נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממשיך לדרוש הדחות בכירים בעלי רקע בממשלי אובמה וביידן, והפעם מדובר בליסה מונקו, שמונתה במאי 2025 לראש תחום העניינים הגלובליים במיקרוסופט. מאז הצטרפותה לתפקיד, הפכה מונאקו לדמות מרכזית בניהול הקשרים בין החברה לממשלות ברחבי העולם, כולל ארה"ב. ביום שישי האחרון פרסם טראמפ פוסט תקיף ברשת Truth , בו כינה את מונקו "איום לביטחון הלאומי", והאשים אותה בגישה לא ראויה למידע רגיש נוכח "עבר של פגיעה במדינה". לדברי טראמפ, בשל "מעשיה השגויים הרבים", נשללו ממנה כלל ההיתרים הביטחוניים והיא נאסרה מכניסה לנכסים פדרליים. 

מ־2021 ועד תחילת 2025, כיהנה מונקוכסגנית התובע הכללי של ארה"ב, התפקיד השני בחשיבותו במשרד המשפטים הפדרלי. קודם לכן הייתה היועצת לביטחון המולדת של הנשיא אובמה (2013-2017) ולפני כן מילאה שורת תפקידים בכירים בתחום האכיפה והביטחון הלאומי.

טראמפ כבר תקף בעבר את מונקו על כך שעמדה מאחורי ניהול חקירות נגדו בתקופת כהונתה במשרד המשפטים, לרבות פרשת המסמכים המסווגים והתנהלותו ביום הסתערות תומכיו על הקפיטול. הדרישה להדחתה ממיקרוסופט מגיעה יום לאחר הגשת כתב אישום נגד ג'יימס קומי, ראש ה־FBI לשעבר, שמילא תפקיד מרכזי בחקירת קשרים אפשריים בין טראמפ לרוסיה.

תפיסת המשילות של טראמפ 

הקריאה לפיטוריה של ליסה מונקו היא חלק מדפוס פעולה רחב יותר שמוביל טראמפ מאז שובו לבית הלבן. הנשיא פועל בשיטתיות מול דמויות מממשלים קודמים, בעיקר מממשל ביידן, ומנסה להסיר אותן מעמדות השפעה במגזר הציבורי, האקדמי ואף הפרטי. באופן מעשי, מדובר במהלכים שמתחלקים לכמה מישורים:

• מתכוננים ל-2026: פחות טראמפ, יותר סין?
• טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהלכים ממשלתיים פורמליים: שלילת סיווגים, הדחות והקפאת תקציבים. במרץ האחרון, טראמפ חתם על צו נשיאותי שביטל את כלל ההיתרים הביטחוניים של שורה ארוכה של בכירים לשעבר, ביניהם ג’ו ביידן, קמלה האריס, אנתוני בלינקן, ג’ייק סאליבן, הילארי קלינטון, פיונה היל, אדם קינזינגר, נורמן אייזן, לטישיה ג'יימס, אנדרו וייסמן ואחרים. מונקו נכללה ברשימה גם היא. בנוסף, נאסר עליהם להיכנס לכל נכס פדרלי או להיות מעורבים בעסקאות מול הממשלה. טראמפ גם פעל לשינויים מבניים בתוך משרדי הממשלה, תוך הדחת תובעים פדרליים שהובילו חקירות נגדו, שיבוש מימון למוסדות אקדמיים בהם פעלו מבקריו ולחץ על סוכנויות משפטיות לקדם הליכים נגד יריביו.

לחצים על המגזר הפרטי והחברות הציבוריות. מעבר למערכת הפדרלית, טראמפ אינו מהסס לפנות ישירות לחברות פרטיות בדרישות פומביות: במקרים קודמים קרא להדחת מנכ”ל אינטל (ולאחר מכן שיבח אותו לאחר הסכמה על שיתוף פעולה ממשלתי), לחץ על דיסני להשעות את הקומיקאי ג’ימי קימל, והעביר מסרים חריפים נגד חברות עורכי דין שייצגו ארגונים פרוגרסיביים. בהקשר של מונקו, העובדה שמדובר באשת ממשל לשעבר בתפקיד בכיר בענקית טכנולוגיה עם חוזים ממשלתיים היא מבחינתו עילה ברורה להתערבות. לטענתו, מדובר בגישה בעייתית למידע אסטרטגי תוך סיכון בטחוני, גם אם בפועל מדובר במינוי פרטי לחלוטין.

ענישה סמלית: התיקים נגד קומי והאיומים על אחרים. המקרה של ג’יימס קומי מהווה, לדברי פרשנים, “יריית פתיחה” למאבק רחב בהרכב הבירוקרטי שעמד מול טראמפ בגלגולו הקודם. כתב האישום נגד קומי, על עדות שקר ושיבוש הליכי חקירה בקונגרס, נתפס כניסיון לייצר הרתעה, ולהבהיר שמי שפעל נגד הנשיא בעבר, ייתקל עכשיו באחריות פלילית. טראמפ עצמו הבהיר שאין לו רשימה רשמית, אך הוסיף איום סמוי: "אני מקווה שיהיו נוספים".

• באפט קונה גוגל ומוכר אפל; אך אפל עדיין ההשקעה הסחירה הגדולה בתיק
• 5 עובדות על וורן באפט והאם הוא ממשיך לממש באפל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף...

העברת המסר החוצה: המסר הברור ממדיניות טראמפ כלפי מונקו אינו רק פנימי. כל ארגון, חברה או מוסד שיבחר להעסיק דמויות שהוא רואה כאחראיות למאבקים נגדו, עלול להיתקל בתגובה תקיפה מצד הבית הלבן. זהו איום מרומז אך יעיל: לא רק לחוקרים ותובעים, אלא גם למגזר העסקי שמעסיק אותם לאחר סיום תפקידם. במובן זה, מונקו היא דוגמא שבה מדובר לא רק בעימות אישי, אלא בקו מדיניות נוקשה. 

הקשר הישראלי

דרישתו של טראמפ מגיעה בזמן רגיש מבחינת מיקרוסופט, היות ורק לפני יומיים הודיעה החברה על עצירת שירותים בענן ובינה מלאכותית ל-8200 הצה"לית, לאחר טענות להפרת פרטיות תוך כדי מעקב שיחות פלסטינים. ההודעה עוררה תגובות חריפות, כולל דיון על השפעת חברות אמריקאיות על פעילות ביטחונית ישראלית. 

ביום שני הקרוב צפוי טראמפ להיפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וייתכן שמהלכים מסוג זה יעמדו במוקד השיחות, אולי כדי למנוע ולהתמודד מראש עם התערבות מצד תאגידי הטכנולוגיה בהחלטות הביטחוניות של ישראל. 

מיקרוסופט חוסמת את יחידת 8200 משירותי ענן ובינה מלאכותית - מערכת הביטחון מודאגת מהשלכות ארוכות טווח

נכון לעכשיו, מיקרוסופט מסרבת להתייחס פומבית לקריאה של טראמפ. גם מונקו לא השיבה להאשמות. מה שלא נאמר, נכון לעכשיו לפחות, הוא החשש של ענקיות הטכנולוגיה מפני צעדים נוספים של הממשל, בייחוד לאור העובדה שטראמפ מוביל לעסקאות ענק של אותן ענקיות. טראמפ מעוניין שהחברות יחשבו פעמיים לפני שהן ממנות דמויות בכירות בעלות עבר בשירות הציבורי, שמגיעות לתפקידים רגישים בחברות שמספקות שירותים לגופי הממשל. ועכשיו, נשאלת השאלה האם מיקרוסופט תעמוד בלחץ, או תבחר להרחיק את מונקו כדי להימנע מהסלמה? לתשובה לשאלה הזו יהיו השלכות בזירה הבינלאומית, ובפרט בקשרים שבין ישראל, וושינגטון ותעשיית הטכנולוגיה האמריקאית.