מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
טראמפ לוחץ על חברות התרופות ומקבל הנחות גדולות - הנה ההנחות וגם - על פערי המחירים בין ישראל לארה"ב
תוכנית הבריאות הפדרלית, Medicare, הודיעה השבוע כי סיכמה על הנחות משמעותיות במחירי 15 תרופות מרשם יקרות, ובראשן שתי תרופות הדגל של חברת נובו נורדיסק - אוזמפיק (לטיפול בסוכרת סוג 2) וויגובי (לטיפול בהשמנה). על פי ההסכם, שתי התרופות יסופקו למבוטחי Medicare במחיר נמוך בכ־71% ממחיר הרשימה הנוכחי שלהן, מ־959 דולר לחודש ל־274 דולר בלבד, במסגרת רפורמה רחבה שמובילה ממשלת ארצות הברית. המהלך ייכנס לתוקף בינואר 2027 וצפוי לחסוך כ־12 מיליארד דולר בשנה לממשל הפדרלי. גם אחרי ירידה של 71%, מחירי התרופות האלו יקרים פי 2-3 מאשר המחירים בארץ.
מדובר בצעד היסטורי בשוק התרופות האמריקאי, שתמיד סבל ממחירים גבוהים פי כמה ממדינות אחרות בעולם המערבי. עד כה חברות התרופות העניקו הנחות ניכרות לקופות חולים ולחברות ביטוח פרטיות, לעיתים עד 50% ממחיר הרשימה, אך זו הפעם הראשונה שהממשלה מפרסמת בגלוי את תוצאות המשא ומתן, כולל מחירים מדויקים. השקיפות הזו מגבירה מאוד את הלחץ על השוק הפרטי להתאים את עצמו.
התרופות הפופולריות ברשימה, וסכומי החיסכון הצפויים
ההסכמים כוללים הפחתות שנעות בין 38% ל־85% ממחירי הרשימה של 15 תרופות, בהן אייברנס (Ibrance) של פייזר לטיפול בסרטן שד (ירידה של כ־50%), טרלג'י אליפטה (Trelegy Ellipta) של גלאקסו סמית קליין לטיפול באסתמה ו־COPD (ירידה של 73%), ואקסנדי (Xtandi) של פייזר ואסטלאס פארמה לסרטן הערמונית (ירידה של 48%). הרשימה כוללת גם תרופות כמו ג'נטוביה של מרק לסוכרת ואנטרסטו של נוברטיס לאי־ספיקת לב, עם חיסכון כולל של כ־6 מיליארד דולר בשנה למבוטחים עצמם.
עבור נובו נורדיסק, אוזמפיק וויגובי הפכו בשנים האחרונות למנוע הצמיחה העיקרי של החברה. מאז אישורן ב־2017 וב־2021, הן תורמות עשרות מיליארדי דולרים בשנה והפכו את נובו נורדיסק לחברת התרופות הגדולה באירופה. הביקוש העצום נובע ממגיפת ההשמנה בארה"ב (42% מהמבוגרים) ומהצלחה קלינית מוכחת של ירידה של עד 20% במשקל. דווקא מעמדן כלהיטי־על הפך אותן למטרה מרכזית של הממשל, שרואה בהן סמל ליוקר המחיה הרפואי.
- הטעות הקטנה של נובו מ-2019 - שעלתה לה במיליארדים
- שר הבריאות המיועד לממשל טראמפ מטלטל את שוק תרופות ההשמנה - הנה מה שחשוב לדעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נובו הדנית מתנגדת זה זמן רב לעצם הרעיון של קביעת מחירים ממשלתית. היא טוענת שהרפורמה תפגע קשות בחדשנות, שכן היא משקיעה כ־20% מהכנסותיה במחקר ופיתוח, כ־4 מיליארד דולר בשנה. נובו אף תבעה את הממשל בטענה שהחוק אינו חוקתי, אך כל התביעות נדחו עד כה, ובית המשפט לערעורים אישר את החוק בפברואר 2025.
