
ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר
למרות חזית בינלאומית לוחצת, ביקורת בלתי פוסקת, הדרה מתערוכות נשק ואוויר ויוזמות של הדומקרטים למנוע עסקאות נשק, ממשל טראמפ בדרך לאשר עסקה שכמעט ותכפיל את צי מסוקי התקיפה ותחזק משמעותית את כוחות היבשה, עם כ-3,250 נגמ"שים; האספקה צפויה להתפרש על פני 2-3 שנים
ממשל טראמפ הודיע לקונגרס כי בכוונתו לאשר לישראל עסקת נשק חדשה בהיקף של כ-6.4 מיליארד דולר, אחת העסקאות הגדולות שנחתמו בין המדינות בעשור האחרון. העסקה כוללת 30 מסוקי קרב מדגם AH-64 אפאצ'י בעלות כוללת של כ-3.8 מיליארד דולר, 3,250 כלי רכב משוריינים קלים
בהיקף של 1.9 מיליארד דולר, וכן רכיבי תמיכה ותחזוקה נוספים בשווי של 750 מיליון דולר. מדובר בהכפלה כמעט מלאה של צי מסוקי התקיפה וחיזוק משמעותי של הכוחות היבשתיים. אספקת המערכות צפויה להתפרס על פני שנתיים עד שלוש, ולעיתים אף מעבר לכך.
העסקה מתבצעת
תחת נסיבות של לחץ בינלאומי הולך ומתגבר. בבריטניה הוחלט למנוע השתתפות ישראלית בתערוכת הנשק הגדולה במדינה, דובאי ביטלה את השתתפותן של אלביט ותע"א בתערוכה האווירית לאור "ליקויים
מקצועיים", טורקיה סגרה המרחב האווירי למטוסים ישראליים וכלי נשק אמריקניים המיועדים לצה"ל, וראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, גינתה את התקיפות בעזה כ"בלתי מידתיות". גם בזירה האמריקנית קבוצת סנאטורים דמוקרטים קידמה לאחרונה יוזמה להכיר במדינה פלסטינית ולמנוע עסקאות
נשק התקפיות נוספות עם ישראל. עם זאת, ממשל טראמפ ממשיך בקו נוקשה של תמיכה בירושלים. רק בחודשים האחרונים אישרה וושינגטון עסקאות ביטחוניות נוספות בהיקף של כ-12 מיליארד דולר, לרבות מכירת ערכות הנחייה לפצצות מדויקות בשווי חצי מיליארד דולר.
עסקת הענק
צפויה לעמוד במרכז דיונים באו"ם בשבוע הבא, במסגרת עצרת הכללית בניו יורק ומושב מיוחד של מועצת הביטחון על המצב בעזה. בנוסף, היא משתלבת בהסכם הסיוע הביטחוני ל-10 שנים בין המדינות, שנמצא בשלבים מתקדמים לקראת סיום. בעיני ממשל טראמפ, מדובר באיתות ברור: חרף הביקורת
מבית ומחוץ, המחויבות האמריקנית לביטחון ישראל נותרת איתנה.
השלכות ורקע
העסקה משמשת את טראמפ גם כאיתות אסטרטגי כלפי בעלות ברית וכלפי יריבות. בעיתוי שבו ישראל נתונה לביקורת בינלאומית חריפה על המלחמה המתמשכת בעזה, וושינגטון משדרת כי תמיכתה
בירושלים אינה מתערערת. בכך היא מציבה עצמה בניגוד גלוי לעמדות חלק ממדינות אירופה, כמו בריטניה ואיטליה, שהגבילו או עצרו יצוא נשק לישראל, ולצעדים טורקיים נגד תעבורה אווירית ישראלית.
בנוסף, העסקה מדגישה את הבדלי המדיניות מול הממשל הקודם: בעוד ממשל
ביידן הקפיא משלוחי פצצות כבדות לישראל מחשש לפגיעה באזרחים, טראמפ הסיר את ההקפאה מיד עם כניסתו לתפקיד בינואר. כעת, הרחבת התמיכה הצבאית מבססת אותו כמי שמחזק את "השותפים הקרובים ביותר של אמריקה", ומבדילה אותו מהדמוקרטים, שבקרבם מתרחבת התנגדות למכירת נשק התקפי
לישראל ואף גוברת התמיכה בהכרה במדינה פלסטינית.
יש לעסקה גם משמעות כלכלית ישירה לארה"ב. החוזים יופנו ליצרניות נשק אמריקניות כמו בואינג The Boeing Co 0% (מסוקי אפאצ'י), לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp , וליצרני רכבים טקטיים צבאיים. ועבור טראמפ זהו ניצחון כפול, ברמה התדמיתית הוא מחזק את הקשר עם ישראל וברמת התמיכה בתעשייה המקומית, הוא מחזק את תעשיות הביטחון האמריקניות, שמספקות אלפי מקומות עבודה. כל ביקורת שתופנה אל הממשל בהקשרי מדיניות החוץ, תיענה בהקשרי מדיניות פנים.
