המשקיע הסעודי הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד חיזק את אחזקותיו בסנאפ, המפעילה את אפליקציית סנאפצ'ט. על פי דיווחי החברה, הנסיך רכש 15.2 מיליון מניות חדשות בהיקף של 133.5 מיליון דולר, והגדיל את חלקו ל-40.8 מיליון מניות, 2.8% מהון המניות. הרכישה מגיעה זמן קצר לאחר תוצאות רבעוניות חלשות, עם צמיחה מוגבלת בהכנסות פרסום.

מאז השקעתו הראשונה בסנאפ ב-2018, המניה איבדה 20% מערכה, ו-90% מהשיא של 2021, תוצאה של תחרות בשוק. בן טלאל, בן 70 עם הון של 16.5 מיליארד דולר, בוחר להגדיל אחזקה דווקא כעת, דרך חברת ההחזקות שלו Kingdom Holding. לסנאפ 400 מיליון משתמשים יומיים. החברה משקיעה במציאות רבודה ומשחקים, אך הכנסות הפרסום שמהוות 90% מההכנסות, מושפעות מהאטה כלכלית.

שוק המדיה החברתית תחרותי: טיקטוק מובילה עם 1.5 מיליארד משתמשים, ומשכה תקציבי פרסום מסנאפ, שלא רשמה רווח מאז 2017 והפסידה 1.3 מיליארד דולר בשנה האחרונה. האתגר גדל בעקבות עסקת טראמפ עם ByteDance: טיקטוק תמכור פעילות אמריקאית לקבוצה מקומית עם פיקוח של אורקל, מה שמסיר חשש מאיסור. דחייה של 120 יום עד 2026 מאפשרת לטיקטוק להמשיך לפעול בשוק הפרסום החברתי, שבו לסנאפ 5%-7% נתח שוק.

אל-ווליד: אסטרטגיה ארוכת טווח

אלווליד ידוע בהשקעות ארוכות טווח: תיק Kingdom כולל X, xAI של מאסק, Citigroup, Apple ו-Four Seasons, עם 19 מיליארד דולר מנוהלים, 26% בנדל"ן וטכנולוגיה. ההשקעה בסנאפ מתאימה לאסטרטגיה: כניסה בזמן ירידות, מתוך הערכה שהמודל של סנאפ יבדל אותה מטיקטוק. 

כל מה שצריך לדעת על הערבי העשיר בעולם - שאלות ותשובות

מי הוא אל-ווליד בן טלאל?

הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד נולד בשנת 1955 בג'דה שבערב הסעודית. הוא בן לשושלת המלוכה הסעודית ונכדו של המלך המייסד עבדולעזיז אבן סעוד. אביו, הנסיך טלאל, כיהן כשר האוצר ונודע כאישיות רפורמיסטית שנכנסה לא פעם לעימות עם הממסד. אימו, מונה אל-סולח, היא בתו של ריאד אל-סולח, ראש ממשלת לבנון הראשון. השילוב בין הון שלטון סעודי לדם לבנוני בעל רקע פוליטי העניק לו זהות מורכבת וייחודית במזרח התיכון.

כיצד השפיע הרקע המשפחתי על דרכו?

בשבועות האחרונים נרשמת הסלמה מתמשכת בזירות שונות שבהן פועלת רוסיה מול המערב. בחזית הצפונית, בצמוד לארצות הברית, מדווח פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה (NORAD) כי ארבעה מטוסי קרב מדגם F-16, מטוס תצפית E-3 ומטוסי תדלוק אווירי הוזנקו כדי ליירט ולזהות מפציצים ומטוסי קרב רוסים שחדרו לאזור זיהוי ההגנה האווירית של אלסקה. התקרית הזאת היא חמורה אבל בכלל לא נדירה. זה כבר האירוע התשיעי מתחילת השנה שבו מטוסים רוסיים חודרים אל תוך האזור האווירי שבו ארה"ב מזהה פעילות כמאיימת. אפילו שמדובר בשטח בינלאומי ולא בהפרת ריבונות ישירה, עצם הפעילות נועדה לאתגר את ארה"ב ולבחון את מוכנותה המבצעית.

