דונלד טראמפ אפריל 25 (X)
דונלד טראמפ אפריל 25 (X)
פרשנות

הבעיה היא שמדובר בהצהרות של טראמפ

חוסר האמינות של טראמפ והזיגזוגים שלו ושל ממשלו על המלחמה באיראן מקשים לדעת האם יש ממש בדבריו על סיום קרוב שלה. ייתכן שהאילוצים הפוליטיים הם שיכתיבו את ההחלטה


איתמר לוין |
נושאים בכתבה מלחמה באיראן

אמש אמר דונלד טראמפ שהמלחמה באיראן תסתיים "תוך שבועיים-שלושה". מחר לפנות בוקר הוא ימסור "הודעה חשובה" בנוגע למלחמה. מי שחושב שהמשימה טרם הושלמה מקבל בדאגה איתותים אלה; מי שממתין בקוצר רוח לסיום המלחמה שואב עידוד. אבל הבעיה עם ההצהרות של טראמפ היא, שמדובר בהצהרות של טראמפ.

בקדנציה הראשונה של טראמפ מצא וושינגטון פוסט למעלה מ-30,000 שקרים, הגזמות והטעיות שלו - ממוצע של 21 ליום. בקדנציה הנוכחית אין מעקב כזה, אבל המצב חמור לכל הפחות באותה מידה. הוא ממשיך לטעון שניצח בבחירות 2020 ושאירועי 6 בינואר היו "הפגנה שלווה". הוא טוען שסיים מלחמות שלא התחוללו. הוא טוען שמהגרים אוכלים את כלביהם של שכניהם. הוא טוען שמגנט מפסיק לעבוד אם מכניסים אותו למים. הוא טוען שטורבינות רוח הורגות ציפורים. ואלו רק דוגמאות על קצה ציפורן הזרת.

מה שחשוב עוד יותר לענייננו הוא שביוני שעבר הכריז טראמפ שוב ושוב, שתוכנית הגרעין של איראן "נמחקה" (obliterated). מנהל המודיעין של הפנטגון הודח משום שהעז לומר שאין לכך ראיות. שמונה חודשים מאוחר יותר, טראמפ הצדיק את מבצע "זעם אפי" בכך שאיראן הייתה במרחק של שבועיים מיכולת להשמיד את ישראל. כעת הוא אומר שוב, שהיא איבדה את יכולתה הגרעינית.

חודש לתוך המלחמה, טראמפ וממשלו לא סיפקו סיבות ברורות ויעדים ברורים. הם דיברו על כך שאיראן בדרך לפתח טילים שיוכלו לפגוע בארה"ב ושהיא עומדת להשמיד את ישראל. הם הצהירו שהמטרה היא למנוע ממנה נשק גרעיני, ליטול ממנה את היכולת הבליסטית, להפסיק את תמיכתה בשלוחיה. הם דרשו מאיראן כניעה ללא תנאי. הם הכריזו על רצונם בהחלפת המשטר. הם מדברים על הכורח לפתוח מחדש את מצר הורמוז. והם גם מסרבים לומר שמדובר במלחמה, משום שרק לקונגרס יש סמכות להכריז עליה.

טראמפ הוא נרקיסיסט ומגלומן, שקרן כפייתי ומי שמדבר תמיד במונחים מפוצצים ומוקצנים. מבחינתו הוא תמיד מצליח לגמרי ויריביו תמיד נכשלים לגמרי. הכל אצלו "הכי גדול", "הכי חזק", "הכי יפה". אין פשרות ובוודאי שאין נכונות להודות בכשלונות. ואם העובדות מלמדות אחרת - זו בעיה שלהן.



דן קיין ופיט הגסת' בתדרוך אתמול על המלחמה באיראן (צילום: הפנטגון)



הבעיה היא, שהמציאות איננה שחור-לבן - ודאי במלחמות, להן יש נטייה להסתבך ולהתארך הרבה מעבר לציפיות של מי שיוזמים אותן. הקייזר וילהלם השני הבטיח באוגוסט 1914 לחיילים הגרמנים שהם יחזרו הביתה "לפני שהעלים ינשרו מהעצים"; המלחמה נמשכה עד נובמבר 1918. "יכולנו לרצף את כל המדינה הזאת וגם לסמן פסי חנייה, ועדיין להספיק לחזור הביתה לחג המולד", אמר רונלד רייגן באוקטובר 1965 על מלחמת וייטנאם; ארה"ב נסוגה ממנה בהשפלה ב-1973.

קיראו עוד ב"בארץ"

באפגניסטן התבוססה ארה"ב 20 שנה עד לנסיגה משפילה לא פחות. החיילים הרוסים שפלשו לאוקראינה בפברואר 2022 הצטוו לקחת איתם מדי א' לקראת מצעד הניצחון בקייב; ארבע שנים מאוחר יותר, זה לא קרה ולא יקרה. ישראל נכנסה ללבנון ב-1982 ויצאה ב-2000. הלחימה העצימה מול עזה בחרבות ברזל נמשכה שנתיים, והמלחמה טרם הסתיימה.

