בית שמש (הדמייה alin)
בית שמש (הדמייה alin)

בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה

כמה עולה דירה בבית שמש, מה הרכב האוכלוסייה בעיר? ודברים שצריך לדעת על בית שמש

עמית בר |

בית שמש, ממשיכה להיות אחת הנקודות הצומחות ביותר במפת הדמוגרפיה הישראלית, בעיקר בזכות אופייה החרדי והביקוש לדיור זול ומשפחתי. העיר מציגה גידול אוכלוסין חד, עליות מתונות במחירי הנדל"ן, התמודדות עם עומסי תשתיות והרחבה מתוכננת של שכונות חדשות. השבוע אושרה תוכנית "שכונה ו' 1", שמוסיפה 2,653 יחידות דיור חדשות, ומדגישה את המתח בין הצורך בהתרחבות לבין שמירה על איזון סביבתי וחברתי. .

אוכלוסיית בית שמש מונה כ-185,000 תושבים, על פי אומדנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו גידול של כ-3.5% בהשוואה לשנה קודמת, והעיר מדורגת במקום ה-11 מבחינת גודל בארץ. הגידול נובע בעיקר ממשפחות חרדיות גדולות, עם שיעור ילודה גבוה, כ-4.5 ילדים למשפחה בממוצע, הגבוה ביותר בישראל. בעשור האחרון, האוכלוסייה גדלה ביותר מ-50%, והעירייה מתכננת להוסיף אלפי יחידות דיור כדי להתמודד עם הלחץ. עם זאת, הגידול יוצר אתגרים, כמו צורך בהשקעה בתשתיות חינוך. כ-40% מהאוכלוסייה הם ילדים מתחת לגיל 18. כמו כן יש בעיות עם התחבורה הציבורית שמתקשה לעמוד בקצב. תקציב העירייה לשנת 2025, כ-1.2 מיליארד ש"ח, מקצה חלק ניכר לבנייה חדשה, אך גם להשקעות בתחבורה, כמו שדרוג קווי אוטובוסים. למרות זאת, מכיוון שכ-70% מהתושבים תלויים בתחבורה ציבורית, הפקקים בכניסות גוברים, במיוחד בכביש 3855

קרוב ל-85% מהתושבים בעיר הם חרדים, רובם שייכים לזרמים חרדיים ליטאים או חסידיים, עם דגש על אורח חיים דתי-מסורתי שכולל חינוך נפרד לבנים ובנות, מסחר כשר ומבנים ציבוריים מותאמים. התמהיל כולל גם כ-10% דתיים-לאומיים ו-פחות מ-10% חילונים, בעיקר בשכונות ותיקות כמו רמת בית שמש או מרכז העיר, שבהן יש מוסדות חינוך מעורבים ושירותים כלליים. כלכלית, העיר תלויה במסחר קמעונאי ובשירותים, עם אבטלה נמוכה יחסית (כ-6%) בקרב גברים חרדים עובדים, אך נמוכה יותר בקרב נשים, מה שמעודד תוכניות הכשרה מקצועיות.

שוק הנדל"ן בבית שמש; כמה עולה דירה ממוצעת?

מחירי הדירות עלו בכ-4% בשנה וזאת למרות שברוב רחבי הארץ היו ירידות.המחיר הממוצע לדירה עומד על כ-1.8 מיליון ש"ח. דירת 2 חדרים (60-70 מ"ר) נמכרת ב-900,000-1.2 מיליון ש"ח, בעיקר בשכונות פריפריאליות כמו נוה מסרק. דירת 3 חדרים (80-95 מ"ר) מגיעה ל-1.3-1.6 מיליון ש"ח, ודירת 4 חדרים (100-120 מ"ר), הנפוצה ביותר, נעה סביב 1.7-2.1 מיליון ש"ח. דירות גדולות (מעל 130 מ"ר) יכולות להגיע ל-2.5 מיליון ש"ח ומעלה, בשכונות כמו רמת שמעון. המגמה מושפעת מביקוש גבוה מצד משפחות חרדיות ומשקיעים, לצד תוכניות ממשלתיות להוזלת דיור. קרבה לירושלים (20 דקות נסיעה) מגבירה את האטרקטיביות, אך גם את הלחץ על תשתיות. פרויקטים כמו פינוי-בינוי, שמציעים 3,200 דירות חדשות, צפויים לייצב מחירים בטווח הקצר.

