח ושם את הדברים על השולחן. ייתכן והוא מקדים את זמנו, וייתכן שזו הדקה ה-90.
אספקט נוסף של השיח של ת'יל, ובכלל של חזרתה של הנצרות לקידמת הבמה הוא התחזקות האיסלם. תרבות היא לעולם התרבות יחד עם תרבות הנגד. ובהקשר יותר קונקרטי: המאבק על עתיד הבינה המלאכותית והטכנולוגיה אינו רק עניין רגולטורי וכלכלי, אלא גם קרב רוחני-תיאולוגי.
ת'יל אומר לנו בפשטות: הדרישה לרגולציה על טכנולוגיה - שנשמעת הגיונית למקבלי החלטות - היא בפועל הסכנה הגדולה ביותר: נכון שבדרך לאמירה הזו הוא משתמש ברטוריקה נוצרית, כמעט אוונגליסטית, ומדבר במונחים של האנטיכריסט, אבל בלי קשר לאמונה דתית כלשהי, השיח המוסרי על מגבלות הטכנולוגיה הוא שיח חיוני, וייתכן שלאור המהפיכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שתופסת עוד ועוד מקום בחיינו, הוא שיח קריטי, חשוב ועכשווי.

טראמפ מכריז על מס חדש 100% על תרופות מוגנות פטנט שמיוצרות מחוץ לארה"ב
החברות יוכלו להימנע מהמס אם יחזיקו במפעל פעיל בארה"ב או יוכיחו כי הן בבנייה של אתר ייצור מקומי
דונלד טראמפ הודיע על סבב חדש של מכסים, שייכנס לתוקף ב-1 באוקטובר, ויכלול מס של 100% על תרופות ממותגות או מוגנות פטנט שמיוצרות מחוץ לארה"ב. החברות יוכלו להימנע מהמס אם יחזיקו במפעל פעיל בארה"ב או יוכיחו כי הן בבנייה של אתר ייצור מקומי. המהלך מהווה הרחבה משמעותית של מדיניות המכסים של טראמפ, שכוללת גם מיסוי כבד על משאיות כבדות, רהיטים וחומרי בניין.
לצד המכסים על תרופות, יוטלו מכסים חדשים גם על ענפים נוספים - 25% על משאיות כבדות, 50% על ארונות מטבח ואמבטיה, ו-30% על ריהוט מרופד. מדובר במהלך שמרחיב עוד יותר את שיטת המכסים שטראמפ מקדם.
טראמפ הסביר כי המטרה היא להחזיר ייצור לארה"ב ולמנוע תלות באספקה חיצונית בתחומים קריטיים, לרבות תרופות. לדבריו, החברות הגדולות שהתרגלו לייצר תרופות בשווייץ, דנמרק או אירלנד ייאלצו להשקיע במתקני ייצור מקומיים אם ברצונן לשמור על נגישות לשוק האמריקאי.
חברות כמו נובו נורדיסק מדנמרק, המייצרת את התרופות הפופולריות לאיזון סוכר ולירידה במשקל אוזמפיק ו-ווגובי, מתבססות ברובן על ייצור באירופה. אלי לילי מפעילה חלק מהייצור באירלנד, ותרופות בולטות נוספות של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון ובריסטול מיוצרות בשווייץ ובמדינות נוספות. המשמעות היא שחברות אלו עלולות למצוא עצמן חשופות לעלויות יבוא כפולות אם לא יתקדמו במהירות בהקמת מפעלים מקומיים.
- תוצאות טובות לתרופת ניסוי של Roche לסרטן השד
- "פיתוח תרופות חדשות ייקח חודשים במקום שנים רבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, חלק מהחברות כבר נערכות לשינויים. נובו נורדיסק בונה מפעל ענק בצפון קרוליינה, ואלי לילי הודיעה על הקמת ארבעה אתרי ייצור חדשים בארה"ב. גם אסטרהזנקה וג׳ונסון אנד ג׳ונסון התחייבו להשקעות של מיליארדי דולרים במתקני ייצור בארה"ב בחודשים האחרונים.
ההודעה גררה ירידות חדות במניות התרופות באסיה, לרבות ביפן, דרום קוריאה ואוסטרליה.

