
מה קורה ברכבת ישראל?
הרכבת מפסידה, מאחרת ומתמודדת עם אתגרים גדולים
השיח הציבורי סביב איכות השירות של רכבת ישראל לא נרגע כשנתונים רשמיים חושפים ירידה בדיוק ההגעה של הרכבות, לצד הפסדים כספיים גוברים ושיבושים תשתיתיים. הדו"ח הכספי לרבעון השלישי מפרט כי שיעור הדיוק הממוצע ירד ל-91.6%, לעומת 96.4% ברבעון המקביל. במקביל, החברה רשמה הפסד של 34.5 מיליון שקל, כמעט כפול מההפסד של 18.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
הרכבת מאחרת
הירידה בדיוק נובעת משילוב של תקלות תשתית, עומס גובר ועיכובים בפרויקטים מרכזיים. מנתוני רכבת ישראל עולה כי איחורים חורגים לעיתים מדקות בודדות, ומשפיעים על קווים מרכזיים כמו תל אביב-חיפה. מצד אחד, הנוסעים חשים את הפגיעה היומיומית - עיכובים שמפריעים לתכנון עבודה או לימודים. מצד שני, החברה מצביעה על גידול של 12% בכמות הנסיעות ברבעון זה, שמגיעה לשיאים חדשים של כ-298 אלף נסיעות יומיות באוקטובר. עלייה זו, ללא שדרוגים פרופורציונליים בתשתיות, יוצרת לחץ על המערכת.
אחד האירועים הבולטים בשנה זו היה הפגיעה בתשתית החשמול באוגוסט. רכבת משא, שנסעה על מסילת החוף, פגעה בכבלי חשמל בשני מוקדים: צומת גנות מדרום לתל אביב, ובין חדרה לנתניה. הנזק כלל קריעה של מאות מטרים מכבלים, מה שהוביל להשבתה מלאה של קווים מרכזיים, ביטולי רכבות והפעלת היסעים חלופיים באוטובוסים. השיבושים נמשכו ימים, והשפיעו על מאות אלפי נוסעים, כולל כאלה בדרך לנתב"ג. בדיקה ראשונית קבעה כי מדף מתכת (פלט) שהיה פתוח על הרכבת גרם לפגיעה, אך ועדת חקירה בודקת כשלים בתחזוקה ובתיאום בין רכבות נוסעים ומטענים. פרטים נוספים על השיבושים באוגוסט.
זה מדגיש את הפגיעות של תשתית החשמול, שחלקה עדיין חשוף. רכבת ישראל מדווחת כי התיקונים עלו עשרות מיליונים וזה הגדיל את ההפסד של החברה.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרויקט החשמול מתעכב
פרויקט החשמול, שנועד להחליף הנעה בסולר בחשמל על פני כ-1,000 ק"מ מסילה, נתקל בעיכובים מתמשכים. התוכנית המקורית קבעה סיום לפני 5-6 שנים, אך חושמלו עד כה כ-70% מהמסילות בלבד. הסיבות כוללות בעיות תכנון, קשיים ברכש קטרים חשמליים (62-78 יחידות נדרשות) ותיאום עם קבלנים. דו"ח ביקורת מציין כי רק חלק קטן מהמסילות פעילות במלואן, וצופה דחיות נוספות עד 2026-2027. העיכובים מעלים סיכונים: תקלות חשמל חוזרות, עלויות תחזוקה גבוהות יותר ועלייה בפליטות סביבתיות – בניגוד למטרה המקורית של הפחתת זיהום.
מצד הממשלה, משרד התחבורה מדווח על השקעה של 8.2 מיליארד שקל בפרויקט, כולל הקמת 15 תחנות השנאה. עם זאת, ביקורת מצד מומחים טוענת כי ההתנהלות הקלוקלת, מביאה לדחיות נוספות. עדכון על עבודות החשמול בצפון ובדרום. למרות האתגרים, הביקוש לרכבת גדל במעל 10% משנה לשנה
ברקע, משרד האוצר מקדם רפורמה בחוק ההסדרים ל-2026: העברת הפעלת קווים ואחזקה לזכיינים פרטיים עד 2029, תוך שהמדינה שומרת על התשתית. התוכנית, שכוללת מכרזים לזכיינים, נועדה לייעל את השירות ולהפחית עלויות. אולם, ההסתדרות והארגונים מתנגדים נחרצות: הם טוענים כי ההפרטה תפגע בתנאי העסקה של 4,000 עובדים, תגביר סיכונים בטיחותיים ותוביל לירידה באיכות – במיוחד לאור היסטוריית כשלים בתחזוקה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רואה בכך הזדמנות לתחרות, אך מבקרים בענף מאשימים אותו בניסיון "לקושש קולות" ללא בדיקת השלכות. הדיון על ההפרטה בחוק ההסדרים.
- הפלאג אין הזולה בישראל - BYD Atto2 DM-i
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בלאק פריידיי: מבצע של אייר חיפה עד חמישי
דברים שצריך לדעת על רכבת ישראל
ירידה בדיוק: 91.6% ברבעון 3/2025, לעומת 96.4% ב-2024.
