חברת Cipher Mining. קרדיט: רשתות חברתיותחברת Cipher Mining. קרדיט: רשתות חברתיות

מקריפטו ל-AI: מהלך של Cipher Mining מוביל להצטרפות גוגל והשקעת סופטבנק

המניה זינקה ביותר מ־13% לשיא כל הזמנים לאחר ההסכם עם Fluidstack בחסות גוגל. ההסכם יניב עד 7 מיליארד דולר ב־20 שנה. במקביל: השקעת סופטבנק, הרחבת קרקעות בטקסס, ומעבר מתמשך מכריית ביטקוין לפיתוח מרכזי HPC ובינה מלאכותית

רן קידר |

חברת Cipher Mining Cipher Mining Technologies -0.07%   עולה 9% במסחר המוקדם, לאחר שכבר הגיעה לשיא כל הזמנים שלה במהלך המסחר ביום שני. כל זה לאור חדשות אסטרטגיות מהותיות: הסכם ארוך טווח עם פלטפורמת Fluidstack בחסות גוגל GAlphabet -1.8%  , השקעת הון מצד סופטבנק , הרחבת קרקעות לטובת פיתוח מרכזי נתונים בטקסס, וגל אופטימיות כלל־ענפי סביב ההשקעות האדירות של אנבידיה NVIDIA Corp. -0.82%   בתשתיות ה-AI. 

סייפר, שהוקמה במקור כחברת כריית ביטקוין, מבצעת בשנים האחרונות מהלך אסטרטגי משמעותי של מעבר לפיתוח תשתיות מחשוב עתיר ביצועים (HPC) ובינה מלאכותית. החברה בונה ומפעילה חוות שרתים ומרכזי נתונים עצומים, המספקים כוח מחשוב לחברות ענן ולחברות AI. המודל העסקי שלה מבוסס על חוזי colocation ארוכי טווח (שבמסגרתם הלקוחות שוכרים קיבולת במרכז הנתונים) המבטיחים לה הכנסות יציבות, כאשר ההסכם החדש עם Fluidstack אמור לייצג את העתיד שלה.  

במסגרת העסקה, גוגל נכנסת כמשקיעה אסטרטגית ותחזיק בנתח של כ-5.4% בחברה, באמצעות כתבי אופציה של כ-24 מיליון מניות רגילות. בנוסף, גוגל תעמיד ערבות של 1.4 מיליארד דולר להתחייבויות החכירה של Fluidstack, צעד שיקל על סייפר בגיוס חוב לפרויקט. ההסכם מתמקד באתר במערב טקסס, שם תספק סייפר 168 מגה־וואט החל מספטמבר 2026. ההסכם צפוי להניב כ-3 מיליארד דולר ב-10 שנים, עם שתי אופציות הארכה ל-5 שנים נוספות שיכולות להגדיל את ההכנסות ל-7 מיליארד דולר לאורך 20 שנה. שיעור ה-NOI צפוי להיות 80-85%. 

המתחם עצמו משתרע על פני שטח עצום של כ-2.38 קמ"ר (בערך פי 3 מהשטח של סנטרל פארק בניו יורק) ומאפשר הרחבה לקיבולת של מעל 500 מגה-וואט, ויצטרף לצבר פרויקטים רחב של החברה בהיקף כולל של 2.4 ג’יגה-וואט (לא כולל העסקה הנוכחית). סייפר מתכננת לשמור על בעלות מלאה באתר, תוך גיוסי הון בשוק ההון לפי הצורך למימון ההקמה, שעלויותיה מוערכות בכ-9-11 מיליון דולר לכל מגה־וואט. 

בנוסף לעסקה עם גוגל, החברה דיווחה על השקעת PIPE של 50 מיליון דולר מצד סופטבנק, מהלך שמחזק עוד יותר את איתנותה הפיננסית ואת אמון המשקיעים. במקביל, סייפר רכשה יותר מ-2 קמ"ר נוספים בשני אתרים נוספים בטקסס, בסמיכות לאתר הנוכחי, כדי  לתמוך בהרחבות עתידיות, הן בתחום ה-HPC והן בתחום הכרייה. 

סייפר גם מתמקדת בניהול פורטפוליו אתרים רחב ומכרה את אתר Stingray במערב טקסס, אך ממשיכה לפתח את פרויקט Black Pearl, שבו נכנס לפעילות שלב 1 בהיקף של 150 מגה־וואט. בנוסף, החברה עדיין פעילה בכריית ביטקוין: בדוח יולי האחרון היא דיווחה על ייצור של 214 ביטקוין, מכירת 52 יחידות והחזקת יתרה של כ-1,219 BTC במאזן. 

ההצלחות האחרונות מגיעות על רקע גל אופטימיות רחב יותר בשוק ההון סביב תחום ה־AI. לאחרונה הודיעה אנבידיה על השקעה של 100 מיליארד דולר ב-OpenAI, שבמסגרתה ייפרסו לפחות 10 ג’יגה-וואט של תשתיות מחשוב לדור הבא של מודלי AI, בדרך ליצירת סופר־אינטליגנציה. ההשקעה הזו הציתה גל עליות במניות כל החברות הפועלות בתשתיות HPC, בהן גם סייפר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לדברי מנכ"ל החברה, טיילר פייג’, “העסקה עם גוגל מהווה נקודת מפנה משמעותית ומחזקת את המומנטום שלנו בתחום ה־HPC". מייסד Fluidstack, ססאר מקלרי, הדגיש כי “ביחד עם Cipher Mining, אנחנו מחויבים להאיץ את פיתוח התשתיות הקריטיות שעליהן נשענות חברות ה־AI המתקדמות ביותר בעולם". 

כעת, עם גיבוי אסטרטגי מצד גוגל, השקעה ישירה של סופטבנק, עתודות קרקע משמעותיות להתרחבות, וקפיצה של המניה לשיא כל הזמנים, סייפר מתבססת כאחת החברות המובילות בארה"ב בפיתוח תשתיות מחשוב לבינה מלאכותית. החברה ניצבת בחזית המרוץ ל-HPC, עם פוטנציאל להפוך לשחקנית מפתח בתשתיות שעליהן תיבנה תעשיית ה־AI הגלובלית בעשור הקרוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אל וליד בן טלאל (גרוק)אל וליד בן טלאל (גרוק)

מי הערבי העשיר בעולם ולמה הוא קונה מניות סנאפ?

הנסיך הסעודי שרוכש רוכש מניות סנאפ ב-133 מיליון דולר ומחזיק כעת ב-2.8% מהחברה; במה הוא עוד משקיע, איך התחיל את דרכו העסקית וכל מה שצריך לדעת על אל-ווליד בן טלאל

עמית בר |
נושאים בכתבה אל-וליד בן טלאל

המשקיע הסעודי הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד חיזק את אחזקותיו בסנאפ, המפעילה את אפליקציית סנאפצ'ט. על פי דיווחי החברה, הנסיך רכש 15.2 מיליון מניות חדשות בהיקף של 133.5 מיליון דולר, והגדיל את חלקו ל-40.8 מיליון מניות, 2.8% מהון המניות. הרכישה מגיעה זמן קצר לאחר תוצאות רבעוניות חלשות, עם צמיחה מוגבלת בהכנסות פרסום.

מאז השקעתו הראשונה בסנאפ ב-2018, המניה איבדה 20% מערכה, ו-90% מהשיא של 2021, תוצאה של תחרות בשוק. בן טלאל, בן 70 עם הון של 16.5 מיליארד דולר, בוחר להגדיל אחזקה דווקא כעת, דרך חברת ההחזקות שלו Kingdom Holding. לסנאפ 400 מיליון משתמשים יומיים. החברה משקיעה במציאות רבודה ומשחקים, אך הכנסות הפרסום שמהוות 90% מההכנסות, מושפעות מהאטה כלכלית.

