
מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.
לא משנה מי צודק ומבלי להיכנס למחלוקת ולקרע - מה שברור לכל הצדדים, ועל זה אין מחלוקת הוא שיש משבר גדול. משבר פנימי. זה לחיות על פצצה מתקתקת. הלוואי ותנוטרל, אבל היא צריכה להילקח בחשבון בתיק ההשקעות שלכם.
סיכון גיאופוליטי, סיכון פנימי. הכלכלה לא יכולה להמריא לאורך זמן עם סיכונים כאלו ועם הוצאות המלחמה שגדלות. מלחמה עולה הרבה כסף, משבר פנימי מבריח אנשים. בשבועיים האחרונים 3 חברות ענק דיווחו על כוונה להנפיק בוול סטריט, אחת - VIA הנפיקה. חברה ישראלית, השתיים האחרות בדרך - לנדבאזז ונבאן, חברות של מיליארדים רבים. יזמים ישראלים, אבל חברות אמריקאיות. הכסף הגדול לא יגיע לישראל. אלו חברות שנוסדו לפני יותר מעשור. דמיינו מה קורה בשנים האחרונות - יותר ויותר יזמים מקימים את החברות בארה"ב. חלק גדול מהיזמים עובר על הדרך לשם. קוראים לזה בריחת המוחות. זה מסוכן. רוב הצמיחה שלנו נובעת מהייטק. יש כאלו שמתכחשים לזה, אבל ישראל חזקה בעיקר בזכות ההייטק. ההייטק לא צריך אדמה, ולא צריך משפחה. ההייטק יכול לנדוד.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
כתבנו על לנדבאזז הגדולה שהיא סמי-ישראלית. לנדבאזז התקשרו מיד ואמרו - "אנחנו לא חברה ישראלית". למה אתם מתייבשים בזה? "לא קשור, אנחנו פשוט חברה אמריקאית". אלו תשובות כואבות. אבל צריך להכיר בהן.
הכל יכול להשתנות ברגע. תתפלאו, אבל יש סיכוי שנגיע לעסקת חטופים מהר. ככל שמתקדמים בעזה הסיכוי כנראה גדל. עסקה כזו תרים את המורל, תחזיר את החטופים. תסיים את המלחמה. זה בהחלט יכול להתרחש בקרוב. אבל גם אם הסיכוי הזה, במכלול הסיכויים והסיכונים, נראה שהמשוואה השתנתה בשבועות האחרונים. הסיכוי ירד, הסיכון גדל.
מה עושים כשהסיכון גדל?
האפשרויות רבות, אבל מעבר להורדת הסיכון בתיק על ידי הורדת מרכיב המניות אפשר ללכת על תחומים דפנסיביים. תחומים שלא ייפגעו משמעותית אם יהיו ירידות. פעם זה היה התחום הביטחוני, אבל התחום הזה מחובר באופן הדוק למלחמה, התפתחויות צבאיות עתידיות, חרמות מחו"ל. ואחרי זינוק במחירים, לא נראה שניתן לקרוא לו דפנסיבי.
תרופות זה עדיין תחום דפנסיבי. טבע דפנסיבית, אבל אם תהיה פגיעה בשוק המקומי היא תיפגע גם. לכאורה גם מניות השבבים לא קשורים לשוק המקומי, אבל יש מתאם מסוים ומעבר לכך, הן בתמחור גבוה.
חלק גדול מהחברות התעשייתיות שנסחרות בבורסה, מתומחר הוגן. אבל חלק גדול מהן מוכר הרבה לאירופה, גם למדינות שמחרימות אותנו בינתיים בתחומים צבאיים, אבל זה יכול לזלוג לתחומים נוספים. בסוף זה אנשים. אנחנו לא רצויים בחלק מהמדינות האלו. יש סיכוי לירידה במכירות במקומות האלו, אבל גם אם הסיכוי הזה לא התממש - נוצר סיכון גדול בחברות האלו.
הפיננסים והנדל"ן הן ההיפך מדפנסיביות - הן מניות שוק. כך שבפועל, אין הרבה אפשרויות. אפשר לעבור לאג"ח כדי להקטין סיכון. אפשר לעבור למניות בחו"ל - רק שגם שם המחירים גבוהים.
יש לא מעט משקיעים שמממשים ויושבים על מזומנים. מחכים להזדמנות. זה לא נכון לגב כהן מחדרה. אם היא משקיעה לטווח ארוך אז היא צריכה לדעת שהקרן, קופה שלה משקיעים בתמהיל שנכון מבחינת הסיכון שלה ולעצום עיניים. לזמן ארוך התשואות , כך לפחות על פי העבר, אמורות להיות טובות. אבל מי שלא בטוח לגבי ההרכב, לגבי התיק שמנוהל בקרנות ובקופות, כדאי שיפתח זאת לבדיקה מחודשת. מי שמשקיע ישירות בשוק וזה לא השקעות לטווח ארוך, חייב לבדוק את התיק בהינתן הסיכונים החדשים.
אפשרות נוספת, נתחיל לבדוק אותה, היא חברות עם מזומנים. חברות דפנסיביות הן גם כאלו שלכאורה יש להן רצפה. תניחו שיש השקעה של חברה שנסחרת ב-1 מיליארד שקל והיא מרוויחה 66 מיליון שקל. מכפיל הרווח שלה - 15. סביר יחסית. אבל הסיכון בשוק כולו עלה גם בהשקעה בה. אבל אם נוסיף לכם מידע שהחברה עם מזומנים נטו בסך של 900 מיליון שקל. המשמעות היא ששווי הפעילות על פי מחיר השוק הוא רק 100 מיליון - 1 מיליארד פחות 900 מיליון של מזומנים. הרווח מאוד גדול בהינתן השווי הזה (בפועל צריך לחשב את הרווח ללא מזומנים - נניח שהוא יורד לכ-35-40 מיליון שקל כי לחברה הכנסות מימון גבוהות).
זאת חברה נסחרת במכפיל רווח תפעולי מאוד נמוך - סוג של חברה דפנסיבית. ננסה לחפש חברות מהסוג הזה (הן די נדירות). נעדכן בהמשך.
נחזור לוול סטריט. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי נמוך של 0.15%. הבולטות בעליות יהיו תאת עם כ-6%, נייס 2.07% עם 1.5% ו נובה 0.74% עם כ-1.7%. ביורדות - טאואר 2.82% עם 2.7% ו קמטק 13.31% שזינקה בחמישי עם 2.2%. הנה רשימת המניות הבולטות: הקליקו למידע מלא.
שער הדולר - דולר שקל רציף -0.02%
דולר רציף
BITCOIN 0.45%

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.