הפסדים: 34.4 מיליון שקל ברבעון, כפול מהשנה שעברה.
פגיעה בחשמול: השבתת קווים באוגוסט עקב פגיעה של רכבת משא.
עיכובי חשמול המסילות: 70% חושמלו; סיום צפוי 2026-2027.
ביקוש גובר: 298 אלף נסיעות יומיות באוקטובר
הפרטה מוצעת: העברת קווים לפרטיים עד 2029 בחוק ההסדרים.
התנגדות עובדים: חשש לפגיעה בשירות ובתנאים.
הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.הפלאג אין הזולה בישראל - BYD Atto2 DM-i
'שלמה מוטורס' יבואנית דגמי BYD לישראל השיקה את גירסת הפלאג אין ל Atto2 שוהשקה בישראל בשבוע שעבר.
המחיר 150.0 אש"ח כולל הטבת השקה.
בשבוע שעבר דיווחנו לכם על השקת ה BYD Atto2 החשמלי על ידי 'שלמה מוטורס'. נזכיר, ה BYD Atto2 הוא קרוסאובר בסגמנט B+ Suv, כלומר עדיין לא גדול כמו קרוסאובר בסגמנט C, אבל גם לא ממש קטן כמו קרוסאוברים בסגמנט B. כבר בדיווח בשבוע שעבר עידכנו כי בקרוב תושק ה BYD Atto2 בגירסת פלאג אין, והיא אכן הושקה הבוקר במתחם החדש של BYD בשורק.
ה BYD Atto2 DM-i היא כאמור גירסת פלאג אין של הקרוסאובר החדש של BYD והיא מצטרפת ל BYD Sealion 5 DM-i שהושקה בתחילת השנה, ול BYD SEAL U DM-i ובכך משלים 'משפחה' של קרוסאוברים בתצורת פלאג אין, יחד עם ה Seal5 המשפחתית בתצורת פלאג אין, לצד ליין הדגמים החשמליים המוכרים של החברה, החל מהדולפין סרף העירונית ועד הטאנג הגדול.
ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין ארוך בשני ס"מ מאחיו החשמלי עם אורך כולל של 4.33 מטר, רוחב של 1.83 מטר וגובה של 1.675 מטר. בסיס הגלגלים 2.62 מטר.
הייחודיות של ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין היא שמדובר כרגע ברכב הפלאג אין הזול בישראל. ל BYD Atto2 סוללה בקיבולת 18Kwh המאפשרת טווח חשמלי של עד 90 ק"מ, וטווח משולב של בנזין וחשמל של 1000 ק"מ בתקן WLTP.
- ה BYD Atto2 בישראל -התחרות מתגברת בג'יפונים הקטנים
- הפלאג אין הייבריד הזול בישראל BYD Sealion 5 DM-i
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אוטובוסים (אמיר זלצברג)נהגי התחבורה הציבורית נגד הפחתת הקנס על אי־תיקוף: "מהלך שיפגע בשכר ובשירות"
הצעת חוק להוזלת הקנס לנוסעים שלא מתקפים בנסיעות עירוניות מעוררת התנגדות חריפה בקרב הנהגים והמפעילות, שמזהירים מפני השלכות כלכליות על שכרם ועל איכות השירות
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה ביוזמה חדשה להפחית את הקנס על אי־תיקוף כרטיס מ-100 שקל כיום ל-50 שקל בלבד בנסיעות עירוניות. השינוי נראה שולי לציבור הנוסעים, אך מעורר סערה גדולה בקרב נהגי האוטובוסים ומפעילות התחבורה הציבורית.
ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת אברהם בצלאל (ש"ס), משה סולומון (הציונות הדתית) ומשה רוט (יהדות התורה), והיא מתמקדת בעיקר בנוסעים שמחזיקים כרטיס חופשי־חודשי או חופשי־יומי תקפים – אך שוכחים (או מתעצלים) לתקף אותם בכל עלייה לאוטובוס.
עלות של מאות מיליוני שקלים בשנה - ואובדן נתוני אמת
במשרד התחבורה מעריכים שכ-15–20% מהנוסעים כלל אינם מתקפים את הכרטיס שלהם. התופעה הזו גורמת כבר היום לאובדן הכנסות שנתי מוערך של 400–500 מיליון שקל למפעילות.
אבל ההשלכות חורגות הרבה מעבר להפסד הכספי הישיר:
אי־תיקוף פוגע קשות בנתונים המדויקים שמשמשים את משרד התחבורה ואת המפעילות לתכנון קווים, תמרוץ מסלולים והקצאת תקציבים.
- תלמידים בתחב"צ - 'חופשי חודשי' לא תמיד הכי זול
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת התגמול של המפעילות מבוססת (בין היתר) על מספר הנוסעים המתוקפים בכל קו - ככל שקו נראה עמוס יותר בנתונים, המפעילה מקבלת תשלום גבוה יותר מהמדינה.
