
השמאי שמעריך: "מדד תשומות הבנייה האחרון לא מדביק את עלויות השכר - וזה עלול לפגוע בהיצע הדירות"
שוחחנו עם שמאי המקרקעין ארז כהן שמסביר כי הפער בין המדד לעלויות הביצוע בפועל שוחק את הקבלנים, מקטין עבורם את הכדאיות הכלכלית לפרויקטים חדשים ועלול להביא לירידה ניכרת בהתחלות הבנייה
מדד תשומות הבנייה, שאמור לשקף את עלויות הביצוע בענף הנדל"ן ולשמש כבסיס להצמדת תשלומים עבור רוכשי הדירות, עודכן לאחרונה בפעם הראשונה מזה 14 שנה. בענף הציפייה הייתה לקפיצה חדה במדד, בעיקר על רקע זינוק חד בעלויות השכר מאז המלחמה. אלא שבפועל המדד עלה באוגוסט רק ב-0.4%. עבור הקבלנים מדובר באכזבה לא קטנה: לטענתם, המדד מתמקד במספר מצומצם של תשומות כמו ברזל ובטון, והוא לא מגלם כראוי את ההתייקרות הדרמטית בשכר העובדים. והתוצאה היא פער גדול בין העלות בפועל לבין העלייה המתונה במדד. שהם (הקבלנים והיזמים) נדרשים 'לספוג'. נזכיר כי מותר ליזם בעת מכירת הדירה מותר להצמיד את הדירה לרוכש בסכום של עד ל-40% משווי הדירה, וגם זה יחול רק על תשלומים שטרם שולמו. כך שגם ללא קשר לעליית המדד, היזם כבר סופג חלק מהעלויות. אבל עדיין - לא נרחם עליהם, הרי שהרווחים שלהם גדולים והם חוו שנים נפלאות לאחרונה - במיוחד אם מסתכלים על היזמיות בבורסה המקומית.
ונחזור לפער - מדובר על הבדלים במחיר שלא נשארים תיאורטים בלבד. קבלנים שמכרו דירות צמודות למדד מוצאים עצמם מול עלויות אמיתיות גבוהות בהרבה מהתוספת שהם מקבלים. מנגד, בשוק שבו המחירים תקועים ואף יורדים – הם מתקשים לגלגל את העלויות לצרכן. חשוב לזכור שאנחנו נמצאים בתוך 'שוק של קונים'. וזה לא מה שיהיה בשנות הזוהר של הענף כמו 2022 למשל, שעל כל דירה למכירה היו מחכים בתור אנשים שלחוצים לרכוש אותה.
הקבלנים טוענים שהמדד לא עלה כפי שציפו. מה המשמעות של זה?
המשמעות היא פשוטה: המדד אמור לשקף את העלויות בפועל, אבל הוא לא עושה זאת. למ"ס בודקת סל מצומצם של תשומות: ברזל, בטון וכדומה - ולא
את עלות הביצוע הכוללת באתר, ובעיקר לא את עלויות העבודה שהתייקרו בעשרות אחוזים. הקבלנים מספרים שהפער בינם לבין המדד אינו של אחוז או שניים אלא של עשרות אחוזים. התוצאה היא שמי שמכר דירה צמודה למדד מקבל פחות כסף מהוצאותיו בפועל. מי שלא צמוד למדד יכול תאורטית לגלגל
את העלות למחיר הדירה. אבל היום זה לא מתאפשר, כי השוק פשוט לא בכיוון עליות.
בשורה התחתונה - מי בסוף יספוג את העלויות?
כיום, בעיקר הקבלנים. רוכשי הדירות נהנים מכך שהמדד עולה מתון, אבל הקבלנים הם אלה שסופגים את הפער. זה גורם לכך שקבלנים רבים שוקלים מחדש אם בכלל להתחיל פרויקטים חדשים. הרי אם המדד לא מכסה את העלויות, המשמעות היא להכניס כסף מהבית - וזה מצב שאף יזם לא יכול להרשות לעצמו לאורך זמן.
- מחירי הדירות בירידה, אבל שכר הדירה ממשיך לטפס – הפער שיוצר דיסוננס
- מחירי הדירות בטבריה והאם היא אטרקטיבית למשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה קורה בשטח? רואים כבר קבלנים שחושבים פעמיים אם 'לצאת לדרך' בפרויקטים?
