
טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי?
תחת ביטחון לאומי וחשש מזליגת מידע לסינים, מחייבים האמריקאים את טיק טוק להיפרד מהפעילות בארה"ב בנזיד עדשים
טראמפ חותם על הצו: טיקטוק בארה"ב תהפוך לחברה אמריקנית בשווי מוערך של 14 מיליארד דולר. הנשיא קידם מהלך דרמטי בנוגע לאפליקציית טיקטוק, כשהכריז על חתימת צו שמחייב את החברה הסינית ByteDance לצמצם את שליטתה בפעילות האמריקנית. לפי התוכנית, טיקטוק ארה"ב תהפוך לחברה חדשה בבעלות משקיעים אמריקנים, ותוערך בכ-14 מיליארד דולר. אולם השווי הזה מעורר תמיהה גדולה: כיצד ייתכן שפלטפורמה עם למעלה מ-170 מיליון משתמשים חודשיים בארה"ב, שמייצרת הכנסות פרסום של מעל 10 מיליארד דולר בשנה, מוערכת בסכום נמוך כל כך? זהו חלקה הרווחי ביותר של ByteDance, ששוויה הכולל מוערך בכ-300 מיליארד דולר.
האם זו עסקה כפויה שמפחיתה את הערך, או שיש כאן לחץ פוליטי כבד על הסינים שמקטין את המחיר? אנליסטים מצביעים על כך שהשווי משקף סיכונים גבוהים - כולל אי ודאות משפטית, תלות באלגוריתם סיני, ומודל עסקי מבוסס פרסום שרגיש לשינויים רגולטוריים. אבל, מדובר במחיר מציאה. החברות האמריקאיות שייכנס להשקעה ואורקל בראשן, נהנות במיידי ברווח עצום. אם טיק טוק ארה"ב היתה נסחרת בוול סטריט היא היתה מקבל תג מחיר מוערך של מעל 100 מיליארד דולר.
השווי שנקבע - 14 מיליארד דולר, נמוך מאוד גם ביחס להערכות מוקדמות של 35-40 מיליארד דולר, כשהיו גם הערכות על שווי של 100 מיליארד. מדובר כנראה במכירה כפויה שמגלמת הנחות ערך משמעותיות.
על פי הצו, ByteDance תוכל להחזיק בפחות מ-20% מהחברה החדשה, בהתאם לחוק ביטחון לאומי שאושר בשנת 2024. כ-50% יועברו לקבוצת משקיעים אמריקנים, בהם ענקית הטכנולוגיה אורקל, קרן ההשקעות Silver Lake וחברת ההשקעות ממדינות המפרץ MGX, שנמצאות במו"מ על הצטרפות וקבלת מושבים בדירקטוריון.
- עסקת ענק: טיק טוק הסינית נמכרת לקונסורציום אמריקאי הכולל את אורקל
- ממשלת סין שוקלת למכור את טיקטוק לאילון מאסק: פתרון אפשרי למשבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתנה לאורקל
אורקל צפויה לשמש כגוף הטכנולוגי המרכזי שיגן על המידע של המשתמשים האמריקנים. החברה תנהל ענן מאובטח לאחסון הנתונים ותפקח על האלגוריתם שיימסר בגרסה נפרדת מהחברה הסינית, עם פיקוח אמריקני על שינויים. מדובר במתנה של טראמפ לאורקל של לארי אליסון.
סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שהיה מהאדריכלים של ההסכם, מסר כי השווי מוערך בכ-14 מיליארד דולר, בהתאם לצפי להכנסות פרסום של טיקטוק בארה"ב בשנת 2026, שצפויות להגיע לכ-12 מיליארד דולר.
כלכלנים מסבירים זאת בכמה גורמים עיקריים. ראשית, ההפרדה מהאלגוריתם הסיני עלולה לפגוע בצמיחה, שכן האלגוריתם הוא המפתח להצלחת הפלטפורמה. שנית, סיכונים משפטיים - כולל תביעות פוטנציאליות מקונגרס - מקטינים את הפוטנציאל.
- התחממות באירופה: רחפנים רוסיים משבשים פעילות במדינות אירופה
- ארה"ב לקראת השבתה, איך זה ישפיע על השווקים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
שלישית, שוק הפרסום הדיגיטלי תחרותי, עם מתחרים כמו אינסטגרם ומטא, שמפחיתים את הרווחיות. ועדיין - מובר במחיר מציאה.
העסקה הזו היא חלק ממגמה רחבה יותר של הוועדה לבדיקת השקעות זרות בארה"ב, שמטרתה להגן על נכסים אסטרטגיים מפני השפעה סינית. היא דומה לעסקאות קודמות: בשנת 2019, הוועדה אילצה את חברת Kunlun Tech הסינית למכור את אפליקציית Grindr האמריקנית בשל סיכוני פרטיות, בעסקה ששוויה הוערך בכ-200 מיליון דולר - נמוך משמעותית מהפוטנציאל.
ביולי 2025, טראמפ הורה על הפרדה של חברה סינית מנכסיה בתחום הווידאו והעיבוד בארה"ב, תחת פיקוח הוועדה, כדי למנוע גישה לטכנולוגיה רגישה. דוגמה נוספת: במאי 2024, הוועדה כפתה מכירה של חוות קריפטו ממומנת סינית ליד בסיס צבאי. וביולי 2025, היא אילצה את Suirui הסינית למכור החזקות ב-Jupiter, חברת טכנולוגיה אמריקנית, חמש שנים לאחר הרכישה.
עסקאות אלה מראות דפוס עקבי: שווי נמוך במכירות כפויות, עם דגש על ביטחון לאומי.
הצו של טראמפ מעניק 120 יום לסגירת העסקה, הארכה חמישית מאז נכנס החוק לתוקף. אם עד סוף ינואר 2026 לא תושלם, טיקטוק עלולה להיות חסומה. בבייג'ינג טרם אישרו רשמית את העסקה. השגרירות הסינית דורשת "סביבה הוגנת", ומשרד החוץ מדגיש ציות לחוק הסיני.
תקרית באלסקה: רוסיה מתגרה באמריקה - האם אנחנו על סיפה של מלחמת עולם?
רוסיה "בודקת את הגבולות" של המערב - כטב"מים שחודרים לפולין ומטוסים שטסים על התפר של אלסקה - המתיחות מגיעה לנקודת רתיחה: השאלה הגדולה שמרחפת עכשיו היא האם זו הרתעה הדדית בלבד, או סימנים ראשונים להתנגשות היסטורית? הנה כל התרחישים שעל השולחן
בשבועות האחרונים נרשמת הסלמה מתמשכת בזירות שונות שבהן פועלת רוסיה מול המערב. בחזית הצפונית, בצמוד לארצות הברית, מדווח פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה (NORAD) כי ארבעה מטוסי קרב מדגם F-16, מטוס תצפית E-3 ומטוסי תדלוק אווירי הוזנקו כדי ליירט ולזהות
מפציצים ומטוסי קרב רוסים שחדרו לאזור זיהוי ההגנה האווירית של אלסקה. התקרית הזאת היא חמורה אבל בכלל לא נדירה. זה כבר האירוע התשיעי מתחילת השנה שבו מטוסים רוסיים חודרים אל תוך האזור האווירי שבו ארה"ב מזהה פעילות כמאיימת. אפילו שמדובר בשטח בינלאומי ולא בהפרת
ריבונות ישירה, עצם הפעילות נועדה לאתגר את ארה"ב ולבחון את מוכנותה המבצעית.
רוסיה "בודקת גבולות"
במקביל, זירות נוספות במזרח אירופה הולכות ומתחממות. בפולין נרשמו החודש דיווחים על חדירה של לא פחות מ־19 כלי טיס בלתי מאוישים שמקורם ברוסיה.
חלקם הופלו, אחרים חמקו ובכל מקרה מדובר בהפרת גבול אווירי חוזרת ונשנית שמציבה את וורשה בפני דילמה ביטחונית. פולין אפילו הפעילה את סעיף 4 באמנת נאט"ו, המאפשר למדינות החברות להתכנס לדיון משותף כאשר אחת מהן חשה מאוימת. במדינות הבלטיות, דוגמת אסטוניה, נרשמו מקרים
של חדירה בוטה של מטוסי מיג רוסיים שנשארו בשמי המדינה במשך דקות ארוכות עד שהורחקו באמצעות מטוסי יירוט של הברית. התקריות האלה הן קטנות לכאורה, אבל אם לא מסתכלים עליהן אחת אחת אלא כמכלול אנחנו רואים דפוס פעולה מכוון שנועד לשחוק את הקווים האדומים של נאט"ו ומעצמות
המערב.
הדפוס הזה מצביע על אסטרטגיה רוסית כפולה. מצד אחד, מוסקבה לא מעוניינת בעימות ישיר מול המערב, שבו ברור לה שמאזן הכוחות נוטה לרעתה. מצד שני, היא מחפשת כל דרך לייצר לחץ על מדינות הברית, לשדר ביטחון עצמי ולבדוק את גבולות ההרתעה. טיסות מתגרות לארצות הברית דרך החזית הארקטית, חדירת רחפנים לשמי פולין או טיסות קרב מעל אסטוניה כל אלה הם מבחנים מתמשכים למוכנות של נאט"ו, ובו בזמן גם מסר פנימי לרוסים עצמם על העוצמה והעמידות האיתנה של המדינה מול "האיום המערבי".
משבר הטילים של קובה - מלחמה גרעינית שנמנעה
הבעיה המרכזית נעוצה לא רק בעצם ההתגרויות אלא באפשרות של טעות חישוב. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות גדולות נפתחו לעיתים בשל אירוע נקודתי שיצא משליטה. אחד המקרים המפורסמים ביותר התרחש באוקטובר 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה. במהלך אותו חודש מתוח, שבו
ארצות הברית וברית המועצות התקרבו יותר מכל לנקודת עימות גרעיני, נרשמו כמה אירועים נקודתיים שכמעט הפכו להתנגשות כוללת. טייס U-2 אמריקאי הופל מעל שמי קובה וטייסו נהרג, בעוד טייס U-2 אחר סטה בטעות אל מעל שטח סובייטי בצפון־מזרח ברית המועצות. הוזנקו לעברו מטוסי
מיג, וארה״ב הפעילה מטוסי יירוט מצוידים בטילים גרעיניים שנכנסו לכוננות. כל אלה התרחשו כאשר העולם היה בדרגת הכוננות הצבאית הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, DEFCON 2 ורבים העריכו שהמלחמה הגרעינית כבר בפתח.
- נמלי התעופה של קופנהגן ואוסלו הושבתו בשל רחפנים
- פולין מזניקה מטוסי קרב בשל חדירת מל"טים; הרוסים מתגרים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, משחתות אמריקאיות זיהו סמוך לחופי
קובה את הצוללת הסובייטית B-59. הלחץ שהפעילו עליה באמצעות פצצות עומק אילץ את מפקדה לשקול שיגור טורפדו גרעיני. רק בזכות התנגדותו של הקצין הבכיר וסילי ארכיפוב נמנעה קטסטרופה שתייתר כל דיון דיפלומטי. האירועים הללו המחישו את עומק הסכנה שבשילוב בין לחץ מתמשך, תמרונים
צבאיים והחלטות רגעיות בשטח. בסופו של דבר, דווקא סדרת טעויות וחיכוכים שנראו אז שוליים דחקה את המנהיגים ג’ון קנדי ודיקטטור בריה״מ ניקיטה חרושצ’וב להגיע להסכמות חפוזות שכללו הסרת הטילים הסובייטיים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית שלא לפלוש לאי והסרה חשאית של טילי
"יופיטר" אמריקאיים מטורקיה.

התחממות באירופה: רחפנים רוסיים משבשים פעילות במדינות אירופה
ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן: "רוסיה מנסה לערער את היציבות של מדינות אירופה"
ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, הזהירה את אזרחי המדינה כי עליהם להתרגל לרעיון של מתקפות היברידיות - כלומר, פעולות שמערבבות בין לוחמה צבאית קלאסית לבין פעולות חשאיות כמו מתקפות סייבר, שימוש ברחפנים, חבלה בתשתיות וריגול. לדבריה, רוסיה היא האיום המרכזי על ביטחון אירופה כיום, ומטרתה לערער את היציבות של מדינות המערב.
האזהרה הזו הגיעה על רקע שבועות מתוחים במיוחד באירופה, שבהם נרשמה עלייה חדה בפעילות חשודה הקשורה לרוסיה. בשבועות האחרונים, דנמרק עצמה סבלה מחדירות אוויריות של מטוסי קרב רוסיים לשטחה, לצד אירועי רחפנים מרובים ששיבשו את שדות התעופה במדינה.
בשבוע שעבר מטוסי קרב רוסיים הפרו את המרחב האווירי הדני למשך 12 דקות, אירוע שזכה לגינוי חריף מצד נאט"ו ומשרד ההגנה הדני. אירועים דומים התרחשו גם באסטוניה, שדיווחה על ארבע חדירות רוסיות לשטחה בלבד בשנת 2025, וברומניה ובולגריה, שם נצפו רחפנים חשודים ליד תשתיות קריטיות.
התחממות אזורית מסוכנת
נראה שמול פולין, ההתחממות גדולה ביותר. ב-9 עד 12 בספטמבר נרשמה התקפת רחפנים רוסית על שטחה, שנתפסה כניסיון ריגול וחבלה. ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, הודיע על סגירת הגבול עם בלארוס, בעלת ברית של רוסיה, ועל תגובה "קשה" להפרות אוויריות, תוך שהוא קורא לתמיכה מלאה מנאט"ו.
- הכטבמ הקרבי של לוקהיד מרטין נחשף - ככה הוא נראה
- סטארט אפ רחפנים מתאבדים מגייס לפי שווי של כחצי מיליארד דולר - שנה וחצי אחרי שהוקם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירועים אלה, שמתפרסים על פני שבועות ספורים, מצביעים על אסטרטגיה רוסית מכוונת לבחון את גבולות ההגנה של נאט"ו, תוך שילוב בין פעולות אוויריות ישירות לפעולות חשאיות שמטרתן לייצר פאניקה ציבורית ופיצול פוליטי.