מעטים הנושאים שמצליחים לפרק משפחות כמו סוגיית הירושה. בעוד שברירת המחדל על פי החוק היא חלוקה שווה בין כל האחים, לא פעם מגלים היורשים כי המנוח הותיר אחריו צוואה שאינה מאוזנת: אחד הילדים מקבל את הדירה, אחר מסתפק בסכום כסף, ואילו השלישי מוצא עצמו עם חלק קטן בהרבה. במקרים כאלה מתעוררות שאלות כבדות משקל: האם זה מוצדק? האם זו החלטה מוסרית של ההורה או תוצאה של השפעה פסולה? והחשוב מכל - איך ניתן למנוע שהחלטה כזו תוביל לקרע בלתי ניתן לאיחוי בין אחים?

חוק הירושה בישראל קובע כי בהיעדר צוואה, הנכסים יחולקו שווה בשווה בין היורשים. אך כשקיימת צוואה, בתי המשפט נוטים לכבד את רצונו של המוריש כל עוד לא הוכח שנעשה ניצול של חולשה או הפעלת לחץ. הפסיקה מלאה במקרים שבהם אחים ניסו לערער על חלוקה לא שוויונית אך נדחו, משום שהוכח כי הצוואה נכתבה מתוך רצון חופשי. כך למשל, בפסק דין שנדון באחרונה, ביקשו אחים לבטל צוואה שבה אם המשפחה הורישה לבן אחד את עיקר הנכסים, בטענה כי היה זה רצון ברור שלה בשל השנים הרבות שבהן טיפל בה. השופט ציין כי "רצונו של אדם כבודו", והדגיש כי כל עוד לא קיימת הוכחה להשפעה בלתי הוגנת, בית המשפט אינו מוסמך להתערב רק מפני שהחלוקה נראית בלתי הוגנת בעיני יתר היורשים.

במקרה אחר, שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, דווקא התקבלה התנגדות של אחים לצוואה. שם נקבע כי הבן שזכה ברוב העיזבון ניצל את חולשת האב הקשיש והשפיע עליו לנסח צוואה לטובתו. בפסק הדין נכתב כי "כאשר חופש הרצון נשלל, אין מדובר עוד בבחירה אישית אלא במניפולציה פסולה שיש לסלקה". כאן, הצוואה בוטלה והעיזבון חולק בין כל הילדים.

הצדקה מוסרית מול תחושת קיפוח

מבחינה מוסרית, יש לא מעט מצבים שבהם חלוקה לא שוויונית עשויה להיראות מוצדקת. אם ילד אחד ליווה את ההורים במשך שנים, השקיע בעסק המשפחתי או נשא בעול טיפול רפואי ממושך, ההורה עשוי לחוש כי נכון להעניק לו יותר. מנגד, כשאחד הילדים קיבל כבר בחייו של ההורה תמיכה כספית גדולה, כמו דירה או הלוואה, יבחר ההורה להעדיף את יתר האחים בצוואה כדי לאזן את הפער. ואולם גם כשההיגיון הכלכלי ברור, הרובד הרגשי מסובך הרבה יותר. דמיינו מצב שאחד האחים קיבל על פני השנים יותר מאחרים, אך לתפיסתו ולא משנה עכשיו מאיה היא מגיעה - זה מגיע לו. יש כאן בעיה גדולה שלא בטוח שיכולה להיפתר. דמיינו משפחה שחלק מהילדים שלה עובדים בעסק משפחתי ולק לא.

• הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
• אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

או מצב של משפחה שבה יש ילד שלא מסתדר וצריך יותר תמיכה מההורים. האם הוא צריך לקבל פחות בעת הירושה? ואיך זה משפיע אם יתר הילדים הסתדרו בחיים. יש הורים שמחליטים על הצוואה בהתאם גם להון-עושר הנוכחי של הילדים. אבל האם זה בהחלט קשור. הירושה מבטאת אצל רבים את רמת הקשר, הקרבה, האהבה. זה לא רק הכסף, זה הרבה מעבר לכך. 

אחים שמגלים שנותרו עם חלק קטן מהעיזבון מתקשים לעתים להפריד בין השיקול הכספי לבין התחושה שהם פחות נאהבו או הוערכו. עורכי דין בתחום מספרים על משפחות רבות שהקשרים ביניהן נותקו לחלוטין לאחר גילוי צוואה לא שוויונית, גם כאשר מדובר בסכומים שוליים יחסית. ענייני ירושות ה הסיבה מספר אחת לסכסוכים משפחתיים. וצריך לזכור שזה נובע מהעובדה הפשוטה שמלכתחילה אי אפשר לחלק שווה בשווה וגם מכך שיש הורים שמעדיפים לחלק באופן שונה את הצוואה. 

