החששות גוברים: בינה מלאכותית מחליפה משימות בסיסיות וזה משפיע מאוד על שוק העבודה. ההיסטוריה מלמדת שהצעירים הם הראשונים להסתגל, אבל הפעם המשרות של צעירים הן הראשונות להיעלם. המבוגרים חייבים להצטרף למרוץ, אחרת יישארו מאחור - והאם אנו עדים להאטה זמנית או לשינוי יסודי בשוק העבודה?

בשנה האחרונה, וכשהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, נשמעים קולות רבים המזהירים מפני השלכותיה על עובדים מכל הגילאים. מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים משמעותיים בשוק העבודה, אך גם על פוטנציאל צמיחה. 

המשרות ההתחלתיות נעלמות - אבל זה רק חצי הסיפור

האיום הראשוני והמידי הוא על עובדים צעירים בראשית דרכם. מחקרים מאוניברסיטאות בארה"ב, כמו זה של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם בחודש שעבר, מצביעים על האטה משמעותית בגיוס עובדים בני 22–25 במקצועות שנחשפים במיוחד ליכולות AI,  כמו פיתוח תוכנה, שירות לקוחות ותחומי ניתוח נתונים בסיסיים. על פי המחקר, מאז אימוץ נרחב של AI ב-2022, נרשמה ירידה של 13% בתעסוקה בקרב קבוצת הגיל הזו בתחומים מושפעים מאוד מאוטומציה. משימות שנתפסו בעבר כשלב ראשון לבניית קריירה, כגון כתיבת קוד ראשוני, ניתוח נתונים פשוטים או תמיכה טכנית, ניתנות כיום לביצוע מהיר ויעיל על ידי מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT או כלים דומים.

הדאגה המרכזית היא שצעירים לא יצליחו "לדרוך על המדרגה הראשונה" בסולם הקריירה, מה שייצור פער מתמשך בינם לבין עובדים ותיקים שכבר ביססו ניסיון מקצועי. אם לא ניתן להם להיכנס לשוק העבודה, איך יפתחו את אותה מומחיות שמגנה על עובדים ותיקים מפני אוטומציה? נתונים מחברת Revelio Labs, שפורסמו בספטמבר, מחזקים את החשש: פרסומי משרות התחלתיות בארה"ב ירדו בכ-35% מאז ינואר 2023. דוח של SignalFire מהזמן האחרון מוסיף כי בוגרים טריים מהווים כיום רק 7% מגיוסי החברות הגדולות, ירידה מ-11% ב-2022. כלכלנים כמו אריק ברינולפסון (Erik Brynjolfsson) מסטנפורד מזהירים כי "הצעירים הם 'הקנריות במכרה' – הם הראשונים להיפגע, אבל זה סימן לשינויים רחבים יותר". התוצאה? שיעור אבטלה בקרב בוגרים טריים עלה ל-5.3% ב-2025, לעומת 4% בממוצע הכללי.

• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לקחי העבר: למה דווקא הצעירים תמיד יוצאים מנצחים?

למרות החששות, כל מהפכה טכנולוגית קודמת לימדה שיעור דומה: בטווח הקצר יש זעזוע, אבל בטווח הארוך הצעירים מסתגלים מהר יותר. ההיסטוריה אינה רק אנלוגיה - היא מבוססת על דפוסים שניתן למדוד. במהפכת המחשבים האישיים בשנות ה-80, עובדים ותיקים שלא ידעו להקליד או להשתמש במחשב מצאו עצמם מחוץ לשוק, בעוד צעירים שגדלו על מחשבים בבתי ספר או באוניברסיטאות הפכו לכוח מניע עיקרי במשרדים ובתעשייה. מחקר של הבנק העולמי מ-2024 מציין כי אימוץ המחשב האישי הוביל ליצירת 2.6 מיליון משרות חדשות בארה"ב עד סוף העשור, רבות מהן על ידי דור ה-X.

