גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג | (2)

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.03%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

"זו לא עונתיות במובן של רבעון חלש ורבעון חזק, זה יותר עניין של מזג אוויר חריג מאשר עונתיות קבועה. גם בגלל שאנחנו פרוסים ב-28 סניפים מהצפון ועד הדרום, אנחנו מספקים תשומות לכל סוגי הגידולים כל השנה אז הפריסה הזאת גם מאזנת את האלמנט של העונתיות וההשפעות של מזג האוויר כי כל יבול מגיב אחרת והצרכים משתנים".

נעבור למגזרים האחרים מגזר האריזות - הוא צומח?

"בהחלט. זה אחד התחומים הצומחים ביותר שלנו, עם עלייה של כ-15% בהכנסות. אם בשנים האחרונות עמד המחזור סביב 225 מיליון שקל, אין סיבה שלא נגיע ל-250 מיליון. אנחנו נמצאים כמעט בכל מקרר בארץ - קרטונים, אריזות פלסטיק, רשתות לאריזה. כמו למשל הרשתות שאורזים בהם את התפוחי אדמה, או הקרטון שעוטף את העלים - רוזמרין, פטרוזיליה וכדומה. אנחנו שחקן מאוד גדול ואנחנו עובדים עם שלושה מפעלים מרכזיים בארץ לקרטון גלי כמו אינפיניה אריזות, ב׳ קרטון וקרגל וגם מייבאים מחו"ל. שיעור הרווחיות בתחום גבוה יותר מאשר בהדברה ודשנים, סביב 16%–17%. ככל שאנחנו מוסיפים מוצרים בייבוא, אנחנו משפרים את הרווחיות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אם כבר מזכירים את הייבוא מחו״ל - איך החרם הטורקי משפיע עליכם?

"קודם זה לא משפיע דווקא עלינו אלא זו התמודדות של כל הענף. בהתחלה עוד היה אפשר לעקוף את החרם הטורקי עם הזמנה דרך מדינות שלישיות או על ידי גורמים ברשות הפלסטינית שלוקחים עמלה קטנה, אבל ככל שעבר הזמן וגם הטונים שם החריפו אז כיום זה ממש קשה לייבא משם. זה לא סיסמאות טורקיה סגרה בפועל את הייצוא לישראל. אנחנו מוצאים אלטרנטיבות בסין ובאירופה, אבל זה מייקר ומאריך את שרשרת האספקה. כמו כן תחשוב שאנחנו מייבאים דברים עם נפח גדול וזה לא משהו שאפשר ׳להבריח׳ והוא בולט. בכל מקרה, לשמחתנו מצאנו פתרונות תחרותיים".

לגבי התוצאות הרבעוניות אם נסתכל על זה אפשר לראות ירידה ברווח הנקי שירד קצת האם אפשר להגדיר את הרבעון הזה כמייצג?

"תראה, אנחנו חברה עם הרבה רגליים. חברה יציבה, 2023 נפגעה מאוד מההשקעה ב-BOL בתחום הקנאביס הרפואי, אבל זה מאחורינו. ב-2024 כבר סיימנו עם 44 מיליון שקל רווח נקי. ב-2025 אנחנו רואים המשך של המגמה הזאת המחצית כבר הצגנו 23 מיליון שקל רווח נקי. מדובר בסדר גודל שונה לגמרי".

אתם נחשבים חברת דיבידנדים. מה המדיניות?

"אנחנו מחלקים דיבידנד ברצף של כ-20 שנה. בכל השנים האחרונות חילקנו לפחות שקל למניה שזו תשואת דיבידנד של בערך 3%. יש לנו מדיניות לחלק עד 50% מהרווח הנקי. כמובן שזה תלוי בתוצאות ובצרכים, אבל המגמה היא לחלק בצורה רציפה".

בהמשך למדיניות, אתם רכשת בעבר פעילויות, איך אתם מזהים מתי להקצות לרכישות ומתי כדאי לחלק

"יש לנו אסטרטגיה סדורה של רכישות ואנחנו בעיקר מחפשים את הסינרגיה. רכשנו שתי חברות ב-7 השנים האחרונות כמו הפצת קרטונים לתעשיה, רכשנו 50% מחברה לבניית חממות ובתי רשת בארץ ובחו"ל, ו-50% בחברה של מיכון חקלאי כמו קומביינים, מזריעות, שותלות. אנחנו מאוד מחפשים איך להישאר בפוקוס ובליבת העסקים אבל מצד שני גם לנסות ולהשיא ערך.

יש משהו בקנה איזו פעילות שאתם מתכננים לקנות בקרוב?

״יש וכתוב גם בדוחות כמובן. אנחנו שמים דגש על מגזר שהיה מאוד רווחי במחצית, אני מדבר על מגזר התערובת שהיה עם שיעור רווח גולמי של כמעט 20%, ורווח גולמי של קרוב ל-29.5 מיליון שקל ובמסגרת הזאת אנחנו באמת מנסים לצמוח ולרכוש פעילויות. הצמיחה היא בנתינת הלוואות להקמת לולים חדשים וגם לכניסה לשותפויות בגידול. בינואר 2025 נכנסה פעילות חדשה רכשנו 50% מחברה בתחום גידול עופות לבשר והטלה. יחד אנחנו מייצרים כ-12.5–13 אלף טון בשר עם שחקן גדול בשוק הישראלי. זה משתלב עם מגזר התערובות, שהוא רווחי מאוד״.

יש ריכוזיות בשוק?

"אנחנו פועלים בתחום התשומות לחקלאות, לא במכירת התוצרת עצמה. וכאן אני אולי אומר ׳לצערי׳ כי זה שוק הכי רחוק מריכוזי והוא דווקא שוק מאוד תחרותי רווחיות גולמית ממוצעת של 15%. אי אפשר לדבר על קרטל או ריכוזיות. לעומת זאת, ברשתות הקמעונאות מחלקת פירות וירקות פועלת במרווחים של מעל 50%".

איך אתם מתמודדים עם מגמות טכנולוגיות בחקלאות - AgTech, פתרונות ירוקים זה לא יכול לאתגר אותכם?

"אנחנו לא מפתחים טכנולוגיות, אנחנו מפיצים אותן. אנחנו ספקים מרכזיים של החברות הגדולות –-תמ״א, נטפים, ריווליס, פלסאון, ברמד ועוד. ברגע שיש טכנולוגיה חדשה, אנחנו נביא אותה לחקלאים. היתרון שלנו הוא ברשת ההפצה והקשר הישיר עם השטח".

לסיום, איך אתה רואה את עמיר שיווק שנתיים מהיום?

"אנחנו עוגן של יציבות, אבל מצד שני לא סטטיים. אנחנו בתקופה של צמיחה, בעיקר בתחום התערובות. יש לנו פוטנציאל גם בתחום הנדל"ן - הנכס בבני ברק שעדיין לא הבשיל. כל מגזרי הפעילות שלנו צומחים בצורה מתונה ויציבה, 2%–4% בשנה. בסופו של דבר, אנחנו חברה עם מחזור שנתי של כ-1.25 מיליארד שקל, EBITDA של מעל 80 מיליון והון עצמי של כ-400 מיליון שקל. אני מאוד אופטימי לגבי המשך הדרך".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 12/09/2025 20:10
    הגב לתגובה זו
    ב 1.9שח אפשר להקפיץ או להפיל את המניה
  • 1.
    אנונימי 11/09/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
    אין מה לחפש שם
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"

לידר בתחילת סיקור על שיכון ובינוי אנרגיה עם המלצת “תשואת יתר” ומחיר יעד של 3.5 שקל למניה, המניה זינקה ב-10% "שיכון ובינוי אנרגיה נהנית מתנופת השקעות, פרויקטים מניבים באירופה וישראל ומחויבות להתרחבות בשוקי האנרגיה הירוקה"

רן קידר |

האנליסט גלעד בן צבי, מלידר שוקי הון, פרסם דוח תחילת סיקור על חברת שיכון ובינוי אנרגיה, שבבעלות שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.56%  , עם המלצת קנייה ומחיר יעד של 3.5 שקל. 

לדבריו, החברה היא מהחברות המרכזיות במשק החשמל המקומי, שמחזיקה בנכסים במגוון רחב של טכנולוגיות. לחברה פורטפוליו נכסים משמעותי בהפעלה מסחרית בהיקף כולל של כ-3.1 ג'יגה וואט בתוספת כ-945 מגה וואט שעה אגירה, אשר הניבו EBITDA בהיקף של כ-338 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2025. נכסים אלו מהווים עוגן איכותי לתוצאות החברה ופלטפורמה להרחבת הפעילות בסגמנטים השונים בעתיד. 

החברה מחיזקה ב-2 תחנות אשר הופרטו מחברת החשמל בהספק כולל של כ-1,854 מגה וואט. נכסי הליבה של החברה הינם רמת חובב וחגית מזרח, אשר נרכשו במסגרת הרפורמה במשק החשמל בשנים 2020 ו-2022. התחנות מספקות לחברה תזרים מזומנים בהיקפים משמעותיים. 

בנוסף, בן צבי מציין צמיחה בסגמנט האנרגיות המתחדשות, כשהחברה מחזיקה בצבר פרויקטים PV ו-PV + אגירה בהיקפים משמעותיים אשר צפויים להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה בטווח הארוך. סגמנט זה נהנה מסביבה רגולטורית תומכת ושיפור בסביבת התעריפים, בעיקר בשוק המקומי תודות לאסדרת השוק, ואסדרה למתח עליון. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת שיכון ובינוי, מהחברות הוותיקות והמבוססות במשק המקומי. 

להערכתו, השינויים שבוצעו שבוצע לאחרונה בשורת ההנהלה של שוב אנרגיה מהווה מהלך חיובי, צפוי לתרום לשיפור יכולות הניהול והביצוע של החברה, ולהאיץ את קצב הפיתוח של הפרויקטים העתידיים, תוך מיקוד בנכסים וטריטוריות בעלי פוטנציאל צמיחה מהותי. תמצית התוצאות הכספיות