טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי?
תחת ביטחון לאומי וחשש מזליגת מידע לסינים, מחייבים האמריקאים את טיק טוק להיפרד מהפעילות בארה"ב בנזיד עדשים
טראמפ חותם על הצו: טיקטוק בארה"ב תהפוך לחברה אמריקנית בשווי מוערך של 14 מיליארד דולר. הנשיא קידם מהלך דרמטי בנוגע לאפליקציית טיקטוק, כשהכריז על חתימת צו שמחייב את החברה הסינית ByteDance לצמצם את שליטתה בפעילות האמריקנית. לפי התוכנית, טיקטוק ארה"ב תהפוך לחברה חדשה בבעלות משקיעים אמריקנים, ותוערך בכ-14 מיליארד דולר. אולם השווי הזה מעורר תמיהה גדולה: כיצד ייתכן שפלטפורמה עם למעלה מ-170 מיליון משתמשים חודשיים בארה"ב, שמייצרת הכנסות פרסום של מעל 10 מיליארד דולר בשנה, מוערכת בסכום נמוך כל כך? זהו חלקה הרווחי ביותר של ByteDance, ששוויה הכולל מוערך בכ-300 מיליארד דולר.
האם זו עסקה כפויה שמפחיתה את הערך, או שיש כאן לחץ פוליטי כבד על הסינים שמקטין את המחיר? אנליסטים מצביעים על כך שהשווי משקף סיכונים גבוהים - כולל אי ודאות משפטית, תלות באלגוריתם סיני, ומודל עסקי מבוסס פרסום שרגיש לשינויים רגולטוריים. אבל, מדובר במחיר מציאה. החברות האמריקאיות שייכנס להשקעה ואורקל בראשן, נהנות במיידי ברווח עצום. אם טיק טוק ארה"ב היתה נסחרת בוול סטריט היא היתה מקבל תג מחיר מוערך של מעל 100 מיליארד דולר.
השווי שנקבע - 14 מיליארד דולר, נמוך מאוד גם ביחס להערכות מוקדמות של 35-40 מיליארד דולר, כשהיו גם הערכות על שווי של 100 מיליארד. מדובר כנראה במכירה כפויה שמגלמת הנחות ערך משמעותיות.
על פי הצו, ByteDance תוכל להחזיק בפחות מ-20% מהחברה החדשה, בהתאם לחוק ביטחון לאומי שאושר בשנת 2024. כ-50% יועברו לקבוצת משקיעים אמריקנים, בהם ענקית הטכנולוגיה אורקל, קרן ההשקעות Silver Lake וחברת ההשקעות ממדינות המפרץ MGX, שנמצאות במו"מ על הצטרפות וקבלת מושבים בדירקטוריון.
- המדינה הראשונה בעולם שתחסום גישת צעירים לרשתות חברתיות - העולם מתבונן
- עסקת ענק: טיק טוק הסינית נמכרת לקונסורציום אמריקאי הכולל את אורקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתנה לאורקל
אורקל צפויה לשמש כגוף הטכנולוגי המרכזי שיגן על המידע של המשתמשים האמריקנים. החברה תנהל ענן מאובטח לאחסון הנתונים ותפקח על האלגוריתם שיימסר בגרסה נפרדת מהחברה הסינית, עם פיקוח אמריקני על שינויים. מדובר במתנה של טראמפ לאורקל של לארי אליסון.
סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שהיה מהאדריכלים של ההסכם, מסר כי השווי מוערך בכ-14 מיליארד דולר, בהתאם לצפי להכנסות פרסום של טיקטוק בארה"ב בשנת 2026, שצפויות להגיע לכ-12 מיליארד דולר.
כלכלנים מסבירים זאת בכמה גורמים עיקריים. ראשית, ההפרדה מהאלגוריתם הסיני עלולה לפגוע בצמיחה, שכן האלגוריתם הוא המפתח להצלחת הפלטפורמה. שנית, סיכונים משפטיים - כולל תביעות פוטנציאליות מקונגרס - מקטינים את הפוטנציאל.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שלישית, שוק הפרסום הדיגיטלי תחרותי, עם מתחרים כמו אינסטגרם ומטא, שמפחיתים את הרווחיות. ועדיין - מובר במחיר מציאה.
העסקה הזו היא חלק ממגמה רחבה יותר של הוועדה לבדיקת השקעות זרות בארה"ב, שמטרתה להגן על נכסים אסטרטגיים מפני השפעה סינית. היא דומה לעסקאות קודמות: בשנת 2019, הוועדה אילצה את חברת Kunlun Tech הסינית למכור את אפליקציית Grindr האמריקנית בשל סיכוני פרטיות, בעסקה ששוויה הוערך בכ-200 מיליון דולר - נמוך משמעותית מהפוטנציאל.
ביולי 2025, טראמפ הורה על הפרדה של חברה סינית מנכסיה בתחום הווידאו והעיבוד בארה"ב, תחת פיקוח הוועדה, כדי למנוע גישה לטכנולוגיה רגישה. דוגמה נוספת: במאי 2024, הוועדה כפתה מכירה של חוות קריפטו ממומנת סינית ליד בסיס צבאי. וביולי 2025, היא אילצה את Suirui הסינית למכור החזקות ב-Jupiter, חברת טכנולוגיה אמריקנית, חמש שנים לאחר הרכישה.
עסקאות אלה מראות דפוס עקבי: שווי נמוך במכירות כפויות, עם דגש על ביטחון לאומי.
הצו של טראמפ מעניק 120 יום לסגירת העסקה, הארכה חמישית מאז נכנס החוק לתוקף. אם עד סוף ינואר 2026 לא תושלם, טיקטוק עלולה להיות חסומה. בבייג'ינג טרם אישרו רשמית את העסקה. השגרירות הסינית דורשת "סביבה הוגנת", ומשרד החוץ מדגיש ציות לחוק הסיני.
- 1.אנונימי 26/09/2025 14:23הגב לתגובה זומחיר נמוך
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
