עוטף עזה מתחזק: מרכז חירום אזרחי חדש יוצא לדרך בקיבוץ רעים
הפרויקט הוא חוליה מרכזית ביוזמת JNF-USA להקמת רשת אזורית של מרכזי הצלה, רפואה וביטחון בהתבסס על מתנדבים; מנרב נבחרה לבנות שמונה מהמתקנים כחלק ממאמץ לשיפור המענה בשגרה ובחירום
עוטף עזה ממשיך לחזק את מעטפת הביטחון האזרחית שלו: בקיבוץ רעים נערך טקס הנחת אבן הפינה להקמת מרכז חירום אזרחי חדש, שעתיד לשמש נקודת שליטה אזורית לכוחות הצלה, רפואה וביטחון - בשגרה ובמצבי חירום. מדובר במבנה ייעודי וממוגן, המאובזר באמצעי תקשורת, שליטה ותיאום מתקדם, שנועד לרכז תחת קורת גג אחת את כלל הגופים האזרחיים הפועלים ביישובי העוטף ולשפר משמעותית את מהירות ויעילות התגובה לאירועים.
המרכז ברעים הוא חלק ממהלך רחב-היקף שמובילה JNF-USA (ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב), הכולל הקמה של רשת של לפחות 15 מרכזי חירום ברחבי הנגב והערבה, בהשקעה כוללת של כ-40 מיליון דולר. הרשת תכלול מתחמים יישוביים ואזוריים המיועדים להעניק מענה כולל, החל מחדרי מצב ומערכות שליטה ועד ציוד רפואי, עמדות הפעלה לצוותי המתנדבים ויכולות תקשורת רציפה גם תחת אש או ניתוקים. הרציונל הוא די פשוט: יצירת תשתית מבצעית-אזרחית שמאפשרת ליישובים להתמודד באופן עצמאי, מתואם ומהיר יותר עם אירועים ביטחוניים, במקום להישען רק על כוחות חיצוניים.
הרעיון שעומד מאחורי המהלך הוא עיגון כוחות ההגנה האזרחיים המקומיים - כיתות הכוננות, צוותי החירום היישוביים, מתנדבי רפואה והצלה, בתוך תשתית פיזית וטכנולוגית אחודה. טלי צור אבנר, מנהלת JNF-USA בישראל, מסבירה כי המרכזים "נועדו לאפשר תגובה מתואמת ויעילה בזמן אמת, תוך חיבור ישיר לכלל כוחות הביטחון, ההצלה והרפואה הפועלים באזור.".לדבריה, המטרה היא לייצר מעטפת שמחזקת את חוסן היישובים, משפרת מוכנות ומייצרת רציפות תפקודית גם בשעות הראשונות לאירוע - הנקודה שבה רבים מהיישובים נותרו ללא מענה באוקטובר האחרון.
את ההיבט ההנדסי מובילה חברת מנרב, שנבחרה לבנות שמונה מתוך כלל המרכזים המתוכננים. החברה תבצע את עבודות התכנון, ההקמה, המיגון והמערכות, כחלק משיתוף פעולה ארוך טווח עם JNF-USA והמועצות האזוריות. אבי בן זקן, מנכ"ל מנרב IFM, מציין כי עבור החברה "השותפות בפרויקט היא מחויבות אמיתית לקהילה ולביטחון התושבים", ומדגיש כי מדובר במהלך שמחבר בין מומחיות הנדסית לבין צורך אזרחי-קהילתי שעלה באופן בולט בשנה האחרונה.
- מנרב תקים חוות שרתים בשוהם בהיקף של 165 מיליון שקל
- ריאלטי ומנרב מוכרות את חלקם במתחם ביפו תמורת 360 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צעד אחד מתוך רבים
הקמת המרכז הנוכחי ברעים מצטרף לשורה של מהלכים הנמצאים כעת בשלבי ביצוע ותכנון מתקדמים ביישובי העוטף וביישובי הספר בנגב. בכל אחד מהמרכזים יהיו אזורי שליטה, חדרי תדרוך, עמדות לרפואה דחופה, שטחי אחסון לציוד לשעת חירום ומרחבים למתנדבים ולצוותים הפועלים בקו הראשון. בנוסף, המרכזים ישמשו גם בשגרה: הכשרות, ימי הדרכה, אימוני כוננות ושיתופי פעולה בין יישובים סמוכים, במטרה לבנות מיומנות רציפה ולא רק "מערכת שמחכים לאירוע" כדי להפעיל אותה.
