אחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטלירושות לא שוויוניות בין אחים: צדק אישי או סכסוך משפחתי?
יותר ויותר משפחות בישראל מתמודדות עם צוואות שבהן הורה מחליט לחלק את נכסיו באופן לא שווה בין ילדיו. לעתים ההחלטה נובעת מהיגיון ברור - ילד שטיפל בהורים, תרם לעסק או כבר קיבל דירה בחייו. ואולם לא פעם החלוקה יוצרת תחושת קיפוח ומביאה את האחים אל ספסל בית
המשפט. האם באמת אפשר למנוע את הקרע, ומה אומרים השופטים כשניצבות בפניהם צוואות שמטלטלות את המשפחה?
מעטים הנושאים שמצליחים לפרק משפחות כמו סוגיית הירושה. בעוד שברירת המחדל על פי החוק היא חלוקה שווה בין כל האחים, לא פעם מגלים היורשים כי המנוח הותיר אחריו צוואה שאינה מאוזנת: אחד הילדים מקבל את הדירה, אחר מסתפק בסכום כסף, ואילו השלישי מוצא עצמו עם חלק קטן בהרבה. במקרים כאלה מתעוררות שאלות כבדות משקל: האם זה מוצדק? האם זו החלטה מוסרית של ההורה או תוצאה של השפעה פסולה? והחשוב מכל - איך ניתן למנוע שהחלטה כזו תוביל לקרע בלתי ניתן לאיחוי בין אחים?
חוק הירושה בישראל קובע כי בהיעדר צוואה, הנכסים יחולקו שווה בשווה בין היורשים. אך כשקיימת צוואה, בתי המשפט נוטים לכבד את רצונו של המוריש כל עוד לא הוכח שנעשה ניצול של חולשה או הפעלת לחץ. הפסיקה מלאה במקרים שבהם אחים ניסו לערער על חלוקה לא שוויונית אך נדחו, משום שהוכח כי הצוואה נכתבה מתוך רצון חופשי. כך למשל, בפסק דין שנדון באחרונה, ביקשו אחים לבטל צוואה שבה אם המשפחה הורישה לבן אחד את עיקר הנכסים, בטענה כי היה זה רצון ברור שלה בשל השנים הרבות שבהן טיפל בה. השופט ציין כי "רצונו של אדם כבודו", והדגיש כי כל עוד לא קיימת הוכחה להשפעה בלתי הוגנת, בית המשפט אינו מוסמך להתערב רק מפני שהחלוקה נראית בלתי הוגנת בעיני יתר היורשים.
במקרה אחר, שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, דווקא התקבלה התנגדות של אחים לצוואה. שם נקבע כי הבן שזכה ברוב העיזבון ניצל את חולשת האב הקשיש והשפיע עליו לנסח צוואה לטובתו. בפסק הדין נכתב כי "כאשר חופש הרצון נשלל, אין מדובר עוד בבחירה אישית אלא במניפולציה פסולה שיש לסלקה". כאן, הצוואה בוטלה והעיזבון חולק בין כל הילדים.
הצדקה מוסרית מול תחושת קיפוח
מבחינה מוסרית, יש לא מעט מצבים שבהם חלוקה לא שוויונית עשויה להיראות מוצדקת. אם ילד אחד ליווה את ההורים במשך שנים, השקיע בעסק המשפחתי או נשא בעול טיפול רפואי ממושך, ההורה עשוי לחוש כי נכון להעניק לו יותר. מנגד, כשאחד הילדים קיבל כבר בחייו של ההורה תמיכה כספית גדולה, כמו דירה או הלוואה, יבחר ההורה להעדיף את יתר האחים בצוואה כדי לאזן את הפער. ואולם גם כשההיגיון הכלכלי ברור, הרובד הרגשי מסובך הרבה יותר. דמיינו מצב שאחד האחים קיבל על פני השנים יותר מאחרים, אך לתפיסתו ולא משנה עכשיו מאיה היא מגיעה - זה מגיע לו. יש כאן בעיה גדולה שלא בטוח שיכולה להיפתר. דמיינו משפחה שחלק מהילדים שלה עובדים בעסק משפחתי ולק לא.
