כאן צומחים!

בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.

ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.

השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.

מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.

• "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
• המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים

בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים:

·      האוכלוסיות הפגיעות בישראל – קשישים חסרי תמיכה, אנשים עם מוגבלות, תושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, משפחות במצוקה ובעוני, כל אלו, שילמו את מחיר המלחמה. מבחינה זו, פערים חברתיים קיימים רק העמיקו וצרכים קיימים וחדשים גברו. אל מול מגמות אלו, נדרש לפעול בהיקפים גדולים יותר ובקצב מהיר יותר. שילוב של פתרונות מבוססי טכנולוגיה תאפשר התמודדות אפקטיבית ורלוונטית יותר.

·       הנפגעים החדשים – המלחמה הממושכת פגעה בישראלים רבים ויצרה פוטנציאל להידרדרות, לסיכון חברתי-כלכלי – משפחות השכול, פצועי המלחמה, החטופים ומשפחותיהם, המפונים ומאות אלפי משפחות המילואים – הם כמעט מיליון ישראלים חדשים, שטרם המלחמה לא נזקקו לסיוע. כעת, אוכלוסיות אלו מתמודדות עם פגיעה אקוטית, מקטיעת רציפות במעגלי החיים ומאתגרים קשים ומורכבים. אולם רבים מהם יכולים לחזור למסלול חיים יצרני ומניב. הם והן יכולים להפוך לכוח מגנט עבור האחרים, ולהוות כוח מניע לתהליכים חברתיים וכלכליים מיטיבים ובונים. הפגיעה האקוטית אינה חייבת להפוך לכרונית. הדבר תלוי בנו ובאופן בו נפעל.

• ישראל יצאה למבצע "עם כלביא" להסרת איום הגרעין; שר הבטחון הכריז על מצב חירום
• קרנות ההשתלמות במרץ - תשואה של כ-2.1% במסלול הכללי; תשואה של 4.5% מתחילת השנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

·       ההזדמנויות – אסור להחמיץ את ההזדמנויות האדירות הנובעות מהמשבר. אל מול היקפי הפגיעה, חשוב גם ליצור ולעודד מנועי צמיחה חברתיים וכלכליים גם יחד. בהשקעה נכונה יכולה הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ל"יישר קו" עם המטרופולינים הגדולים ואף לצבור ולהעצים נכסים ייחודיים.

במסגרת מאות מפגשי שטח עם רשויות, ארגונים, אנשי מקצוע וקהילות, התבררה החשיבות של מספר עקרונות פעולה מרכזיים:

1.     הפתרונות חייבים להיות מהירים ומדויקים למעגלי הפגיעה השונים וחייב להיות בהם מיקוד מקומי ואזורי.

2.     השיקום אינו יכול להישען רק על תקציבים ציבוריים, הוא מחייב שיתוף פעולה ארוך טווח בין המגזר הציבורי, העסקי, החברה האזרחית והקהילות עצמן.

3.     הצמיחה הכלכלית של ישראל תלויה ישירות בחוסן החברתי של אזרחיה.

במילים אחרות – האתגר גדול, אבל ביחד נוכל לו – זמן לשלב זרועות. רשויות מקומיות יוזמות, מורים שמחזירים את הילדים לשגרת חיים יציבה, מעסיקים שמאפשרים קליטה מחדש, מערכות בריאות ורווחה שמבצעות תהליכי פרסונליזציה, יזמים שמפתחים פתרונות חברתיים ומנהלים עסקיים שמבינים ששורת הרווח מושפעת מרווחה קהילתית - כולם חלק אינטגרלי מהחוסן הלאומי.

הדרך למימוש מטרות אלו עוברת בכמה צירים מרכזיים ומשמעותיים:

שיקום בצורת פיתוח כלכלי־אזורי

חשיבה כלכלית לעידוד עסקי אזורי, ופעולה למיקסום התעסוקה מקומית הם מנוע לצמיחה אזורית יציבה, במיוחד בצפון ובדרום. כאשר מעצבים הכשרות מותאמות, מייצרים חיבורים בין מגזר עסקי לקהילות ומחזקים מוקדי פריון, נוצרת תשתית שיכולה לשקם לא רק משפחות אלא אזורים שלמים. האצת התעסוקה המקומית בנגב המערבי ובגליל היא תנאי לשיקום ארוך הטווח של המשק הישראלי כולו. חיזוק אזורי מחבר את האינטרס הלאומי עם העסקי.