רוסיה "בודקת גבולות"

במקביל, זירות נוספות במזרח אירופה הולכות ומתחממות. בפולין נרשמו החודש דיווחים על חדירה של לא פחות מ־19 כלי טיס בלתי מאוישים שמקורם ברוסיה. חלקם הופלו, אחרים חמקו ובכל מקרה מדובר בהפרת גבול אווירי חוזרת ונשנית שמציבה את וורשה בפני דילמה ביטחונית. פולין אפילו הפעילה את סעיף 4 באמנת נאט"ו, המאפשר למדינות החברות להתכנס לדיון משותף כאשר אחת מהן חשה מאוימת. במדינות הבלטיות, דוגמת אסטוניה, נרשמו מקרים של חדירה בוטה של מטוסי מיג רוסיים שנשארו בשמי המדינה במשך דקות ארוכות עד שהורחקו באמצעות מטוסי יירוט של הברית. התקריות האלה הן קטנות לכאורה, אבל אם לא מסתכלים עליהן אחת אחת אלא כמכלול אנחנו רואים דפוס פעולה מכוון שנועד לשחוק את הקווים האדומים של נאט"ו ומעצמות המערב.

הדפוס הזה מצביע על אסטרטגיה רוסית כפולה. מצד אחד, מוסקבה לא מעוניינת בעימות ישיר מול המערב, שבו ברור לה שמאזן הכוחות נוטה לרעתה. מצד שני, היא מחפשת כל דרך לייצר לחץ על מדינות הברית, לשדר ביטחון עצמי ולבדוק את גבולות ההרתעה. טיסות מתגרות לארצות הברית דרך החזית הארקטית, חדירת רחפנים לשמי פולין או טיסות קרב מעל אסטוניה כל אלה הם מבחנים מתמשכים למוכנות של נאט"ו, ובו בזמן גם מסר פנימי לרוסים עצמם על העוצמה והעמידות האיתנה של המדינה מול "האיום המערבי". 

משבר הטילים של קובה - מלחמה גרעינית שנמנעה

הבעיה המרכזית נעוצה לא רק בעצם ההתגרויות אלא באפשרות של טעות חישוב. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות גדולות נפתחו לעיתים בשל אירוע נקודתי שיצא משליטה. אחד המקרים המפורסמים ביותר התרחש באוקטובר 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה. במהלך אותו חודש מתוח, שבו ארצות הברית וברית המועצות התקרבו יותר מכל לנקודת עימות גרעיני, נרשמו כמה אירועים נקודתיים שכמעט הפכו להתנגשות כוללת. טייס U-2 אמריקאי הופל מעל שמי קובה וטייסו נהרג, בעוד טייס U-2 אחר סטה בטעות אל מעל שטח סובייטי בצפון־מזרח ברית המועצות. הוזנקו לעברו מטוסי מיג, וארה״ב הפעילה מטוסי יירוט מצוידים בטילים גרעיניים שנכנסו לכוננות. כל אלה התרחשו כאשר העולם היה בדרגת הכוננות הצבאית הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, DEFCON 2 ורבים העריכו שהמלחמה הגרעינית כבר בפתח.

• נמלי התעופה של קופנהגן ואוסלו הושבתו בשל רחפנים
• פולין מזניקה מטוסי קרב בשל חדירת מל"טים; הרוסים מתגרים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, משחתות אמריקאיות זיהו סמוך לחופי קובה את הצוללת הסובייטית B-59. הלחץ שהפעילו עליה באמצעות פצצות עומק אילץ את מפקדה לשקול שיגור טורפדו גרעיני. רק בזכות התנגדותו של הקצין הבכיר וסילי ארכיפוב נמנעה קטסטרופה שתייתר כל דיון דיפלומטי. האירועים הללו המחישו את עומק הסכנה שבשילוב בין לחץ מתמשך, תמרונים צבאיים והחלטות רגעיות בשטח. בסופו של דבר, דווקא סדרת טעויות וחיכוכים שנראו אז שוליים דחקה את המנהיגים ג’ון קנדי ודיקטטור בריה״מ ניקיטה חרושצ’וב להגיע להסכמות חפוזות שכללו הסרת הטילים הסובייטיים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית שלא לפלוש לאי והסרה חשאית של טילי "יופיטר" אמריקאיים מטורקיה.