נראה כי יצירת רשת אחודה של מרכזים צפויה לשנות את אופן ניהול האירועים בדרום: כל מרכז יוכל לעבוד עצמאית אך גם להתחבר לאחרים במערך תקשורת אחוד, מה שמייצר יכולת ניהול רב־שכבתית – מיישוב בודד ועד תמונת מצב אזורית בזמן אמת. עבור המועצות המקומיות, מדובר בתוספת משמעותית ליכולת המענה: גם תשתית פיזית ממוגנת וגם מערכות שמאפשרות קבלת החלטות מהירה, תיאום כוחות ושימור שליטה גם בתנאים מורכבים.
הטקס ברעים מסמן את שלב הביצוע הראשון במהלך כולל, שמטרתו לבנות מחדש את מרכיבי החוסן האזרחי בעוטף ואת האמון ביכולת היישובים להגן על עצמם. מעבר להיבט ההנדסי, מדובר במהלך שמשלב בין תשתיות, קהילה ומתנדבים – ומבקש להטמיע את הלקחים של החודשים האחרונים במערך מסודר, מתוקנן ומתפקד. במקביל, המועצות האזוריות ומשרדי הממשלה ממשיכים לבחון הרחבות נוספות למערך החירום, כחלק מבניית מודל חדש של מוכנות אזרחית ביישובי הגבול.
תרומה היסטורית של 180 מיליון דולר תקים את "מגדל התקווה" בבית החולים בילינסון
ענת וד"ר שמואל חרל"פ יתרמו את הסכום הגדול ביותר בתולדות מערכת הבריאות הישראלית להקמת מרכז לב ומוח חדש, שיכלול 15 קומות, 300 מיטות אשפוז ומערך מתקדם לטיפולי לב ומוח – פתיחה צפויה בתחילת 2027
מרכז רפואי חדש ומתקדם יוקם בבית החולים בילינסון באמצעות התרומה הגדולה ביותר בתולדות מערכת הבריאות הישראלית. ענת וד"ר שמואל חרל"פ החליטו לתרום 180 מיליון דולר לבניית מרכז רפואת לב ומוח, שיקרא "מגדל התקווה" - שם שנבחר במקום הנצחת שם המשפחה התורמת.
המבנה החדש, שאמור להיפתח בתחילת 2027, יתפרס על פני 70 אלף מטרים רבועים ב-15 קומות. הוא יכלול 300 מיטות אשפוז וטיפול נמרץ, שמונה מחלקות מתחומי הקרדיולוגיה, נוירוכירורגיה ונוירולוגיה, ושלוש קומות מוגנות. המתקן יאפשר הכפלת היקפי הפעילות הקיימים במחלקות המתמחות בטיפולי לב ומוח.
בהודעתם, הדגישו בני הזוג חרל"פ את הרצון ליצור מקום המאחד את כל חלקי החברה הישראלית. "אין מקום ראוי יותר מבית חולים ציבורי מרכזי, לקרוא בו לאיחוי הפצעים בחברה הישראלית ומגדל התקווה ישרת את כל חלקי החברה הישראלית", הם מסרו והוסיפו: "חילונים, דתיים, חרדים, מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ'רקסים - המגדל יהיה עבור כולנו, מגדלור של תקווה. ואם נזכה לחסות באורו, יהיה זה שכרנו".
תרומה זו היא חלק מפעילות נרחבת של משפחת חרל"פ בתחום הנתינה הציבורית. לפני כחודשיים הם תרמו 10 מיליון דולר למכון ויצמן במסגרת מאמצי השיקום לאחר הנזק שנגרם מהתקפת הטילים האיראנית. גם בעבר בחרו שלא להנציח את שמם על מתקנים שתרמו להם, כמו במקרה של מערך הקרדיולוגי בבילינסון שנקרא על שם הסופר עמוס עוז.
ד"ר איתן וירטהיים, מנהל בתי החולים בילינסון והשרון, אמר: "התרומה נדירה ומרגשת, בפרט כשמדובר בתרומה כחול לבן. התרומה שמגיעה מתוך תחושת שליחות לאומית, צפויה לשנות את פני הרפואה בישראל לשנים רבות קדימה".
