
שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,
וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח
דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי. אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28% ואיון-קיו IonQ 5.39% זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.
השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.
ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד
נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.
החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.
המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.
- מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.
איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל
ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.
זה כולל בניית "סנדבוקס קוונטי" בחלל, בשיתוף עם Honeywell וחברת חשמל מקליבלנד, ובנוי על רכישת Capella Space קודמת. המנכ"ל ניקולו דה מאסי מתאר את זה כ"פלטפורמה מקיפה: מהקרקע, דרך הים והאוויר, ועד הכוכבים".
איון-קיו, שרכשה לאחרונה את Oxford Ionics ו-Vector Atomic ב-1.3 מיליארד דולר, מציעה כבר היום מערכת Forte עם 36 קיוביטים בענן. השותפות הזו, חלק מיוזמת Quantum in Space, נועדה להגן על ארה"ב מפני איומי סייבר, במיוחד מסין.
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
- כמעט רבע מאה אחרי הקריסה המתוקשרת: השותפים לשעבר מנסים להחזיר את אנדרסן לשוק ההון
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
המרוץ הגלובלי: ארה"ב מול סין ואירופה
ארה"ב מובילה: ענקיות כמו IBM (433 קיוביטים במערכת Condor), Google (עם Sycamore שכבשה עליונות קוונטית) ו-Microsoft (Azure Quantum) מובילות לצד החברות המוזכרות וסטארט-אפים כמו Quantinuum ו-Atom Computing. הבית הלבן מדווח על עבודה מאומצת על צו נשיאותי חדש לקידום אסטרטגיית הקוונטום, תחת ממשל טראמפ שמתכנן הרחבה דרמטית לביטחון לאומי. בנוסף, ניו יורק השיקה מרכז קוונטום ב-300 מיליון דולר באוניברסיטת סטוני ברוק, ו-NSF חתמה על שותפות של 10 מיליון דולר עם בריטניה למחקר כימיה קוונטית.
סין לא מחכה: היא משקיעה 15 מיליארד דולר בתוכנית מדינתית, וסך הכל 138 מיליארד בהשקעות קוונטום. חברות כמו Baidu (מחשב Qian Shi) ו-Alibaba (תוכנית Origin) מתקדמות במהירות בתקשורת לוויינית, כמו שדרוג לוויין Micius מ-2016. בייג'ינג רואה בקוונטום נשק אסטרטגי נגד סנקציות, ומגייסת 10,000 חוקרים חדשים בשנה.
אירופה מנסה להדביק: דרך Quantum Flagship (מיליארד אירו מאז 2018),.אירופה מנסה להישאר במשחק. קרן Scaleup Europe הושקה במאי עם השקעות ישירות, וחברות כמו PASQAL בצרפת (אטומים
ניטרליים) או Alice & Bob (קיוביטים cat-state) מובילות. אך אירופה בינתיים הרחק מאחורי ארה"ב וסין.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.