הביטוח הלאומי חושף: מי באמת משרת במילואים וכמה הם מרוויחים

שירות המילואים הפך מאז תחילת מלחמת ברזל למרכיב מרכזי בשוק העבודה הישראלי. הנתונים החדשים של הביטוח הלאומי מציגים תמונה עמוקה אעם מספר תובנות - זה מחזק את העובדה שמי שעושה מילואים עושה מספר סבבים ונפגע בחזרה לחיים האזרחיים - הנטל לא שווה. גם בין חילונים ודתיים לחרדים וגם בין חילונים ודתיים שמשרתים לבין עצמם - יש רבים שלא משרתים במילואים. 

יש יחידות סדירות גדולות שלא נקראות לשירות במילואים כי הם לא קרביות, אבל הצבא היה יכול להכשיר אותם לאבטחה-שמירות ופעילויות נוספות. נכון, החוסר שיוויון הגדול ביותר הוא מול החרדים שמשתמטים וצריך להגיד באותה נשימה שיש חרדים שמתגייסים וחלקם באוכלוסייה הולך וגדל, אבל בלי קשר לחרדים - מה עם מאות אלפי מילואימניקים שלא עושים שירות מילואים או עושים שירות פחות נחוץ ושאפשר לנצל אותם לשירות משמעותי יותר - למה למשל, הצבא לא לוקח רבבות חילי מילואים של 8200 שלא עושים מילואים כי הם יקרים יחסית והופך אותם לנחוצים - לא קרביים, אבל עם פעילות שחשובה - שמירות-אבטחות ועוד?

מי הם המילואימניקים? 

על פי ביטוח לאומי, המילואימניקים הם קבוצה שמחזיקה חלק משמעותי מהמשק, עם השלכות ישירות על שכר, תעסוקה, פנסיה והפעילות הכלכלית כולה. לפי הנתונים, מדובר בקבוצה שמרביתה משולבת היטב בשוק העבודה אבל נושאת בנטל כבד שמתחיל לחלחל לכלכלה. במילים אחרות, זה כבר לא רק סיפור ביטחוני אלא סיפור כלכלי שמשפיע על חברות, עצמאים ומשפחות.

רוב משרתי המילואים עובדים. 65% הם שכירים, 8% עצמאים ועוד 5% משלבים בין השניים. כלומר 78% מהמשרתים פעילים בשוק העבודה. עם זאת, 22% אינם עובדים כשכירים או עצמאים, מה שמראה שונות גבוהה בתוך הקבוצה.

• עבדה במאפייה של בעלה - האם היא זכאית לדמי לידה?
• "מלך הדאחיה" הבדואי מואשם בעבירות מס ומרמה במיליוני שקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתון בולט נוסף הוא רמת השכר: 55% מהמשרתים משתכרים מעל השכר הממוצע במשק. זה מראה שרבים מגיעים משכבות חזקות יחסית בשוק העבודה. מנגד, 28% משתכרים בין שכר מינימום לממוצע, ו-17% מתחת לשכר המינימום. כלומר לצד קבוצה חזקה יש גם אוכלוסייה פגיעה יותר.

מדובר בקבוצה הטרוגנית אבל עם נטייה ברורה לכיוון עובדים מיומנים. הנתונים האלה חשובים כי הם מראים איך השירות פוגע לא רק בהכנסה אלא גם ביכולת להתקדם בקריירה.

גיל, משפחה והחיים שמחוץ לשירות

התמונה הדמוגרפית - קבוצת הגיל המרכזית היא 22 עד 34, שמייצגת 62% מהמשרתים. כלומר רובם באמצע שנות הקריירה והקמת המשפחה. 21% נוספים בגיל 35 עד 44, 12% בגילאי 45 עד 66 ורק 5% בני 19 עד 21.

• שני אחים ורואה החשבון שלהם חשודים בעבירות מס על סך 20 מיליון שקלים
• את ההלכות הללו אתם שוכחים משום מה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• רשות המסים: מ-1 ביוני גם חשבונית של 5,000 שקלים תידרש לאישור

נתון משמעותי נוגע למשפחה: 37% מהמשרתים הם הורים לילדים עד גיל 18, ו-33% מהם הורים לילדים עד גיל 12. זה אומר שחלק גדול מנהלים חיי משפחה אינטנסיביים במקביל לשירות ממושך. בנוסף, 53% רווקים, 43% נשואים, והיתר גרושים או ידועים בציבור. 80% מהמשרתים גברים ו-20% נשים.

הקבוצה הזאת נמצאת בדיוק בנקודת האיזון בין עבודה, משפחה ושירות. השירות הארוך יוצר לחץ כפול על אותם הורים ועובדים.

הפגיעה הכלכלית - לא רק שכר אלא רצף תעסוקתי

שירות מילואים ממושך פוגע לא רק בהכנסה השוטפת אלא גם ברצף התעסוקתי. עובדים נעדרים שבועות ואפילו חודשים, עצמאים מאבדים לקוחות, וקריירות נעצרות. במקביל יש השפעה על פריון העבודה במשק. חברות נאלצות להתאים מבנים, להעביר עובדים בין תפקידים ולעיתים לספוג ירידה בתפוקה.

עם זאת, קשה לכמת את ההפסדים במדויק כי חלקם מצטברים לאורך זמן. עצמאים נתקלו במיוחד בבעיות חובות בגלל חישובי תגמולים שלא התאימו לשירות ארוך.

להרחבה: התגמול שנעלם: כך נוצרו חובות למילואימניקים

הביטוח הלאומי כבר תיקן חלק מהעיוותים. להרחבה: הביטוח הלאומי מתחיל להחזיר מיליונים למשרתי המילואים העצמאיים

סטודנטים במילואים - בין צבא לאקדמיה

הפערים בולטים גם באקדמיה. סטודנטים שמשרתים במילואים מדווחים על קושי להשלים לימודים, לעמוד במבחנים ולשמור על רצף. הם נמצאים בין שתי מערכות שלא תמיד מתואמות. המדינה מנסה לתת מענה דרך חקיקה והעדפה בתנאי קבלה ולימודים. עם זאת, הפתרונות עדיין חלקיים. 

הנתונים מציפים שאלה רחבה: איך המשק מתמודד עם שירות מילואים בהיקפים כאלה. מצד אחד צורך ביטחוני ברור. מצד שני מחיר כלכלי ברמת הפרט והמשק. השוק מכיל את המצב - זה אולי מפתיע, אבל הכלכלה חזקה וצומחת למרות המלחמה  והמילואים. בהקשר זה צריך גם להגיד שמילואים טובים כלכלית לרבים - כאלו שמשלבים בין עבודה לבין מילואים ויש לא מעט, כאלו שאין להם תעסוקה באזרחות. יש רבבות שהשתכרו יותר בתקופת המילואים. מעבר לכך - בתקופת מלחמה צורכים פחות, בטח המילואימניקים שמקבלים את המזון והצרכים מהצבא, ואז החיסכון עולה. יש יותר כסף.