חדר כושר (דאלי אי)חדר כושר (דאלי אי)

עובדים שמזייפים מחלה - המעסיק יכול לשלוח אתכם לבדיקה רפואית מטעמו

היתה בימי מחלה והתאמנה בחדר כושר; פסק דין תקדימי: מעסיקים יוכלו לדרוש בדיקה רפואית גם נגד אישורי קופת חולים; "כיום, קל להשיג אישור מחלה ללא ביקור פיזי אצל רופא, לעיתים דרך אפליקציות של קופות החולים בלחיצת כפתור"
עוזי גרסטמן | (7)
נושאים בכתבה ימי מחלה

בפסק דין דרמטי, קבע בית הדין לעבודה בתל אביב כי מעסיק רשאי להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם כאשר העובד מציג אישור מחלה מקופת חולים. ההחלטה, שניתנה על ידי השופט הבכיר כאמל אבו-קאעוד, לא רק מעדכנת תקנה מיושנת, אלא גם משקפת את המציאות המודרנית שבה קבלת אישור מחלה הפכה לקלה מתמיד – לעיתים בלחיצת כפתור בלבד. מה עומד מאחורי המקרה, ומהן ההשלכות לעובדים ולמעסיקים? 

המקרה שהצית את השינוי

במרכז פסק הדין עומד סכסוך בין חברה לשירותי ייעוץ להחזרי מס לבין עובדת לשעבר, שהגישו תביעות הדדיות זו נגד זו. הכול התחיל כשהחברה זימנה את העובדת לשימוע בכתב, על רקע חשדות כי היא טווה קשרים עם חברה מתחרה וירידה בתפוקת עבודתה. אלא שבמקום להגיב לטענות, הודיעה העובדת לפתע כי היא חולה ולא מסוגלת לעבוד, והציגה אישורי מחלה מקופת החולים שכיסו כמעט שלושה חודשים קדימה.

החברה לא קיבלה את התירוץ בשתיקה. חשדותיה התעוררו, בין היתר לאחר דיווחים שהעובדת נראתה בחדר כושר בתקופה שבה טענה למחלה. ביולי 2021 שלחה החברה מכתב לעורך דינה של העובדת, ובו דרישה להתייצב לבדיקה רפואית אצל רופאה מטעמה במועד ובמקום מסוימים. העובדת סירבה להיבדק, ובמקום זאת הגישה תביעה לזכויות סוציאליות שלטענתה לא שולמו לה, כמו פיצויי פיטורים. החברה, בתגובה, הגישה תביעה נגדית, ובה טענה להתנהלות חסרת תום לב מצד העובדת.

התקנה המיושנת והמציאות החדשה

בלב המחלוקת עומדת תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה, שקובעת כי מעסיק שחושד באמיתות אישור מחלה רשאי לדרוש בדיקה רפואית – אך רק כאשר האישור לא הונפק על ידי קופת חולים. השופט אבו-קאעוד, שדן בתיק, ראה בתקנה זו חוק לא רלוונטי לעידן הנוכחי. "המציאות השתנתה," הוא כתב בפסק הדין. "כיום, קל להשיג אישור מחלה ללא ביקור פיזי אצל רופא, לעיתים דרך אפליקציות של קופות החולים בלחיצת כפתור."

השופט הדגיש כי ההבחנה בין אישור מקופת חולים לאישור מגורם רפואי אחר הפכה ל"מלאכותית" ואינה מתאימה לזמנים שבהם אישורי מחלה מונפקים בקלות יחסית. לדבריו, תקנות דמי מחלה מגינות על פרטיות העובד בכך שאינן מחייבות חשיפת פרטי המחלה, אך משאירות את המעסיק "באפלה" לגבי מהימנות האישור. המצב מחמיר כאשר עובד משתמש באישור כדי לעכב הליכים כמו שימוע, ובכך מאריך את יחסי העבודה באופן מלאכותי.

במקרה הנוכחי, השופט קבע כי העובדת הייתה חייבת להתייצב לבדיקה הרפואית, למרות אישורי קופת החולים שהציגה. סירובה לעשות כן, לצד התנהלותה הכוללת, הובילו למסקנה שהיא למעשה התפטרה ולא פוטרה. כתוצאה מכך, נדחו דרישותיה לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין.

חוסר תום לב ותוצאות כספיות

מעבר לשאלת הבדיקה הרפואית, השופט קיבל את טענת החברה כי העובדת הפרה את חובת הנאמנות שלה והתנהלה בחוסר תום לב. בין היתר, הוא התייחס לקשריה עם החברה המתחרה ולשימוש באישורי המחלה ככלי לעיכוב השימוע. בסופו של דבר, חויבה העובדת לשלם לחברה פיצויים והוצאות בסך כ-5,000 שקלים – סכום סמלי יחסית, אך כזה שמשקף את חומרת ההתנהלות בעיני בית הדין.

קיראו עוד ב"בארץ"

השלכות רחבות לעולם העבודה

פסק הדין הזה הוא לא פחות ממהפכה קטנה ביחסי עבודה בישראל. עד כה, אישור מחלה מקופת חולים נחשב כמעט בלתי ניתן לערעור, והעובדים יכלו להסתמך עליו כמגן מפני חשדות המעסיק. כעת, מעסיקים שיש להם "ספק סביר" בדבר אמיתות האישור – כמו במקרה של התנהגות חריגה או תזמון חשוד – יוכלו לדרוש בדיקה רפואית נוספת. השופט הדגיש כי ההרחבה של התקנה תחול במקרים "מיוחדים", כמו זה שבו עובד משתמש באישורי מחלה כדי לעכב תהליכים משמעותיים במקום העבודה.

עם זאת, ההחלטה מעוררת גם שאלות. מה ייחשב כ"ספק סביר"? האם מעסיקים עלולים לנצל את הכוח החדש כדי להפעיל לחץ על עובדים? ומה יקרה לפרטיות העובד, שגם כך מוגנת בחלקה על ידי התקנות הקיימות? השופט אבו-קאעוד ניסה לאזן בין האינטרסים, אך המבחן האמיתי יהיה ביישום בשטח.



תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חופש מחלה הוא גם לנפש לא תמיד רק פיזי (ל"ת)
    תשלחו בכיף 15/04/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 15/04/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
    ממתי במחלוקות צד אחד קובע לשני שיגיע מתי שהוא קבע ולאן שהוא קבע ולרופא שהוא קבע במיוחד שהשני עדיין בחופשת מחלה. ואל זה לבטל את התביעה.
  • 4.
    אנונימי 14/04/2025 12:10
    הגב לתגובה זו
    נא לבדוק מה אחוז ההצלחה של העובד בדיון מולו.כאילו רק הרופא שמקבל תשלום מן המעביד יודע יותר. זה מה שקורה שאין דין תורה
  • פצ 14/04/2025 17:38
    הגב לתגובה זו
    ראינו לאן הגיעה הכלכלה הישראלית עם כלכלת בעזרת שם...
  • 3.
    אנונימי 13/04/2025 12:53
    הגב לתגובה זו
    החכם עניו בראשו.. יש דרך.אבל מנהג קבוע בחופשות מרוכזות לא לעניין
  • 2.
    אנונימי 13/04/2025 12:16
    הגב לתגובה זו
    אין אישור מחלה ליותר מכמה ימים מבלי להגיע פיזית לרופא.
  • 1.
    אין כזה דבר אישור מחלה ל 3 חודשים הלי להגיע לרופא (ל"ת)
    אתם הזויים 13/04/2025 12:06
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.