כעת יש סיבה נוספת לדאגה. בממשלו הראשון מינה טראמפ אישים חזקים ומנוסים לתפקידי מפתח, הם העזו לחלוק עליו ועשרות מהם פוטרו או התפטרו. בממשל הנוכחי הוא מוקף באומרי הן שנבחרו בראש ובראשונה על פי מידת נאמנותם האישית כלפיו. שר ההגנה, פיט הגסת', היה רב-סרן במשמר הלאומי, שירת לסירוגין תשע שנים ובין היתר לחם בעירק ואפגניסטן; כוכבו דרך בעיני טראמפ כפרשן ברשת פוקס ניוז; הוא מונה למרות שהודה שיש לו בעיית שתייה.

יו"ר ראשי המטות המשולבים, דן קיין, כבר פרש בדרגת גנרל של שלושה כוכבים; טראמפ הכיר אותו במקרה, התרשם והקפיץ אותו לתפקידו הנוכחי, מה שחייב את הקונגרס להעניק לו פטור מעמידה בתנאי הסף (סגן היו"ר או מפקד אחת משש הזרועות). עם או בלי קשר, אם אכן הפנטגון לא הביא בחשבון את האפשרות שהאיראנים יחסמו את הורמוז - זוהי פשלה ענקית. בכל מקרה, קשה לראות מישהו מהקצינים הבכירים חולק על טראמפ; כולם יודעים מה קורה למי שמעז לעשות זאת.


מחיר הבנזין ושיעורי התמיכה

מה כן יכול להשפיע על טראמפ? כמה מספרים המקבלים חשיבות יתר לקראת בחירות האמצע לקונגרס בעוד שבעה חודשים. הרוב של הרפובליקנים בבית הנבחרים הוא 219 מול 212 (ארבעה מושבים ריקים), וההערכה הרווחת היא שיאבדו אותו. הרוב שלהם בסנאט הוא 54 מול 46, והוא אינו מובטח. עונת הבחירות כבר בעיצומה, וכאן נכנס לתמונה המספר 4.018 - המחיר הממוצע הנוכחי בדולרים לגלון בנזין (3.80 ליטרים). קו ארבעת הדולרים הוא בעל משמעות פוליטית רבה במדינה בה כמעט לכל תושב יש רכב, והמצביעים מענישים את הממשל על אינפלציה; טראמפ חייב במידה רבה לכך את נצחונו בנובמבר 2024.

הנה עוד שני נתונים שמפרסם הבוקר אקונומיסט. שיעור התמיכה בטראמפ ירד לשפל של 36% - הנמוך ביותר שלו אי פעם - לעומת 57% שאינם תומכים בו (7% אינם יודעים). רק 28% מהאמריקנים תומכים במלחמה באיראן לעומת 59% שמתנגדים. עם כל המספרים הללו, לטראמפ יש סיבה לחשוש מההשלכות הפוליטיות; לפני המלחמה הוא הזהיר את עמיתיו הרפובליקנים, שאם הדמוקרטים ישלטו בקונגרס - הם שוב יעמידו אותו לדין.

לטראמפ אין כרגע ברירות טובות. המשך המלחמה והסלמתה יפגעו בו קשות מבחינה פוליטית, במיוחד אם ייהרגו חיילים אמריקנים. חיסול אמיתי של תוכנית הגרעין מחייב הסכם דיפלומטי, וכלל לא ברור שיש עם מי לדבר בטהרן ושהאיראנים יהיו מוכנים לכך. הפסקת המלחמה כאשר הורמוז סגור תעניק לאיראנים הישג משמעותי ותלמד שהסחטנות משתלמת. הפלת המשטר נראית רחוקה, אם בכלל. הסרת האיום הבליסטי והפסקת התמיכה בשלוחים כנראה כבר אינם על סדר היום שלו. ועוד משהו שלא ממש מדברים עליו: גם אם טראמפ יודיע על הפסקת אש וישראל תלך בעקבותיו, בכלל לא בטוח שהאיראנים יזרמו.

בשורה התחתונה, איש אינו יודע מה טראמפ מתכנן, מה הוא יאמר מחר בבוקר ולמה הוא באמת מתכוון. לא בטוח שהוא בעצמו יודע וייתכן שהוא יגבש את דעתו על פי מה שיראה ברגע נתון ב-Fox & Friends. יכול להיות שזה מה שנחוץ בשכונה המופרעת הקרויה המזרח התיכון; יכול להיות שדווקא כאן צריך שיקול דעת, חשיבה מעמיקה והכרה במציאות - תכונות שאינן מאפיינות את טראמפ.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה