ביקורת בעליון על האפוטרופוס הכללי בתביעה על קרקעות שרכש חנקין

"המקרה מעורר אי-נוחות רבה. קיים קושי להלום הגשה של תביעה מעין זו - אשר כפי שציין בית משפט קמא, סיכוייה היו 'קלושים (בלשון המעטה)' - על ידי האפוטרופוס הכללי, רשות של המדינה הפועלת כנאמן הציבור. מבלי להטיל דופי באפוטרופוס הכללי ובעובדיו, אשר חזקה כי ככלל עושים מלאכתם נאמנה, לאחר שקילה ובשים לב לתפקידם הציבורי, מוטב כי יופקו הלקחים לעתיד". כך אומר שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, על תביעה של האפוטרופוס הכללי לקבל קרקע בחולות חדרה, אשר נרכשה בידי גואל הקרקעות יהושע חנקין לפני 90 שנה.

האפוטרופוס הגיש את התביעה באוקטובר 2024 לבית המשפט המחוזי בחיפה, כמנהל נכסיו העזובים של שמואל וקסמן. התביעה הוגשה נגד 29 איש ונגד האוניברסיטה העברית, שלדברי האפוטרופוס הם כיום בעליה של הקרקע, מתוקף תפקידו כמנהל נכסים שיורשיהם לא ידועים. הניהול נעשה לטובת היורשים עד שניתן יהיה לאתר אותם.

הקרקע נרשמה בשם מושאל

על פי התביעה, וקסמן רכש את הקרקע מחנקין בשנת 1934. היא לא נרשמה תחת שמו, אלא תחת שם מושאל, בחברת נחלת יהודה שהקים חנקין ואשר שימשה אותו לרכישת קרקעות בנאמנות עבור אחרים. רישום זה נעשה ככל הנראה כדי להסתיר העברות כספים ממדינות אירופה, וכדי לעקוף מגבלות שהטיל השלטון הבריטי על רכישת קרקעות בארץ ישראל בידי יהודים.

בשנת 2015, בעקבות הליכים משפטיים, נרשמו יורשיו של חנקין כבעלי מספר חלקות, כולל זו שבה מדובר, ולאחר מכן הועברו הזכויות של חלק מהם לידי אחרים - כולל האוניברסיטה העברית. האפוטרופוס אומר, כי גלגוליה של חלקה זו התגלו אגב טיפול בנכסיהם של קורבנות שואה, למרות שווקסמן לא נספה בשואה. הוא ביקש כאמור להעביר את הקרקע לידיו, ולחילופין - לחייב את בעליה לפצות אותו ב-4.2 מיליון שקל.

• 270 מיליון שקל: קונטיניואל בדרך למיזוג עם זרוע הדיור להשכרה של שיכון ובינוי - המניה מזנקת
• כ-90 אלף דירות נמכרו ב-2025, הכי הרבה עסקאות: בירושלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האוניברסיטה העברית הייתה היחידה מבין הנתבעים להגיש כתב הגנה. לדבריה, "עסקינן בתביעה שהעובדות המתוארות בה אירעו לפני למעלה מ-90 שנה ומשכך טענות התובע מעלות לא מעט קשיים ביחס לאפשרות לבירור העובדות לאשורן. יחד עם זאת ממסמכים שבידי הנתבעת עולה, כי בניגוד לטענות התובע, ספק אם המנוח וקסמן הוא הבעלים של חלקת החולות". בכל מקרה, הוסיפה, היא והבעלים האחרים רכשו את החלקה בתום לב ולכן עומדת להם חזקת "תקנת השוק".

האוניברסיטה הוסיפה: "קבלת התביעה במובן זה שחלקת החולות תעבור לבעלותו של המנוח וקסמן, וזאת בניגוד גמור לרישום במרשם המקרקעין, תסתור את כל מהותו של המרשם, ועלולות להיות לה השלכות רוחב נוספות לרבות על ענף הנדליין בהיבט החשוב של הסתמכות על המרשם".

רק 8,000 שקל הוצאות

השופט המחוזי אריה נאמן המליץ לאפוטרופוס לחזור בו מן התביעה, אך הוא נענה לכך רק לאחר שהוגשו שלוש בקשות למחיקתה על הסף. 21 מהנתבעים, שהגישו את בקשות הסילוק, ביקשו לפסוק לטובתם הוצאות בסך 120,000 שקל, בהתחשב בכך שהיה עליהם לאתר מסמכים משנות ה-1930. האוניברסיטה ביקשה הוצאות משמעותיות, וציינה שכתב ההגנה לבדו עלה לה 63,000 שקל.

• מגה אור תשלם לרמ"י 1.8 מיליון שקל על ניוד זכויות במודיעין
• תבע 700 אלף שקל עקב תאונה: כמה יקבל בסוף?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בהחלטתו בדצמבר שעבר כתב נאמן: "לאחר שהבאתי בחשבון את פסיקת ההוצאות בצו המניעה, ובשים לב לכך שטרם הוגשו כתבי הגנה למעט הנתבעת האוניברסיטה העברית, ובשים לב לכך שבסופו של יום התובע קיבל את המלצת ביהמ"ש וחסך זמן שיפוטי לכל הצדדים, החלטתי לחייב את התובע בהוצאות על הצד הנמוך, ורק בגין הבקשות לסילוק על הסף". נאמן חייב את האפוטרופוס בהוצאות בסך 8,000 שקל, ועל כך ערערו האוניברסיטה והנתבעים האחרים לבית המשפט העליון. 

בערעור נטען, כי הסכום שפסק נאמן הוא זניח ועלול לעודד הגשת תביעות סרק. המערערים טענו, כי נאמן התעלם משיקולים רלוונטיים והפנו לתעריף המינימלי עליו ממליצה לשכת עורכי הדין ולסכומים אותם שילמו בפועל, כמו גם להתנהלותו של האפוטרופוס ולמורכבות התיק.

בדחותו את הערעור, אומר כבוב: "כידוע, עניינן של הוצאות משפט הוא נושא המצוי בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בנושא זה אלא במקרים חריגים שבהם ניתן להצביע על טעות משפטית, או על פגם או פסול מהותיים בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית.  הגם שלדעתי, ראוי היה לפסוק בנסיבות המקרה הוצאות גבוהות יותר, המקרה שלפנינו לא בא בגדרי אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור".

הנשיא יצחק עמית והשופט יחיאל כשר הסכימו עם כבוב. את המערערים ייצגו עוה"ד ענת טל ונעמה צורף (הלוי), ואת האפוטרופוס - עו"ד אפרת שגיא.