מנכ"ל כאל לוי הלוי בדרך להוביל את אל על
הלוי עובר מכרטיסי אשראי לתעופה - האם בן טל-גננסיה תעבור מתעופה לכרטיסי אשראי?
לוי הלוי, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות למנכ"ל אל על. המהלך מסמן סיום תקופה של דינה בן טל-גננסיה בתפקיד, שנמשכה כשלוש שנים ופותח דף חדש עבור חברת התעופה הלאומית בתקופה מאתגרת. התקופה של בן טל-גננסיה היתה נהדרת לחברה עם רווחי שיא בשל תקופת המלחמה.
פרידה מכאל בעיתוי רגיש
הלוי עוזב את כאל בעיתוי רגיש. רק ביום חמישי האחרון פורסם כי בנק דיסקונט הגיע להסכם עם קבוצת יוניון-הראל השקעות על מכירת השליטה בכאל בתמורה ל-3.75 מיליארד שקל. ההסכם כולל גם מנגנון של תשלומים עתידיים שעשויים להביא את התמורה הכוללת עד לרף של כ-4 מיליארד שקל. מדובר בעסקה משמעותית בשוק הפיננסי המקומי, והעזיבה של הלוי אומנם היתה צפויה, אבל לא בכזו מהירות.
הלוי נחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי בשנים האחרונות. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול המתחרות ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בעולם האשראי הצרכני והדיגיטלי, ושיפרה את רווחיותה.
אתגרי אל על
כעת הוא עובר לאתגר מסוג אחר לחלוטין: ניהול חברת תעופה לאומית המתמודדת עם שורה של אתגרים, תחרות בינלאומית שנעלמה בשנים האחרונות אבל צפויהלחזור ולשחוק את הרווח, תנודות חדות במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות מחמירות וצורך מתמשך בשדרוג צי המטוסים.
- כאל ממשיכה את מגמת הצמיחה בהכנסות וברווחים – החברה במגעים למכירה
- שינויים בהנהלת דיסקונט: לוי הלוי מונה לראש חטיבת טכנולוגיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה להביא מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים ולא מתעשיית התעופה עצמה עשויה לשקף גישה ניהולית שונה: דגש על התייעלות, ניהול סיכונים פיננסיים והובלת תהליכי מיזוגים או שיתופי פעולה עסקיים.
בן טל-גננסיה הצליחה בצורה יוצאת דופן באל על כשהיא בראש וראשונה מייצרת בחברה שקט תעשייתי שכל כך היה חשוב לה. היא הצליחה לחבר את העובדים תחת מטרה אחת חשובה - הצלת החברה והיא הורידה את המאבקים, בעיקר מאבקי האגו של הוועדים השונים, מסדר היום. זה הישג גדול שעליו התלבש ההישג של הביצועים - החברה חזרה לרווח סביר גם ובעיקר על רקע הצמצומים מאז הקורונה ובעצם הפיכת החברה לרזה יותר. אבל איש לא ציפה לתוצאות הפנומנליות של השנים האחרונות בזכות הבריחה של חברות תעופה מהארץ על רקע המלחמה. אל על גרפה את כל הקופה.
בן טל-גננסיה היא מנכ"לית ראויה, ובהינתן שיש עכשיו שינויים משמעותיים בהנהלות של חברות רבות על רקע רכישות שליטה, היא עשויה להיות מועמדת מתאימה - זה לא יפתיע אם היא תהיה מועמדת לניהול חברת ישראכרט.
- 1.ארקדי 21/09/2025 09:21הגב לתגובה זועל מנת לשרת את כל התושבים
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
