
הבורסה בעומאן - שלוש הנפקות ענק מתוכננות בשנה הבאה
בורסת עומאן מתכננת מהפכה: המדינה רוצה למשוך חברות הייטק ותיירות חדשות ולזכות במעמד "שוק מתעורר" עד 2027 עם שלוש הנפקות גדולות הצפויות להגיע כבר בשנה הבאה
בורסת עומאן מתכוננת לשנה משמעותית. עד שלוש הנפקות חדשות מתוכננות להגיע ב-2026, כחלק ממהלך אסטרטגי להרחיב את שוק ההון המקומי ולזכות במעמד "שוק מתעורר" במדדי MSCI ו-FTSE עד 2027.
ההנפקות לא יגיעו מענף האנרגיה המסורתי, אלא מתחומים שכמעט לא היו מיוצגים בבורסה עד כה - תיירות, טכנולוגיה, תקשורת ולוגיסטיקה. המהלך משקף שאיפה להפוך את הבורסה למרכז אזורי מגוון יותר, הרחק מההסתמכות הכמעט מוחלטת על נפט וגז.
הקרן הלאומית של עומאן (OIA) עומדת מאחורי רוב ההנפקות בשנים האחרונות, כולל הנפקת OQEP, זרוע הפקת הנפט של המדינה, שגייסה למעלה מ-2 מיליארד דולר. עכשיו הפוקוס עובר להרחבת תחומי הפעילות, עם דגש על מגזרים אזרחיים שיסייעו בגיוון הכלכלה. בפעם הראשונה עומאן שואפת להביא לבורסה גם חברות פרטיות ומשפחתיות, מהלך חדשני שלא היה מקובל במדינה. המטרה היא להגביר את הנזילות בשוק ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר למשקיעים זרים.
הראשונה היא Oman India Fertiliser נחשבת לאחת המועמדות הבולטות להנפקה. החברה, שבבעלות משותפת של גופים ציבוריים ופרטיים, פועלת בענף הדשנים והכימיקלים - תחום תעשייתי נוסף מעבר לאנרגיה. חברה נוספת היא קבוצת אסיאד - חברת הלוגיסטיקה הממשלתית, שמתכננת להנפיק לפחות 20% מזרוע השירותים הימיים שלה. אם ההנפקה תתממש, היא צפויה להפוך לאחת המרכזיות בענף התחבורה הימית באזור כולו.
- הבוסט שחיכו לו באל על: עומאן התירה לחברות ישראליות לעבור בשטחה
- עומאן בראי משק האנרגיה העולמי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2024 הייתה שנת שיא היסטורית: בורסת עומאן גייסה למעלה מ-2.5 מיליארד דולר, אבל ב-2025 היקף ההנפקות צנח ל-333 מיליון דולר בלבד, בעיקר בגלל ביצועים חלשים של השוק. למרות זאת, נרשמה התאוששות מסוימת במניות המקומיות, מה שמחזיר אט אט את האמון בקרב המשקיעים. בנוסף, מיזוג מתוכנן בין בנק סוהאר לבנק אחלי עשוי להגדיל משמעותית את שווי השוק הכולל.
המטרה הגדולה: שוק מתעורר עד 2027
השאיפה המרכזית היא להשיג מעמד "שוק מתעורר" עד 2027, מהלך שיכניס את עומאן למדדי השקעה עולמיים וימשוך הון זר נוסף, בעיקר מקרנות מחקות ופסיביות. כדי להצליח, הבורסה חייבת לעמוד בדרישות מחמירות כמו נפח מסחר יומי גבוה, שיעור אחזקות ציבוריות מספק, שקיפות בדיווחים ושיפור בממשל התאגידי. עומאן כאמור שואפת לבצע מעבר גדול מנפט לשירותים. היסטורית, כלכלתה נשענת על נפט וגז, אך תנודתיות קשה במחירי האנרגיה דחפה את הממשלה לתוכניות גיוון נרחבות. המדינה משקיעה בתשתיות, אזורים חופשיים, נמלים ושירותים פיננסיים, כשבורסת המניות מהווה מרכיב מרכזי בתהליך. במקביל, הממשלה פועלת להפחתת הגירעון התקציבי ושיפור דירוג האשראי באמצעות רפורמות מס, מכירת נכסים ציבוריים ומיקוד בתקציב הפיתוח.