כן, הנתונים מראים על ירידה בהתחלות הבנייה. כבר היום יש עצירה בהוצאת היתרים ובתחילת פרויקטים חדשים. חשוב להבין: התכנון נעשה ברשויות, אבל ההיתר והביצוע תלויים ביזמים ובקבלנים. אם להם אין כדאיות, הם פשוט לא מתחילים. זו תופעה שכבר רואים, והיא משפיעה ישירות על היצע הדירות העתידי.
מה לגבי מכרזי מינהל, הם רלוונטים כאן, ואם כן - מה צפוי בהמשך?
כשעלות הבנייה עולה, אבל מחירי המכירה לא - הדבר הבא שנפגע זה הקרקע. אנחנו צפויים לראות ירידה במחירי המכרזים של רמ"י או פחות שיווק בכלל. המשמעות היא פחות פרויקטים חדשים, פחות היצע, ובטווח הארוך -
דווקא תיתכן עלייה מחודשת במחירי הדירות". זה פרדוקס: המדד מתון, אבל התוצאה שלו עלולה להיות ייקור עתידי בגלל ירידה בהיצע.
- מתחם "העלייה השנייה" בחיפה מתקדם: כמה תעלה דירה?
- צפי להכנסות של כ-1.06 מיליארד שקל: פרויקט לה גוארדיה של אנשי העיר מתקדם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
בהסתכלות קדימה, לעבר השנה הבאה - מה תהיה המגמה?
אני מעריך שנראה פחות בנייה חדשה.
אם נדרשים מדי שנה 55-60 אלף דירות כדי לעמוד בביקוש, אבל בפועל ייבנו פחות, ההיצע ילך ויצטמצם. זה לא יתבטא מיידית, כי כרגע יש האטה וירידות מחירים מסוימות. אבל בהמשך זה יחזור אלינו כבומרנג, עם גל התייקרות נוסף.
שאלת בונוס: למה מחירי הדיור יורדים באמת - אבל לא צוללים בחדות? הרי הנתונים מצביעים על מלאי חסר תקדים, ירידה ניכרת בעסקאות וכו'.
כאן נכנסת המערכת הבנקאית. הבנקים שמלווים את הקבלנים לא מאפשרים להם למכור במחירים נמוכים מדי – הם בודקים כל עסקה מול דוחות האפס. לכן הקבלנים מעדיפים להמתין מאשר למכור בהפסד. זה מסביר למה יש ירידות של 7-10%, אבל לא קריסה חדה יותר.
- 9.אנונימית 28/09/2025 12:38הגב לתגובה זומה אמר לי אני לא צריך שתקדימי לי תשלומים אין לי צורך בזה חחחחחקרי אני משלם ריביות מצבי מעולה .בקיצור מחרטטים המסכנים בלבלבלה וחושבים שהלמס מטומטם
- 8.אבי 28/09/2025 08:06הגב לתגובה זוואולי לנסות להקפיא שכר שלא יעבור את העשרים אלף שקלים בחודש
- 7.חחחחחחחחח (ל"ת)אנונימי 26/09/2025 21:19הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 26/09/2025 17:02הגב לתגובה זוהטעות הבסיסית היא שהלמס לא עידכן את המשקולות שנים ונתן ליזמים להרויח מעליית מדד התשומות בגין שכר כאשר בכלל העובדים היו פלסטינאים ולא נהנו מעליות שכר הם פשוט לא רגילים לעבוד ולהרויח בלי הרוח גבית מהלמס ממשלה והכל על חשבון הצעירים שהם העתיד של המדינה
- 5.ששון השמנמן 25/09/2025 21:40הגב לתגובה זואם היו באמת רוצים לדאוג לחסרי הדיור היו חותמים עם כמה חברות גדולות מסין על בניית רחובות שלמים בכמה ערים.האיכות הייתה עולה פלאים ותוך שנתיים היו כאן עוד 200000 אלף דירות לעשר שנים הקרובות.אבל אף אחד לא רוצה ולא מעוניין להוזיל את הדירות ולהציף את השוק כי אז איך כולם היו מצליחים לחגוג על חסרי הדיור
- 4.היזמים גונבים את המדד מקבלני הביצוע ולא משלמים (ל"ת)אנונימי 25/09/2025 20:09הגב לתגובה זו
- 3.עוד אינטרסנט (ל"ת)אנונימי 25/09/2025 16:34הגב לתגובה זו
- 2.גקי 25/09/2025 16:02הגב לתגובה זוחלה טעות חמורה בגוף הכתבה. הכותב מבלבל בין ייזמים וקבלני ביצוע יותר נכון כורך אותם יחד. קבלני הביצוע אינם נהנים מרווח ייזום רק מהביצוע. אי לכך הסטייה בעדכון המדד פוגעת בהם שבעתיים. הם לא זוכים בחלק מרווחי הייזם לצורך מיתון הפסדיהם אלא סופגים את כל המכה. זו בעיה אנושה וקשה מאוד
- 1.אביטל 25/09/2025 14:12הגב לתגובה זוקבלנים בונים זה מה שהם יודעים לעשות. אם הם לא יבנו יבואו אחרים. מספיק עם ההפחדות.