בזירה הבינלאומית, שבה ממשל טראמפ מצליח נכון לעכשיו ללכת בכמה כיוונים במקביל, מבלי שיתנגשו, הדבר עלול לייצר ביקורת מצד אירופה, שמתנגדת, כידוע להמשך המלחמה בעזה. וכך, כמו כמעט בכל אחד ממהלכיו האחרונים, טראמפ מנסה לאזן את המסר באמצעות מפגש מתוכנן עם נשיא טורקיה, ארדואן, שצפוי לעסוק גם בעסקאות אזרחיות כמו רכישת מטוסי בואינג ומטוסי קרב F-16. במלים אחרות, הדיפלומטיה של טראמפ מבוססת על אינטרסים כלכליים חזקים, ונכון לעכשיו, היא מוכיחה את עצמה.
- נהגי מוניות בנתב"ג מאיימים לשבות בערב החג: ההתנגדות לאובר עולה מדרגה
- קנס של 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי בגין הפרת הוראות איסור הלבנת הון
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
וכך, עסקת הנשק משמשת את
הממשל האמריקני לא רק ככלי לסיוע לישראל, אלא גם כפלטפורמה להפגנת נחישות, בידול פוליטי פנימי, חיזוק תעשיות ביטחוניות מקומיות והכתבת יחסי הכוחות מול אירופה והמזרח התיכון.
- 2.מה 21/09/2025 15:20הגב לתגובה זואמהמה בשעת ה שין אין מטוס או מסוק באויר ואין צבא חחח
- 1.אנונימי 21/09/2025 14:15הגב לתגובה זוזה רק מוכיח שרוב הכתבות שלכם בערוצים של השמאל נגד ביבי מבויימות ולא נכונות שאתם מאשימים אותו על צעדים מוטעים שהוא עושה כאשר למעשה מי שמכתיב לו מה לעשות זה טראמפ לפי האינטרסים שלו בלבד ואין לביבי ברירה כי אנחנו מבודדים טוטאלית על ידי מדינות מערב אירופה ויתר המדינות בעולם זה מה יש להמתין וניראה מה יהיה בהמשך

קנס של 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי בגין הפרת הוראות איסור הלבנת הון
בנק ישראל קנס את בנק לאומי ב-2.1 מיליון שקל בשל כשלים במערכות הניטור של הבנק, אחרי שבביקורת התגלו עשרות הפרות של הוראות איסור הלבנת הון; בבנק טוענים כי מדובר במקרים טכניים בודדים ואין שום קשר למימון טרור
ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים קבעה כי בנק לאומי לישראל בע"מ יישא בעיצום כספי בסך 2.1 מיליון שקל, אחרי שהפר שורה של הוראות מכוח חוק איסור הלבנת הון. ההחלטה התקבלה לאחר ביקורת של הפיקוח על הבנקים, שהעלתה ליקויים מהותיים במערכות הניטור ובנהלי הכרת הלקוח של הבנק.
הוועדה ייחסה לבנק לאומי 11 הפרות של סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון, הנוגע לדיווח על פעולות בלתי רגילות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לפי הוועדה, הכשל המרכזי נבע מהגדרות שגויות במערכת הניטור, שהובילו לכך שפעולות חריגות לא זוהו ולא דווחו במועד. בנוסף, נמצאו 10 הפרות של סעיף 2א לצו, הקובע את החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח (KYC). לפי הממצאים, הבנק לא הבחין באנומליות בפעילות לקוחותיו ולא ביצע את ההתאמות הנדרשות על בסיס הערכות סיכון וסקירות תקופתיות.
במסגרת החלטתה, הדגישה הוועדה כי מערך הניטור מהווה "בריח תיכון" במשטר איסור הלבנת הון, ולכן כל כשל בתפעולו מערער את יכולת הפיקוח על פעילות חריגה. עוד נמסר כי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח איננה מותנית באיתור חריגות בפועל, אלא נדרשת כתהליך שיטתי המבוסס על ניהול סיכונים.
הוועדה ציינה כי סכום הקנס הופחת ביחס לתקרה המקסימלית הקבועה בחוק (2.26 מיליון שקל לכל הפרה), בין היתר לנוכח שיתוף הפעולה שהפגין הבנק עם צוותי הביקורת והצעדים שתיקן בהמשך. לצד זאת, הוועדה קיימה שימוע לבנק טרם מתן ההחלטה.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מלאומי נמסר: "מדובר במקרים טכניים בודדים של דיווח אודות הפקדות מזומן בסכומים קטנים שבוצעו בעבר, ובאף אחד מהם אין קשר למימון טרור או חשד להלבנת הון. בנוסף, בזכות העובדה שהבנק טיפל לאורך השנים בכל הליקויים, סכום העיצום הופחת משמעותית".
לבנק לאומי עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה.