הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 

• איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
• נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.

רשות המסים מדווחת כי למרות השפעות מלחמת "עם כלביא" על הפעילות הכלכלית בחודשים מאי-יוני, הכנסות המסים ביולי הראו עמידות מרשימה. גביית מס הכנסה מחברות עלתה ב-17%, בעיקר בזכות מקדמות גבוהות מהמגזר הפיננסי, בעוד הכנסות ממיסוי מקרקעין זינקו ב-28% על רקע עסקאות נדל"ן מסחרי בהיקפים חריגים.

עם זאת, צריך לזכור שחלק גדול מהגידול בהכנסות ממסים נובע מהכנסות חד פעמיות בשל המיסוי על רווחים כלואים והתמריץ שניתן על חלוקות מוקדמות של דיבידנדים. בינואר נגבו מעל 63 מיליארד שקל, ועל פי ההערכות כ-20-25 מיליארד שקלים נגבו בשל חלוקת דיבידנד בימים האחרונים של 2024, כשהמס שולם בינואר. מדובר על דיבידנדים ששולמו כדי להימנע מעליית המס השנה ובשנה הבאה.

• בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
• שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

כמו כן, רשות המסים נוקטת בבקרה על חברות גדולות ובדיקות אנליטיות לגבי גובה המס המשולם. הביקורות האלו מכניסות כסף גדול וגם - ההכנסה של המערכות הממוחשבות במע"מ מאפשרות לעלות על חשבוניות כפולות  ולנטרל אותן - להודיע לנישומים שבאופן תמים דיווחו פעמיים ולחיב אותן ולעלות על נישומים לא תמימים שמשתמשים בחשבוניות כפולות ואף מזויפות. הצעדים האלו מכניסים כסף גדול לקופת המס.

השאלה הגדולה היא האם מדובר ב"הכנסות חד פעמיות" או משהו מתמשך, ונראה שהמיסוי על רווחים כלואים יהיה דומיננטי השנה וגם בשנה הבאה, אבל היקפו יילך ויפחת, כשהמיסוי בשל בקרה ובזכות המחשוב ימשיכו להיות משמעותיים, אבל גם הם בשלב מסויים עשויים לפחות. 

הוצאות הממשלה עלייה של 3.1% - אבל היו צריכות לרדת

בצד ההוצאות נרשם ריסון - סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמד על 360.7 מיליארד שקל, גידול של 3.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת לעומת תכנון מקורי לקיטון של 0.3% בהוצאות. כלומר, כאן דווקא יש עלייה שלילית לעומת התקציב. 

הוצאות משרדי הממשלה האזרחיים עלו ב-4.6%, בעוד שבמערכת הביטחון נרשמה ירידה של 3.8% בהוצאות למרות המלחמה. מתחילת השנה שולמו כ-4.2 מיליארד שקל מקרן הפיצויים בגין נזקי המלחמה, מתוכם 2.2 מיליארד בגין נזק ישיר. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 שולמו סך כולל של 22.7 מיליארד שקל פיצויים.

הגירעון החודשי ביולי הסתכם ב-4.8 מיליארד שקל בלבד, ירידה חדה לעומת גירעון של 8.6 מיליארד ביולי אשתקד. הגירעון המצטבר מתחילת השנה עומד על 37 מיליארד שקל, לעומת 72.2 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024 - שיפור של כמעט 50%.

נתוני האוצר מצביעים על מגמת שיפור הדרגתית בגירעון מאז תחילת השנה, כאשר היחס לתוצר ירד מ-5% בסוף יוני ל-4.8% בסוף יולי, מתקרב ליעד הגירעון השנתי של 4.9% מהתוצר שנקבע בתקציב המקורי. אלא שבעקבות הכוונה להרחיב את המלחמה בעזה ולגייס מילואימניקים, המשק עלול להיכנס למצב של עלייה בהוצאות הביטחוניות ומנגד ירידה בהכנסות ממסים וכך הגירעון עלול לעלות בהמשך.