מהפכת האינטרנט בשנות ה-90–2000 הביאה תופעה דומה: חברות רבות חיפשו עובדים שמבינים "שפה דיגיטלית". צעירים, בעיקר סטודנטים ובוגרים טריים, השתלבו בקלות יחסית בחברות שהפכו בהמשך לענקיות כמו גוגל ואמזון. דוח של McKinsey מ-2023 מעריך כי האינטרנט יצר 19 מיליון משרות חדשות בארה"ב בין 1995 ל-2002, עם דגש על כוח אדם צעיר ששלט במיומנויות דיגיטליות.

מהפכת המובייל בשנות ה-2010 הדגישה את הדפוס: דור המילניאלס אימץ אפליקציות, רשתות חברתיות וכלכלה שיתופית, והיה זה שאיפשר את פריחתם של סטארט-אפים כמו פייסבוק, אינסטגרם, אובר ואיירבנב. המבוגרים נטו יותר להירתע, בעוד הצעירים יצרו את הסטנדרט החדש. נתונים מ-World Economic Forum מ-2025 מראים כי 40% ממשרות ה-IT החדשות בעשור ההוא הלכו לצעירים מתחת לגיל 30.

• לקבלת המשכורת החייל יעבור לדום: כמה באמת מרוויחים חיילי צה"ל?
• חצי מיליון שקל פיצויים על פגיעה בזכות ההתארגנות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות...

מהפכת הבינה המלאכותית (2020–היום) עדיין נכתבת, אבל הנתונים כבר מצביעים על כך שצעירים הם המשתמשים העיקריים בכלי AI. על פי דוח של Exploding Topics מיולי 2025, יותר מ-45% ממשתמשי ChatGPT הם מתחת לגיל 25, ו-53% בין 18 ל-34. הם רואים בכלים לא רק איום, אלא גם מנוע צמיחה אישי ומקצועי. ההיסטוריה מלמדת שהצעירים הם הטובים ביותר בהסתגלות לטכנולוגיות חדשות, וה-AI כנראה לא שונה.

חוקרים מסבירים שהאטה בהעסקת צעירים עשויה להיות תוצאה זמנית. חברות רבות נמצאות כיום ב"מצב המתנה": הן בוחנות אילו משימות ניתן להפוך לאוטומט, ואילו מיומנויות אנושיות עדיין קריטיות. במצב כזה קל יותר להקפיא גיוסי ג'וניורים, עד שיתבהר איזה כוח אדם דרוש באמת. המהפכה של AI משפיעה באופן משמעותי ומפלה על עובדים התחלתיים, אך כנראה שזהו שלב מעברי.

ייתכן שכבר בטווח הקרוב ולפחות בטווח הבינוני, נראה גל חדש של גיוס צעירים, הפעם לתפקידים שמחייבים שילוב בין ידע אנושי לבין שליטה בכלי AI. התהליך הזה מזכיר את מה שקרה עם הופעת האינטרנט: בתחילה צמצום תפקידים מסורתיים, ובהמשך פריחה אדירה של משרות חדשות שלא היו קיימות קודם. AI להערכת קבוצות מחקר עלול לבטל בין שליש לחצי ממשרות הבסיס של הצווארון הלבן בתוך מספר שנים, אך הוא ייצור הזדמנויות חדשות בקצב כנראה דומה.

האוניברסיטאות במרוץ נגד הזמן - והסטודנטים כבר רצים קדימה

מוסדות אקדמיים ברחבי העולם מבינים את האתגר. אוניברסיטאות מובילות מכניסות AI לקורסים כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. באוניברסיטת טורונטו, למשל, סטודנטים נדרשים לא רק לבנות תוכנית שיווק, אלא גם ליישם אותה באמצעות כלים כמו ChatGPT, כך שכל אחד מתפקד כסוכנות מיני עצמאית. באוניברסיטת אובורן בארה"ב, קורס "הוראה עם AI" עוזר למרצים לשלב את הטכנולוגיה בתוכניות הלימוד, בעוד באוניברסיטת פלורידה מרחיבים את תוכנית ה-AI עם שיתופי פעולה בין-פקולטיים. דוח של Digital Education Council מספטמבר 2025 חושף כי 86% מסטודנטים ב-16 מדינות משתמשים ב-AI בלימודים, ו-90% בארה"ב.

