ימי מחלה ודמי מחלה – כל מה שצריך לדעת

כשאנחנו חולים, הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה להתווכח עם חשב שכר או לחפש תשובות ברשת. הנה ריכוז של מה שצריך לדעת בקשר לימי מחלה - הזכויות שלכם כאשר אתם חולים

איך  צוברים ימי מחלה ולמה זה חשוב?

עובד שכיר צובר 1.5 ימי מחלה על כל חודש עבודה מלא. כלומר, שנה שווה 18 ימים. הימים האלו מצטברים – עד תקרה של 90 ימים. יש מקומות עבודה שמאפשרים לצבור יותר, בעיקר בשירות הציבורי או לפי הסכמים מיוחדים. גם אם אתם עובדים חצי משרה – תצברו לפי יחס המשרה. עובד שהועסק חודשיים, למשל, יצבור שלושה ימים.

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שימי מחלה הם סוג של בונוס שאפשר "לפדות". בפועל, מדובר ברשת ביטחון – משהו לשמור ליום סגריר. כשמגיע הרגע, כל יום שצברתם שווה הרבה. יודגש כי במגזר הפרטי לא ניתן לצבור את הימים האלו. במגזר הציבורי יש מקרים רבים שניתן לפדות בהתאם לתנאים מסוימים ולנוסחה מסוימת. 

מתי מקבלים תשלום, וכמה בדיוק?

החוק מגדיר תשלום הדרגתי. ביום הראשון למחלה לא מקבלים כלום. ביום השני והשלישי – מקבלים רק חצי שכר. מהיום הרביעי ואילך – כבר מדובר על תשלום מלא. עובד שחלה למשל חמישה ימים, יקבל שכר עבור ארבעה מתוכם, ורק שלושה בתשלום מלא.

• על המורים שמתחזים לחולים, הרופאים שלא ממלאים את תפקידם והתלמידים שמבינים שאין מבוגר אחראי
• עובדים שמזייפים מחלה - המעסיק יכול לשלוח אתכם לבדיקה רפואית מטעמו

זה נשמע מתסכל, אבל יש לזה הסבר: המטרה היא לצמצם היעדרויות סתמיות. כלומר, לתמרץ רק את מי שבאמת חולה להישאר בבית. ועדיין – הרבה מקומות בוחרים לשלם מהיום הראשון, מתוך מדיניות מיטיבה. שווה לבדוק מול המעסיק.

כדאי לדעת שגם עובדים שעתיים או יומיים זכאים לדמי מחלה – לפי ממוצע השעות או הימים שעבדו בחודשיים שלפני ההיעדרות. כלומר, לא משנה באיזו שיטה משלמים לכם – כל עוד אתם שכירים, אתם מוגנים.

איך מוודאים שמקבלים את מה שמגיע?

החוק מחייב הצגת אישור רפואי. יש מקומות שמסתפקים באישור של רופא משפחה, אחרים דורשים גם תיעוד ממוסד רפואי מוכר. ברוב המקרים, צריך להגיש את האישור תוך שלושה ימים מהיום שבו לא התייצבתם לעבודה. חיכיתם יותר מדי? המעסיק יכול לסרב לשלם.

• ג'נרל מוטורס מפטרת בין 200-220 עובדים בישראל
• האם גם התלוש שלכם עלה החודש ב-1,000 שקל?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ואם חזרתם לעבוד באמצע יום – נגיד, הגעתם רק בצהריים – אפשר לדווח על חצי יום מחלה. השכר יחושב בהתאם, וגם יירדו רק חצי יום מהיתרה.

אם המעסיק מסרב לשלם בלי סיבה מוצדקת, תפנו קודם כל אליו בכתב. עדיין לא נפתר? אפשר לפנות למשרד העבודה או לתבוע בבית הדין לעבודה. מדובר בזכות סוציאלית, לא טובה אישית.

מה קורה עם ימי מחלה של בני משפחה?

החוק בישראל מכיר בכך שגם טיפול בבן משפחה חולה הוא חלק מהחיים. אם הילד שלכם חולה, ואתם צריכים להישאר איתו בבית – יש לכך מענה. מדובר בזכות לנצל את ימי המחלה שלכם לצורך טיפול בילד עד גיל 16 – עד שמונה ימים בשנה. אם אתם הורה יחיד – תוכלו להיעדר עד 16 ימים.

אם מדובר במחלה קשה (סרטן, דיאליזה וכו'), יש לכם זכאות מורחבת: אפשר לקבל עד 60 ימי היעדרות, לפעמים יותר – בהתאם למצב. גם במקרה של בן זוג חולה או הורה סיעודי, אפשר לנצל ימי מחלה. צריך להמציא אישור רפואי שמעיד על התלות שלו בזולת. שווה לדעת שברוב המקרים – לא בודקים אתכם בזכוכית מגדלת. מספיק מסמך רפואי סביר.

