האינפלציה באירופה מזנקת: האנרגיה דוחפת את המחירים מעל היעד

האינפלציה בגוש האירו שבה לעלות וחוצה מחדש את יעד ה-2% של הבנק המרכזי האירופי, כאשר לפי הנתונים המעודכנים לחודש מרץ היא עומדת על 2.5%, לעומת 1.9% בפברואר. העלייה מגיעה על רקע התייקרות חדה במחירי האנרגיה בעקבות ההסלמה במזרח התיכון, אך גם בשל לחצים רחבים יותר במשק.

במקביל, הנתונים מארה"ב ממחישים עד כמה המשבר האנרגטי הופך לגלובלי: מחירי הדלק חצו את רף 4 הדולרים לגלון לראשונה מאז אוגוסט 2022, עם זינוק של כ-35% בחודש האחרון בלבד. לפי American Automobile Association, המחיר הממוצע הארצי עומד על כ-4.02 דולר לגלון, עלייה של כמעט דולר בתוך חודש. במדינות כמו קליפורניה המחירים כבר חצו 5.5 דולר, בעוד שבניו יורק, אילינוי ופנסילבניה הם נעים סביב 4.5-5 דולר. גם במדינות זולות יחסית כמו טקסס ופלורידה המחירים כבר מתקרבים ל-4 דולר.

 מחירי האנרגיה דוחפים את האינפלציה כלפי מעלה

 הגורם המרכזי לעלייה באינפלציה באירופה הוא סעיף האנרגיה, שזינק לכ-4.9% במרץ, לאחר ירידה של 3.1% בפברואר. מדובר בשינוי חד שממחיש את הרגישות של שוק האנרגיה להתפתחויות גיאופוליטיות, ובעיקר למלחמה באיראן והפגיעה בזרימת הנפט העולמית. אירופה, שתלויה במידה רבה ביבוא אנרגיה, מושפעת באופן מיידי מההתייקרויות הללו. העלייה במחירי הנפט והגז מחלחלת במהירות לכלל המשק, מהתחבורה ועד לייצור תעשייתי. גם בארה"ב מזהירים כי המגמה טרם הסתיימה. לפי הערכות של Patrick De Haan, מחירי הדלק עשויים להמשיך לעלות לטווח של 4.10–4.36 דולר לגלון אם המצב במפרץ לא יתייצב. בממשל האמריקאי מנסים להרגיע את השוק, אך ללא פתרון דיפלומטי - הלחצים צפויים להימשך.

 לא רק אנרגיה: גם שירותים ומזון מתייקרים

 לצד האנרגיה, גם רכיבי הליבה ממשיכים להפעיל לחץ על המחירים. סעיף השירותים עלה בקצב של כ-3.2%, בעוד מחירי המזון עלו בכ-2.4%.

המשמעות היא שהאינפלציה אינה נובעת רק מהשפעות זמניות של אנרגיה, אלא משקפת מגמה רחבה יותר של עליית מחירים. השילוב בין התייקרות אנרגיה לבין לחצים פנימיים במשק מעלה חשש מהתבססות אינפלציונית ממושכת, שתהיה קשה יותר לבלימה.

 הבנק המרכזי בדילמה: אינפלציה מול האטה

העלייה המחודשת באינפלציה מציבה את הבנק המרכזי האירופי בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, חריגה מהיעד מחייבת תגובה מוניטרית. מצד שני, הכלכלה האירופית מציגה סימני חולשה. התחזיות מצביעות על צמיחה של כ-0.9% בלבד בשנת 2026, לצד אינפלציה ממוצעת של כ-2.6% - שילוב שמעלה חשש לסביבה של צמיחה נמוכה ואינפלציה יחסית גבוהה.

נשיאת הבנק, כריסטין לגארד, כבר רומזת כי ייתכן צורך בהמשך הידוק מוניטרי, אך מהלך כזה עלול להכביד עוד יותר על הפעילות הכלכלית. בתוך כך, השפעות המלחמה מורגשות גם בציפיות הצרכנים והעסקים, ומוסיפות אי-ודאות לשווקים.