ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.

גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.

אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון) ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.

הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.

כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

• אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה
• בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

לרוב, החולשה בשוק מתאזנת במניות הביטחוניות, אך היום זה לא ממש המצב. המניות הביטחוניות נסחרות היום במגמה שלילית, כאשר התמחורים הפכו ללא זולים והמשקיעים מבינים שנאום "ספרטה" עשוי לאותת על עצירת הצמיחה הבינלאומית של החברות מחוץ לישראל. ברקע, למרות חזית בינלאומית לוחצת, ביקורת בלתי פוסקת, הדרה מתערוכות נשק ואוויר ויוזמות של הדומקרטים למנוע עסקאות נשק, ממשל טראמפ בדרך לאשר עסקה שכמעט ותכפיל את צי מסוקי התקיפה ותחזק משמעותית את כוחות היבשה, עם כ-3,250 נגמ"שים; האספקה צפויה להתפרש על פני 2-3 שנים ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר

יום המסחר האחרון לשנה העברית - יחידת המחקר של הבורסה מסכמת שנה: שנת תשפ"ה מסתיימת כאחת השנים המרשימות ביותר של שוק ההון המקומי, עם חוסן יוצא דופן למרות האתגרים הביטחוניים והפנימיים והמשך הלחימה. מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו זינוקים של כ-43% וכ-48% בהתאמה, תוך שהם עוקפים את ביצועי הבורסות המובילות בעולם. הבורסה בתל אביב המשיכה למלא תפקיד מרכזי כמקור מימון הן לחברות הציבוריות והן להוצאות הממשלה, והציגה גידול ניכר בפעילות לעומת השנה הקודמת. 

• טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
• יו״ר סופוווייב: ״2025 תהיה השנה הראשונה שבה נציג רווח נקי״
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של...

שוק ההנפקות הראשוניות התעורר לחיים עם 15 חברות חדשות וגיוסים בהיקף של כ-15 מיליארד שקל - יותר מכפול לעומת תשפ"ד. גם המשקיעים שבו לשוק המקומי: הציבור הישראלי רכש מניות בהיקף של כ-16.3 מיליארד שקל, בניגוד למכירות נטו בשנה הקודמת, והמשקיעים הזרים הצטרפו ברכישות של כ-7.6 מיליארד שקל בעיקר בפיננסים ובביטחוני, לאחר שבשנה שקדמה מכרו. מחזורי המסחר בבורסה שברו שיאים עם ממוצע יומי של כ-3.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-50% משנה לשנה. 

גם שוק האג"ח הקונצרניות פרח: 24 מנפיקות חדשות גייסו כ-6 מיליארד שקל, סך הגיוסים זינק ל-150 מיליארד שקל, והונפקו איגרות חוב מובנות בהיקף של כ-31 מיליארד שקל, כמענה לביקוש לאפיק סולידי בסביבת ריבית גבוהה. במקביל, קרנות הנאמנות שיקפו חזרה ברורה של כספי המשקיעים הביתה: הזרמות נרשמו לקרנות מחקות מקומיות ולאג"ח ישראלי, בעוד שקרנות על שוקי חו"ל חוו יציאות. בקרנות האקטיביות נמשכה נהירה לקרנות כספיות לצד היפוך מגמה לטובת מניות ואג"ח מקומיים. תמונת המאקרו החיובית תרמה גם לעוצמת המטבע המקומי, כשהשקל התחזק השנה בכ-10.3% מול הדולר, תוצאה חריגה על רקע סביבה גיאופוליטית מורכבת ואי ודאות אזורית.

הזהב חוזר למרכז הבמה. בזמן שבנקים מרכזיים ברחבי העולם ובראשם סין מגדילים את רכישות הזהב בקצב חסר תקדים, פי שניים מהממוצע בעשור הקודם, גובר הדיון האם גם בנק ישראל צריך לשוב ולהחזיק בזהב ביתרות המט"ח שלו. הזהב נחשב ל"נכס המפלט האולטימטיבי" בתקופות של אי ודאות גלובלית, מלחמות או משברים פיננסיים, וההיסטוריה מלמדת שכאשר השווקים מתערערים הזהב נוטה להכפיל את ערכו. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה מחירו כבר זינק לשיא כל הזמנים של מעל 3,600 דולר לאונקיה, ובזמן שישראל עלולה להתמודד עם סיכונים גיאו-פוליטיים ובידוד כלכלי, עולה השאלה האם החזרה לזהב כחלק מתיק הרזרבות עשויה להפוך לעוגן יציבות עבור הכלכלה המקומית. להרחבה - בנק ישראל צריך לקנות זהב

ומה עם הכסף? הזהב בשיא היסטורי אבל המתכת האפורה הרבה יותר נוצצת בעוד הזהב מזנק בכ-39% מתחילת השנה ופורץ שיאים שלא נראו זה עשרות שנים, הכסף רושם עליות חדות אפילו יותר של כ-44%; יחס הזהב-כסף מצביע שהמתכת האפורה עדיין זולה ביחס להיסטוריה, ובמקביל היא מוצאת שימושים הולכים וגדלים בתעשייה; האם 2025 תהיה השנה שבה הכסף יבריק יותר מהזהב?

בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.

הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.

לא משנה מי צודק ומבלי להיכנס למחלוקת ולקרע - מה שברור לכל הצדדים, ועל זה אין מחלוקת הוא שיש משבר גדול. משבר פנימי. זה לחיות על פצצה מתקתקת. הלוואי ותנוטרל, אבל היא צריכה להילקח בחשבון בתיק ההשקעות שלכם. 

וגם הבוקר קיבלנו תזכורת שהמלחמה ממשיכה, כאשר אזעקות נשמעו הבוקר באשדוד מטילים שנורו מעזה.

סיכון גיאופוליטי, סיכון  פנימי. הכלכלה לא יכולה להמריא לאורך זמן עם סיכונים כאלו ועם הוצאות המלחמה שגדלות. מלחמה עולה הרבה כסף, משבר פנימי מבריח אנשים. בשבועיים האחרונים 3 חברות ענק דיווחו על כוונה להנפיק בוול סטריט, אחת - VIA הנפיקה. חברה ישראלית, השתיים האחרות בדרך - לנדבאזז ונבאן, חברות של מיליארדים רבים. יזמים ישראלים, אבל חברות אמריקאיות. הכסף הגדול לא יגיע לישראל. אלו חברות שנוסדו לפני יותר מעשור. דמיינו מה קורה בשנים האחרונות - יותר ויותר יזמים מקימים את החברות בארה"ב. חלק גדול מהיזמים עובר על הדרך לשם. קוראים לזה בריחת המוחות. זה מסוכן. רוב הצמיחה שלנו נובעת מהייטק. יש כאלו שמתכחשים לזה, אבל ישראל חזקה בעיקר בזכות ההייטק. ההייטק לא צריך אדמה, ולא צריך משפחה. ההייטק יכול לנדוד. 

כתבנו על לנדבאזז הגדולה שהיא סמי-ישראלית. לנדבאזז התקשרו מיד ואמרו - "אנחנו לא חברה ישראלית".  למה אתם מתייבשים בזה? "לא קשור, אנחנו פשוט חברה אמריקאית". אלו תשובות כואבות. אבל צריך להכיר בהן. 

הכל יכול להשתנות ברגע. תתפלאו, אבל יש סיכוי שנגיע לעסקת חטופים מהר. ככל שמתקדמים בעזה הסיכוי כנראה גדל. עסקה כזו תרים את המורל, תחזיר את החטופים. תסיים את המלחמה. זה בהחלט יכול להתרחש בקרוב. אבל גם אם הסיכוי הזה, במכלול הסיכויים והסיכונים, נראה שהמשוואה השתנתה בשבועות האחרונים. הסיכוי ירד, הסיכון גדל. 

מניות במוקד

דיסקונט דיסקונט -0.7%    - כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים, אז למה דיסקונט מתעקשת למכור את כאל בזול? 

