הממשלה צפויה לאשר סבסוד למשכנתאות למרות התנגדות כלכלית ומשפטית

מדובר בסבסוד רטרואקטיבי למי שנטלו משכנתא לרכישת דירה יחידה לפני 2022. גובה הסיוע יהיה עד 75% מהעלייה הריאלית בהחזר החודשי, כך שאם העלייה היא של 800 שקל, ההחזר יהיה של 600 שקל לחודש (7,200 שקל לשנה). ההחזר יינתן כמענק חודשי מהמדינה. לדברי שמחון, מטרה נוספת של הסבסוד היא להחזיר לציבור חלק מרווחי הבנקים; בשבוע שעבר סיכמו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, והבנקים על מס מיוחד בסך 3 מיליארד שקל שישלמו מרווחי 2025.

העלות: 2 מיליארד שקל בשנה

הדרג המקצועי במשרד האוצר הזהיר, כי אין מקור תקציבי למימון הסובסידיה - 2 מיליארד שקל בשנה. לפיכך, יהיה צורך בקיצוץ נוסף בתקציב (לאחר זה שנועד למימון חלקי של המלחמה) או בהעלאת הגרעון מ-4.9% תוצר ל-5% (כאשר ההערכה היא שהגרעון בפועל יהיה גבוה עוד יותר). לדבריו, אין הצדקה כלכלית לסייע דווקא רק לנוטלי המשכנתאות במקום, למשל, למגזר העסקי. הסבסוד יפגע במדיניות הכלכלית נגד האינפלציה ועלול לדרבן בעתיד נטילת משכנתאות בלא יכולת החזר, בתקווה שהמדינה תסייע. לדברי פקידי האוצר, ההצעה מפלה בין בעלי דירות לשוכרים ומהווה התערבות רטרואקטיבית בחוזים שספק אם היא חוקית.

• המלחמה חשפה את הפער: הגיע הזמן להסיר את החסמים בפינוי-בינוי
• היזמים כבר סחבו על גבם את שוק הנדל"ן. עכשיו נוספה המלחמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנק ישראל אומר, כי מאז תחילת מחזור עליית הריבית במארס 2022 ועד נובמבר 2025, צבר בעל משכנתא שרכש דירה בשווי ממוצע יתרון עושר של 200,000 שקל על פני שוכר שקול עם אותו הון עצמי - יתרון שנבע מעליית מחירי הדיור. לכן, אומר הבנק, הצעת החוק מעבירה כספי ציבור לקבוצה שהרוויחה מהעלייה המהירה במחירי הדירות ולמעשה השוק כבר שיפה אותה.

לדברי ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, "אין כשל שוק שמצדיק התערבות. בין ינואר 2022 לנובמבר 2025, ההחזר החודשי הממוצע עלה ב-960 שקל, אך השכר הממוצע עלה ב-1,880 שקל - כמעט פי שניים. שיעור הפסדי האשראי במגזר המשכנתאות עומד על 0.7% בלבד - נמוך היסטורית. הכסף הולך לאלה שצברו עושר, לא לאלה שנפגעו". 

סעדון הוסיף: "הפיצוי מתגמל נטילת סיכון ומעניש אחריות פיננסית. המענק מגיע ללווים שבחרו במסלול ריבית משתנה - מסלול שמציע ריבית נמוכה בתמורה לחשיפה לתנודות. לווים שבחרו בריבית קבועה שילמו 'פרמיית ביטוח' מראש וכעת לא יהיו זכאים לסבסוד. לווים שמחזרו את המשכנתא בפעולה אחראית - גם הם מודרים. הצעת החוק מתגמלת פסיביות ומענישה ניהול סיכון אחראי".

• רותם שני נגד גיל מסטיי ולהיפך: חדלות פרעון, שותפות ודירה
• עתירה נגד הרחבת האחריות על פרטים מטעים בדוחות חברה כלולה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

תגמול למי שנטלו סיכון

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, הביעה התנגדות נחרצת במכתב ששיגרה לשר המשפטים, יריב לוין. היא חוזרת מנקודת מבט משפטית על אחת מטענותיו הכלכליות של סעדון: ההצעה פוגעת בשוויון, שכן היא מסייעת רק למי שנטל משכנתא במסלול ריבית משתנה,. בכך היא "מתגמלת" את מי שנטל סיכון מודע, תוך התעלמות מלווים במסלולים קבועים או משוכרי דירות שגם הוצאותיהם עלו. 

סומפולינסקי מתריע גם על פגמים חמורים בהליך גיבוש החוק, לשיטתה, ואומרת שהוא אינו בשל לאישור. היא יוצאת נגד קידום החוק בידי המועצה הלאומית לכלכלה בראשותו של שמחון - גוף מייעץ שאינו אמור לקדם חקיקה - תוך עקיפת משרד האוצר. לדבריה, הממשלה מנסה לאשר את החוק בהליך מזורז ללא הצגת מקור תקציבי כנדרש בחוק יסודות התקציב, ולמרות שהעלות מוערכת כאמור ב-2 מיליארד שקל בשנה.

עוד מציינת סומפולינסקי, כי מנגנון חלוקת הכספים הופקד באופן חריג בידי הבנקים והגופים המלווים האחרים ולא בידי גוף מדינתי, מה שמעורר קשיים בפיקוח, באכיפה וביכולת המדינה לוודא שהכספים מגיעים ליעדם. לדבריה, מעל ההצעה מרחפת "עננה חוקתית" בשל החשש לפגיעה בשוויון ובשל הפגמים הפרוצדורליים היורדים לשורש ההליך - עילות להתערבות של בג"ץ.