עסקאות אחרונות לדוגמא: 

ברמת בית שמש ד': דירת 3.5 חדרים, 92 מ"ר, קומה שלישית, נמכרה ב-1.65 מיליון ש"ח, כולל חניה ומעלית; הקונה, משפחה חרדית. 

בשכונת נוה מסרק: דירת 5 חדרים, 140 מ"ר, קומה שנייה, נמכרה ב-2.42 מיליון ש"ח. 

ברמת שמעון: דירת 2 חדרים, 65 מ"ר, נמכרה ב-1.05 מיליון ש"ח.


אישור ל-2,600 דירות חדשות

האישור האחרון של תוכנית "שכונה ו' 1" מבטא את הצורך בהרחבה. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה למתן תוקף את התוכנית, שמקודמת על ידי משרד השיכון, ומשתרעת על 648 דונם במזרח העיר, בין שכונות קיימות, בית העלמין, מושב זנוח וכביש 3855. היא כוללת 2,653 יחידות דיור בבניינים של 6-9 קומות, 153 אלף מ"ר למסחר ותעסוקה, ומטרתה השלמת רצף בנוי עד דרך 3855, תוך חיזוק הכניסה המזרחית. 

עורך התוכנית, משרד קייזר אדריכלים, התייחס לצורך בצמיחה פנימית, אך היא נתקלה ב-81 התנגדויות מייצגות אלפי תושבים, רשויות וגופים סביבתיים. מושב זנוח טען לפגיעה ב-200 דונם יער קק"ל, חקלאות ולולים; החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים ראו בה "שלב סלמי" להרחבה מזרחה, שפוגע במסדרון אקולוגי. תושבים חרדים, כמו חברת מועצה תמי זוסמן, חששו מצפיפות, פגיעה בפארקים ובאוויר נקי, שתהפוך את העיר ל"בני ברק שנייה". מועצת מטה יהודה ו-1,500 אזרחים הדגישו אובדן זהות כפרית וביטחון מזון.

קיראו עוד ב"נדל"ן"




מנגד, ראש העיר שמואל גרינברג ציין התייחסות למוסדות חינוך, שטחים ירוקים פנימיים וצמצום פגיעה חיצונית, תוך שילוב בתכנון קיים. שמעון גולדברג, ממלא מקום ראש העיר, הדגיש ניצול קרקע עירונית להרחבה פנימה, שמביאה אלפי דירות ומחזקת רצף עירוני. העירייה טוענת שהתוכנית תביא אוכלוסייה מגוונת, אך בפועל, רוב הדירות מיועדות לחרדים, בהתאם לדמוגרפיה. בשכונה זו צפויים מחירים נמוכים בתחילה – כ-1.5 מיליון לדירת 4 חדרים – אך הם עלולים לזנק עם התשתיות. הפרויקט משקף מתח: צורך בדיור מול משבר תשתיות, כשהעיר צומחת ב-5,000 תושבים בשנה, אך תקציבי חינוך ותחבורה אינם עומדים בקצב. פרויקטים מקבילים, כמו פינוי-בינוי, מוסיפים 3,200 דירות, אך דורשים מעקב אחר יישום.

בבית שמש יש אזורי תעסוקה חדשים, כמו פארק תעשייה מזרחי, שיוצרים מקומות עבודה. פרויקטי נתיבי ישראל, כוללים שדרוגים ל-2026 שישפרו גישה, אך כיום תחבורה ציבורית מוגבלת.


דברים שצריך לדעת על בית שמש

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.