דונלד טראמפ הודיע על סבב חדש של מכסים, שייכנס לתוקף ב-1 באוקטובר, ויכלול מס של 100% על תרופות ממותגות או מוגנות פטנט שמיוצרות מחוץ לארה"ב. החברות יוכלו להימנע מהמס אם יחזיקו במפעל פעיל בארה"ב או יוכיחו כי הן בבנייה של אתר ייצור מקומי. המהלך מהווה הרחבה משמעותית של מדיניות המכסים של טראמפ, שכוללת גם מיסוי כבד על משאיות כבדות, רהיטים וחומרי בניין.

לצד המכסים על תרופות, יוטלו מכסים חדשים גם על ענפים נוספים - 25% על משאיות כבדות, 50% על ארונות מטבח ואמבטיה, ו-30% על ריהוט מרופד. מדובר במהלך שמרחיב עוד יותר את שיטת המכסים שטראמפ מקדם.

טראמפ הסביר כי המטרה היא להחזיר ייצור לארה"ב ולמנוע תלות באספקה חיצונית בתחומים קריטיים, לרבות תרופות. לדבריו, החברות הגדולות שהתרגלו לייצר תרופות בשווייץ, דנמרק או אירלנד ייאלצו להשקיע במתקני ייצור מקומיים אם ברצונן לשמור על נגישות לשוק האמריקאי.

חברות כמו נובו נורדיסק מדנמרק, המייצרת את התרופות הפופולריות לאיזון סוכר ולירידה במשקל אוזמפיק ו-ווגובי, מתבססות ברובן על ייצור באירופה. אלי לילי מפעילה חלק מהייצור באירלנד, ותרופות בולטות נוספות של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון ובריסטול מיוצרות בשווייץ ובמדינות נוספות. המשמעות היא שחברות אלו עלולות למצוא עצמן חשופות לעלויות יבוא כפולות אם לא יתקדמו במהירות בהקמת מפעלים מקומיים.

• תוצאות טובות לתרופת ניסוי של Roche לסרטן השד
• "פיתוח תרופות חדשות ייקח חודשים במקום שנים רבות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, חלק מהחברות כבר נערכות לשינויים. נובו נורדיסק בונה מפעל ענק בצפון קרוליינה, ואלי לילי הודיעה על הקמת ארבעה אתרי ייצור חדשים בארה"ב. גם אסטרהזנקה וג׳ונסון אנד ג׳ונסון התחייבו להשקעות של מיליארדי דולרים במתקני ייצור בארה"ב בחודשים האחרונים.

ההודעה גררה ירידות חדות במניות התרופות באסיה, לרבות ביפן, דרום קוריאה ואוסטרליה. 

אם היו אומרים לכם שיש אדם שמסתובב ברחובות ירושלים ומדבר על מהפיכת הבינה המלאכותית ועל חזון אחרית הימים, זה היה נראה לכם טבעי ואף מתבקש. אבל, כשאחד מבכירי עמק הסיליקון נושא סדרת הרצאות בנושא, זה כבר פחות שגרתי וככל הנראה לא מדובר בסינדרום ירושלים. 

וכך, בארבע הרצאות שנערכו בסן פרנסיסקו בחסות ארגון ACTS 17, עמותה נוצרית הפועלת בקרב יזמי טכנולוגיה, מפתחים ומעצבים, פיטרת'יל, בן 57, פרש את משנתו וטען כי האיומים הקיומיים הגדולים של האנושות - מלחמה גרעינית, אסונות סביבתיים, ביולוגיה סינתטית ורובוטים אוטונומיים הנשלטים על ידי בינה מלאכותית - יובילו למצב שבו פתרון של "ממשל עולמי" ייתפס כרצוי. אבל, לדבריו, ממשל כזה הוא בדיוק התגשמות דמות האנטיכריסט מתיאורי הברית החדשה. בהרצאותיו שילב ת'יל מקורות מגוונים החל מספר דניאל, ולהבדיל ספר ההתגלות, דרך ציורי רנסנס של האמן האיטלקי לוקה סינורלי, ועד מאנגה יפנית הוא טען כי "הפחד מבינה מלאכותית, וכן מהרגולציה נגדה, מקרבים בפועל את בואו של האנטיכריסט".

מהפודקאסט ועד הבמה הציבורית 

התזה של ת'יל אינה חדשה לגמרי. בדצמבר האחרון הקליט פודקאסט עם פיטר רובינסון ממכון הובר, שבו טען כי קידמה טכנולוגית הגיעה לנקודה שבה היא עלולה להביא לחורבן הציוויליזציה. "האנטיכריסט," הסביר, "יגיע דרך ממשל עולמי שיבטיח שלום וביטחון. והרי בכתבי הקודש כתוב: 'כאשר יאמרו שלום ובטחון, אז יבוא עליהם שבר פתאום'". הוא אף הוסיף וטען כי אם תבחר בדרך של שלטון עולמי ריכוזי, ארצות הברית עצמה, בזכות כוחה הכלכלי, הצבאי והאידיאולוגי, היא מועמדת ראשית לגילום האנטיכריסט. ת'יל מזוהה עם תמיכה בנשיא דונלד טראמפ ובסגנו ג'יי.די. ואנס, שהיה בעבר עובד בקרן ההון סיכון שלו. שלושתם מובילים קו לאומני ומתנגדים לגלובליזציה, מה שעולה בקנה אחד עם תפיסתו של ת'יל שהסכנה האמיתית היא בממשלה עולמית ריכוזית.

לדוגמא, ההתנגדות של טראמפ והמחנה שלו למוסדות בינלאומיים, כמו ארגון הבריאות העולמי, האו"ם ואף במידה מסוימת נאט"ו והאיחוד האירופי היא חלק מהותי מתפיסת העולם שלו. בנוסף לאינטרסים אלקטורליים, ממשל טראמפ שם דגש חזק על ריבונות לאומית וכלכלה פנימית. ת’יל, שתמך בהם פוליטית וכלכלית, רואה בגישה הזו את האנטיתזה לרעיון של ממשל גלובלי ריכוזי. עכשיו, ת'יל לוקח את זה צעד קדימה, בהקשרי המהפיכה הטכנולוגית שכולנו חווים, ומזהיר מפני מנגנון רגולטורי גלובלי וריכוזי שישתלט על טכנולוגיות שיכולות לעצב את גורל האנושות.

• המניה שמזנקת בזכות פיטר תיל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ת'יל הדגיש כי הגישה שלו אינה קודרת ופסימית, אלא להיפך. לדבריו, ההצבעה על האיומים נועדה לדחוף את האנושות למצוא "דרך שלישית", שתמנע גם את בואו של האנטיכריסט וגם את קרב ארמגדון. "השפה התנכ"ית נשמעת משוגעת," אמר, "אבל למעשה היא מעניקה תקווה,  כי היא מאלצת אותנו לחשוב על גבולות ברורים לשימוש בטכנולוגיה".