שוק המדיה החברתית תחרותי: טיקטוק מובילה עם 1.5 מיליארד משתמשים, ומשכה תקציבי פרסום מסנאפ, שלא רשמה רווח מאז 2017 והפסידה 1.3 מיליארד דולר בשנה האחרונה. האתגר גדל בעקבות עסקת טראמפ עם ByteDance: טיקטוק תמכור פעילות אמריקאית לקבוצה מקומית עם פיקוח של אורקל, מה שמסיר חשש מאיסור. דחייה של 120 יום עד 2026 מאפשרת לטיקטוק להמשיך לפעול בשוק הפרסום החברתי, שבו לסנאפ 5%-7% נתח שוק.

אל-ווליד: אסטרטגיה ארוכת טווח

אלווליד ידוע בהשקעות ארוכות טווח: תיק Kingdom כולל X, xAI של מאסק, Citigroup, Apple ו-Four Seasons, עם 19 מיליארד דולר מנוהלים, 26% בנדל"ן וטכנולוגיה. ההשקעה בסנאפ מתאימה לאסטרטגיה: כניסה בזמן ירידות, מתוך הערכה שהמודל של סנאפ יבדל אותה מטיקטוק. 


כל מה שצריך לדעת על הערבי העשיר בעולם - שאלות ותשובות

מי הוא אל-ווליד בן טלאל?

הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד נולד בשנת 1955 בג'דה שבערב הסעודית. הוא בן לשושלת המלוכה הסעודית ונכדו של המלך המייסד עבדולעזיז אבן סעוד. אביו, הנסיך טלאל, כיהן כשר האוצר ונודע כאישיות רפורמיסטית שנכנסה לא פעם לעימות עם הממסד. אימו, מונה אל-סולח, היא בתו של ריאד אל-סולח, ראש ממשלת לבנון הראשון. השילוב בין הון שלטון סעודי לדם לבנוני בעל רקע פוליטי העניק לו זהות מורכבת וייחודית במזרח התיכון.

כיצד השפיע הרקע המשפחתי על דרכו?

מלחמה
צילום: משרד החוץ הרוסי

תקרית באלסקה: רוסיה מתגרה באמריקה - האם אנחנו על סיפה של מלחמת עולם?

רוסיה "בודקת את הגבולות" של המערב - כטב"מים שחודרים לפולין ומטוסים שטסים על התפר של אלסקה - המתיחות מגיעה לנקודת רתיחה: השאלה הגדולה שמרחפת עכשיו היא האם זו הרתעה הדדית בלבד, או סימנים ראשונים להתנגשות היסטורית? הנה כל התרחישים שעל השולחן

מנדי הניג |

בשבועות האחרונים נרשמת הסלמה מתמשכת בזירות שונות שבהן פועלת רוסיה מול המערב. בחזית הצפונית, בצמוד לארצות הברית, מדווח פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה (NORAD) כי ארבעה מטוסי קרב מדגם F-16, מטוס תצפית E-3 ומטוסי תדלוק אווירי הוזנקו כדי ליירט ולזהות מפציצים ומטוסי קרב רוסים שחדרו לאזור זיהוי ההגנה האווירית של אלסקה. התקרית הזאת היא חמורה אבל בכלל לא נדירה. זה כבר האירוע התשיעי מתחילת השנה שבו מטוסים רוסיים חודרים אל תוך האזור האווירי שבו ארה"ב מזהה פעילות כמאיימת. אפילו שמדובר בשטח בינלאומי ולא בהפרת ריבונות ישירה, עצם הפעילות נועדה לאתגר את ארה"ב ולבחון את מוכנותה המבצעית.