טרמינל X טרמינל איקס 2.73%  חתמה על הסכמים מחייבים לרכישת 51% ממותג תכשיטי הפרימיום רונית ים, תמורת כ-8.3 מיליון שקל. העסקה כוללת תשלום של כ-5.42 מיליון שקלים לבעלי המניות וכ-2.87 מיליון שקלים לחברת רונית ים עצמה, והיא כפופה להתקיימות תנאים מתלים. המייסדות שי קופל פלינר ורונית קופל ימשיכו לכהן כמנכ"לית ומעצבת ראשית, בהתאמה. רונית ים, שהוקמה ב-2013, פועלת בעיקר באמצעות אתר סחר מקוון וחנות דגל בתל אביב, לצד מותג המשנה Sensea. בטרמינל X ציינו כי המהלך משתלב באסטרטגיית ההתרחבות של החברה, ומנכ"ל הקבוצה ניר הורוביץ הדגיש כי "רכישת פעילות רונית ים היא מהלך חשוב שמחזק את הובלתנו בתחום האונליין בישראל בקטגוריות הלייף סטייל והאופנה".

חלל תקשורת חלל תקשורת 2%   רשמה בסוף השבוע גיוס חוב מוצלח כחלק מהתקדמותה להסדר החוב. החברה גייסה כ-143 מיליון שקלים באגרות חוב שקליות בריבית של 7.6%, ועוד כ-324 מיליון שקלים צמודי דולר בריבית של 8.75%. על פי מנכ"ל החברה, דן זיצ'ק, "השלמת הגיוס מהווה שלב קריטי בדרך לסיום ההסדר, לאחר שהיה ספק אם יצלח". לדבריו, הביקושים בהיקף של למעלה ממיליארד שקלים מעידים על אמון המשקיעים ועל חוסנה של החברה. במסגרת המכרזים התקבלו הזמנות מוקדמות בהיקפים משמעותיים, אך חלל בחרה לגייס בסך כולל של כ-468 מיליון שקלים.

טבע טבע 17.19%  פרסמה בכנס Psych Congress 2025 שני מחקרים בולטים: בראשון הוצגו נתוני בטיחות ארוכי טווח מהשלמת ניסוי שלב 3 בתרופה Olanzapine LAI (TEV-749), שמעידים על פוטנציאל התרופה להיות אופציית הטיפול הראשונה בסוג זה לחולי סכיזופרניה, ללא תופעות הלוואי החמורות של PDSS שנצפו בטיפולים קודמים. במחקר נוסף דיווחו מטופלים שנטלו את AUSTEDO XR® (deutetrabenazine) בטבליות בשחרור מושהה על שיפור ניכר בתסמינים ושביעות רצון גבוהה מהטיפול, מה שמחזק את מעמדה של טבע בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.

אל על אל על 2.43%   - דיסקונט מכר את כאל לקבוצת חורש והראל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל, אך מי שלא תפסה כותרות ותצא נשכרת מהצד היא אל על, שתרשום רווח של כ-192 מיליון שקל בזכות אופציית פנטום שניתנה לה במסגרת הסכם פלייקארד מי המרוויחה המפתיעה מעסקת כאל?. ובאותו נושא - מנכ"ל כאל לוי הלוי בדרך להוביל את אל על

אקוואריוס אקוואריוס מנוע -4.46%    אחרי שהסכמי ההשקעה-הזרמה הקודמים קרסו והחברה הזהירה כי לא תוכל להמשיך לפעול, אקוואריוס מקצה מניות ואופציות למשקיעים חדשים במחיר של 0.8 שקל למניה ( מול שווי שוק של 1.23 שקל) מהלך שצפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה - עוד חברת חלום מהנפקות 2021 שהופכת שלד, המשקיעים הפיקו לקחים? אקוואריוס הופכת לשלד - גיוס חירום בדיסקאונט של 35%

הבורסה לני"ע הבורסה לניע בתא 2.49%   קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל. אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

תמר פטרוליום תמר פטרוליום -1.95%  פרנקל רכש  ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום

אי.טי.ג'י.איי גרופ אי.טי.ג'י.איי 0%  חתמה על הסכם לרכישת מלוא מניות יחדיו שילוח בינלאומי ועמילות מכס, בתמורה של כ-120 מיליון שקלים. יחדיו, שהוקמה ב-1998 ומעסיקה כ-70 עובדים, מתמחה בשילוח בינלאומי, פתרונות לוגיסטיים, ביטוח מטענים והובלות יבשתיות, ורשמה ב-2024 הכנסות של כ-328 מיליון שקלים ורווח נקי של כ-14 מיליון שקלים. העסקה, שתמומן משילוב של מקורות עצמיים ומימון בנקאי, צפויה להשתלב באסטרטגיית One Stop Shop של אי.טי.ג'י.איי ולהרחיב את פעילותה בתחום הלוגיסטיקה והאשראי החוץ בנקאי.

טראלייט טראלייט 0%  נערכת לתחילת הקמתו של הפרויקט הסולארי תענך 2. החברה חתמה על הסכם מימון עם בנק מזרחי טפחות בהיקף מירבי של כ-470 מיליון שקל במתווה של אסדרת מודל השוק. תענך 2, שהספקו 107 מגה-וואט בשילוב מתקן אגירה של כ-440 מגה-וואט שעה, צפוי להתחבר לרשת החשמל במחצית השנייה של 2026. בחודש החולף עדכנה טראלייט כי תמכור חשמל ותעודות זמינות מפרויקט תענך 2 בהיקף כולל של כ-2.3-2.5 מיליארד שקל

הום ביוגז הום ביוגז -1.87%  חתמה על מזכר הבנות נוסף עם קרן Klik השוויצרית לרכישת זכויות פחמן בקשר לפרויקט שהיא מקדמת בקניה, בהיקף כספי שעשוי להגיע לכ-13.3 מיליון דולר. ההסכם מתייחס לזכויות פחמן שינבעו מהתקנת 17 אלף מערכות בין השנים 2026-2028, כאשר סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט, כולל מכירת המערכות לחקלאים, מוערך בכ-20 מיליון דולר עד לשנת 2030, עם פוטנציאל להכנסות נוספות בשנים שלאחר מכן. בחברה מציינים כי הפרויקט יתבצע ללא צורך בגיוס הון ייעודי, על בסיס ההון החוזר, וכי מדובר באבן דרך משמעותית בדרך להפיכתה לשחקן בינלאומי בשוק הפחמן הרגולטורי.

אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור  אלקטרה פאוור מחזירה את המותג "סופרגז" וממקדת את פעילותה בגפ"מ החברה רואה בתחום הגפ"מ מנוע צמיחה מרכזי ומחזירה לשימוש את השם המוכר "סופרגז", לצד מותגים חדשים לחשמל ולגז טבעי.

גולדמן זאקס שוריים על ענף התעופה האירופאי - במי הם ממליצים להשקיע? הבנק האמריקאי מזהה מומנטום בציוד תעופה, תחזוקה ומנועים ומסמן ארבע מניות אירופיות עם אפסייד משמעותי: איירבוס, סאפרן, רולס-רויס ומלרוז. למטיבי לכת, אפשר לחבר את התזה גם למניות בישראל, אך יכול להיות שהתמחורים כאן שונים וגבוהים מאלה שרואים בשוק האירופאי.

מה עושים כשהסיכון גדל?

האפשרויות רבות, אבל מעבר להורדת הסיכון בתיק על ידי הורדת מרכיב המניות אפשר ללכת על תחומים דפנסיביים. תחומים שלא ייפגעו משמעותית אם יהיו ירידות. פעם זה היה התחום הביטחוני, אבל התחום הזה מחובר באופן הדוק למלחמה, התפתחויות צבאיות עתידיות, חרמות מחו"ל. ואחרי זינוק במחירים, לא נראה שניתן לקרוא לו דפנסיבי.

