בית ספר כיתה תלמידים תיכון חטיבה
צילום: רשת עמל

המורים מתחזים, הרופאים מפשלים, התלמידים המומים

המדינה פונה לבין הדין לתעסוקה כדי להחזיר את המורים המתחזים ללמד, "שימוש אישורי המחלה לצרכי מחאה אינו חוקי, לא ישולם שכר בגין היעדרות לא חוקית"; על הבעיות המוסריות בשביתת המורים  

חיים בן הקון | (22)

המדינה פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה להבהרה חד משמעית כי שימוש באישורי מחלה לצרכי מחאה איננו חוקי, כי לא ישולם שכר בגין היעדרות לא חוקית וכי על כל עובדי ההוראה לשוב לעבודה כסידרה. משרד האוצר מכבד ומעריך את עובדות ועובדי ההוראה, יחד עם שאר עובדי המגזר הציבורי, אך דורש כי יישמרו הכללים הנהוגים ביחסי עבודה קיבוציים.

לפני שנתעמק בבקשה, חשוב להבין מה קרה פה בעצם - המורים סבורים שהם נפגעו יתר על המידה. מה הם עשו? הלכו לרופא ואמרו לו שהם חולים. מה עשה הרופא. הוא בדק אנשים בריאים וקבע שהם חולים. מה קרה כאן בעצם? המורים משקרים למערכת, הרופאים מתבררים כחותמת גומי. מורים ורופאים משני התפקידים החשובים במשק, מתבררים כלא בהכרח מקצועיים ואולי גם לא מכובדים. נכון, זה ידוע שכל אחד יכול ללכת לרופא ולהוציא ימי מחלה. המעסיקים אובדי עצות בעניין הזה - העובדים יכולים בכל רגע נתון לא להגיע וזה יכול להיות ממושך. אין ענישה, יש תשלום - במגזר הציבורי התשלום הזה גדול יותר.

מורה חולה בעיקרון מקבל את הכסף על ימי המחלה. אז המורים עכשיו שובתים. אבל קוראים לזה מחלה כדי לקבל את הכסף. הכל זה כסף, גם השביתה היא על כסף. התלמידים מתבוננים מהצד ומבינים - מותר ללכת לרופא לשקר ולקבל ימי מחלה. האמת יש רופאים שגם לא צריך לשקר מולם.

אולי למורים באמת אין ברירה, אבל זה מסמר עבה בארון הקבורה של מערכת החינוך הכושלת כאן, מערכת שאולי צריך להרוס ולבנות מחדש. בינתיים באוצר כאמור מנסים לעשות שרירים, הסיכוי שזה יצליח הוא נמוך - הם מנסים לדרוש חזרה לעבודה. הם פונים לבית הדין לעבודה וטוענים שמדובר בשביתה פראית ובלתי חוקית. מדובר באלפי מורים וגננות שנעדרים מעבודתם בטענה ל"מחלה". הנתונים שהציגה המדינה מדאיגים: ביום אחד נסגרו לא פחות מ-1,635 גני ילדים ברחבי הארץ. בימים שלאחר מכן המספרים אמנם פחתו, אך עדיין מדובר במאות מוסדות חינוך שנותרו סגורים מדי יום – כולל 347 בתי ספר שלא פתחו את שעריהם ביום שני השבוע.

מאבק על הקיצוץ בשכר

במרכז המחלוקת עומדת תוכנית הממשלה לקיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי כחלק מצעדים כלכליים לייצוב המצב הפיסקלי. התוכנית, המכונה בשם הרשמי "החוק להשתתפותם של עובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה", מבקשת להפחית באופן זמני את שכרם של כלל עובדי המגזר הציבורי בשנים 2025-2026. עובדי ההוראה טוענים כי קיצוץ של 3.3% בשכרם כפי שהוצע בתוכנית המקורית פוגע באופן לא מידתי במורים, שמשתכרים ממילא שכר נמוך יחסית. "הקיצוץ של 3.3% במשכר אינו רק מספר – אלו 300 עד 800 שקלים שנגזלים מדי חודש מכיסנו. זה אוכל משלוחן, זה חוג לילדים, זה תשלום חשבון חשמל," נכתב באחד המנשרים שהפיצו המורים.