טסלה עולה 3.5%, EA טסה 14%, אינטל קופצת 4.7%
מה קורה ב-EA? למה פורד עולה ומה עומד מאחורי הזינוק של אינטל? מי חברת הפד שסבורה שהפד צריך להוריד ריבית בחדות ובמהירות כדי למנוע הידרדרות בתעסוקה? מהי מידת ההשפעה של נתוני מדד ה-PCE ומה קורה עם מניות התרופות לאור המסים החדשים של טראמפ? בואינג עולה בעקבות עסקה גדולה, דומינוס פיצה עולה בעקבות רכישה וביטול מניות ואילו מניות יצרניות הרהיטים בתנודות בעקבות מדיניות חדשה של טראמפ
לאחר שלושה ימי ירידות במדדים המרכזיים ופתיחה במגמה מעורבת, המסחר עבר לירוק, לאחר שמדד ה-PCE לאוגוסט תאם את התחזיות. ה-S&P500 עולה 0.6% והדאו עולה 0.7% ואילו הנאסד״ק עולה 0.4%. תשואת אג״ח ל-10 שנים עלתה בנקודת בסיס אחת ל־4.18%. תשואת אג״ח לשנתיים נותרה ללא שינוי על 3.65%.
מדד הליבה של ה-PCE עלה ב-0.2%. מדד ה-PCE הכללי, מדד המחירים המועדף על הפדרל ריזרב, הציג עלייה שנתית של 2.7% (עלייה של 0.3% ביחס לחודש יולי) ו‑2.9% במדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה), בהתאם לציפיות; במקביל, הוצאות הצרכנים עלו ב-0.6%, יותר מהתחזית ויותר מיולי, שעמדו שניהם על 0.5%.
חברת מועצת הנגידים של הפד, מישל בואמן, הזהירה כי חולשה מתמשכת בשוק העבודה מצביעה על כך
שהבנק המרכזי האמריקאי עלול כבר להיות בפיגור. לדבריה, הנתונים האחרונים, כולל התיקונים מטה בתעסוקה, מחייבים את הפד לשקול הורדות ריבית מהירות וחדות יותר כדי להתמודד עם תנאי שוק העבודה המידרדרים. בואמן ציינה כי בשעה שהשוק מציג "תמונה שברירית מהצפוי", היא רואה
את המכסים שהוטלו כגורם חד-פעמי להשפעה על המחירים ולא כלחץ אינפלציוני מתמשך. היא קראה לוועדה המוניטרית לאמץ גישה פרואקטיבית ועתידית ולא להסתמך רק על נתוני עבר, על מנת למנוע הידרדרות חדה ומפתיעה בתעסוקה.
בנוסף, השוק
יגלם את המסים החדשים של טראמפ - טראמפ מכריז על מס חדש 100% על תרופות מוגנות פטנט
שמיוצרות מחוץ לארה"ב. לא ברור עדיין מי הנפגעות ומי המרוויחות. טבע מייצרת גם בארה"ב (50% מהיקף הייצור) ובבדיקות עבר שעשינו לקראת מלחמת המכסים, הראנו שהיא לא צפויה להיפגע. אך המס החדש עדיין לא גובש ולא ברור אם יוטל מס על חברות שלא מייצרות בארה"ב או חברות
שלא מיצרות את התרופה הספיציפית בארה"ב. טבע לא מייצרת את כל הסל האינווטיבי בארה"ב.
- נעילה שלילית בוול-סטריט; אינטל זינקה ב-9%, סטרטג׳י נפלה ב-7%
- המשקיעים לא מקשיבים לפאואל; השוק ירד ב-0.3% בלבד, ולמה מארוול מזנקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, אלי לילי Eli Lilly and Co 1.2% עולה 1.6%, היות והיא אחת מחברות הפארמה שכבר הכריזו על השקעות משמעותיות במפעלי ייצור בארה״ב. מניות של חברות ענק נוספות כמו AbbVie AbbVie 0.8% , מרק Merck & Co. Inc. , אמג'ן Amgen Inc 0.36% ובריסטול מיירס Bristol-Myers Squibb Co 1.2% אינן מגיבות כרגע, אך נובו נורדיסק Novo Nordisk A/S -0.99% הדנית, יורדת 1.1%.