תרופות זה עדיין תחום דפנסיבי. טבע דפנסיבית, אבל אם תהיה פגיעה בשוק המקומי היא תיפגע גם.  לכאורה גם מניות השבבים לא קשורים לשוק המקומי, אבל יש מתאם מסוים ומעבר לכך, הן בתמחור גבוה. 

חלק גדול מהחברות התעשייתיות שנסחרות בבורסה, מתומחר הוגן. אבל חלק גדול מהן מוכר הרבה לאירופה, גם למדינות שמחרימות אותנו בינתיים בתחומים צבאיים, אבל זה יכול לזלוג לתחומים נוספים. בסוף זה אנשים. אנחנו לא רצויים בחלק מהמדינות האלו.  יש סיכוי לירידה במכירות במקומות האלו, אבל גם אם הסיכוי הזה לא התממש - נוצר סיכון גדול בחברות האלו.  

 הפיננסים והנדל"ן הן ההיפך מדפנסיביות - הן מניות שוק. כך שבפועל, אין הרבה אפשרויות. אפשר לעבור לאג"ח כדי להקטין סיכון. אפשר לעבור למניות בחו"ל - רק שגם שם המחירים גבוהים. 

יש לא מעט משקיעים שמממשים ויושבים על מזומנים. מחכים להזדמנות. זה לא נכון לגב כהן מחדרה. אם היא משקיעה לטווח ארוך אז היא צריכה לדעת שהקרן, קופה שלה משקיעים בתמהיל שנכון מבחינת הסיכון שלה ולעצום עיניים.  לזמן ארוך התשואות , כך לפחות על פי העבר, אמורות להיות טובות. אבל מי שלא בטוח לגבי ההרכב, לגבי התיק שמנוהל בקרנות ובקופות, כדאי שיפתח זאת לבדיקה מחודשת. מי שמשקיע ישירות בשוק וזה לא השקעות לטווח ארוך, חייב לבדוק את התיק בהינתן הסיכונים החדשים. 

אפשרות נוספת, נתחיל לבדוק אותה, היא חברות עם מזומנים. חברות דפנסיביות הן גם כאלו שלכאורה יש להן רצפה. תניחו שיש השקעה של חברה שנסחרת ב-1 מיליארד שקל והיא מרוויחה 66 מיליון שקל. מכפיל הרווח שלה - 15. סביר יחסית. אבל הסיכון בשוק כולו עלה גם בהשקעה בה. אבל אם נוסיף לכם מידע שהחברה עם מזומנים נטו בסך של 900 מיליון שקל. המשמעות היא ששווי הפעילות על פי מחיר השוק הוא רק 100 מיליון - 1 מיליארד פחות 900  מיליון של מזומנים. הרווח מאוד גדול בהינתן השווי הזה (בפועל צריך לחשב את הרווח ללא מזומנים - נניח שהוא יורד לכ-35-40 מיליון שקל כי לחברה הכנסות מימון גבוהות).

זאת חברה נסחרת במכפיל רווח תפעולי מאוד נמוך - סוג של חברה דפנסיבית. ננסה לחפש חברות מהסוג הזה (הן די נדירות). נעדכן בהמשך.

וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים  טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה. 

מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי.  למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.

העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח. 

המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי נמוך של  0.15%. הבולטות בעליות יהיו תאת עם כ-6%, נייס -1.34%  עם 1.5% ו נובה -1.59%     עם כ-1.7%. ביורדות - טאואר 1.17%  עם 2.7% ו קמטק -0.96%  שזינקה בחמישי עם 2.2%. 

 מחזור המסחר הסתכם על 1.995 מיליארד שקל

המחיר הקובע למימוש ולפקיעה של נגזרים שבועיים על מדד ת"א 35 הינו: 3040.55

שער הדולר - דולר שקל רציף -0.46%                                 

דולר רציף           

BITCOIN 3.62%        

הרווח של סוכני הביטוח והפשלה של רשות שוק ההון והביטוח שנה נהדרת לסוכני הביטוח, שנה נהדרת לחברות הביטוח - הרווחים שלהם בשיא, וזה על חשבון הלקוח. ובאותו נושא - דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%. הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור