שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר | (22)
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.

רשות המסים מדווחת כי למרות השפעות מלחמת "עם כלביא" על הפעילות הכלכלית בחודשים מאי-יוני, הכנסות המסים ביולי הראו עמידות מרשימה. גביית מס הכנסה מחברות עלתה ב-17%, בעיקר בזכות מקדמות גבוהות מהמגזר הפיננסי, בעוד הכנסות ממיסוי מקרקעין זינקו ב-28% על רקע עסקאות נדל"ן מסחרי בהיקפים חריגים.

עם זאת, צריך לזכור שחלק גדול מהגידול בהכנסות ממסים נובע מהכנסות חד פעמיות בשל המיסוי על רווחים כלואים והתמריץ שניתן על חלוקות מוקדמות של דיבידנדים. בינואר נגבו מעל 63 מיליארד שקל, ועל פי ההערכות כ-20-25 מיליארד שקלים נגבו בשל חלוקת דיבידנד בימים האחרונים של 2024, כשהמס שולם בינואר. מדובר על דיבידנדים ששולמו כדי להימנע מעליית המס השנה ובשנה הבאה.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמו כן, רשות המסים נוקטת בבקרה על חברות גדולות ובדיקות אנליטיות לגבי גובה המס המשולם. הביקורות האלו מכניסות כסף גדול וגם - ההכנסה של המערכות הממוחשבות במע"מ מאפשרות לעלות על חשבוניות כפולות  ולנטרל אותן - להודיע לנישומים שבאופן תמים דיווחו פעמיים ולחיב אותן ולעלות על נישומים לא תמימים שמשתמשים בחשבוניות כפולות ואף מזויפות. הצעדים האלו מכניסים כסף גדול לקופת המס.


השאלה הגדולה היא האם מדובר ב"הכנסות חד פעמיות" או משהו מתמשך, ונראה שהמיסוי על רווחים כלואים יהיה דומיננטי השנה וגם בשנה הבאה, אבל היקפו יילך ויפחת, כשהמיסוי בשל בקרה ובזכות המחשוב ימשיכו להיות משמעותיים, אבל גם הם בשלב מסויים עשויים לפחות. 


הוצאות הממשלה עלייה של 3.1% - אבל היו צריכות לרדת

בצד ההוצאות נרשם ריסון - סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמד על 360.7 מיליארד שקל, גידול של 3.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת לעומת תכנון מקורי לקיטון של 0.3% בהוצאות. כלומר, כאן דווקא יש עלייה שלילית לעומת התקציב. 

הוצאות משרדי הממשלה האזרחיים עלו ב-4.6%, בעוד שבמערכת הביטחון נרשמה ירידה של 3.8% בהוצאות למרות המלחמה. מתחילת השנה שולמו כ-4.2 מיליארד שקל מקרן הפיצויים בגין נזקי המלחמה, מתוכם 2.2 מיליארד בגין נזק ישיר. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 שולמו סך כולל של 22.7 מיליארד שקל פיצויים.

הגירעון החודשי ביולי הסתכם ב-4.8 מיליארד שקל בלבד, ירידה חדה לעומת גירעון של 8.6 מיליארד ביולי אשתקד. הגירעון המצטבר מתחילת השנה עומד על 37 מיליארד שקל, לעומת 72.2 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024 - שיפור של כמעט 50%.

נתוני האוצר מצביעים על מגמת שיפור הדרגתית בגירעון מאז תחילת השנה, כאשר היחס לתוצר ירד מ-5% בסוף יוני ל-4.8% בסוף יולי, מתקרב ליעד הגירעון השנתי של 4.9% מהתוצר שנקבע בתקציב המקורי. אלא שבעקבות הכוונה להרחיב את המלחמה בעזה ולגייס מילואימניקים, המשק עלול להיכנס למצב של עלייה בהוצאות הביטחוניות ומנגד ירידה בהכנסות ממסים וכך הגירעון עלול לעלות בהמשך. 

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    הגירעון האמיתי 20% משחקים עם הנתונים שקרנים (ל"ת)
    אנונימי 12/08/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    רק שסמוטצ לא ינסה לקחת קרדיט הוא כולה זבוב על הקיר (ל"ת)
    שי 11/08/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
  • ברור זה בגלל חבורת הגנרלים הכושלים מקפלן (ל"ת)
    אנונימי 11/08/2025 21:40
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הקבה הוא המציל ולא אחר!! בושה בכלל לכתוב אחרת (ל"ת)
    אלי 11/08/2025 17:06
    הגב לתגובה זו
  • לודמילה 11/08/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
    הקדוש נחמד הוא
  • 11.
    סוחר בכיר 11/08/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    מציל עלק. כמה מסים שילמה משפחת פשע נתניהו
  • אנונימי 11/08/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
    מחבלי מחראת קפלן במחראה
  • 10.
    רוצים ועדה קרואה 11/08/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
    ולהשקיע בחנויות ועסקים בעיר
  • 9.
    ערן הראל 11/08/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא מבינים שהמדינה היא זאת שמעוניינת בקרטל של הבנקים כי גוזרים יותר מס על הרווחים היא זאת שמתדלקת את עליית מחירי הנדלן שוב מס באחוזים אפילו כשלא עזרו יותר מדי לחברות תעופה זרות להגיע לכאן זה כדי שיהיה אפשר לחלוב מאלעל יותר כסף
  • 8.
    אנונימי 11/08/2025 15:47
    הגב לתגובה זו
    כן. רשות המסים הביאה עוד 50 מיליארד שקל מבדיקות אנליטיות. כתבה מטומטמת.
  • 7.
    כלכלן אנונימי 11/08/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
    ברור ששכחתם אבל אם התוצאות היו גרועות אז בטוח שהייתם זוכרים לזקוף את זה לחובתו
  • 6.
    אנונימי 11/08/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
    השוק למרות אוירת הנכאים שמנסים להחדיר המציאות מדברת. המשק חזק והנתונים יוכיחו...
  • 5.
    הרבי מקוצק 11/08/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    מס הכנסה מעכב החזרי מס לנישומים כדי לשחק עם המספרים
  • יוספוס פלאביוס 11/08/2025 14:40
    הגב לתגובה זו
    החזרי מס שלא משולמים בזמן מחויבים בהצמדה מלאה למדד 4% ריבית שנתית .מכיר השקעה סולידית טובה מזו
  • 4.
    כשמתרגמים לכסף זה פחות מכלום פחות מ0.1% (ל"ת)
    שורה אחת 11/08/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מיה 11/08/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה השנתית האמיתית היא 12%לקצץ שכר לעובדי הסקטור הציבורי לבטל פנסיות מוקדמות בצהל
  • 2.
    מוסלמים זה צואה 11/08/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    במדינה מטורללת כמו שיש פה הממשלה גונבת מיסים מהאזרחים ועושקת אותם מצד שני כל ערבי בונה בלי היתרים בדואים בוזזים אדמות מדינה והאזרח הנורמטיבי משלם את החשבון כמה טמטום וחוסר צדק הלגתי להקיא מהגועל
  • אנטולי 11/08/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמו לעשות סדר בישיבות
  • שלמה 11/08/2025 14:23
    הגב לתגובה זו
    זה מאפשר לימוד תורה ובהחלט שווה
  • שילכו לצבא וללמוד ולעבוד הבוזזים האלה (ל"ת)
    דפנה 11/08/2025 17:21
  • 1.
    איציק 11/08/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
    למה לא סמוטריץ!!!
  • אדמוני 11/08/2025 17:51
    הגב לתגובה זו
    לדעתי פח אשפה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.