בנייה. קרדיט: X
בנייה. קרדיט: X

השמאי שמעריך: "מדד תשומות הבנייה האחרון לא מדביק את עלויות השכר - וזה עלול לפגוע בהיצע הדירות"

שוחחנו עם שמאי המקרקעין ארז כהן שמסביר כי הפער בין המדד לעלויות הביצוע בפועל שוחק את הקבלנים, מקטין עבורם את הכדאיות הכלכלית לפרויקטים חדשים ועלול להביא לירידה ניכרת בהתחלות הבנייה

צלי אהרון | (9)


מדד תשומות הבנייה, שאמור לשקף את עלויות הביצוע בענף הנדל"ן ולשמש כבסיס להצמדת תשלומים עבור רוכשי הדירות, עודכן לאחרונה בפעם הראשונה מזה 14 שנה. בענף הציפייה הייתה לקפיצה חדה במדד, בעיקר על רקע זינוק חד בעלויות השכר מאז המלחמה. אלא שבפועל המדד עלה באוגוסט רק ב-0.4%. עבור הקבלנים מדובר באכזבה לא קטנה: לטענתם, המדד מתמקד במספר מצומצם של תשומות כמו ברזל ובטון, והוא לא מגלם כראוי את ההתייקרות הדרמטית בשכר העובדים. והתוצאה היא פער גדול בין העלות בפועל לבין העלייה המתונה במדד. שהם (הקבלנים והיזמים) נדרשים 'לספוג'. נזכיר כי מותר ליזם בעת מכירת הדירה מותר להצמיד את הדירה לרוכש בסכום של עד ל-40% משווי הדירה, וגם זה יחול רק על תשלומים שטרם שולמו. כך שגם ללא קשר לעליית המדד, היזם כבר סופג חלק מהעלויות. אבל עדיין - לא נרחם עליהם, הרי שהרווחים שלהם גדולים והם חוו שנים נפלאות לאחרונה -  במיוחד אם מסתכלים על היזמיות בבורסה המקומית. 

ונחזור לפער - מדובר על הבדלים במחיר שלא נשארים תיאורטים בלבד. קבלנים שמכרו דירות צמודות למדד מוצאים עצמם מול עלויות אמיתיות גבוהות בהרבה מהתוספת שהם מקבלים. מנגד, בשוק שבו המחירים תקועים ואף יורדים – הם מתקשים לגלגל את העלויות לצרכן. חשוב לזכור שאנחנו נמצאים בתוך 'שוק של קונים'. וזה לא מה שיהיה בשנות הזוהר של הענף כמו 2022 למשל, שעל כל דירה למכירה היו מחכים בתור אנשים שלחוצים לרכוש אותה.

הקבלנים טוענים שהמדד לא עלה כפי שציפו. מה המשמעות של זה?

המשמעות היא פשוטה: המדד אמור לשקף את העלויות בפועל, אבל הוא לא עושה זאת. למ"ס בודקת סל מצומצם של תשומות: ברזל, בטון וכדומה - ולא את עלות הביצוע הכוללת באתר, ובעיקר לא את עלויות העבודה שהתייקרו בעשרות אחוזים. הקבלנים מספרים שהפער בינם לבין המדד אינו של אחוז או שניים אלא של עשרות אחוזים. התוצאה היא שמי שמכר דירה צמודה למדד מקבל פחות כסף מהוצאותיו בפועל. מי שלא צמוד למדד יכול תאורטית לגלגל את העלות למחיר הדירה. אבל היום זה לא מתאפשר, כי השוק פשוט לא בכיוון עליות.

בשורה התחתונה - מי בסוף יספוג את העלויות?


כיום, בעיקר הקבלנים. רוכשי הדירות נהנים מכך שהמדד עולה מתון, אבל הקבלנים הם אלה שסופגים את הפער. זה גורם לכך שקבלנים רבים שוקלים מחדש אם בכלל להתחיל פרויקטים חדשים. הרי אם המדד לא מכסה את העלויות, המשמעות היא להכניס כסף מהבית - וזה מצב שאף יזם לא יכול להרשות לעצמו לאורך זמן.


ארז כהן
ארז כהן - קרדיט: ביזפורטל


ומה קורה בשטח? רואים כבר קבלנים שחושבים פעמיים אם 'לצאת לדרך' בפרויקטים?


כן, הנתונים מראים על ירידה בהתחלות הבנייה. כבר היום יש עצירה בהוצאת היתרים ובתחילת פרויקטים חדשים. חשוב להבין: התכנון נעשה ברשויות, אבל ההיתר והביצוע תלויים ביזמים ובקבלנים. אם להם אין כדאיות, הם פשוט לא מתחילים. זו תופעה שכבר רואים, והיא משפיעה ישירות על היצע הדירות העתידי.


מה לגבי מכרזי מינהל, הם רלוונטים כאן, ואם כן - מה צפוי בהמשך?

כשעלות הבנייה עולה, אבל מחירי המכירה לא - הדבר הבא שנפגע זה הקרקע. אנחנו צפויים לראות ירידה במחירי המכרזים של רמ"י או פחות שיווק בכלל. המשמעות היא פחות פרויקטים חדשים, פחות היצע, ובטווח הארוך - דווקא תיתכן עלייה מחודשת במחירי הדירות". זה פרדוקס: המדד מתון, אבל התוצאה שלו עלולה להיות ייקור עתידי בגלל ירידה בהיצע.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בהסתכלות קדימה, לעבר השנה הבאה - מה תהיה המגמה?

אני מעריך שנראה פחות בנייה חדשה. אם נדרשים מדי שנה 55-60 אלף דירות כדי לעמוד בביקוש, אבל בפועל ייבנו פחות, ההיצע ילך ויצטמצם. זה לא יתבטא מיידית, כי כרגע יש האטה וירידות מחירים מסוימות. אבל בהמשך זה יחזור אלינו כבומרנג, עם גל התייקרות נוסף.

שאלת בונוס: למה מחירי הדיור יורדים באמת - אבל לא צוללים בחדות? הרי הנתונים מצביעים על מלאי חסר תקדים, ירידה ניכרת בעסקאות וכו'.

כאן נכנסת המערכת הבנקאית. הבנקים שמלווים את הקבלנים לא מאפשרים להם למכור במחירים נמוכים מדי – הם בודקים כל עסקה מול דוחות האפס. לכן הקבלנים מעדיפים להמתין מאשר למכור בהפסד. זה מסביר למה יש ירידות של 7-10%, אבל לא קריסה חדה יותר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימית 28/09/2025 12:38
    הגב לתגובה זו
    מה אמר לי אני לא צריך שתקדימי לי תשלומים אין לי צורך בזה חחחחחקרי אני משלם ריביות מצבי מעולה .בקיצור מחרטטים המסכנים בלבלבלה וחושבים שהלמס מטומטם
  • 8.
    אבי 28/09/2025 08:06
    הגב לתגובה זו
    ואולי לנסות להקפיא שכר שלא יעבור את העשרים אלף שקלים בחודש
  • 7.
    חחחחחחחחח (ל"ת)
    אנונימי 26/09/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 26/09/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
    הטעות הבסיסית היא שהלמס לא עידכן את המשקולות שנים ונתן ליזמים להרויח מעליית מדד התשומות בגין שכר כאשר בכלל העובדים היו פלסטינאים ולא נהנו מעליות שכר הם פשוט לא רגילים לעבוד ולהרויח בלי הרוח גבית מהלמס ממשלה והכל על חשבון הצעירים שהם העתיד של המדינה
  • 5.
    ששון השמנמן 25/09/2025 21:40
    הגב לתגובה זו
    אם היו באמת רוצים לדאוג לחסרי הדיור היו חותמים עם כמה חברות גדולות מסין על בניית רחובות שלמים בכמה ערים.האיכות הייתה עולה פלאים ותוך שנתיים היו כאן עוד 200000 אלף דירות לעשר שנים הקרובות.אבל אף אחד לא רוצה ולא מעוניין להוזיל את הדירות ולהציף את השוק כי אז איך כולם היו מצליחים לחגוג על חסרי הדיור
  • 4.
    היזמים גונבים את המדד מקבלני הביצוע ולא משלמים (ל"ת)
    אנונימי 25/09/2025 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עוד אינטרסנט (ל"ת)
    אנונימי 25/09/2025 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גקי 25/09/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
    חלה טעות חמורה בגוף הכתבה. הכותב מבלבל בין ייזמים וקבלני ביצוע יותר נכון כורך אותם יחד. קבלני הביצוע אינם נהנים מרווח ייזום רק מהביצוע. אי לכך הסטייה בעדכון המדד פוגעת בהם שבעתיים. הם לא זוכים בחלק מרווחי הייזם לצורך מיתון הפסדיהם אלא סופגים את כל המכה. זו בעיה אנושה וקשה מאוד
  • 1.
    אביטל 25/09/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
    קבלנים בונים זה מה שהם יודעים לעשות. אם הם לא יבנו יבואו אחרים. מספיק עם ההפחדות.
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר -0.27%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?