במקביל, יש דגש מחודש על מיומנויות רכות,  תקשורת, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית ויצירתיות - תחומים ש-AI עדיין מתקשה לשכפל. המשמעות: הבוגרים החדשים צפויים להביא לשוק תמהיל של כישורים אנושיים ויכולת טכנולוגי

הפרדוקס: דווקא החברות הגדולות רוצות את הצעירים עכשיו

חברות כמו Shopify ו-Duolingo מצהירות שהן דווקא מגייסות יותר מתמחים וסטודנטים כי הם מביאים נקודת מבט רעננה, מתנסים עם AI בצורה חופשית יותר, ומציעים פתרונות יצירתיים שהוותיקים לא תמיד חושבים עליהם. מנכ"ל Shopify, טוביאס לוטקה, אמר באפריל : "עובדים חייבים להוכיח מדוע AI לא יכול לבצע את המשימה לפני שביקשו תוספת כוח אדם". ב-Duolingo, AI הפך לחלק חובה בעבודה, מה שמעודד צעירים להוביל חדשנות. גם בחברות ייעוץ כמו מקינזי מציינים שדווקא העובדים מתחת לגיל 35 הם בעלי "יתרון יחסי" בעידן ה-AI: הם לא חוששים מהטכנולוגיה, יודעים לשלב אותה ביום-יום, ובעיקר מוכנים לשבור דפוסי עבודה קיימים. דוח מקינזי מראה כי 90% מעובדים משתמשים ב-gen AI, עם דגש על צעירים כמשתמשים כבדים.

האתגר האמיתי: מה עם העובדים הוותיקים?

בעוד שהצעירים מסתגלים במהירות, האתגר המשמעותי יותר עשוי להיות דווקא אצל עובדים בני 40-55. מחקר של MIT מאוגוסט 2025 מצא כי קבוצה זו מתמודדת עם "פרדוקס הניסיון" - מצד אחד, הם בעלי ידע וניסיון רב שקשה להחליף; מצד שני, הם מראים את ההתנגדות הגבוהה ביותר לאימוץ כלי AI. בניגוד לצעירים שגדלו על שינויים טכנולוגיים מהירים, רבים מהעובדים הוותיקים התמחו בשיטות עבודה ספציפיות שכעת מאותגרות.

עם זאת, חברות מתחילות להבין שהשילוב של ניסיון אנושי עם יכולות AI יוצר ערך עצום. תוכניות הכשרה מחדש (reskilling) גדלו ב-400% מאז 2023, כאשר חברות כמו Amazon ו-Google משקיעות מיליארדים בהכשרת עובדים ותיקים. הסוד? לא ללמד אותם להתחרות עם AI, אלא להפוך אותו לשותף. כפי שמציין דוח של דלויט מספטמבר: "העובדים הוותיקים שמצליחים לשלב AI עם הניסיון שלהם הופכים לנכס הכי יקר בשוק העבודה החדש".

אך האתגר נותר משמעותי. בעוד צעירים רואים ב-AI הזדמנות, סקר של גאלופ מאוגוסט מראה כי 67% מעובדים מעל גיל 45 חוששים שה-AI יחליף אותם. החשש הזה מוביל לעיתים להתנגדות סמויה או גלויה לאימוץ הטכנולוגיה, מה שדווקא מגביר את הסיכון שלהם. הפתרון? מומחים מציעים גישה של "mentorship הפוך" - צעירים מלמדים ותיקים על AI, בעוד הוותיקים חולקים את נסיונם עם הצעירים.

מהפכות טכנולוגיות לא מוחקות דור שלם של עובדים, הן משנות את מבנה השוק. התפקידים הקיימים עשויים להצטמצם, אבל חדשים נוצרים במקומם. כבר היום צומחים מקצועות כמו "מנהל אינטגרציית AI", "מאמן מודלים" או "מפקח אתי על בינה מלאכותית".

בכל פעם בעבר, מהמכונות התעשייתיות במאה ה-19 ועד מהפכת המחשבים, הצעירים היו הראשונים להסתגל, ללמוד את הכלים החדשים ולבנות עליהם קריירות ויזמויות חדשות. אך הפעם, גם העובדים הוותיקים נדרשים להצטרף למרוץ. מי שיידע לשלב בין גמישות מחשבתית לשליטה בכלי AI, בכל גיל, צפוי לצאת מחוזק.