טראמפ נגד בכירה במיקרוסופט: "סכנה לביטחון הלאומי - יש לפטרה מיד"
ליסה מונאקו - שמונתה במאי 2025 לראש תחום העניינים הגלובליים במיקרוסופט והיתה בתקופת ממשל ביידן סגנית התובע הכללי של ארה"ב - היא היעד הנוכחי של טראמפ, שדורש להדיחה מתפקידה במיקרוסופט לאור "עבר של פגיעה במדינה"; הדרישה מגיעה יום לאחר הגשת כתב אישום נגד ג'יימס קומי, ראש ה-FBI לשעבר, שמילא תפקיד מרכזי בחקירת קשרים אפשריים בין טראמפ לרוסיה ויומיים לאחר הודעת הפסקת שירותי הענן של מיקרוסופט ל-8200
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממשיך לדרוש הדחות בכירים בעלי רקע בממשלי אובמה וביידן, והפעם מדובר בליסה מונקו, שמונתה במאי 2025 לראש תחום העניינים הגלובליים במיקרוסופט. מאז הצטרפותה לתפקיד, הפכה מונאקו לדמות מרכזית בניהול הקשרים בין החברה לממשלות ברחבי העולם, כולל ארה"ב. ביום שישי האחרון פרסם טראמפ פוסט תקיף ברשת Truth , בו כינה את מונקו "איום לביטחון הלאומי", והאשים אותה בגישה לא ראויה למידע רגיש נוכח "עבר של פגיעה במדינה". לדברי טראמפ, בשל "מעשיה השגויים הרבים", נשללו ממנה כלל ההיתרים הביטחוניים והיא נאסרה מכניסה לנכסים פדרליים.
מ־2021 ועד תחילת 2025, כיהנה מונקוכסגנית התובע הכללי של ארה"ב, התפקיד השני בחשיבותו במשרד המשפטים הפדרלי. קודם לכן הייתה היועצת לביטחון המולדת של הנשיא אובמה (2013-2017) ולפני כן מילאה שורת תפקידים בכירים בתחום האכיפה והביטחון הלאומי.
טראמפ כבר תקף בעבר את מונקו על כך שעמדה מאחורי ניהול חקירות נגדו בתקופת כהונתה במשרד המשפטים, לרבות פרשת המסמכים המסווגים והתנהלותו ביום הסתערות תומכיו על הקפיטול. הדרישה להדחתה ממיקרוסופט מגיעה יום לאחר הגשת כתב אישום נגד ג'יימס קומי, ראש ה־FBI
לשעבר, שמילא תפקיד מרכזי בחקירת קשרים אפשריים בין טראמפ לרוסיה.
תפיסת המשילות של טראמפ
הקריאה לפיטוריה של ליסה מונקו היא חלק מדפוס פעולה רחב יותר שמוביל טראמפ מאז שובו לבית הלבן. הנשיא פועל בשיטתיות מול דמויות מממשלים קודמים, בעיקר מממשל ביידן, ומנסה להסיר אותן מעמדות השפעה במגזר הציבורי, האקדמי ואף הפרטי. באופן מעשי, מדובר במהלכים שמתחלקים לכמה מישורים:
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- משפחת טראמפ מחקה כמיליארד דולר בגלל הנפילות בקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלכים ממשלתיים פורמליים: שלילת סיווגים, הדחות והקפאת תקציבים. במרץ האחרון, טראמפ חתם על צו נשיאותי שביטל את כלל ההיתרים הביטחוניים של שורה ארוכה של בכירים לשעבר, ביניהם ג’ו ביידן, קמלה האריס, אנתוני בלינקן, ג’ייק סאליבן, הילארי קלינטון, פיונה היל, אדם קינזינגר, נורמן אייזן, לטישיה ג'יימס, אנדרו וייסמן ואחרים. מונקו נכללה ברשימה גם היא. בנוסף, נאסר עליהם להיכנס לכל נכס פדרלי או להיות מעורבים בעסקאות מול הממשלה. טראמפ גם פעל לשינויים מבניים בתוך משרדי הממשלה, תוך הדחת תובעים פדרליים שהובילו חקירות נגדו, שיבוש מימון למוסדות אקדמיים בהם פעלו מבקריו ולחץ על סוכנויות משפטיות לקדם הליכים נגד יריביו.
לחצים על המגזר הפרטי והחברות הציבוריות. מעבר למערכת הפדרלית, טראמפ אינו מהסס לפנות ישירות לחברות פרטיות בדרישות פומביות: במקרים קודמים קרא להדחת מנכ”ל אינטל (ולאחר מכן שיבח אותו לאחר הסכמה על שיתוף פעולה ממשלתי), לחץ על דיסני להשעות את הקומיקאי ג’ימי קימל, והעביר מסרים חריפים נגד חברות עורכי דין שייצגו ארגונים פרוגרסיביים. בהקשר של מונקו, העובדה שמדובר באשת ממשל לשעבר בתפקיד בכיר בענקית טכנולוגיה עם חוזים ממשלתיים היא מבחינתו עילה ברורה להתערבות. לטענתו, מדובר בגישה בעייתית למידע אסטרטגי תוך סיכון בטחוני, גם אם בפועל מדובר במינוי פרטי לחלוטין.