בעקבות שיח שהתקיים בין נציגי המדינה להסתדרות המורים גובש מתווה חלופי שהיה אמור להיות מעוגן בהסכם קיבוצי, ובית הדין הוציא צו האוסר על נקיטת צעדים ארגוניים נוספים. אולם רבים מהמורים טוענים כי המתווה החלופי עדיין פוגע בהם, והחליטו להמשיך במאבק באופן עצמאי.

המורים: "כולנו חולים בוירוס של המדינה"

"ממשיכים במאבק כולנו 'ביום מחלה'. המערכת חולה וצריך להבריא אותה", כך נכתב באחת מההודעות שמתועדות בבקשה שהגישה המדינה לבית הדין האזורי לעבודה. "25,000 מאיתנו כבר הרימו את הראש והצטרפו למחאה שמשפיעה על כל המדינה", נכתב בהודעה נוספת.

קיראו עוד ב"בארץ"

מקבוצות וואטסאפ וברשתות החברתיות עולה תמונה של מחאה מאורגנת היטב, שמובלת על-ידי מורים ומורות שלטענת המדינה אינם בעלי תפקיד רשמי בהסתדרות המורים. בקבוצות מעודדים את המורים להוציא אישורי מחלה ולא להגיע לעבודה, תוך שהם מדגישים כי "זכותנו לאישור מחלה היא חוקית". המחאה אף הולכת ומחריפה כאשר "המטה הארצי", ארגון מחאה של אנשי חינוך, הודיע על התפטרות קולקטיבית של כ-2,100 מורים ומורות וכ-50 גננות וגננים שתיכנס לתוקף ביום אחד.

המדינה: "פעולה מתואמת בחוסר תום לב"

בפנייתה לבית הדין, הדגישה המדינה כי המורים עושים דין לעצמם תוך הפרה בוטה של החלטת בית הדין. "הדעת נותנת כי ריבוי היעדרויות המוני באופן מובהק והעיתוי המתוזמן, מעוררים חשד ממשי בדבר אמיתות המחלות הנטענות", נכתב בבקשה. המדינה גם מציינת כי בעקבות המשא ומתן גובש מתווה צמצומים חלופי שאמור היה להיות מעוגן בהסכם קיבוצי, וכי הוסכם במפורש שלא יינקטו צעדים ארגוניים במערכת החינוך. "מדובר בצעדים ארגוניים קולקטיביים שנעשים שלא על דעת הארגון היציג ובניגוד להסכמות עמו, במטרה לשנות מתנאי מתווה ההפחתות החלופי", קובעת המדינה בפנייתה לבית הדין. 


המשפחות והילדים: משלמים את המחיר

הציבור ברובו תומך בזכותם של המורים למאבק, אבל אלו שמשלמים את המחיר הם המשפחות של הילדים במסגרות החינוכיות והילדים עצמם. ההורים בחלקם לא יכולים ללכת לעבודה. הילדים לא מתקדמים בתוכנית הלימודים. 

בינתיים, נקבע דיון דחוף בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בבקשת המדינה, שם מבקשים: להבהיר כי השימוש בימי "מחלה" מהווה שביתה פראית שנוגדת את הצו של בית הדין; לאסור על כל צעד ארגוני במערכת החינוך ולהורות על חזרה מיידית לעבודה סדירה. המדינה הדגישה כי היעדרות שאינה במסגרת מחלה אמיתית לא יכולה להיחשב כהיעדרות מוצדקת המזכה בשכר, ובמיוחד לא בדמי מחלה. יחד עם זאת, המדינה ציינה כי מתוך "הגינות ומתוך רצון להביא לסיום השביתה הפראית ללא הליכים אישיים", היא אינה פונה בשלב זה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

בפסיקה הישראלית יש תקדימים ברורים הקובעים ששימוש בימי מחלה באופן מאורגן ומתואם אינו חוקי. המקרה הנוכחי מורכב יותר כי זו מחאה שהגיעה מלמטה, מהמורים עצמם ולא באמצעות ארגון העובדים המייצג אותם.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    השטניות של פורעי קפלן לא יודעת גבולות ואם לא נעשה משהו היא תביא לנו גיהנום (ל"ת)
    אלי 07/05/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    לצערינו הבעיות המוסריות פשטו באופוזיציה אצל היועצת הפרקליטות ובית המשפט העליון (ל"ת)
    מאיר 07/05/2025 21:05
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    גזלייטינג 07/05/2025 19:09
    הגב לתגובה זו
    הרופאים לא זייפו בדיקות הממשלה הזו חוקקה חוק שהעובדים כולל המורות יכולים להוציא אישור מחלה עד 3 ימים בלי להבדק.
  • 14.
    רופא 07/05/2025 17:26
    הגב לתגובה זו
    אל תבלבלו לנו את המוח. אני אתן ימי מחלה למי שאני מחליט שחולה.
  • 13.
    קפלניסט 07/05/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
    להחזיר את השפיות למדינה
  • 12.
    אם לפוליטיקאים מותר לשקר לכולם מותר (ל"ת)
    אני 07/05/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
  • טיעון טיפשי אם היית תחת קדאפי שהיה רוצח גונב ואונס היית אומר אותו הדבר (ל"ת)
    shafik 07/05/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הם בטוח לא יתפטרו לפני ה19 הם רוצים את הכסף של יולי אוגוסט בלי לעבוד אפילו שעה אחת (ל"ת)
    אנונימי 07/05/2025 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מורה חולה 07/05/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    מה תעשה מנהלת בית ספר עם מורה חולה בקורונה שבאה לבית הספר רק בגלל שרוצה שכרתדביק את כל הכיתה
  • 9.
    אם המורים חושבים שהם ככ טובים שילכו לעבוד בבתי ספר פרטיים. שם אין חופש יותר מלימודים. ניראה אותם (ל"ת)
    shafik 07/05/2025 11:03
    הגב לתגובה זו
  • איפה יש בית ספר פרטי הלוואי שהיה (ל"ת)
    חחח 07/05/2025 11:11
    הגב לתגובה זו
  • shafik 07/05/2025 12:05
    httpswww.google.comsearchqבתי ספר פרטיים בישראך
  • 8.
    Shafik 07/05/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
    השום דבר. לכו לעבדו בשוק הפרטי אם אתם כל כך טובים
  • אנונימי 07/05/2025 20:36
    הגב לתגובה זו
    התפוח לא נופל מאוד רחוק
  • 7.
    אנונימי 07/05/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
    שכחתם את חברי הכנסת שמעמדם בעיני הציבור שואף לתחתית ועניינם בהם בלבד. שכחתם את חברי הממשלה שיוקר המחייה בעבור אזרחים במדינה הם עניין שולי בעבורם ואף פחות מזה. שכחתם לצלם את הכבישים המיותרים ששר האוצר וההתיישבות במשרד הבטחון מספר לנו על סלילתם ומה עלותם .. שכחתם...
  • 6.
    אנונימי 07/05/2025 10:22
    הגב לתגובה זו
    הממשלה איבדה לגיטימיות ב6 לאוקטובר.אחרי ה7 כולם הבייתה ובחירות כאן ועכשיו !!!
  • יצא המרצע מן השק (ל"ת)
    מאיר 07/05/2025 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 07/05/2025 10:14
    הגב לתגובה זו
    ומה קורה עם תתמכו מעט בלחימה הרי אתם מורים אמורים לתת דוגמא אישית
  • 4.
    הקפלניסטים הורסים את המדינה (ל"ת)
    אנונימי 07/05/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה לגבי הפוליטקאים שמתחזים לממשלה לא יעילה (ל"ת)
    צריך להתחיל במתחזה שנמצא במשרד האוצר 07/05/2025 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה כמו להוציא גימלים בצבא... מה הרופא אשם (ל"ת)
    אנונימי 07/05/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים 07/05/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
    מה יגידו אזובי הקיר
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.