במקביל לתבוסה המשפטית, נובו נאלצת להתמודד עם תחרות גוברת מאלי לילי, שמשווקת את מונג'ארו וזפבאונד, תרופות דומות במנגנון וביעילות, ולעיתים אף עדיפות. כדי לשמור על נתח שוק, נובו הורידה באוקטובר 2025 את מחיר המכירה הישירה לצרכנים ל־349 דולר לחודש - ירידה של כ־30% ממחיר הרשימה הקודם. עם זאת, תרופות אלי לילי מוגנות מפני משא ומתן ממשלתי עד 2029, מה שנותן להן יתרון זמני משמעותי.
ההוצאה השנתית על תרופות מרשם מגיעה לכ־600 מיליארד דולר – פי שלושה מישראל ביחס לתמ"ג – והמחירים גבוהים פי 2–4 ממדינות מפותחות אחרות. כ־28 מיליון אמריקאים חיים ללא ביטוח רפואי כלל, ומיליונים נוספים נאבקים בתשלומי כיס של אלפי דולרים בחודש.
- טייוואן מגדילה את תקציב הביטחון: 40 מיליארד דולר נוספים בצל האיום הסיני
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
ההסכמים הנוכחיים הם רק ההתחלה. עד 2031 ייכללו במשא ומתן עד 60 תרופות בשנה, והלחץ על השוק הפרטי (כ־50% מהשוק האמריקאי) יגבר משמעותית. כבר היום רואים תגובה: פייזר וגלאקסו סמית קליין מפרסמות תוכניות מחירים שקופות חדשות, וחברות נוספות בוחנות הנחות יזומות. ממשל טראמפ מקדם בימים אלה גם הצעות להשוואת מחירים בינלאומית מחייבת, כלומר, מחיר בארה"ב לא יוכל לעלות על הממוצע במדינות OECD - וקנסות על חברות שימשיכו לנפח מחירים. אם היוזמות הללו יעברו, הפער העצום בין ארה"ב לשאר העולם עשוי להצטמצם משמעותית בעשור הקרוב.
מחירי התרופות בארה"ב לעומת ישראל
הפער במחירי התרופות בין ארה"ב לישראל הוא עצום: אוזמפיק עולה בארה"ב כ־959 דולר לחודש (לפני הנחות), ובישראל הוא זמין בכ־300–400 ש"ח (80–110 דולר) דרך סל הבריאות. הנה הסיבות מרכזיות לפער הזה:
משא ומתן ממשלתי חזק בישראל - משרד הבריאות מנהל משא ומתן ישיר וקובע מחירי מקסימום על בסיס השוואה למדינות OECD, מה שמוביל להנחות של 50%–70% כבר בשלב ההשקה.
השוואת מחירים בינלאומית מחייבת - בישראל קיים מנגנון חוקי שמגביל את מחיר התרופה לממוצע הנמוך במדינות ייחוס (גרמניה, צרפת, בריטניה וכו'). בארה"ב עד לאחרונה לא היה מנגנון דומה.
כניסה מהירה של גנריקות וביו־סימילרס - בישראל גנריקות נכנסות תוך חודשים ספורים ומוזילות את המחיר ב־80% ומעלה. בארה"ב הפטנטים מוגנים זמן רב יותר ומוארכים באמצעות תביעות משפטיות.
שקיפות מלאה מול ריבייטים חשאיים-– בישראל כל המחירים מפורסמים ומוסדרים. בארה"ב מערכת הריבייטים (הנחות סודיות לחברות ביטוח) יצרה מחירי רשימה מנופחים ששימשו בסיס לחישובי כיס.
כיסוי כמעט אוניברסלי בישראל - סל הבריאות הממלכתי מכסה כמעט את כל התרופות החיוניות, מאפשר רכישה מרוכזת בכמויות ענק ומקטין דרמטית.
