שתי ועידות שונות בהפרש של 89 שנה דנות בשיקום משותף של כלכלת העולם

25 בספטמבר 2009 - פסגת G20 בפיטסבורג בניסיון לשקם את העולם מהמשבר

ב-25 בספטמבר 2009 נפתחה בפיטסבורג פסגה בינלאומית של מדינות ה-G20, בעיצומו של ניסיון עולמי לגבש מדיניות משותפת להתמודדות עם משבר כלכלי חסר תקדים. פחות משנה אחרי קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, ובעוד הכלכלה העולמית מנסה להיחלץ מהמיתון העמוק ביותר מאז שנות ה-30, מנהיגי המדינות הגדולות התכנסו לגבש תפיסה חדשה של כלכלה עולמית.

במוקד הפסגה עמדו סוגיות כמו הגבלת שכר ובונוסים במערכת הבנקאית, הקשחת דרישות ההון, שינוי מבני בגופים הפיננסיים הבינלאומיים, ותמיכה בהמרצת ביקושים. הוכרז כי קבוצת ה-G20 תהפוך לפורום המרכזי לתיאום מדיניות כלכלית גלובלית, במקום ה-G7 המצומצם. מדינות מתפתחות קיבלו משקל גבוה יותר בדיונים ובקבלת ההחלטות.

המשתתפים דנו גם בהקמת מנגנוני פיקוח על סיכונים מערכתיים, בהסדרת פעילותן של קרנות גידור, ובהעמקת שיתוף הפעולה המודיעיני בין רגולטורים. ניתנה תשומת לב מיוחדת לתחום האנרגיה הירוקה והצורך לעבור לכלכלה בת קיימא. על אף פערים בעמדות, ניכר רצון להציג חזית אחידה שתמנע משבר נוסף.

אם כי לא כל ההבטחות מומשו במלואן, הפסגה סימנה שינוי כיוון: מדיניות כלכלית לא יכולה עוד להיות מקומית בלבד. שוקי ההון, זרימת ההון, סיכוני אשראי ותעסוקה - כולם מצריכים פעולה גלובלית מתואמת. הייתה זו נקודת ציון ביצירת מודל כלכלי חדש, כזה שמבין את תלות הגומלין העולמית, גם אם יישומו נתקל מאז באתגרים פוליטיים וכלכליים רבים.

• ארה"ב וסין סיכמו על "הפסקת אש" לפני הפגישה בין הנשיאים
• פסגת טראמפ-קים הסתיימה ללא הסכם, החוזים מגיבים בירידות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

25 בספטמבר 1936 - ממשלת צרפת מכריזה על פיחות דרמטי בפרנק

ב-25 בספטמבר 1936 הכריזה ממשלת צרפת, בראשות לאון בלום, על מהלך חד-צדדי דרמטי של פיחות בשיעור 25%-30% בפרנק הצרפתי. ההחלטה התקבלה על רקע גירעון חריף, האטה ביצוא, בריחת הון גוברת ואובדן אמון ציבורי בשער החליפין הקבוע. צרפת, שהחזיקה עד אז במדיניות של היצמדות לתקן הזהב, נכנעה ללחצי השוק ובחרה לוותר על יציבות מדומה לטובת גמישות כלכלית.

בלום עמד בראש ממשלת החזית העממית, ממשלת שמאל סוציאליסטית שניסתה לשלב מדיניות רווחה עם אחריות תקציבית. הפיחות נועד לאושש את המגזר היצרני, לצמצם את גרעון הסחר ולהפחית את העלות הריאלית של חובות חוץ. במקביל, הממשלה ביקשה לשמור על יציבות מחירים ולמנוע זעזועים חריפים באמון הפיננסי.

המהלך גרר תגובות מעורבות. יצרנים נהנו מיתרון תחרותי זמני, אך מחירי היבוא עלו במהירות והציתו תהליכים אינפלציוניים. הפיחות חשף את מגבלות המדיניות הכלכלית של ממשלה שמבקשת לקדם ערכים חברתיים אך פועלת בשוק גלובלי תחרותי, עם לחצים פיננסיים חריפים.

• היום שבו שוק הזהב קרס ומה קרה היום לפני 58 שנה
• הרשת הסיטונאית בעלת המודל הייחודי יוצאת לציבור ומה קרה היום לפני 94 שנה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

המקרה הצרפתי הפך לדוגמה קלאסית במאבק בין שמירה על ערך מטבע לבין קידום תעסוקה וצמיחה. הפיחות, שבוצע בתקופה של תהפוכות פוליטיות וכלכליות באירופה, שיקף שינוי עולמי ביחס לתקן הזהב, ממודל של יציבות קשיחה למדיניות פיסקלית וגמישות מטבעית.

25 בספטמבר 1920 - ועידה בינל' בבריסל דנה בשיקום כלכלת העולם אחרי מלחמת העולם הראשונה

ב-25 בספטמבר 1920 נפתחה בבריסל ועידה בינלאומית בהשתתפות עשרות מדינות, שנועדה לדון בשיקום הכלכלה הגלובלית לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוועידה כונסה לנוכח קריסה מערכתית של מערכות האשראי, אינפלציה חריפה, התמוטטות מערכות המטבע הלאומיות והיעדר אמון בסיסי בין מדינות שהיו שרויות במשבר חברתי וכלכלי עמוק.

לוועידה הגיעו נציגים ממשלתיים, בנקאים ובעלי תפקידים בכירים מגופים פיננסיים בינלאומיים. על סדר היום עמדו ייצוב שערי החליפין, החייאת האשראי המסחרי הבינלאומי, הגבלת הדפסות כסף חסרות כיסוי, ובחינת הצורך בהקמת מוסדות על-לאומיים לניהול כלכלי גלובלי. האתגר המרכזי היה לחזור לתפקוד כלכלי סביר מבלי להידרדר לאנרכיה פיננסית - תרחיש שהיה ריאלי באותה תקופה.

הוועידה התקיימה גם בצל שאלת הפיצויים והחוב הגרמני, השפעת המהפכה הבולשביקית בברית המועצות, והתמרמרות ציבורית באירופה על רקע מחסור, אבטלה ואי שוויון. עם זאת, עצם קיומה היה בגדר פריצת דרך: לראשונה לאחר המלחמה ניסו מדינות רבות לפעול מתוך גישה מתואמת לשיקום הכלכלה, ולא רק מתוך שיקולים לאומיים צרים.

למרות שההמלצות של הוועידה לא תורגמו לתוכניות פעולה קונקרטיות בטווח הקצר, הוועידה הניחה תשתית רעיונית לשיתוף פעולה פיננסי עתידי. רעיונות שעלו בה יהפכו לימים למרכיבים בסיסיים במוסדות גלובליים כמו קרן המטבע והבנק העולמי. זו הייתה תחילתה של תפיסה כלכלית בינלאומית מודרנית, הרואה בכלכלה מערכת גלובלית שזקוקה לתיאום והסדרה בין מדינות.