יש גם זכויות מיוחדות להורים לילדים עם מוגבלות. במקרה כזה, ההורה זכאי ליותר ימי היעדרות – גם בתשלום וגם ללא קיזוז מהשכר. מדובר בזכויות משמעותיות, וחשוב לדעת עליהן מראש.

ומה אם אני חולה בדיוק בזמן חופשה?

החוק קובע שאם יצאתם לחופשה ואחר כך חליתם – אפשר להמיר את ימי החופשה בימי מחלה. זה אפשרי רק אם הודעתם למעסיק בזמן והצגתם אישור מתאים. אי אפשר להודיע שבוע אחרי החזרה. זה דורש התנהלות מדויקת – אבל אפשרי בהחלט.

מה אסור לעשות למעסיק כשאתם חולים?

אסור לפטר אתכם בזמן שאתם מנצלים ימי מחלה שצברתם. לא משנה אם זו מחלה קצרה או ממושכת – כל עוד יש יתרה, יש לכם הגנה. גם אסור למנוע מכם לממש את הימים. מעסיק שלא משלם דמי מחלה או מחפש "לעקוף" את החוק – עובר על התקנות.

בנוסף, אסור לדרוש מכם לעבוד מהבית כשאתם חולים. ימי מחלה נועדו להחלמה. אם אתם עובדים – זו לא מחלה. אם המעסיק מצפה שתמשיכו לכתוב מיילים תוך כדי חום, יש כאן בעיה.

ומה לגבי עצמאים?

עצמאים לא נכללים אוטומטית בזכויות האלה. הם יכולים לרכוש ביטוח "אובדן כושר עבודה" דרך חברות פרטיות או דרך הביטוח הלאומי (שלא תמיד מכסה את הכול). כלומר – אם אתם עובדים כעצמאים, תבדקו אם יש לכם כיסוי מתאים. אחרת, יום מחלה הוא פשוט יום בלי הכנסה.

שאלות ותשובות נוספות על ימי מחלה

איך בכלל צוברים ימי מחלה?

לכל עובד שכיר מגיעה הזכות לצבור ימי מחלה. בפועל, זה קורה באופן חודשי: עבור כל חודש עבודה מלא צוברים יום וחצי מחלה. כך, אם עובדים שנה – צוברים 18 ימים. אם עבדתם חצי שנה, אז תצברו 9. יש תקרה: אי אפשר לעבור את ה־90 ימים, אלא אם יש הסדר מיטיב אצל המעסיק. אגב, גם מי שעובד במשרה חלקית צובר – פשוט לפי אחוז המשרה.

האם אפשר לצבור יותר מ־90 ימים?

ברוב המקומות – לא. החוק שם גבול. אבל במקומות עבודה כמו קופות חולים, משרדי ממשלה או מוסדות חינוך, יש הסכמים שמאפשרים צבירה בלתי מוגבלת או פדיון חלקי.

מה קורה אם עבדתי רק חלק מהחודש?

אז גם הצבירה מחושבת חלקית. עבדתם חצי חודש – תקבלו חצי מה־1.5 ימים. כלומר, 0.75 יום. פשוט, ברור, ויחסי למידת ההעסקה.

מה לגבי סטודנטים, פרילנסרים או עובדי קבלן?

סטודנט שמועסק בשכר – זכאי בדיוק כמו כל עובד אחר. פרילנסר לא זכאי לימי מחלה, כי הוא נחשב עצמאי. לעומת זאת, עובד קבלן שעובד באותו מקום דרך חברה – כן זכאי, והמעסיק הוא זה שחייב לשלם.

חולה יום אחד – מקבלים על זה תשלום?

לא. היום הראשון למחלה לא מזכה בתשלום. רק מהיום השני והשלישי מקבלים חצי מהשכר היומי, ומהיום הרביעי ואילך – שכר מלא. החוק מנסה לאזן בין זכאות אמיתית לבין מניעת היעדרויות מיותרות.

אם חולה חמישה ימים – כמה מקבלים בפועל?

יום ראשון – לא מקבלים. יום שני ושלישי – כל אחד 50%. יום רביעי וחמישי – כל אחד 100%. כלומר, מקבלים תשלום עבור 4 ימים – שניים חלקיים ושניים מלאים.

למה לא משלמים מהיום הראשון?

החוק מניח שהרבה מחלות חולפות תוך יום, ולכן לא מתמרץ היעדרות קצרה מדי. המטרה היא לשמור את הימים למקרים רציניים יותר. עם זאת, יש מקומות שמחליטים לשלם מהיום הראשון – וזה לגיטימי.

התשלום לפי שכר רגיל?

כן. עובד חודשי יחושב לפי חלוקה ל־30, אלא אם יש הסכם אחר. עובד יומי או שעתי יקבל לפי ממוצע השכר הרלוונטי בחודשיים שקדמו למחלה.

חולה רק חצי יום – מה קורה אז?

אפשר לדווח על חצי יום מחלה ולקבל תשלום בהתאם. גם ניכוי מהיתרה יהיה חלקי. נניח שעובדים 8 שעות ויצאתם אחרי 4 – ינוכה חצי יום.

מה אם לא הבאתי אישור רופא?

המעסיק לא חייב לשלם בלי תעודת מחלה. האישור צריך להיות רשמי, עם תאריך, חתימה, ומשך ההיעדרות. לרוב צריך להגיש את האישור תוך שלושה ימים.

אפשר לפטר אותי כשאני חולה?

לא. עובד שנמצא במחלה ומנצל ימי מחלה שצבר – מוגן מפני פיטורים. ברגע שנגמרו הימים, הסיפור משתנה, אבל עד אז – אסור לגעת לכם בתנאים.

מה קורה אם נגמרו ימי המחלה?

אפשר לבקש לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשה רגילים. אם גם זה נגמר – ייתכן שתידרשו לקחת חופשה ללא תשלום. אבל חשוב לדעת שזה תלוי בהסכמת המעסיק.

האם אפשר לקבל כסף על ימי מחלה שלא השתמשתי בהם?

ברוב המקרים – לא. החוק לא מאפשר לפדות ימי מחלה. מדובר בזכות שימושית, לא בזכות להמרה. רק אם יש הסכם קיבוצי מיוחד, אפשר לפעמים לקבל פיצוי חלקי.

מה עם עצמאים?

עצמאים לא מקבלים דמי מחלה אוטומטית. מי שרוצה הגנה – צריך לרכוש ביטוח פרטי או להצטרף לתכנית בביטוח הלאומי, במידה וקיימת עבורו. אחרת, אין תשלום בזמן מחלה.

המעסיק לא משלם דמי מחלה – מה עושים?

פונים בכתב, עם תיעוד של היעדרות ואישור רפואי. אם אין תגובה, אפשר לפנות למשרד העבודה, או להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. זו זכות מוגדרת – לא טובה אישית.

הילד שלי חולה – מותר לי להישאר איתו?

כן. עובד זכאי להשתמש בימי המחלה שלו לצורך טיפול בילד חולה מתחת לגיל 16 – עד 8 ימים בשנה. אם אתם הורים יחידניים – אפשר עד 16 ימים.

אם הילד חולה מאוד – מה הזכויות שלי?

במקרה של מחלה קשה או ממארת, הזכאות מתרחבת. אפשר להיעדר גם עשרות ימים בשנה, לפעמים עד 60, הכל בהתאם למסמכים רפואיים והוכחות מתאימות.

מה עם טיפול בהורה חולה?

אם ההורה תלוי באחרים (למשל סיעודי או עם מגבלה קשה), העובד יכול לנצל עד 6 ימי מחלה בשנה – על חשבון היתרה שלו. צריך להביא אישור רפואי מתאים.

בן או בת הזוג שלי חולים – מה אז?

החוק מאפשר להיעדר עד 6 ימים בשנה לצורך טיפול בבן או בת זוג חולים. אם מדובר במחלה קשה, אפשר להרחיב גם כאן את הזכאות – עד 60 ימים.

מותר לפצל היעדרות לחלקי ימים?

כן. מותר להיעדר שעתיים או שלוש, ולנצל חצי יום מחלה. הכל תלוי בצרכים שלכם ובשקיפות מול המעסיק. הדבר החשוב הוא להצהיר על כך מראש או בזמן אמת.

מי מחלה במגזר הציבורי ובחברות ממשלתיות – מה באמת מגיע לכם?

תנאים מועדפים, צבירה בלתי מוגבלת. רוב העובדים במשק זכאים לתנאים לפי חוק דמי מחלה – אבל מי שעובד בגוף ציבורי, כמו משרד ממשלתי, רשויות מקומיות או חברות ממשלתיות, זוכה ברוב המקרים לתנאים משופרים. הסיבה? הסכמים קיבוציים ונהלים פנימיים שהצטברו עם השנים. הנה שאלות ותשובות בקשר למגזר הציבורי:

האם אפשר לצבור יותר מ-90 ימי מחלה?

בהחלט. זה אחד ההבדלים הבולטים: במגזר הציבורי אין תקרת צבירה רשמית. עובדים יכולים לצבור גם 120, 150 ואפילו 200 ימים – כל עוד הם לא מנוצלים. זה לא רק יתרון בזמן מחלה – אלא גם רלוונטי לקראת הפנסיה.

האם ימי מחלה ניתנים לפדיון עם הפרישה?

