בית ספר כיתה תלמידים תיכון חטיבה
צילום: רשת עמל

המורים מתחזים, הרופאים מפשלים, התלמידים המומים

המדינה פונה לבין הדין לתעסוקה כדי להחזיר את המורים המתחזים ללמד, "שימוש אישורי המחלה לצרכי מחאה אינו חוקי, לא ישולם שכר בגין היעדרות לא חוקית"; על הבעיות המוסריות בשביתת המורים  

חיים בן הקון | (22)

המדינה פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה להבהרה חד משמעית כי שימוש באישורי מחלה לצרכי מחאה איננו חוקי, כי לא ישולם שכר בגין היעדרות לא חוקית וכי על כל עובדי ההוראה לשוב לעבודה כסידרה. משרד האוצר מכבד ומעריך את עובדות ועובדי ההוראה, יחד עם שאר עובדי המגזר הציבורי, אך דורש כי יישמרו הכללים הנהוגים ביחסי עבודה קיבוציים.

לפני שנתעמק בבקשה, חשוב להבין מה קרה פה בעצם - המורים סבורים שהם נפגעו יתר על המידה. מה הם עשו? הלכו לרופא ואמרו לו שהם חולים. מה עשה הרופא. הוא בדק אנשים בריאים וקבע שהם חולים. מה קרה כאן בעצם? המורים משקרים למערכת, הרופאים מתבררים כחותמת גומי. מורים ורופאים משני התפקידים החשובים במשק, מתבררים כלא בהכרח מקצועיים ואולי גם לא מכובדים. נכון, זה ידוע שכל אחד יכול ללכת לרופא ולהוציא ימי מחלה. המעסיקים אובדי עצות בעניין הזה - העובדים יכולים בכל רגע נתון לא להגיע וזה יכול להיות ממושך. אין ענישה, יש תשלום - במגזר הציבורי התשלום הזה גדול יותר.

מורה חולה בעיקרון מקבל את הכסף על ימי המחלה. אז המורים עכשיו שובתים. אבל קוראים לזה מחלה כדי לקבל את הכסף. הכל זה כסף, גם השביתה היא על כסף. התלמידים מתבוננים מהצד ומבינים - מותר ללכת לרופא לשקר ולקבל ימי מחלה. האמת יש רופאים שגם לא צריך לשקר מולם.

אולי למורים באמת אין ברירה, אבל זה מסמר עבה בארון הקבורה של מערכת החינוך הכושלת כאן, מערכת שאולי צריך להרוס ולבנות מחדש. בינתיים באוצר כאמור מנסים לעשות שרירים, הסיכוי שזה יצליח הוא נמוך - הם מנסים לדרוש חזרה לעבודה. הם פונים לבית הדין לעבודה וטוענים שמדובר בשביתה פראית ובלתי חוקית. מדובר באלפי מורים וגננות שנעדרים מעבודתם בטענה ל"מחלה". הנתונים שהציגה המדינה מדאיגים: ביום אחד נסגרו לא פחות מ-1,635 גני ילדים ברחבי הארץ. בימים שלאחר מכן המספרים אמנם פחתו, אך עדיין מדובר במאות מוסדות חינוך שנותרו סגורים מדי יום – כולל 347 בתי ספר שלא פתחו את שעריהם ביום שני השבוע.

מאבק על הקיצוץ בשכר

במרכז המחלוקת עומדת תוכנית הממשלה לקיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי כחלק מצעדים כלכליים לייצוב המצב הפיסקלי. התוכנית, המכונה בשם הרשמי "החוק להשתתפותם של עובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה", מבקשת להפחית באופן זמני את שכרם של כלל עובדי המגזר הציבורי בשנים 2025-2026. עובדי ההוראה טוענים כי קיצוץ של 3.3% בשכרם כפי שהוצע בתוכנית המקורית פוגע באופן לא מידתי במורים, שמשתכרים ממילא שכר נמוך יחסית. "הקיצוץ של 3.3% במשכר אינו רק מספר – אלו 300 עד 800 שקלים שנגזלים מדי חודש מכיסנו. זה אוכל משלוחן, זה חוג לילדים, זה תשלום חשבון חשמל," נכתב באחד המנשרים שהפיצו המורים.

