
קורוויב במרכז מירוץ ה-AI: חוזים עם OpenAI בהיקף 22.4 מיליארד דולר
בתוך חצי שנה בלבד הרחיבה קורוויב שלוש פעמים את ההסכמים עם OpenAI, ומבססת את עצמה כחברת ענן ייעודי לבינה מלאכותית תוך שהיא מפחיתה את התלות במיקרוסופט
בזמן שהעולם מתמודד עם מחסור חמור בכוח מחשוב לבינה מלאכותית, חברה אמריקאית שעד לפני שנה כמעט לא הכרנו הופכת לאחד מהשחקנים החשובים ביותר בתחום. קורוויב CoreWeave 2.97% הכריזה על הרחבת ההסכם שלה עם OpenAI, החברה שמפתחת את ChatGPT, בהיקף של עד 6.5 מיליארד דולר נוספים. זה ההסכם השלישי השנה בין החברות, והוא מביא את סך כל ההתחייבויות של OpenAI כלפי קורוויב לרמה של 22.4 מיליארד דולר.
במרץ השנה קיבלה קורוויב הזמנה ראשונה של עד 11.9 מיליארד דולר מ-OpenAI. במאי הוסיפו עוד הסכם של עד 4 מיליארד דולר, והשבוע הגיעה הזמנה נוספת של עד 6.5 מיליארד. בתוך פחות משישה חודשים, החברה הפכה משותפה קטנה לספק התשתית הראשי של אחת החברות החמות ביותר בעולם הטכנולוגיה.
הבעיה שקורוויב פותרת
הבעיה שקורוויב פותרת היא פשוטה ומורכבת בו זמנית: איך מקבלים כמויות ענק של כוח עיבוד לאימון מודלי בינה מלאכותית מתקדמים. חברות כמו OpenAI צריכות אלפי שבבי גרפיקה מתקדמים (GPU) שיעבדו ברציפות כדי לאמן את "המודלים המתקדמים של הדור הבא", כמו שהגדירה את זה קורוויב בהודעה. אי אפשר פשוט לקנות את השבבים האלה באמזון ולהפעיל אותם במשרד, מדובר בתשתיות ענק שדורשות מאות מיליוני דולרים להקמה, מערכות קירור מתקדמות וצוותי הפעלה מקצועיים.
כאן נכנסות החברות שמכונות "ניאו-קלאוד", דור חדש של ספקי עיבוד ענן שמתמחים בבינה מלאכותית ומתחרים עם ענקיות כמו אמזון ומיקרוסופט. קורוויב, שהוקמה ב-2017 כחברה לכריית קריפטו ועברה למכירת שירותי GPU, היא אחת המובילות בקטגוריה החדשה הזאת. היא מקימה מרכזי נתונים ענקיים, קונה אלפי שבבי אנבידיה ומשכירה את כל הכוח הזה לחברות כמו OpenAI. החברה מתחרה עם שחקנים אחרים כמו Nebius ו-Nscale, שהכריזה השבוע על גיוס של 1.1 מיליארד דולר.
- אורקל נופלת ב-4% - אבל האנליסטים צופים אפסייד של 70%
- קורוויב הורידה תחזיות לאור עיכוב בהקמת מרכזי מידע - וצנחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור הכנסה נוסף
עד כה קורוויב הייתה תלויה במיקרוסופט, שהיוותה 71% מההכנסות שלה ברבעון שהסתיים ביוני, רמת תלות מסוכנת שיכולה להביא לבעיות אם מיקרוסופט תחליט לצמצם הזמנות. ההסכם המורחב עם OpenAI מאזן את התלות הזאת ומייצר מקור הכנסה חזק נוסף שיכול לשנות לחלוטין את פרופיל הסיכון של החברה. פיטר הושלה, סגן נשיא תשתיות ב-OpenAI, אמר שקורוויב הפכה "לשותפה חשובה בפלטפורמת התשתית הרחבה של OpenAI".
מאז הנפקת החברה במרץ השנה בשווי של כ-40 דולר למניה, שווי השוק שלה גדל פי יותר מ-3 וחצי. המניה נסחרת היום במחיר של 136 דולר, כשהיא עולה ב-2%, למרות ירידות בשוק.
OpenAI נכנסה למסע קניות פרוע של תשתיות מחשוב, כאילו היא מתכוננת למלחמת עולם דיגיטלית. השבוע בלבד החברה הכריזה על שתי עסקאות ענק נוספות: שותפות עם אנבידיה, יצרנית שבבי הבינה המלאכותית המובילה בעולם, שבמסגרתה אנבידיה תשקיע עד 100 מיליארד דולר ב-OpenAI. במקביל השיקה את פרויקט "סטארגייט" המשותף עם סופטבנק ואורקל, שיוסיף כמעט שבעה גיגה-וואט נוספים של כוח עיבוד. כדי לשים את זה בפרספקטיבה – זה כמו להקים שבעה כורים גרעיניים קטנים שיעבדו רק כדי לאמן בינה מלאכותית.
- טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
המירוץ על הבינה המלאכותית רק מתחיל, והוא הופך לקטלני. חברות כמו OpenAI מבינות שמי שיקבל הכי הרבה כוח עיבוד יוכל לפתח את המודלים המתקדמים ביותר, ומי שיפגר בתחרות הזאת עלול להיעלם מהמפה. בשלב זה OpenAI משלמת כבר למעלה מ-400 מיליארד דולר על תשתיות בשלוש השנים הבאות, סכום שגדול מתקציב הביטחון של מדינות שלמות.
- 1.הבועה ממשיכה להתנפח (ל"ת)ירון 25/09/2025 21:49הגב לתגובה זו

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