רוסיה "בודקת גבולות"

במקביל, זירות נוספות במזרח אירופה הולכות ומתחממות. בפולין נרשמו החודש דיווחים על חדירה של לא פחות מ־19 כלי טיס בלתי מאוישים שמקורם ברוסיה. חלקם הופלו, אחרים חמקו ובכל מקרה מדובר בהפרת גבול אווירי חוזרת ונשנית שמציבה את וורשה בפני דילמה ביטחונית. פולין אפילו הפעילה את סעיף 4 באמנת נאט"ו, המאפשר למדינות החברות להתכנס לדיון משותף כאשר אחת מהן חשה מאוימת. במדינות הבלטיות, דוגמת אסטוניה, נרשמו מקרים של חדירה בוטה של מטוסי מיג רוסיים שנשארו בשמי המדינה במשך דקות ארוכות עד שהורחקו באמצעות מטוסי יירוט של הברית. התקריות האלה הן קטנות לכאורה, אבל אם לא מסתכלים עליהן אחת אחת אלא כמכלול אנחנו רואים דפוס פעולה מכוון שנועד לשחוק את הקווים האדומים של נאט"ו ומעצמות המערב.

הדפוס הזה מצביע על אסטרטגיה רוסית כפולה. מצד אחד, מוסקבה לא מעוניינת בעימות ישיר מול המערב, שבו ברור לה שמאזן הכוחות נוטה לרעתה. מצד שני, היא מחפשת כל דרך לייצר לחץ על מדינות הברית, לשדר ביטחון עצמי ולבדוק את גבולות ההרתעה. טיסות מתגרות לארצות הברית דרך החזית הארקטית, חדירת רחפנים לשמי פולין או טיסות קרב מעל אסטוניה כל אלה הם מבחנים מתמשכים למוכנות של נאט"ו, ובו בזמן גם מסר פנימי לרוסים עצמם על העוצמה והעמידות האיתנה של המדינה מול "האיום המערבי". 

משבר הטילים של קובה - מלחמה גרעינית שנמנעה

הבעיה המרכזית נעוצה לא רק בעצם ההתגרויות אלא באפשרות של טעות חישוב. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות גדולות נפתחו לעיתים בשל אירוע נקודתי שיצא משליטה. אחד המקרים המפורסמים ביותר התרחש באוקטובר 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה. במהלך אותו חודש מתוח, שבו ארצות הברית וברית המועצות התקרבו יותר מכל לנקודת עימות גרעיני, נרשמו כמה אירועים נקודתיים שכמעט הפכו להתנגשות כוללת. טייס U-2 אמריקאי הופל מעל שמי קובה וטייסו נהרג, בעוד טייס U-2 אחר סטה בטעות אל מעל שטח סובייטי בצפון־מזרח ברית המועצות. הוזנקו לעברו מטוסי מיג, וארה״ב הפעילה מטוסי יירוט מצוידים בטילים גרעיניים שנכנסו לכוננות. כל אלה התרחשו כאשר העולם היה בדרגת הכוננות הצבאית הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, DEFCON 2 ורבים העריכו שהמלחמה הגרעינית כבר בפתח.

במקביל, משחתות אמריקאיות זיהו סמוך לחופי קובה את הצוללת הסובייטית B-59. הלחץ שהפעילו עליה באמצעות פצצות עומק אילץ את מפקדה לשקול שיגור טורפדו גרעיני. רק בזכות התנגדותו של הקצין הבכיר וסילי ארכיפוב נמנעה קטסטרופה שתייתר כל דיון דיפלומטי. האירועים הללו המחישו את עומק הסכנה שבשילוב בין לחץ מתמשך, תמרונים צבאיים והחלטות רגעיות בשטח. בסופו של דבר, דווקא סדרת טעויות וחיכוכים שנראו אז שוליים דחקה את המנהיגים ג’ון קנדי ודיקטטור בריה״מ ניקיטה חרושצ’וב להגיע להסכמות חפוזות שכללו הסרת הטילים הסובייטיים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית שלא לפלוש לאי והסרה חשאית של טילי "יופיטר" אמריקאיים מטורקיה.