בשנים האחרונות וגם על רקע הקושי לחלק את הירושה לילדים, החל מהלך שצובר תאוצה לחלק את הירושה לנכדים. זה גם לא הפתרון האידיאלי, וכאמור אין פתרון אידיאלי, אבל רבים מוצאים אותו נכון וחכם יותר - העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

• לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
• מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה

מומחים לדיני ירושה מסכימים כי הדרך הטובה ביותר לצמצם מתחים היא שקיפות. הורה שבוחר לקבוע חלוקה לא שוויונית יעשה נכון אם יצרף מכתב אישי, שבו יבהיר את הנימוקים להחלטתו. מכתב כזה לא תמיד ימנע התנגדויות משפטיות, אך הוא עשוי להפחית את תחושת העלבון ולתת לילדים מסגרת להבנת ההיגיון שעמד מאחורי ההחלטה.

דרך נוספת היא לערוך את הצוואה בליווי עורך דין מנוסה ולהקפיד על כל דרישות החוק - חתימה בפני עדים כשירים, בדיקה רפואית המעידה על כשירות במקרה הצורך ותיעוד ברור של רצון המוריש. כך יפחתו הסיכויים שבית המשפט יקבל טענות להשפעה בלתי הוגנת או חוסר כשירות. יש גם מי שבוחרים להסדיר את החלוקה בעודם בחיים, באמצעות מתנות או הסכמות כתובות, ובכך להפחית את עוצמת הסכסוך לאחר המוות. נכון אמנם שהדבר דורש אומץ ודיאלוג משפחתי פתוח, אך לא אחת הוא מונע קרע גדול יותר בעתיד.

בין צוואה לניהול רגשות

לבסוף, חשוב לזכור כי הירושה אינה רק מסמך משפטי. היא סיכום של חיים שלמים ושל מערכות יחסים מורכבות. כשחלוקה לא שוויונית נעשית מתוך שיקול ענייני ברור, בליווי הסבר ושקיפות, יש לה סיכוי גבוה להתקבל. אבל כשהיא נראית שרירותית או מבטאת העדפה רגשית בלתי מוסברת, היא כמעט תמיד מובילה למאבק משפטי ולנתק רגשי.

בתי המשפט ימשיכו לאזן בין חופש הרצון של ההורה לבין ההגנה על צדק בסיסי והוגנות כלפי היורשים. אבל האחריות למנוע סכסוך מיותר מוטלת בראש ובראשונה על ההורים עצמם - בנכונותם לנסח צוואה שתהיה ברורה, להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי, ולהשאיר אחריהם לא רק נכסים - אלא גם תחושת צדק ופיוס בין ילדיהם.

אם אני מרגיש שנעשה לי עוול בצוואה, מה אפשר לעשות?

אפשר להגיש התנגדות לצוואה בבית המשפט לענייני משפחה. אבל חשוב לדעת - לא מספיק לטעון שזה "לא הוגן". כדי שבית המשפט יתערב, צריך להראות בעיה אמיתית: כך למשל, שההורה לא היה כשיר בזמן שחתם, או שמישהו השפיע עליו בצורה לא הוגנת.

בית המשפט באמת יבטל צוואה לא שוויונית?

זה נדיר, אבל קורה. אם יש הוכחות שמישהו ניצל את חולשת ההורה או לחץ עליו, השופטים יכולים לפסול את הצוואה. אבל אם ברור שההורה ידע מה הוא עושה וקיבל החלטה חופשית, גם אם היא לא מוצאת חן בעיני שאר האחים - בית המשפט יכבד את הרצון שלו.

איך אפשר למנוע מריבות בין אחים סביב ירושה?

הדרך הכי טובה היא לדבר על זה בזמן שההורה עוד בחיים. אם מסבירים לילדים את ההיגיון מאחורי ההחלטה, הרבה יותר קל לקבל אותה. אפשר גם לצרף מכתב אישי לצוואה שבו ההורה מפרט את הסיבות. וגם חשוב לערוך צוואה מסודרת אצל עורך דין, כדי שלא יהיו פרצות שיאפשרו עתירות מיותרות.

מה ההשלכות הרגשיות של חלוקה לא שוויונית?

כאן הבעיה האמיתית. גם אם יש היגיון כלכלי, אחים מרגישים לפעמים שההורה "אהב אותם פחות". התחושה הזו יכולה לפרק משפחות שלמות. לכן השאלה היא לא רק מה נכון מבחינה משפטית, אלא גם איך לגרום לילדים להרגיש שכולם קיבלו יחס הוגן.