ההשקות המסחריות המהפכניות ששינו את פני עולם התקשורת ועולם הרכב

1 באוקטובר 2001 - רשת הדור השלישי המסחרי הראשונה בעולם מושקת ביפן 

ב-1 באוקטובר 2001 הושקה ביפן רשת הדור השלישי (3G) הראשונה בעולם על ידי חברת NTT DoCoMo. זה היה רגע מכונן בתעשיית התקשורת, שכן לראשונה ניתן היה להציע לציבור שירות מסחרי רחב היקף להעברת נתונים בקצבים גבוהים. רשת זו סימנה מעבר מחוויית טלפוניה בסיסית לשירותים עשירים יותר, כמו גלישה באינטרנט, הורדת תכנים, שיחות וידאו ושירותי מולטימדיה.

ההשקה דרשה השקעות עתק בתשתיות, בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים, והייתה מהלך נועז ששם את יפן בחזית החדשנות הטכנולוגית. עם זאת, בשנים הראשונות השירותים החדשים התקבלו באיטיות יחסית: מכשירי הטלפון היו יקרים ומסורבלים, והחבילות החודשיות ייקרו את השירות. אף על פי כן, מדובר בצעד ששינה את תעשיית הסלולר מהיסוד.

בתוך שנים ספורות, רשתות 3G התפשטו ברחבי העולם, והפכו לתשתית הבסיסית להתפתחות הטלפונים החכמים ולשירותי אינטרנט נייד, מסחר מקוון ותוכן דיגיטלי. השקת 3G ביפן פתחה למעשה את הדרך לגל של חדשנות עסקית וטכנולוגית: היא אפשרה לצרכנים לחוות לראשונה חיבור קבוע וזמין לרשת בכל מקום. בהמשך, תעשיית האפליקציות נולדה מתוך אותה מהפכה, ויצרה שוק עולמי שהיקפו נאמד כיום במאות מיליארדי דולרים בשנה.

בנוסף, האירוע הדגיש את הפער בין השוק היפני לשאר העולם: בעוד יפן הובילה בפיתוח ובשירותים מתקדמים, אירופה וארה"ב הצטרפו באיחור, ורק בשלהי העשור נכנסו בהיקף מלא לעידן הדור השלישי. 

• המשבר הפיננסי מגיע לאירופה: קבוצת הבנקאות הגדולה קורסת
• רשת הפיצות המערבית פותחת סניף ראשון בלב הכלכלה הסובייטית ומה קרה היום לפני 45 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

1 באוקטובר 1928 - תחילת תוכנית החומש הראשונה בברית המועצות

ב-1 באוקטובר 1928 נכנסה לתוקף תוכנית החומש הראשונה של ברית המועצות, מהלך כלכלי עצום ממדים שנועד לשנות את פני המשק הסובייטי. מטרת התוכנית הייתה להוביל לתיעוש מואץ, להגדיל את ייצור הפלדה, הפחם והחשמל, ולבסס את ברית המועצות כמעצמה תעשייתית בתוך פרק זמן קצר.

היעדים שהוצבו היו שאפתניים מאוד: ייצור הפלדה תוכנן להכפיל את עצמו בתוך חמש שנים, הפקת הפחם נועדה לעלות בעשרות אחוזים וייצור החשמל נדרש לגדול פי כמה. הממשלה השקיעה משאבים אדירים בבניית מפעלים, קווי רכבת ותעשיות כבדות, והעבירה את מוקד הכלכלה מהחקלאות אל התעשייה.

המחיר היה כבד: קולקטיביזציה כפויה של חקלאים, ירידה חדה בתפוקת המזון, ומצבי רעב שגבו את חייהם של מיליונים. עם זאת, במונחים תעשייתיים התוכנית הצליחה. היא יצרה תשתית תעשייתית שאפשרה לברית המועצות להאיץ את צמיחתה ולהפוך לגורם מרכזי בזירה הכלכלית והצבאית העולמית. התיעוש שנולד מהתוכנית הפך בהמשך לאחד מנשקי העל של הסובייטים, שסייע להם לשרוד את מלחמת העולם השנייה ואף לנצח בה.

• ממציא המנוע המהפכני הולך לעולמו, והטכנולוגיה החשובה נכנסת לשימוש מסחרי
• מדד הדגל רושם את הירידה החד יומית החדה ביותר ומה קרה היום לפני 102 שנה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

מעבר לכך, תוכנית החומש הראשונה שימשה גם מודל לחיקוי למדינות נוספות בעולם שחיפשו לנהל צמיחה מהירה באמצעות תכנון מרכזי. אף שהתוצאות היו חלקיות ומלוות במחירים אנושיים קשים, המודל הותיר חותם על כלכלה עולמית שהתבוננה בברית המועצות ככוח עולה. 

1 באוקטובר 1908 - פורד מציגה את מודל T האייקוני

ב-1 באוקטובר 1908 הציגה חברת הרכב פורד את מודל T, הרכב שהפך לסמל המהפכה התעשייתית המודרנית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה מכונית יוצאה לשוק במחיר שניתן היה להשגה על ידי מעמד הביניים, ולא נותרה מוצר יוקרה לעשירים בלבד. פורד יישמה קווי ייצור חדשניים שאפשרו להפחית עלויות באופן דרמטי ולהגדיל את התפוקה.

המודל נמכר תחילה בכ-850 דולר ליחידה, אך עם הזמן ירד המחיר ל-300 דולר בלבד, מה שהפך אותו לנגיש לציבור רחב. הצלחת הדגם שינתה את פני התחבורה בארה"ב ובעולם כולו, והביאה להאצה בבניית כבישים, תעשיות נלוות ושירותים משלימים.

מודל T לא היה רק מכונית; הוא היה מהפכה כלכלית וחברתית. הוא סימן את תחילתו של עידן הצריכה ההמונית, חיזק את מעמד מעמד הביניים, והוכיח שהמודל של ייצור המוני יכול להפוך מוצר חדשני לזמין ונפוץ. בתוך שני עשורים יוצרו מעל 15 מיליון יחידות, מה שהפך את פורד לחברה בינלאומית והשפיע על דפוסי חיים ברחבי העולם.

ההצלחה הזו גם יצרה גלים בתעשיות נוספות: חברות מתכת, גומי, נפט וזכוכית נהנו מביקוש עצום, והמודל האמריקאי של ייצור המוני הפך לדוגמה לחיקוי במדינות רבות. פורד לא רק בנתה מכונית. היא עיצבה מערכת כלכלית שלמה סביב ייצור, צריכה ותעסוקה, והציבה סטנדרט חדש ליעילות תעשייתית. מהלך זה הפך את פורד לשם עולמי והניח את היסודות למעמדה של ארה"ב כמובילה עולמית בתחום התעשייה והתחבורה.