נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 

התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 

• הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.  

דוח הביניים שפורסם כעת מרכז את המסקנות הראשוניות ומציג מתווה מוצע למודל עמלות חדש. כותבי הדוח אומרים כי הדגש הוא על קביעת מנגנון פשוט של גביית עמלות, חיזוק הקשר בין השירות לבין התשלום עליו, והעברת חלק ניכר מהעמלות למסלול ישיר שבו הלקוח משלם לגוף שמספק את השירות במקום מודלים עקיפים שמבוססים על עמלות מהיצרן. בנוסף, הדוח מתייחס לצורך בהגנה על לקוחות בעלי תיקי השקעות קטנים, יצירת אחידות בין מוצרים פיננסיים דומים, ושמירה על הקרנות הכספיות כמוצר חלופי לפיקדונות קצרי טווח.

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי מסר: "דוח הביניים מהווה שלב נוסף וחשוב בעבודת הצוות והוא כולל המלצות למודל עמלות חדש פשוט ושקוף, שישפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בפעילותם בשוק ההון ויתרום לתחרות בין השחקנים השונים בשוק. במסגרת עבודת הצוות נבחנו לעומק היתרונות והחסרונות של המודל המוצע במטרה לגבש פתרון מאוזן לטובת הלקוחות. פרויקט זה הוא בהלימה ישירה ליעדים ששם לעצמו הפיקוח על הבנקים של קידום הוגנות כלפי הלקוח וחיזוק התחרות".

• "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
• הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...

יושב ראש רשות ניירות ערך, ספי זינגר התייחס: "בשנים האחרונות אנו עדים להשתתפות הולכת וגדלה של הציבור הרחב במסחר בשוק ההון.  זאת תופעה מבורכת ורשות ניירות ערך פועלת במספר ערוצים על מנת להתאים את הרגולציה אליה. התאמת מבנה העמלות בהתאם להמלצות הצוות הן נדבך מרכזי במהלכים אלה. הן יקדמו פשטות שקיפות ואחידות במבנה העמלות, יאפשרו לציבור להשוות בצורה קלה בין הצעות שונות ויקדמו את התחרות. זאת לצד שמירה על מערך ייעוץ השקעות אובייקטיבי ואפקטיבי".

סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי בונה ציינה: "בשנים האחרונות עשינו פעולות רבות במטרה לשכלל את התחרות במערכת הפיננסית הישראלית, דוח הביניים מציע לעשות זאת גם בפעילות הציבור בניירות ערך. המודל צפוי לשפר את יכולת הלקוחות להשוות בין הצעות ערך, לחזק את ההלימה בין השירות הניתן בפועל לבין העמלה המשולמת ולהשוות בין מודלי תגמול של מוצרים פיננסיים דומים. אנו סבורים כי המודל המוצע יגביר את התחרות בניהול תיקי ניירות ערך, יאפשר למספר לקוחות רב יותר גישה לשוק ההון וירחיב את נגישות שירות הייעוץ למשקיעים רבים יותר."

העקרונות המרכזיים העומדים בבסיס המתווה המוצע:

•⁠  ⁠מנגנון עמלה פשוט וקל להבנה של גובה התשלום בעד השירות

•⁠  ⁠חיזוק ההלימה בין השירות לבין העמלה שמשולמת עליו

•⁠  ⁠העברת הדגש לעמלות ישירות מהצרכן חלף עמלות עקיפות מהיצרן

•⁠  ⁠הגנה על לקוחות בעלי שווי תיק ני"ע נמוך 

•⁠  ⁠אחידות במודלי התשלום בין מוצרים דומים (קרנות נאמנות אקטיביות ופאסיביות)

•⁠  ⁠שמירת מוצר הקרנות הכספיות כמוצר חליפי לפיקדונות כספיים כחלק משוק הכסף (פיקדונות קצרי טווח, קרנות כספיות ומק"מ)

•⁠  ⁠אחידות במנגנוני תגמול בין נותני שירותים דומים