המורים מתחזים, הרופאים מפשלים, התלמידים המומים

המדינה פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה להבהרה חד משמעית כי שימוש באישורי מחלה לצרכי מחאה איננו חוקי, כי לא ישולם שכר בגין היעדרות לא חוקית וכי על כל עובדי ההוראה לשוב לעבודה כסידרה. משרד האוצר מכבד ומעריך את עובדות ועובדי ההוראה, יחד עם שאר עובדי המגזר הציבורי, אך דורש כי יישמרו הכללים הנהוגים ביחסי עבודה קיבוציים.

לפני שנתעמק בבקשה, חשוב להבין מה קרה פה בעצם - המורים סבורים שהם נפגעו יתר על המידה. מה הם עשו? הלכו לרופא ואמרו לו שהם חולים. מה עשה הרופא. הוא בדק אנשים בריאים וקבע שהם חולים. מה קרה כאן בעצם? המורים משקרים למערכת, הרופאים מתבררים כחותמת גומי. מורים ורופאים משני התפקידים החשובים במשק, מתבררים כלא בהכרח מקצועיים ואולי גם לא מכובדים. נכון, זה ידוע שכל אחד יכול ללכת לרופא ולהוציא ימי מחלה. המעסיקים אובדי עצות בעניין הזה - העובדים יכולים בכל רגע נתון לא להגיע וזה יכול להיות ממושך. אין ענישה, יש תשלום - במגזר הציבורי התשלום הזה גדול יותר.

מורה חולה בעיקרון מקבל את הכסף על ימי המחלה. אז המורים עכשיו שובתים. אבל קוראים לזה מחלה כדי לקבל את הכסף. הכל זה כסף, גם השביתה היא על כסף. התלמידים מתבוננים מהצד ומבינים - מותר ללכת לרופא לשקר ולקבל ימי מחלה. האמת יש רופאים שגם לא צריך לשקר מולם.

אולי למורים באמת אין ברירה, אבל זה מסמר עבה בארון הקבורה של מערכת החינוך הכושלת כאן, מערכת שאולי צריך להרוס ולבנות מחדש. בינתיים באוצר כאמור מנסים לעשות שרירים, הסיכוי שזה יצליח הוא נמוך - הם מנסים לדרוש חזרה לעבודה. הם פונים לבית הדין לעבודה וטוענים שמדובר בשביתה פראית ובלתי חוקית. מדובר באלפי מורים וגננות שנעדרים מעבודתם בטענה ל"מחלה". הנתונים שהציגה המדינה מדאיגים: ביום אחד נסגרו לא פחות מ-1,635 גני ילדים ברחבי הארץ. בימים שלאחר מכן המספרים אמנם פחתו, אך עדיין מדובר במאות מוסדות חינוך שנותרו סגורים מדי יום – כולל 347 בתי ספר שלא פתחו את שעריהם ביום שני השבוע.

• הקיצוץ בשכר המורים יצומצם אבל המחאה ממשיכה
• מורים שיחזרו לצפון יקבלו 8,000 שקלים

מאבק על הקיצוץ בשכר

במרכז המחלוקת עומדת תוכנית הממשלה לקיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי כחלק מצעדים כלכליים לייצוב המצב הפיסקלי. התוכנית, המכונה בשם הרשמי "החוק להשתתפותם של עובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה", מבקשת להפחית באופן זמני את שכרם של כלל עובדי המגזר הציבורי בשנים 2025-2026. עובדי ההוראה טוענים כי קיצוץ של 3.3% בשכרם כפי שהוצע בתוכנית המקורית פוגע באופן לא מידתי במורים, שמשתכרים ממילא שכר נמוך יחסית. "הקיצוץ של 3.3% במשכר אינו רק מספר – אלו 300 עד 800 שקלים שנגזלים מדי חודש מכיסנו. זה אוכל משלוחן, זה חוג לילדים, זה תשלום חשבון חשמל," נכתב באחד המנשרים שהפיצו המורים.