- העבירה דירה במתנה; אחרי שנפטרה, האחות טענה שזו העברה לא חוקית - מה קבע בית המשפט?
- מאבק משפטי: האח יפנה את הבית שקיבל ברשות מאמו המנוחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
או מצב של משפחה שבה יש ילד שלא מסתדר וצריך יותר תמיכה מההורים. האם הוא צריך לקבל פחות בעת הירושה? ואיך זה משפיע אם יתר הילדים הסתדרו בחיים. יש הורים שמחליטים על הצוואה בהתאם גם להון-עושר הנוכחי של הילדים. אבל האם זה בהחלט קשור. הירושה מבטאת אצל רבים את רמת הקשר, הקרבה, האהבה. זה לא רק הכסף, זה הרבה מעבר לכך.
אחים שמגלים שנותרו עם חלק קטן מהעיזבון מתקשים לעתים להפריד בין השיקול הכספי לבין התחושה שהם פחות נאהבו או הוערכו. עורכי דין בתחום מספרים על משפחות רבות שהקשרים ביניהן נותקו לחלוטין לאחר גילוי צוואה לא שוויונית, גם כאשר מדובר בסכומים שוליים יחסית. ענייני ירושות ה הסיבה מספר אחת לסכסוכים משפחתיים. וצריך לזכור שזה נובע מהעובדה הפשוטה שמלכתחילה אי אפשר לחלק שווה בשווה וגם מכך שיש הורים שמעדיפים לחלק באופן שונה את הצוואה.
בשנים האחרונות וגם על רקע הקושי לחלק את הירושה לילדים, החל מהלך שצובר תאוצה לחלק את הירושה לנכדים. זה גם לא הפתרון האידיאלי, וכאמור אין פתרון אידיאלי, אבל רבים מוצאים אותו נכון וחכם יותר - העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
- נפצע בקורס מאבטחים - ביהמ"ש: רשלנות בהנחיות
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
מומחים לדיני ירושה מסכימים כי הדרך הטובה ביותר לצמצם מתחים היא שקיפות. הורה שבוחר לקבוע חלוקה לא שוויונית יעשה נכון אם יצרף מכתב אישי, שבו יבהיר את הנימוקים להחלטתו. מכתב כזה לא תמיד ימנע התנגדויות משפטיות, אך הוא עשוי להפחית את תחושת העלבון ולתת לילדים מסגרת להבנת ההיגיון שעמד מאחורי ההחלטה.
דרך נוספת היא לערוך את הצוואה בליווי עורך דין מנוסה ולהקפיד על כל דרישות החוק - חתימה בפני עדים כשירים, בדיקה רפואית המעידה על כשירות במקרה הצורך ותיעוד ברור של רצון המוריש. כך יפחתו הסיכויים שבית המשפט יקבל טענות להשפעה בלתי הוגנת או חוסר כשירות. יש גם מי שבוחרים להסדיר את החלוקה בעודם בחיים, באמצעות מתנות או הסכמות כתובות, ובכך להפחית את עוצמת הסכסוך לאחר המוות. נכון אמנם שהדבר דורש אומץ ודיאלוג משפחתי פתוח, אך לא אחת הוא מונע קרע גדול יותר בעתיד.
בין צוואה לניהול רגשות
לבסוף, חשוב לזכור כי הירושה אינה רק מסמך משפטי. היא סיכום של חיים שלמים ושל מערכות יחסים מורכבות. כשחלוקה לא שוויונית נעשית מתוך שיקול ענייני ברור, בליווי הסבר ושקיפות, יש לה סיכוי גבוה להתקבל. אבל כשהיא נראית שרירותית או מבטאת העדפה רגשית בלתי מוסברת, היא כמעט תמיד מובילה למאבק משפטי ולנתק רגשי.