ענישה סמלית: התיקים נגד קומי והאיומים על אחרים. המקרה של ג’יימס קומי מהווה, לדברי פרשנים, “יריית פתיחה” למאבק רחב בהרכב הבירוקרטי שעמד מול טראמפ בגלגולו הקודם. כתב האישום נגד קומי, על עדות שקר ושיבוש הליכי חקירה בקונגרס, נתפס כניסיון לייצר הרתעה, ולהבהיר שמי שפעל נגד הנשיא בעבר, ייתקל עכשיו באחריות פלילית. טראמפ עצמו הבהיר שאין לו רשימה רשמית, אך הוסיף איום סמוי: "אני מקווה שיהיו נוספים".
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
העברת המסר החוצה: המסר הברור ממדיניות טראמפ כלפי מונקו אינו רק פנימי. כל ארגון, חברה או מוסד שיבחר להעסיק דמויות שהוא רואה כאחראיות למאבקים נגדו, עלול להיתקל בתגובה תקיפה מצד הבית הלבן. זהו איום מרומז אך יעיל: לא רק לחוקרים ותובעים, אלא גם למגזר העסקי שמעסיק אותם לאחר סיום תפקידם. במובן זה, מונקו היא דוגמא שבה מדובר לא רק בעימות אישי, אלא בקו מדיניות נוקשה.
הקשר הישראלי
דרישתו של טראמפ מגיעה בזמן רגיש מבחינת מיקרוסופט, היות ורק לפני יומיים הודיעה החברה על עצירת שירותים בענן ובינה מלאכותית ל-8200 הצה"לית, לאחר טענות להפרת פרטיות תוך כדי מעקב שיחות פלסטינים. ההודעה עוררה תגובות חריפות, כולל דיון על השפעת חברות אמריקאיות על פעילות ביטחונית ישראלית.
ביום שני הקרוב צפוי טראמפ להיפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וייתכן שמהלכים מסוג זה יעמדו במוקד השיחות, אולי כדי למנוע ולהתמודד מראש עם התערבות מצד תאגידי הטכנולוגיה בהחלטות הביטחוניות של ישראל.
מיקרוסופט חוסמת
את יחידת 8200 משירותי ענן ובינה מלאכותית - מערכת הביטחון מודאגת מהשלכות ארוכות טווח
נכון לעכשיו, מיקרוסופט מסרבת להתייחס פומבית לקריאה של טראמפ. גם מונקו לא השיבה להאשמות. מה שלא נאמר, נכון לעכשיו לפחות, הוא החשש של ענקיות הטכנולוגיה מפני
צעדים נוספים של הממשל, בייחוד לאור העובדה שטראמפ מוביל לעסקאות ענק של אותן ענקיות. טראמפ מעוניין שהחברות יחשבו פעמיים לפני שהן ממנות דמויות בכירות בעלות עבר בשירות הציבורי, שמגיעות לתפקידים רגישים בחברות שמספקות שירותים לגופי הממשל. ועכשיו, נשאלת השאלה האם
מיקרוסופט תעמוד בלחץ, או תבחר להרחיק את מונקו כדי להימנע מהסלמה? לתשובה לשאלה הזו יהיו השלכות בזירה הבינלאומית, ובפרט בקשרים שבין ישראל, וושינגטון ותעשיית הטכנולוגיה האמריקאית.
- 3.יריב 27/09/2025 16:20הגב לתגובה זומשרד החינוך משתמש בתכנות אופיס עבור בתי הספר ואפשר לעבור לתכנות גוגל. כנל כל משרדי הממשלה שיפסיקו לרכוש מוצרי מייקרוסופט עד להתקפלות והתנצלות של החברה. זה יכאב להם יותר ממה שזה נראה ממשבט ראשון. סנקציות על 8200 שהיא יחידה חשובה לביטחון ישראל לא יכולות להישאר ללא מענה.
- 2.אנונימי 27/09/2025 15:34הגב לתגובה זוהובילה את המהלך נגד 8200
- 1.אנונימי 27/09/2025 15:02הגב לתגובה זוהעויינות נגד אנשי ביידן היא נדבך בהתנהלותו של טראמפ. סדר עדיפות לקוי מיסודו. בעיות יסוד נשכחות .
- זה עויינות נגד מדינת ישראל ותמיכה בערבים זה בא ביחד. (ל"ת)עמי 02/10/2025 22:35הגב לתגובה זו
- מדבר על העויינות בלי להתייחס למעשים העויינים של האנשים הללו!!! קומי ישב בכלא!!!! (ל"ת)אנונימי מתעלם מהעובדות 28/09/2025 08:41הגב לתגובה זו
- יהיוכין 28/09/2025 07:49הגב לתגובה זולא כבודו מתגעגע לאמברגו של ביידן לאמברגו ולהבנת שואת אוקטובר עי חוסיין אובמה לא כבודו מעדיף את קמלה הציונית או שגם לא כבודו שונא רפובליקנים ואת ביבי
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
וול סטריט "שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