בעקבות שיח שהתקיים בין נציגי המדינה להסתדרות המורים גובש מתווה חלופי שהיה אמור להיות מעוגן בהסכם קיבוצי, ובית הדין הוציא צו האוסר על נקיטת צעדים ארגוניים נוספים. אולם רבים מהמורים טוענים כי המתווה החלופי עדיין פוגע בהם, והחליטו להמשיך במאבק באופן עצמאי.

המורים: "כולנו חולים בוירוס של המדינה"

"ממשיכים במאבק כולנו 'ביום מחלה'. המערכת חולה וצריך להבריא אותה", כך נכתב באחת מההודעות שמתועדות בבקשה שהגישה המדינה לבית הדין האזורי לעבודה. "25,000 מאיתנו כבר הרימו את הראש והצטרפו למחאה שמשפיעה על כל המדינה", נכתב בהודעה נוספת.

• הוצאה לפועל: בשנת 2024 נפתחו 378 אלף תיקים - עלייה של 25% בשנה
• ישראל מטילה מכסים על אלומיניום מסין - על הקשר למלחמת הסחר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מקבוצות וואטסאפ וברשתות החברתיות עולה תמונה של מחאה מאורגנת היטב, שמובלת על-ידי מורים ומורות שלטענת המדינה אינם בעלי תפקיד רשמי בהסתדרות המורים. בקבוצות מעודדים את המורים להוציא אישורי מחלה ולא להגיע לעבודה, תוך שהם מדגישים כי "זכותנו לאישור מחלה היא חוקית". המחאה אף הולכת ומחריפה כאשר "המטה הארצי", ארגון מחאה של אנשי חינוך, הודיע על התפטרות קולקטיבית של כ-2,100 מורים ומורות וכ-50 גננות וגננים שתיכנס לתוקף ביום אחד.

המדינה: "פעולה מתואמת בחוסר תום לב"

בפנייתה לבית הדין, הדגישה המדינה כי המורים עושים דין לעצמם תוך הפרה בוטה של החלטת בית הדין. "הדעת נותנת כי ריבוי היעדרויות המוני באופן מובהק והעיתוי המתוזמן, מעוררים חשד ממשי בדבר אמיתות המחלות הנטענות", נכתב בבקשה. המדינה גם מציינת כי בעקבות המשא ומתן גובש מתווה צמצומים חלופי שאמור היה להיות מעוגן בהסכם קיבוצי, וכי הוסכם במפורש שלא יינקטו צעדים ארגוניים במערכת החינוך. "מדובר בצעדים ארגוניים קולקטיביים שנעשים שלא על דעת הארגון היציג ובניגוד להסכמות עמו, במטרה לשנות מתנאי מתווה ההפחתות החלופי", קובעת המדינה בפנייתה לבית הדין. 

המשפחות והילדים: משלמים את המחיר

הציבור ברובו תומך בזכותם של המורים למאבק, אבל אלו שמשלמים את המחיר הם המשפחות של הילדים במסגרות החינוכיות והילדים עצמם. ההורים בחלקם לא יכולים ללכת לעבודה. הילדים לא מתקדמים בתוכנית הלימודים. 

בינתיים, נקבע דיון דחוף בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בבקשת המדינה, שם מבקשים: להבהיר כי השימוש בימי "מחלה" מהווה שביתה פראית שנוגדת את הצו של בית הדין; לאסור על כל צעד ארגוני במערכת החינוך ולהורות על חזרה מיידית לעבודה סדירה. המדינה הדגישה כי היעדרות שאינה במסגרת מחלה אמיתית לא יכולה להיחשב כהיעדרות מוצדקת המזכה בשכר, ובמיוחד לא בדמי מחלה. יחד עם זאת, המדינה ציינה כי מתוך "הגינות ומתוך רצון להביא לסיום השביתה הפראית ללא הליכים אישיים", היא אינה פונה בשלב זה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

בפסיקה הישראלית יש תקדימים ברורים הקובעים ששימוש בימי מחלה באופן מאורגן ומתואם אינו חוקי. המקרה הנוכחי מורכב יותר כי זו מחאה שהגיעה מלמטה, מהמורים עצמם ולא באמצעות ארגון העובדים המייצג אותם.