כן, בחלק מהמקרים. עובדים שצברו הרבה ימי מחלה ולא השתמשו בהם – יכולים לפדות חלק מהם בכסף עם הפרישה. לדוגמה: מי שפורש לגמלאות ממשרד ממשלתי ומחזיק ברצף תעסוקתי מעל 10 שנים, יוכל לקבל תשלום על עד שליש מהיתרה שצבר. זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.

מה לגבי יום המחלה הראשון – מקבלים עליו תשלום?

כן. בניגוד לחוק הכללי, שקובע שהיום הראשון לא משולם, ברוב החברות הציבוריות כן משלמים מהיום הראשון. לעיתים אפילו בתעריף מלא – 100% שכר. זה מעוגן בהסכמים קיבוציים, ולא מצריך אישור מיוחד.

איך מחשבים את שווי ימי המחלה?

במגזר הציבורי מחשבים לפי "יום עבודה תקני" – כלומר, אם אתם עובדים חמישה ימים בשבוע – יום מחלה שווה 1/22 מהשכר. גם כאן ההבדל הוא לטובת העובד, כי אין "קיזוז" עבור ימי חופשה או ימי גישור.

האם ההיעדרות נחשבת לצורכי קידום או ותק?

כן. היעדרות עקב מחלה לא פוגעת בוותק. זה נכון לדרגות, לשקלול משכורת קובעת לפנסיה וגם לצבירת זכויות אחרות. כל עוד יש אישור רפואי תקף – לא תיפגעו.

מה קורה אם המחלה ממושכת מאוד?

במקרה של מחלה ארוכה, העובד יכול לנצל את מלוא ימי המחלה שצבר. אם אלו נגמרים – ברוב הגופים הציבוריים קיימות אפשרויות נוספות: "הלוואת מחלה", ימי מחלה על חשבון חברים אחרים (באישור) או בקשה לחופשה מיוחדת בתשלום חלקי.

מהי "תרומת ימי מחלה" ואיך זה עובד?

זו פרקטיקה מקובלת בגופים ציבוריים. כאשר לעובד נגמרים ימי המחלה, ניתן להגיש בקשה פנימית ועמיתים לעבודה יכולים "לתרום" מהיתרה שלהם – במיוחד במקרה של מחלה קשה. מדובר בהליך פורמלי שדורש אישור ממחלקת משאבי אנוש, אך ברוב המקרים זוכה לאישור מהיר.

יש הגבלות על שימוש בימי מחלה לצורכי בני משפחה?

במגזר הציבורי הזכאות רחבה יותר. מעבר למה שהחוק הכללי מאפשר, עובדים ציבוריים יכולים להיעדר לתקופות ממושכות יותר כשמדובר בטיפול בהורה, בן זוג או ילד – לעיתים גם בתשלום מלא, כל עוד יש הצדקה רפואית.

אם אני עובד קבוע, יש לי יותר זכויות?

בדרך כלל כן. עובדים קבועים (או בעלי קביעות) נהנים מהגנה חזקה יותר: גם מבחינת צבירה, גם מבחינת פדיון וגם מבחינת שמירה על המשרה בתקופות מחלה ארוכות. עובדים זמניים או על חוזה שנתי לא תמיד נהנים מההטבות האלו – תלוי בנהלי הגוף.

האם ניתן לצאת למחלה בשילוב עבודה חלקית?

כן. ניתן להגיש בקשה למחלה חלקית – למשל 50% משרה – בעקבות בעיה רפואית. לרוב זה קורה אחרי תקופה של מחלה מלאה, כשיש שיפור חלקי. זה מצריך המלצה רפואית, ויכול להימשך מספר חודשים באישור מיוחד.

האם אפשר לקבל כסף על ימי מחלה שלא נוצלו כשפורשים מהשירות הציבורי?

כן, וזה אחד היתרונות הכי בולטים בעבודה במגזר הציבורי. עובדים שצברו ימי מחלה לאורך השנים, ולא ניצלו אותם, יכולים לקבל עליהם פדיון כספי עם הפרישה. מדובר בפדיון חלקי – לרוב עד שליש מהיתרה – אבל כשצוברים עשרות או מאות ימים, זה מצטבר לסכום משמעותי. התשלום נעשה לפי השכר האחרון, או השכר הקובע לפנסיה (תלוי בגוף המעסיק).

איך מחושב הסכום שמקבלים על ימי מחלה לא מנוצלים?

החישוב מתבצע לפי שווי ימי העבודה האחרונים שלכם. אם למשל עובד פורש עם 90 ימי מחלה צבורים, ובחוזה שלו מצוין פדיון של שליש – הוא יקבל 30 ימים כפול ערך יום העבודה שלו. אם השכר החודשי האחרון עמד על 15,000 ש"ח – כל יום שווה כ־681 ש"ח, והפדיון הכולל יהיה כ־20,000 ש"ח. כמובן שהסכום תלוי בשכר, במספר הימים ובתקנות של אותו גוף ציבורי.