תעסוקה כמרפא

שנים רבות עסקנו בתעסוקה כמרכיב במוביליות חברתית וכרכיב חשוב בצמיחה הכלכלית, אולם כעת חשוב לא להחמיץ את "התעסוקה כמרפא". רבים שחוו את הקטיעות בכל המישורים, זקוקים למסלול חזרה לחיים שמייצר יציבות, זהות מקצועית ותחושת מסוגלות. מערכות תעסוקה גמישות, מכילות ומותאמות לשינויי חיים, הן שמבדילות בין אדם שמידרדר לתלות ארוכת שנים במערכות, לבין אדם שמצליח לשוב לעמוד על רגליו ולהישען על עצמו. נדרשת השקעה משותפת במנגנונים שיאפשרו לאנשים להמציא את עצמם מחדש, ולפתח רצונות חדשים ומיומנויות חדשות. שיקום בתעסוקה הוא לא רק מענה חברתי, הוא השקעה כלכלית שמונעת עלויות עתידיות ומרכיב חשוב בחוסן החברתי.

חדשנות חברתית וטכנולוגית: מנוע חיוני לפעולה בהיקף רחב

ובחזרה לסוגיית ההיקף הרחב והצורך לפעול מהר – לכך הטכנולוגיה חיונית ומהווה תנאי מרכזי בעיצוב הפתרונות החדשים. בנוסף, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית קיים מחסור כרוני בכוח אדם ובשירותי בריאות נפשית – טכנולוגיות טיפול מרחוק, מודלים קהילתיים לשיקום, הכשרות מקצועיות קצרות טווח למשרות טיפוליות חדשות וכלים מבוססי נתונים – כל אלה מאפשרים להרחיב שירותים בזמן אמת ולפרוץ חסמים ישנים. במציאות שבה הביקוש לשירותי בריאות נפשית גדל והיצע כוח האדם מצטמצם, חדשנות ושימוש בטכנולוגיות היא אינה תוספת, אלא תנאי הכרחי לתפקוד.

קהילות כמנוע צמיחה

אחת המסקנות הברורות שעלו בפעילויות החירום שלנו בשטח היא שהקהילות שנפגעו ביותר – הן גם אלו שגילו עוצמה, יזמות ומנהיגות יוצאות דופן, ועל כן התאוששו מהר יותר מהמשבר.
מתוך טראומה ודחיפות מתפתחות רשתות חברתיות חזקות, סולידריות גבוהה ופתרונות שטח שהמערכת הממסדית מתקשה לייצר. אנחנו רואים בכוח הזה נכס לאומי. לכן חלק גדול מפעילותנו בשיקום חבלי ארץ בצפון ובדרום נשען על חיבור לקהילות עצמן - הן לא "מושא התערבות", אלא שותפות מלאות.

שותפות בין־מגזרית: תנאי להצלחה לאומית

כל מה שתואר עד כה  - משיקום אישי, דרך פיתוח תעסוקה אזורית ועד חדשנות חברתית – תלוי ביכולת לפעול יחד, בתיאום ובשיתוף פעולה בין־מגזרי רחב ככל האפשר. משבר בסדר גודל כזה לא ניתן לפתור באמצעות גורם אחד בלבד או אפילו מגזר שלם. בנקודה הזו מתחדד תפקידו של הג׳וינט. מתוקף ניסיוננו ותפקידנו ההיסטורי אנחנו  גוף שיודע לחבר בין המערכות, לגשר על פערים ולתרגם מדיניות לשינוי אמיתי בשטח. אך גם כאן, המפתח טמון ביכולת של כלל המגזרים לפעול יחד מתוך אחריות משותפת.

מנהיגות כלכלית לשיקום חברתי

אני חושבת עליכם הקוראים. מנהלים שהתמודדו עם אתגרים בלתי אפשריים בשנתיים האחרונות בכל אפיק. בתוצאות עסקיות, בתפקוד בחוסר כוח אדם, בניווט מושכל בימים קשוחים, אתם הובלתם את הארגונים שלכם ואת ישראל לרציפות כלכלית ולשגרה ואף להתאוששות. הייתם שם כחברה אזרחית בכל מעגלי הפגיעות ונתתם המון בכל מובן.

אבל מסע השיקום רק מתחיל. אנחנו צריכים אתכם איתנו. המגזר החברתי, המגזר הציבורי, המגזר העסקי והפילנתרופיה בארץ ובחו"ל צריכים לייצר ביחד שינוי חברתי אמיתי. 

השיקום והצמיחה אינם מיזם פילנתרופי, אלא פרויקט לאומי־כלכלי־חברתי, שמבוסס על אחריות משותפת ועל הבנה שהצלחת החברה והמשק כרוכות זו בזו.

אתם, העסקים בישראל, יודעים לנוע מהר, לחשוב בגדול ולהפוך אתגר להזדמנות. יש לכם יכולות ייחודיות שלמגזרים האחרים אין. יכולות שהן קריטיות במסע השיקום של החברה והכלכלה גם יחד.
כעת נדרש להביא את אותה תעוזה גם לחזית החברתית. כי זה לא רק כדי להרים את הנפגעים. זה בעצם כדי להרים את כולנו.
במרוץ החיים בין כוחות בונים לכוחות מדרדרים – בואו נהיה יחד באזורי השיקום והצמיחה. נחלום יחד ונממש.