אם הבורסה תעמוד ביעדים, עומאן עשויה להפוך לבמה אזורית משמעותית להנפקות במגזרים מחוץ לאנרגיה - תהליך שיימשך ככל הנראה גם ל-2027 ו-2028.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הממשלה תומכת בתהליך באמצעות תמריצים מפתים לחברות פרטיות כמו פטור ממס, עדיפות במכרזים ממשלתיים ותנאים רגולטוריים מקלים. הכל כדי להקל על כניסת חברות קטנות ובינוניות, במיוחד בטכנולוגיה ותיירות.
שלושת המגזרים שיובילו את הנפקות 2026 הם תיירות, טכנולוגיה ולוגיסטיקה. כחלק מתוכנית הפיתוח לטווח ארוך, עומאן מקדמת תשתיות תיירות רחבות היקף כמו רשתות מלונאות, פארקים ואתרי טבע. חברות בענף מעודדות להיכנס לשוק ההון כדי לממן הרחבה. באשר לענף הטכנולוגיה, הממשלה רוצה יותר חברות טכנולוגיה, מערכות מידע וסייבר בבורסה. הכניסה תלווה בהתאמות רגולטוריות מיוחדות לחברות קטנות ובינוניות. בענף ללוגיסטיקה ותחבורה, קבוצת אסיאד היא רק ההתחלה. חברות נוספות בנמלים, בתעבורה אזורית ושירותי שינוע צפויות להצטרף ולהפוך את עומאן למרכז לוגיסטי אזורי.
עומאן - כרטיס ביקור
כלכלת עומאן מבוססת על נפט. הנפט מהווה כ-31.6% מהתמ"ג ומשמש מקור הכנסה עיקרי לממשלה העומאנית, כאשר הוא תורם כ-50% לתוצר המקומי הגולמי ו-75% להכנסות הממשלה.
עומאן ברת מזל בעושר הטבעי שלה. המדינה מחזיקה ברזרבות נפט מוכחות של כ-5.4 מיליארד חביות וכ-24 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי. הנפט מהווה 60% מההכנסות הממשלתיות מהידרוקרבונים, והגז הטבעי 40%.
התעשיות החזקות כוללות קידוח וזיקוק נפט, פטרוכימיה וייצור גז. התעשייה מהווה כ-10% מהתמ"ג ורובה מתמחה בפעילות הקשורה לנפט וגז. כעת המדינה משקיעה בתעשיות נוספות כחלק מתוכנית הגיוון הכלכלי.
התמ"ג הריאלי הגיע לכ-37.7 מיליארד ריאל עומאני ב- 2023 (קצת מעל ל-98 מיליארד דולר) והתמ"ג הריאלי צפוי להגיע ל-95.2 מיליארד דולר עד סוף 2025. הממשלה צופה צמיחה של 3% ב-2024 ו-3.4% ב-2025 כאשר חוב הממשלה ירד ל-35% מהתמ"ג ב-2024 .
הסקטורים הכלכליים המרכזיים של עומאן הם חקלאות ודיג, תעשייה, לוגיסטיקה ותחבורה, אנרגיה וכרייה, ותיירות. בצד העושר הגדול שמגיע ממשאבי טבע ודלקים, עומאן נותרה מדינה כפרית חקלאית, כאשר דיג וסחר חוצה ימים חשובים לאוכלוסיות החופיות.
היקף התושבים הוא 5 מיליון. התושבים עובדים בעיקר בתעשיית הנפט והגז, בחקלאות, בדיג, במגזר השירותים הציבורי, ובסחר. המדינה מנסה לעודד תעסוקה במגזרים חדשים כמו תיירות, לוגיסטיקה ותעשיות קלות כחלק מהמעבר לכלכלה מגוונת יותר. המגזר הלא נפטי מציג צמיחה של 3.3% הנתמכת על ידי השקעות תעשייתיות מתמשכות וביקוש גובר ממדינות השכנות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