בתי המשפט ימשיכו לאזן בין חופש הרצון של ההורה לבין ההגנה על צדק בסיסי והוגנות כלפי היורשים. אבל האחריות למנוע סכסוך מיותר מוטלת בראש ובראשונה על ההורים עצמם - בנכונותם לנסח צוואה שתהיה ברורה, להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי, ולהשאיר אחריהם לא רק נכסים - אלא גם תחושת צדק ופיוס בין ילדיהם.
אם אני מרגיש שנעשה לי עוול בצוואה, מה אפשר לעשות?
אפשר להגיש התנגדות לצוואה בבית המשפט לענייני משפחה. אבל חשוב לדעת - לא מספיק לטעון שזה "לא הוגן". כדי שבית המשפט יתערב, צריך להראות בעיה אמיתית: כך למשל, שההורה לא היה כשיר בזמן שחתם, או שמישהו השפיע עליו בצורה לא הוגנת.
בית המשפט באמת יבטל צוואה לא שוויונית?
זה נדיר, אבל קורה. אם יש הוכחות שמישהו ניצל את חולשת ההורה או לחץ עליו, השופטים יכולים לפסול את הצוואה. אבל אם ברור שההורה ידע מה הוא עושה וקיבל החלטה חופשית, גם אם היא לא מוצאת חן בעיני שאר האחים - בית המשפט יכבד את הרצון שלו.
איך אפשר למנוע מריבות בין אחים סביב ירושה?
הדרך הכי טובה היא לדבר על זה בזמן שההורה עוד בחיים. אם מסבירים לילדים את ההיגיון מאחורי ההחלטה, הרבה יותר קל לקבל אותה. אפשר גם לצרף מכתב אישי לצוואה שבו ההורה מפרט את הסיבות. וגם חשוב לערוך צוואה מסודרת אצל עורך דין, כדי שלא יהיו פרצות שיאפשרו עתירות מיותרות.
מה ההשלכות הרגשיות של חלוקה לא שוויונית?
כאן הבעיה האמיתית. גם אם יש היגיון כלכלי, אחים מרגישים לפעמים שההורה "אהב אותם פחות". התחושה הזו יכולה לפרק משפחות שלמות. לכן השאלה היא לא רק מה נכון מבחינה משפטית, אלא גם איך לגרום לילדים להרגיש שכולם קיבלו יחס הוגן.
- 3.אנונימי 27/09/2025 14:22הגב לתגובה זוקשה לסלוח להורה מפלה . גם אם נניח לאח אחד יש יותר כסף מה עם הנכדים זאת אפליה בין נכדים גם . חמתי הורישה לבתה ובנה הרבה כסף ואני קיבלתי שארית שהם לא יכלו להעלים מהבנק כי בעלי נפטר לפניה . נעלמו כספים רבים ולכן לילדיי אין דירה ולילדיהם יש דירות פאר במקומות טובים
- 2.חמי 27/09/2025 14:18הגב לתגובה זולילדיו הוא מימן לימודים באוניברסיטה ושכד ואף קנה מכונית לבנו מנישואיו הראשונים לא דאג לשכד ולא למכונית מפלה לרעה גם את הילדים שלנו לפעמים שוכח שיש לנכד שלו יום הולדת. בכל זאת בעלי ממשיך להיות עם הזבל הזה בקשר. כמו מזוכיסט. מנוול נשאר מנוול
- 1.מני 27/09/2025 13:23הגב לתגובה זוההורים שלי כתבו צוואה לא שוויונית כלפיי וכלפי אחי הגדול ביחס לאחותי הקטנה. ביום שקיבלתי את חלקי העברתי לאחי הגדול את חלקו. בלי שמץ של מחשבה נוספת בענין. החלק שלי הפך לקטן יותר אבל הרווחתי אח שיודע שהקשר בינינו חזק מכסף.
העבירה דירה במתנה; אחרי שנפטרה, האחות טענה שזו העברה לא חוקית - מה קבע בית המשפט?
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה את תביעתה של אחות שביקשה לבטל את העברת זכויות הדירה מאִמן לאחותה, בטענה כי האם לא היתה כשירה לחתום על המסמכים. השופט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח את חוסר הכשירות של האם בעת החתימה על המסמכים או השפעה בלתי הוגנת שהיתה
עליה, ואישר את צו קיום הצוואה מ-2010
במרכז אולם בית המשפט ישבה אשה, בתה של המנוחה, כשהיא מחזיקה בערימת מסמכים ותמונות שצולמו לאִמה בשנותיה האחרונות. היא הייתה משוכנעת כי מצבה הבריאותי הקשה של האם, שנזקקה למטפלת צמודה ונשארה מרותקת לכסא גלגלים, שולל את כשירותה לחתום על מסמכים מהותיים כמו העברת זכויות בדירה או צוואה. במשך שנים היא ניסתה לשכנע את בני המשפחה ואת עורכי הדין שחייבים להשיב לה את חלקה בירושה, אך השבוע קבע בית המשפט כי טענותיה אינן מבוססות - והזכויות בדירה יישארו בידיה של אחותה.
הפרשה החלה כשב-2013 גילתה התובעת כי אִמה העבירה לאחותה, ללא תמורה, את יתרת זכויותיה בדירה המשפחתית בשכונה ותיקה בחיפה, לרבות זכויות הבנייה שנותרו על הגג. לטענתה, האם היתה באותם הימים במצב רפואי ותפקודי ירוד במיוחד, סבלה משבץ מוחי, היתה משותקת בחצי מגופה והיתה תלויה לחלוטין בעזרה של מטפלת בכל הפעולות היומיומיות. "מה אני יכולה לעשות, אם הייתי יכולה הייתי נותנת לך הכל", כך השיבה האם לבתה כשזו ניסתה להבין מדוע לא קיבלה חלק שווה בזכויות הנכס.
התובעת טענה כי פנתה אל בני המשפחה בבקשה לחתום על מסמכים שיאפשרו לה לקבל מחצית מהזכויות, ואף עורך הדין המשפחתי הכין טיוטות להעברת מחצית מהזכויות, אך לדבריה בני המשפחה התחמקו והמסמכים מעולם לא נחתמו. בסמוך להגשת התביעה, היא פנתה לבית המשפט בבקשה לפסק דין הצהרתי שיבטל את עסקת המתנה, וכן עתרה לבטל את צו קיום הצוואה של האם מ-2010.
"רצונה של האם היה עקבי"
האחות הנתבעת, שגרה בנכס שבמרכז המחלוקת, דחתה מכל וכל את הטענות של אחותה. לדבריה, הנכס היה רשום על שם האם אך למעשה היה בבעלות משותפת של שני ההורים שחיו בו ביחד במשך 60 שנה. כבר ב-1999 הוסכם על חלוקה פנימית של הזכויות: הבנות קיבלו חלקים במקרקעין כדי שיוכלו לבנות דירות עבור משפחותיהן. הנתבעת בנתה דירת מגורים בקומה השנייה, ואילו התובעת בנתה את דירתה בקומה השלישית. בהסכם המתוקן הובהר כי הגג וזכויות הבנייה הנוספות יישארו בידי ההורים.
- מאבק משפטי: האח יפנה את הבית שקיבל ברשות מאמו המנוחה
- הצוואה המקורית תימסר לאלמנה - למרות התנגדות הרשם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר פטירת האב, כך לטענת הנתבעת, חתמה האם ב-2011 על תצהיר מתנה שהעביר לה את יתרת הזכויות שנותרו בנכס, וב-2013 חתמה האם על תצהיר נוסף שהעביר לה גם את זכויות הבנייה. כל המסמכים, לדבריה, נערכו לאחר שהאם נבדקה על ידי רופא שקבע כי היא כשירה לחתום עליהם. הנתבעת הוסיפה כי, "רצונה של האם היה עקבי לאורך שנים, והיא ביקשה להבטיח שהנכס יישאר ברשותי ובידי בניי".
