מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה

וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי.  אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 13.13%  ואיון-קיו IonQ 11.1%    זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.

השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.

ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד

נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.

החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.

המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.

החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.


איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל


ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.

זה כולל בניית "סנדבוקס קוונטי" בחלל, בשיתוף עם Honeywell וחברת חשמל מקליבלנד, ובנוי על רכישת Capella Space קודמת. המנכ"ל ניקולו דה מאסי מתאר את זה כ"פלטפורמה מקיפה: מהקרקע, דרך הים והאוויר, ועד הכוכבים".

איון-קיו, שרכשה לאחרונה את Oxford Ionics ו-Vector Atomic ב-1.3 מיליארד דולר, מציעה כבר היום מערכת Forte עם 36 קיוביטים בענן. השותפות הזו, חלק מיוזמת Quantum in Space, נועדה להגן על ארה"ב מפני איומי סייבר, במיוחד מסין.

קיראו עוד ב"גלובל"

המרוץ הגלובלי: ארה"ב מול סין ואירופה

ארה"ב מובילה: ענקיות כמו IBM (433 קיוביטים במערכת Condor), Google (עם Sycamore שכבשה עליונות קוונטית) ו-Microsoft (Azure Quantum) מובילות לצד החברות המוזכרות וסטארט-אפים כמו Quantinuum ו-Atom Computing. הבית הלבן מדווח על עבודה מאומצת על צו נשיאותי חדש לקידום אסטרטגיית הקוונטום, תחת ממשל טראמפ שמתכנן הרחבה דרמטית לביטחון לאומי. בנוסף, ניו יורק השיקה מרכז קוונטום ב-300 מיליון דולר באוניברסיטת סטוני ברוק, ו-NSF חתמה על שותפות של 10 מיליון דולר עם בריטניה למחקר כימיה קוונטית.

סין לא מחכה: היא משקיעה 15 מיליארד דולר בתוכנית מדינתית, וסך הכל 138 מיליארד בהשקעות קוונטום. חברות כמו Baidu (מחשב Qian Shi) ו-Alibaba (תוכנית Origin) מתקדמות במהירות בתקשורת לוויינית, כמו שדרוג לוויין Micius מ-2016. בייג'ינג רואה בקוונטום נשק אסטרטגי נגד סנקציות, ומגייסת 10,000 חוקרים חדשים בשנה.

אירופה מנסה להדביק: דרך Quantum Flagship (מיליארד אירו מאז 2018),.אירופה מנסה להישאר במשחק. קרן Scaleup Europe הושקה במאי עם השקעות ישירות, וחברות כמו PASQAL בצרפת (אטומים

 ניטרליים) או Alice & Bob (קיוביטים cat-state) מובילות. אך אירופה בינתיים הרחק מאחורי ארה"ב וסין. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דן 20/09/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
    אתם כנראה כותבים בדיליי של ימים אם לא שבוע לא יודע אם זה כדי למנוע מהמשקיעים להצטרף לחגיגה או סתם מאיטיות הדיווח. גם על העסקה של REG דיווחתם באיחור . ככה לא מתנהל אתר כלכלי שמתיימר להיות מספר 1 בישראל. אם הדיווח יצא ביאהו עכשיו מצופה מכם ששעה אחרי תוציאו הודעה לקוראים שלכם ולא 3 ימים אחרי.
  • אנונימי 21/09/2025 15:19
    הגב לתגובה זו
    בדיוק בשביל זה.
  • עלייה מראשית של התחום (ל"ת)
    אנונימי 20/09/2025 16:20
    הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


נובו נורדיקס
צילום: Johan Wessman

נובו נורדיסק מקבלת אישור בארה״ב לגלולת ווגובי להפחתת משקל

מנהל המזון והתרופות האמריקאי מאשר סמגלוטיד בבליעה לשימוש כרוני, והחברה יוצאת להשקה בתחילת ינואר בזמן שאלי לילי מתקרבת עם גלולה מתחרה

ליאור דנקנר |

נובו נורדיסק Novo Nordisk 7.47%  , חברת תרופות דנית שמתמחה בטיפולים לסוכרת ולהשמנה, מקבלת אישור בארה״ב לשיווק גרסה בבליעה של ווגובי, תרופת הירידה במשקל שלה מקבוצת ג׳י אל פי אחת. מדובר בגלולה במינון 25 מיליגרם של סמגלוטיד, אותו חומר פעיל שנמצא גם בווגובי בהזרקה וגם באוזמפיק. הגלולה תימכר תחת המותג ווגובי, לצד פעילות קיימת של נובו בתחום סמגלוטיד בבליעה לסוכרת סוג 2 עם ריבלסוס.

המניה של נובו נורדיסק נסחרת סביב 48 דולר, אחרי שנה תנודתית. בשבוע האחרון היא יורדת בכ-2.6% ובחודש האחרון בכ-1.9%, כשמתחילת השנה הירידה עומדת על כ־44.1% וב-12 החודשים האחרונים על כ-53.5%. סביב הודעת האישור לגלולת ווגובי נרשמה קפיצה של כ-8% במסחר המאוחר בארה״ב, על רקע ניסיון של החברה לעצור שחיקה בנתח השוק מול זפבאונד של אלי לילי והלחץ מצד גרסאות מרקחת בשוק האמריקאי. שווי השוק של החברה עומד על כ-214.7 מיליארד דולר, והמכפיל הנוכחי סביב 12.6.


המספרים שמאחורי האישור ומה הוכיח הניסוי

האישור נשען על תוצאות ניסוי שלב מתקדם בשם אואזיס ארבע שנמשך 64 שבועות. המשתתפים שנטלו סמגלוטיד בבליעה במינון 25 מיליגרם פעם ביום ירדו בממוצע 16.6% ממשקל הגוף, לעומת 2.7% בקבוצת פלצבו. הנתונים מציבים את פורמט הבליעה קרוב לתוצאות שמקושרות לטיפולים בזריקה, אבל עם שגרת שימוש יומיומית אחרת.

ההתווייה המאושרת היא ניהול משקל כרוני למבוגרים עם השמנה או עודף משקל ולפחות מצב רפואי נלווה אחד. ההגדרה הזו מרחיבה את קבוצת היעד לעומת שיח שמתמקד רק במדד מסת הגוף, והיא מגיעה בתקופה שבה מבטחים, מעסיקים וממשלות מתמודדים עם עלויות בריאות שעולות סביב השמנה וסיבוכיה.

החברה מתכננת להתחיל למכור את הגלולה בארה״ב בתחילת ינואר, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את היצע הפורמטים מעבר להזרקה. נובו גם מציינת שהגישה בקשות לאישור באירופה ובאזורים נוספים בעולם במחצית השנייה של השנה, כחלק מפריסה רחבה יותר של אותו מוצר.