גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
דוחות

עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל

ירידיה במחיר הדשנים והתערובות הביאו לירדה קלה בכנסות של חברת החקלאות, שעמדו על כ-345 מיליון שקל; שיפור ברווחיות הגולמית סייע לה להקפיץ הרווח הנקי בפי שלוש
איתן גרסטנפלד |

חברת הכמיקאלים לחקלאות עמיר שיווק עמיר שיווק -0.28%  סבלה במהלך הרבעון האחרון מירידיה במחיר הדשנים והתערובות, מה שהביא לירידה קלה של כ-3% בהכנסות. עם זאת, שיפור ברווחיות הגולמית סייע לה להקפיץ הרווח הנקי בפי שלוש - 13.5 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון השני של שנת 2024 עמדו על כ-344.6 מיליון שקל, ירידה של כ-3% לעומת הכנסות בסך של כ-354 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023. השינוי נבע בעיקר מקיטון בהכנסות מגזר הגנת הצמח והזנתו, בשל ירידה במחירי הדשנים וקיטון בהכנסות מגזר התערובות בעיקר כתוצאה מירידת מחירים.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-13.5 מיליון שקל, גידול של כפי שלושה לעומת רווח נקי של כ-4.6 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023.

ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-23.1 מיליון שקל, עלייה של 8.7% לעומת 21.4 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023.

שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון השני של שנת 2024 בכ-51.4 מיליון שקל (14.6% מהמכירות), עלייה של 5.3% לעומת רווח גולמי של 48.8 מיליון שקל (13.3% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקרו מעלייה ברווח הגולמי בתחום הגנת הצמח והזנתו ועלייה ברווח הגולמי של תחום האריזות. 

הרווח התפעולי צמח בכ-21.4% והגיע לכ-17.7 מיליון שקל (5.2% מהמכירות), ביחס לרווח של 14.6 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023 (4.1% מהמכירות). העלייה נובעת בעיקר מהגידול ברווחיות הגולמית.

 

חלוקה למגזרים

בתחום הגנת הצמח והזנתו הסתכמו ההכנסות בכ-173.4 מיליון שקל, ירידה של כ-3% לעומת הכנסות של 179 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023. הקיטון נובע בעיקר מירידה במחירי הדשנים. הרווח הגולמי המגזרי עלה לכ-21 מיליון שקל, 12.1% מההכנסות, לעומת 18 מיליון שקל, 10.1% מההכנסות, ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מעיתוי רישום התחשבנות עם ספקים, שיפור במרווחים ומירידה במכירות מוצרי הדשנים. 

בתחום האריזות הסתכמו ההכנסות בכ-55.8 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של כ-51 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023. העלייה נובעת בעיקרה מגידול בהיצע מוצרי האריזות לחקלאות, בעיקר בחומרי אריזה שאינם קרטון גלי, ועלייה כמותית גם באספקת אריזות לתעשייה, לצד ירידת מחירים בקרטון הגלי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי המגזרי הסתכם בכ-8 מיליון שקל, 14.4% מההכנסות, לעומת 6.9 מיליון שקל, 13.6% מההכנסות, ברבעון המקביל אשתקד.  

בתחום התערובות הסתכמו ההכנסות ברבעון השני של שנת 2024 בכ-77 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של כ-86 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023. השינוי נובע מירידה במחירי המכירה של התערובת ללקוחות, בשל ירידה במחירי חומרי הגלם המשמשים לייצור התערובות, בניכוי עלייה של 3% בכמויות התערובת שנמכרו לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי המגזרי הסתכם בככ-11.5 מיליון שקל, 16.2% מסך ההכנסות, לעומת 12.3 מיליון שקל, 14.4% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מירידה במחירי חומרי הגלם של מכון התערובת, אשר נקבעים בבורסות בחו"ל, בקיזוז ירידה קטנה יותר במחירי המכירה של התערובת המושפעים מהתחרות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתחום האחר, הכולל בין היתר שיווק מוצרי השקיה, זרעים, כלי-עבודה וקטיף, מיכון חקלאי, ביגוד, פוליאתילן, רשתות ועוד, הסתכמו ההכנסות ברבעון השני של שנת 2024 בכ-38.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של כ-37.8 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023. העלייה נובעת בעיקר מעלייה במכירות מרבית המוצרים, בעיקר מוצרי זרעים ושתילים, כלי עבודה ומיכון. הרווח הגולמי המגזרי עלה לכ-9.8 מיליון שקל, 25.6% מסך ההכנסות, לעומת 9.6 מיליון שקל, 25.4% מסך ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.  

בתחום הנדל"ן, שבו בין היתר מחזיקה החברה שני בניינים בבני ברק (בניין חד-קומתי בשטח של כ-2,200 מ"ר, ובסמוך לו - בניין משרדים בן 3 קומות בשטח של כ-5,500 מ"ר), הכנסות החברה ברבעון השני של שנת 2024 הסתכמו בכ-1 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של 2 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2023. השינוי בהכנסות נובע מסיום הסכמי שכירות בבניין המשרדים ותחילת עבודות השבחה להפיכת בניין המשרדים למתחם מסחרי בתחום הריהוט ועיצוב הבית (העבודות צפויות להימשך עד אפריל 2025). להערכת החברה, לאחר סיום העבודות ואכלוס מלא, סך השכירות מכלל מתחם הנכסים בבני ברק יסתכם ב-9 מיליון שקל לשנה לפחות. 

גיא בינשטוק, מנכ"ל עמיר שיווק: "עמיר שיווק מפרסמת הבוקר את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2024, שבו בלטה לחיוב העלייה ברווחיות הגולמית בכלל מגזרי הפעילות. החברה מסכמת את הרבעון עם עלייה חדה ברווח הנקי לכ-13.5 מיליון שקל - הרווח הרבעוני הגבוה מזה כשלוש שנים. התוצאות החזקות ברבעון הן המשך למגמה מהרבעון הראשון של השנה, הממקמת את החברה בקצב רווחים שנתי של מעל 40 מיליון שקל. אנו מעריכים כי פעילותה של החברה בתחום החקלאות, הנחשב לדפנסיבי, ומאזנה הפיננסי החזק ימשיכו לתמוך בחברה גם ברבעונים הבאים".

עמיר שיווק והשקעות בחקלאות עוסקת בשיווק והפצה של תשומות למגזר החקלאי באמצעות 28 סניפים ברחבי הארץ. החברה מפיצה חומרים להגנת הצמח והזנתו (כימיקלים), אריזות ומוצרים חקלאיים אחרים, ובנוסף מפעילה מכון תערובות מזון לבעלי חיים. מתחילת השנה עלתה מניית החברה ב-36% והיא נסחרת כעת לפי שווי של 325 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.