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?
זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם".
רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו.
הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.
למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- מחירי הדירות ימשיכו לרדת? הנתונים שמראים שסיכוי גבוה שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%.
דירה להשכרה (שלומי יוסף)מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?
משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות
עוד לפני שהאטה בשוק הדירות מקבלת את הכותרת "משבר", מצב העניינים הנוכחי כבר זולג מזה זמן רב לשוק השכירות, שרק הולך ועולה, בעיקר בעקבות היעדרותם של המשקיעים מהדירות החדשות, ועוד יותר לאור מלאי הדירות הריקות, שעומד על כ-83 אלף דירות ברחבי הארץ.
וכך, במאמץ להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי השלימו בימים האחרונים מהלך משותף וראשון מסוגו, המציב בלב העשייה הממשלתית מיצוי הזכויות מול האזרחים הזכאים להם. במסגרת שיתוף הפעולה, ולאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה אותרו מקבלי הקצבאות המזכות בסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן ביצענו מהלך יזום לאיתור זכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בשכ"ד ובהמשך התבצעה פנייה ישירה אליהם.
החל מהחודש ישלחו מסרונים לכ-40 אלף אזרחים שנמצאו כזכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, זאת במטרה לעודד מימוש זכויות ולהנחותם כיצד לפעול. המסרונים מפנים את הזכאים הפוטנציאליים להגשת בקשה בצורה מקוונת, או לחלופין לאחד מסניפי חברות ההרשמה של המשרד הנותנות שירותים בנושא סיוע בדיור. יצויין כי מדובר במהלך שיכנס לעבודה השוטפת של המשרד, ומסרונים בנושא מיצוי הזכויות ישלחו גם בעתיד אל אלו שהמערכת תזהה שהינם זכאים פוטנציאליים.
שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "זהו מהלך חברתי תקדימי שמבטא שינוי תפיסה בשירות לאזרח ויבואו עוד אחריו. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בהובלתי פועלת ביוזמה ואינה ממתינה לפנייה מהאזרח. אני מברך על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי, באמצעותו אנו ממשים זכויות ומוודאים שהסיוע בשכר דירה מגיע לזכאים. נמשיך להסיר חסמים ולשפר את השירות לאזרחי ישראל.״
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- בכמה יקרה דירה עם ממ"ד לעומת דירה בלי ממ"ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: “זהו אחד המהלכים החשובים שקידמנו בשנים האחרונות בתחום השירות לאזרח. לאחר עבודת עומק מקצועית ארוכה, חיברנו בין תהליכים, מאגרי מידע וגורמי ביצוע, כדי לעבור מתפיסה תגובתית לתפיסה יזומה של מיצוי זכויות. המהלך משקף את תפיסת המשרד, מדיניות שנשענת על נתונים, מקצועיות ושיתוף פעולה בין משרדי, ומטרתה אחת: להקל על האזרח, לצמצם בירוקרטיה ולוודא שהסיוע הממשלתי מגיע לכל מי שזכאי."
.jpg)