סימבוטיק אתר החברהמניית הרובוטיקה שמזנקת ב-40%
סימבוטיק עקפה את הציפיות עם הכנסות של 618.5 מיליון דולר ורווח מתואם של 58 סנט, הוסיפה את Medline כלקוחה חדשה וממשיכה להעמיק את השותפות עם וולמארט
רובוטיקה סימבוטיק Symbotic 39.36% , שמפתחת מערכות רובוטיות מונעות בינה מלאכותית לאוטומציה של מחסנים ומרכזי הפצה, פרסמה דוחות חזקים לרבעון שהחזירו את המניה לקדמת הבמה. בשוק הגיבו במהירות, והמניה עלתה כמעט 40% ביום אחד, התאוששות חדה אחרי ירידה של 34% מן השיא שנרשם בתחילת נובמבר.
הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־618.5 מיליון דולר, לעומת ציפיות אנליסטים ל־604 מיליון דולר. הרווח המתואם זינק ל־58 סנט למניה, מול צפי של 6 סנט בלבד. במונחי GAAP, סימבוטיק רשמה הפסד קל של 3 סנט למניה, טוב מהתחזית להפסד של 4 סנט. במרווח הגולמי המתואם נרשם שיפור נוסף, ל־22.1%, לעומת 21.5% ברבעון הקודם ו־17.9% ברבעון המקביל אשתקד.
גם ברמה השנתית סימבוטיק המשיכה לצמוח במהירות. החברה סיימה את שנת הכספים עם הכנסות של 2.25 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת, ועם רווח מתואם של 2.02 דולר למניה - לעומת 12 סנט בלבד בשנה שעברה. לרבעון הראשון של 2026 צופה סימבוטיק הכנסות של 610 עד 630 מיליון דולר. הקונצנזוס עמד על 611.5 מיליון דולר, כך שהחברה מציגה טווח מעט גבוה יותר מהתחזיות. החברה מנחה ל־EBITDA מתואם של 49–53 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 54 מיליון דולר.
מנכ"ל החברה, ריק כהן, אמר בשיחת הוועידה כי סימבוטיק עמדה ביעדים לשנת 2025 עם צמיחה בהכנסות, הרחבת מספר המערכות הפעילות ושיפור ברווחיות. לדבריו, החברה נכנסת ל־2026 במטרה להעמיק פעילות מול לקוחות קיימים ולפתח הזדמנויות בשווקים נוספים.
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשר עם וולמארט
וולמארט ממשיכה להיות לקוח מרכזי של סימבוטיק. בינואר רכשה סימבוטיק מוולמארט את פעילות Advanced Systems and Robotics (ASR), וחתמה עמה על "הסכם אוטומציה ראשי" לפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות אוטומטיות לאיסוף והחזרת הזמנות אונליין ברמת החנות. במסגרת הסכם 2025 מפעילה החברה מספר מערכות רובוטיות להכנת הזמנות, כמענה לגידול במסחר המקוון.
הקרב על השבבים: TSMC תובעת בכיר לשעבר שהצטרף לאינטל
האשמות - אינטל "גנבה" מ-TSMC עובד בכיר מאוד בן 75 שהעביר קלסרים רבים וסודות וזה אחרי שהודיע על פרישה; וגם - מקרים קודמים של מעבר בכירים בין חברות ומה קרה בתביעות?
בתעשיית השבבים, שבה כל התקדמות טכנולוגית יכולה להטות את מאזן הכוחות הגלובלי, הגנת סודות מסחריים היא עניין של הישרדות. TSMC, יצרנית השבבים המובילה בעולם, הגישה תביעה משפטית נגד הבכיר לשעבר וי-ג'ן לו, בטענה להעברת מידע סודי לאינטל, המתחרה האמריקאית. לו, שפרש מהחברה ביולי 2025 והצטרף לאינטל באוקטובר באותה שנה, שימש כסגן נשיא בכיר לאסטרטגיה טכנולוגית ומחקר ופיתוח. TSMC טוענת כי הוא לקח עמו קופסאות גדולות של מסמכים, קלסרים ופתקים כתובים ביד, שכללו תיעוד מפורט של פרויקטים סודיים, כולל תהליכי ייצור מתקדמים כמו 2 ננומטר, A16 ו-A14.