בעקבות שיח שהתקיים בין נציגי המדינה להסתדרות המורים גובש מתווה חלופי שהיה אמור להיות מעוגן בהסכם קיבוצי, ובית הדין הוציא צו האוסר על נקיטת צעדים ארגוניים נוספים. אולם רבים מהמורים טוענים כי המתווה החלופי עדיין פוגע בהם, והחליטו להמשיך במאבק באופן עצמאי.

המורים: "כולנו חולים בוירוס של המדינה"

"ממשיכים במאבק כולנו 'ביום מחלה'. המערכת חולה וצריך להבריא אותה", כך נכתב באחת מההודעות שמתועדות בבקשה שהגישה המדינה לבית הדין האזורי לעבודה. "25,000 מאיתנו כבר הרימו את הראש והצטרפו למחאה שמשפיעה על כל המדינה", נכתב בהודעה נוספת.

קיראו עוד ב"בארץ"

מקבוצות וואטסאפ וברשתות החברתיות עולה תמונה של מחאה מאורגנת היטב, שמובלת על-ידי מורים ומורות שלטענת המדינה אינם בעלי תפקיד רשמי בהסתדרות המורים. בקבוצות מעודדים את המורים להוציא אישורי מחלה ולא להגיע לעבודה, תוך שהם מדגישים כי "זכותנו לאישור מחלה היא חוקית". המחאה אף הולכת ומחריפה כאשר "המטה הארצי", ארגון מחאה של אנשי חינוך, הודיע על התפטרות קולקטיבית של כ-2,100 מורים ומורות וכ-50 גננות וגננים שתיכנס לתוקף ביום אחד.

המדינה: "פעולה מתואמת בחוסר תום לב"

בפנייתה לבית הדין, הדגישה המדינה כי המורים עושים דין לעצמם תוך הפרה בוטה של החלטת בית הדין. "הדעת נותנת כי ריבוי היעדרויות המוני באופן מובהק והעיתוי המתוזמן, מעוררים חשד ממשי בדבר אמיתות המחלות הנטענות", נכתב בבקשה. המדינה גם מציינת כי בעקבות המשא ומתן גובש מתווה צמצומים חלופי שאמור היה להיות מעוגן בהסכם קיבוצי, וכי הוסכם במפורש שלא יינקטו צעדים ארגוניים במערכת החינוך. "מדובר בצעדים ארגוניים קולקטיביים שנעשים שלא על דעת הארגון היציג ובניגוד להסכמות עמו, במטרה לשנות מתנאי מתווה ההפחתות החלופי", קובעת המדינה בפנייתה לבית הדין. 


המשפחות והילדים: משלמים את המחיר

הציבור ברובו תומך בזכותם של המורים למאבק, אבל אלו שמשלמים את המחיר הם המשפחות של הילדים במסגרות החינוכיות והילדים עצמם. ההורים בחלקם לא יכולים ללכת לעבודה. הילדים לא מתקדמים בתוכנית הלימודים. 

בינתיים, נקבע דיון דחוף בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בבקשת המדינה, שם מבקשים: להבהיר כי השימוש בימי "מחלה" מהווה שביתה פראית שנוגדת את הצו של בית הדין; לאסור על כל צעד ארגוני במערכת החינוך ולהורות על חזרה מיידית לעבודה סדירה. המדינה הדגישה כי היעדרות שאינה במסגרת מחלה אמיתית לא יכולה להיחשב כהיעדרות מוצדקת המזכה בשכר, ובמיוחד לא בדמי מחלה. יחד עם זאת, המדינה ציינה כי מתוך "הגינות ומתוך רצון להביא לסיום השביתה הפראית ללא הליכים אישיים", היא אינה פונה בשלב זה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

בפסיקה הישראלית יש תקדימים ברורים הקובעים ששימוש בימי מחלה באופן מאורגן ומתואם אינו חוקי. המקרה הנוכחי מורכב יותר כי זו מחאה שהגיעה מלמטה, מהמורים עצמם ולא באמצעות ארגון העובדים המייצג אותם.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    השטניות של פורעי קפלן לא יודעת גבולות ואם לא נעשה משהו היא תביא לנו גיהנום (ל"ת)
    אלי 07/05/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    לצערינו הבעיות המוסריות פשטו באופוזיציה אצל היועצת הפרקליטות ובית המשפט העליון (ל"ת)
    מאיר 07/05/2025 21:05
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    גזלייטינג 07/05/2025 19:09
    הגב לתגובה זו
    הרופאים לא זייפו בדיקות הממשלה הזו חוקקה חוק שהעובדים כולל המורות יכולים להוציא אישור מחלה עד 3 ימים בלי להבדק.
  • 14.
    רופא 07/05/2025 17:26
    הגב לתגובה זו
    אל תבלבלו לנו את המוח. אני אתן ימי מחלה למי שאני מחליט שחולה.
  • 13.
    קפלניסט 07/05/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
    להחזיר את השפיות למדינה
  • 12.
    אם לפוליטיקאים מותר לשקר לכולם מותר (ל"ת)
    אני 07/05/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
  • טיעון טיפשי אם היית תחת קדאפי שהיה רוצח גונב ואונס היית אומר אותו הדבר (ל"ת)
    shafik 07/05/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הם בטוח לא יתפטרו לפני ה19 הם רוצים את הכסף של יולי אוגוסט בלי לעבוד אפילו שעה אחת (ל"ת)
    אנונימי 07/05/2025 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מורה חולה 07/05/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    מה תעשה מנהלת בית ספר עם מורה חולה בקורונה שבאה לבית הספר רק בגלל שרוצה שכרתדביק את כל הכיתה
  • 9.
    אם המורים חושבים שהם ככ טובים שילכו לעבוד בבתי ספר פרטיים. שם אין חופש יותר מלימודים. ניראה אותם (ל"ת)
    shafik 07/05/2025 11:03
    הגב לתגובה זו
  • איפה יש בית ספר פרטי הלוואי שהיה (ל"ת)
    חחח 07/05/2025 11:11
    הגב לתגובה זו
  • shafik 07/05/2025 12:05
    httpswww.google.comsearchqבתי ספר פרטיים בישראך
  • 8.
    Shafik 07/05/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
    השום דבר. לכו לעבדו בשוק הפרטי אם אתם כל כך טובים
  • אנונימי 07/05/2025 20:36
    הגב לתגובה זו
    התפוח לא נופל מאוד רחוק
  • 7.
    אנונימי 07/05/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
    שכחתם את חברי הכנסת שמעמדם בעיני הציבור שואף לתחתית ועניינם בהם בלבד. שכחתם את חברי הממשלה שיוקר המחייה בעבור אזרחים במדינה הם עניין שולי בעבורם ואף פחות מזה. שכחתם לצלם את הכבישים המיותרים ששר האוצר וההתיישבות במשרד הבטחון מספר לנו על סלילתם ומה עלותם .. שכחתם...
  • 6.
    אנונימי 07/05/2025 10:22
    הגב לתגובה זו
    הממשלה איבדה לגיטימיות ב6 לאוקטובר.אחרי ה7 כולם הבייתה ובחירות כאן ועכשיו !!!
  • יצא המרצע מן השק (ל"ת)
    מאיר 07/05/2025 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 07/05/2025 10:14
    הגב לתגובה זו
    ומה קורה עם תתמכו מעט בלחימה הרי אתם מורים אמורים לתת דוגמא אישית
  • 4.
    הקפלניסטים הורסים את המדינה (ל"ת)
    אנונימי 07/05/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה לגבי הפוליטקאים שמתחזים לממשלה לא יעילה (ל"ת)
    צריך להתחיל במתחזה שנמצא במשרד האוצר 07/05/2025 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה כמו להוציא גימלים בצבא... מה הרופא אשם (ל"ת)
    אנונימי 07/05/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים 07/05/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
    מה יגידו אזובי הקיר
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.