
האבא מנהל מו"מ על שחרור החטופים - הבן עושה עסקאות ענק עם קטאר
התיווך, הכסף והצל של ניגוד העניינים: כיצד בנו של שליח טראמפ למזרח התיכון ניסה לגייס מיליארדים מקטאר בזמן מו"מ על החטופים
בזמן שסטיב ויטקוף, השליח המיוחד של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון, היה שקוע במשא ומתן רגיש על שחרור החטופים והפסקת אש עם חמאס, בנו אלכס פעל במקביל לגייס מיליארדי דולרים מאותן מדינות שתיווכו במו"מ. תחקיר מקיף של "ניו יורק טיימס" חושף סיפור מורכב של שילוב בין דיפלומטיה וממון, שמעלה שאלות כבדות על ניגודי אינטרסים פוטנציאליים ועל הגבול הדק בין שליחות ציבורית לעסקים פרטיים.
קריאה חשובה: סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
מיליארדים בצל המו"מ הדיפלומטי
אלכס ויטקוף הציג בפני קרנות ההשקעות הריבוניות של קטאר, איחוד האמירויות וכווית תוכנית להקמת קרן השקעות בשווי 4 מיליארד דולר, המתמחה בנדל"ן מסחרי בארה"ב. התוכנית כללה פרויקטי דיור בר השגה ותחזיות לרווחים שנתיים של 80 מיליון דולר בעמלות ניהול בלבד. התזמון בעייתי ואולי לא מקרי - הפניות נעשו בדיוק בתקופה שבה אביו ניהל מגעים קריטיים עם קטאר כמתווכת מרכזית במו"מ בין ישראל לחמאס.
הפנייה הראשונה לקרן ההשקעות הקטארית התבצעה כבר ב-2024 ונדחתה, אך אלכס המשיך להציג למשקיעים פוטנציאליים הבטחות מימון ממקורות ממשלתיים במדינות המפרץ עד אוגוסט 2025, זמן שבו אביו סיים סבבי מו"מ מכריעים. אם ההשקעות היו מתממשות, הרווחים למשפחת ויטקוף היו יכולים להגיע למאות מיליוני דולרים, מה שמעורר שאלה האם הדיפלומטיה שימשה כמנוף עסקי.
חברת הנדל"ן של משפחת ויטקוף, הוקמה בשנות התשעים על ידי סטיב עצמו והיא מחזיקה כיום בכחמישים נכסים ברחבי ארה"ב ובעולם, כולל מלונות יוקרה ומגדלי משרדים. החברה התרחבה במהירות בזכות עסקאות גדולות, אך גם נקלעה לקשיים פיננסיים בעבר, כמו חוב של 267 מיליון דולר על מלון פארק ליין במנהטן ב-2017.
עסקה מפתח הייתה רכישת המלון על ידי קרן ההשקעות הקטארית ב-2023 תמורת 623 מיליון דולר, עסקה שהדגישה את הקשרים בין הצדדים. זמן קצר לאחר מכן, סטיב ביקר בדוחה והשתתף בכנסים כלכליים רשמיים, שם נפגש עם רגולטורים קטאריים בכירים האחראים על השקעות חוץ. אלכס עצמו הופיע באירועים דומים, כולל כנס בחסות ראש ממשלת קטאר, שבו נכחו נציגים מקרן העושר של המדינה.
הקשרים עם המפרץ לא נוצרו "במקרה" עם מינויו של סטיב כשליח בנובמבר 2024, אלא נבנו לאורך שנים. במהלך השנה האחרונה סטיב ויטקוף תמך במכירת שבבים מתקדמים לאיחוד האמירויות, בעוד משפחתו סוגרת עסקה של 2 מיליארד דולר עם האמירויות בפרויקט קריפטו.
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
הרשת המשפחתית-פוליטית
הסיפור מתרחב עם מעורבותו של אח נוסף, זק' ויטקוף, שותף במיזם קריפטו בשיתוף משפחת טראמפ. הפרויקט, שנקרא World Liberty Financial, כוון למשקיעים מהמפרץ הפרסי והציע תשואות גבוהות תוך שימוש בקשרים פוליטיים. זק ואלכס, יחד עם אריק טראמפ, השתתפו בכנסים בדובאי ובאבו דאבי, שם דנו בהשקעות טכנולוגיות.
מבחינה היסטורית, משפחת ויטקוף קשורה קשר הדוק למשפחת טראמפ. סטיב, חבר ותיק של דונלד טראמפ, סייע לו בעסקאות נדל"ן בשנות השמונים והתשעים, כולל רכישת מגדל טראמפ. הקשר הזה התחדש עם הבחירות ב-2024, כשסטיב מונה לשליח, והבנים, כך נראה, ניצלו את הרשת הפוליטית להרחבת העסקים. הקשרים עם המפרץ החלו עוד בתקופת טראמפ הראשונה והתעצמו לאחר 2022 עם השקעות בקניינים בברוקלין ובמנהטן.
השאלה המרכזית שמעסיקה את הזירה הפוליטית, המשפטית והתקשורתית בארה"ב היא עד כמה הפעילות של בני משפחת ויטקוף חצתה את הגבול בין עסקים פרטיים לשליחות ציבורית. מהזווית הדיפלומטית, סטיב ויטקוף ניהל מו"מ רגיש על חיי אדם, שחרור חטופים והפסקת אש, בעוד בנו פונה לאותן מדינות שתיווכו בתהליך. השאלה המטרידה היא האם דיפלומטים קטאריים הרגישו לחץ לשתף פעולה מדינית כדי לא לפגוע באינטרסי כלכליים או ההיפך - האם הם סיפקו את התאווה הכלכלית של ויטקוף כדי להשיג יתרון בהליך המדיני?
- 2.הכל אינטרסים... (ל"ת)אנונימי 27/09/2025 21:51הגב לתגובה זו
- 1.יש מישהו שהקטארים לא ניסו לשמן בכסף שלהם מדינה מסוכנת (ל"ת)אנונימי 27/09/2025 20:44הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