התביעה מבוססת על חקירה פנימית שגילתה חשדות להפרת חוזה סודיות והעברת ידע קריטי. הרשויות בטייוואן, דרך משרד התובעים העליון, פתחו חקירה פלילית ראשונית שמתמקדת לא רק בהפרה אזרחית אלא גם בסיכונים לביטחון לאומי. טייוואן תופסת את TSMC כנכס אסטרטגי עליון, שכן החברה שולטת בכ-90% מייצור השבבים המתקדמים בעולם, כולל אלה המיועדים לבינה מלאכותית, סמארטפונים ומערכות צבאיות. דליפה כזו עלולה להשפיע על שרשרת האספקה הגלובלית, שתלויה בטכנולוגיות אלה. להרחבה - האם אינטל "גנבה" מידע סודי מ-TSMC? סערה בתעשיית השבבים
אינטל מכחישה כל מעורבות. מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן, התייחס לפרשה בראיונות לתקשורת האמריקאית והטייוואנית, ותיאר את הטענות כ"שמועות חסרות בסיס". הוא הדגיש כי אינטל פועלת במדיניות גיוס "Clean Room", שמבטיחה כי עובדים חדשים אינם מביאים מידע מקודם, וכי החברה מכבדת קניין רוחני. טאן, שמקורו בטייוואן, ניסה להרגיע את השוק בכך שהדגיש את המחויבות האתית, אך התגובה בשוק הייתה מיידית: מניית אינטל ירדה ב-1.2% ומניית TSMC ב-3.5% ביום ההודעה על החקירה. לו עצמו שמר על שתיקה פומבית, והפרשה נותרה בשלבים ראשוניים, עם פוטנציאל להתמשכות משפטית של חודשים או שנים.
גנבה או לא גנבה? זאת השאלה
כדי להעריך את חומרת המקרה, חשוב להבין את דמותו של וי-ג'ן לו ואת תפקידו המרכזי ב-TSMC. לו, בן 75 כיום, הוא מהנדס ותיק בעל דוקטורט בפיזיקה מפרינסטון, ששירת בחברה למעלה מ-21 שנה. הוא הצטרף ל-TSMC ב-2004, בגיל 54, לאחר קריירה מרשימה בארה"ב: הוא עבד באינטל עצמה בשנות ה-80 כחלק מצוות הפיתוח של תהליכי ייצור מתקדמים, ולאחר מכן בתפקידים בכירים בחברות שבבים אמריקאיות אחרות, כולל כסגן נשיא להתקדמות טכנולוגית. חזרתו לטייוואן הייתה צעד אסטרטגי, שכן הוא הביא עמו ניסיון עולמי שסייע ל-TSMC להפוך מענקית ייצור מקומית לשחקנית גלובלית.
- האם אינטל "גנבה" מידע סודי מ-TSMC? סערה בתעשיית השבבים
- חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך TSMC, לו מילא תפקידים מרכזיים שמעברים אותו למעמד של "ארכיטקט" של החברה. הוא שימש כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח, אחראי על פיתוח תהליכי ייצור חדשניים כמו 7 ננומטר, 5 ננומטר ו-3 ננומטר, ששינו את כללי המשחק בתעשייה. בתפקידו האחרון, כסגן נשיא לאסטרטגיה קורפורטיבית, הוא הוביל את תכנון הדורות הבאים, כולל 2 ננומטר, שמאפשר דחיסות גבוהה יותר של טרנזיסטורים ומפחית צריכת אנרגיה ב-30% בהשוואה לדורות קודמים. לו היה מעורב באופן אישי בפרויקטים סודיים כמו A16, גרסה משופרת של 2 ננומטר המיועדת לשבבי AI, וב-A14, שמשמש לייצור שבבים צבאיים. הוא נחשב לוותיק ביותר בחברה, שפרש אחרי הארכות חוזרות של גיל הפרישה הרשמי (67), בזכות תרומתו הבלתי ניתנת להחלפה. עמיתים תיארו אותו כ"גנרל חמקמק", אדם שמעדיף עבודה מאחורי הקלעים, אך השפיע על ניצחונות אסטרטגיים מרכזיים, כמו כיבוש חוזי ייצור עם אפל ואנבידיה.
