עובדים שמזייפים מחלה - המעסיק יכול לשלוח אתכם לבדיקה רפואית מטעמו
בפסק דין דרמטי, קבע בית הדין לעבודה בתל אביב כי מעסיק רשאי להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם כאשר העובד מציג אישור מחלה מקופת חולים. ההחלטה, שניתנה על ידי השופט הבכיר כאמל אבו-קאעוד, לא רק מעדכנת תקנה מיושנת, אלא גם משקפת את המציאות המודרנית שבה קבלת אישור מחלה הפכה לקלה מתמיד – לעיתים בלחיצת כפתור בלבד. מה עומד מאחורי המקרה, ומהן ההשלכות לעובדים ולמעסיקים?
המקרה שהצית את השינוי
במרכז פסק הדין עומד סכסוך בין חברה לשירותי ייעוץ להחזרי מס לבין עובדת לשעבר, שהגישו תביעות הדדיות זו נגד זו. הכול התחיל כשהחברה זימנה את העובדת לשימוע בכתב, על רקע חשדות כי היא טווה קשרים עם חברה מתחרה וירידה בתפוקת עבודתה. אלא שבמקום להגיב לטענות, הודיעה העובדת לפתע כי היא חולה ולא מסוגלת לעבוד, והציגה אישורי מחלה מקופת החולים שכיסו כמעט שלושה חודשים קדימה.
החברה לא קיבלה את התירוץ בשתיקה. חשדותיה התעוררו, בין היתר לאחר דיווחים שהעובדת נראתה בחדר כושר בתקופה שבה טענה למחלה. ביולי 2021 שלחה החברה מכתב לעורך דינה של העובדת, ובו דרישה להתייצב לבדיקה רפואית אצל רופאה מטעמה במועד ובמקום מסוימים. העובדת סירבה להיבדק, ובמקום זאת הגישה תביעה לזכויות סוציאליות שלטענתה לא שולמו לה, כמו פיצויי פיטורים. החברה, בתגובה, הגישה תביעה נגדית, ובה טענה להתנהלות חסרת תום לב מצד העובדת.
התקנה המיושנת והמציאות החדשה
בלב המחלוקת עומדת תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה, שקובעת כי מעסיק שחושד באמיתות אישור מחלה רשאי לדרוש בדיקה רפואית – אך רק כאשר האישור לא הונפק על ידי קופת חולים. השופט אבו-קאעוד, שדן בתיק, ראה בתקנה זו חוק לא רלוונטי לעידן הנוכחי. "המציאות השתנתה," הוא כתב בפסק הדין. "כיום, קל להשיג אישור מחלה ללא ביקור פיזי אצל רופא, לעיתים דרך אפליקציות של קופות החולים בלחיצת כפתור."
- ימי מחלה ודמי מחלה – כל מה שצריך לדעת
- על המורים שמתחזים לחולים, הרופאים שלא ממלאים את תפקידם והתלמידים שמבינים שאין מבוגר אחראי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט הדגיש כי ההבחנה בין אישור מקופת חולים לאישור מגורם רפואי אחר הפכה ל"מלאכותית" ואינה מתאימה לזמנים שבהם אישורי מחלה מונפקים בקלות יחסית. לדבריו, תקנות דמי מחלה מגינות על פרטיות העובד בכך שאינן מחייבות חשיפת פרטי המחלה, אך משאירות את המעסיק "באפלה" לגבי מהימנות האישור. המצב מחמיר כאשר עובד משתמש באישור כדי לעכב הליכים כמו שימוע, ובכך מאריך את יחסי העבודה באופן מלאכותי.
במקרה הנוכחי, השופט קבע כי העובדת הייתה חייבת להתייצב לבדיקה הרפואית, למרות אישורי קופת החולים שהציגה. סירובה לעשות כן, לצד התנהלותה הכוללת, הובילו למסקנה שהיא למעשה התפטרה ולא פוטרה. כתוצאה מכך, נדחו דרישותיה לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין.
חוסר תום לב ותוצאות כספיות
מעבר לשאלת הבדיקה הרפואית, השופט קיבל את טענת החברה כי העובדת הפרה את חובת הנאמנות שלה והתנהלה בחוסר תום לב. בין היתר, הוא התייחס לקשריה עם החברה המתחרה ולשימוש באישורי המחלה ככלי לעיכוב השימוע. בסופו של דבר, חויבה העובדת לשלם לחברה פיצויים והוצאות בסך כ-5,000 שקלים – סכום סמלי יחסית, אך כזה שמשקף את חומרת ההתנהלות בעיני בית הדין.
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
השלכות רחבות לעולם העבודה
פסק הדין הזה הוא לא פחות ממהפכה קטנה ביחסי עבודה בישראל. עד כה, אישור מחלה מקופת חולים נחשב כמעט בלתי ניתן לערעור, והעובדים יכלו להסתמך עליו כמגן מפני חשדות המעסיק. כעת, מעסיקים שיש להם "ספק סביר" בדבר אמיתות האישור – כמו במקרה של התנהגות חריגה או תזמון חשוד – יוכלו לדרוש בדיקה רפואית נוספת. השופט הדגיש כי ההרחבה של התקנה תחול במקרים "מיוחדים", כמו זה שבו עובד משתמש באישורי מחלה כדי לעכב תהליכים משמעותיים במקום העבודה.
עם זאת, ההחלטה מעוררת גם שאלות. מה ייחשב כ"ספק סביר"? האם מעסיקים עלולים לנצל את הכוח החדש כדי להפעיל לחץ על עובדים? ומה יקרה לפרטיות העובד, שגם כך מוגנת בחלקה על ידי התקנות הקיימות? השופט אבו-קאעוד ניסה לאזן בין האינטרסים, אך המבחן האמיתי יהיה ביישום בשטח.
- 6.חופש מחלה הוא גם לנפש לא תמיד רק פיזי (ל"ת)תשלחו בכיף 15/04/2025 13:12הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 15/04/2025 10:17הגב לתגובה זוממתי במחלוקות צד אחד קובע לשני שיגיע מתי שהוא קבע ולאן שהוא קבע ולרופא שהוא קבע במיוחד שהשני עדיין בחופשת מחלה. ואל זה לבטל את התביעה.
- 4.אנונימי 14/04/2025 12:10הגב לתגובה זונא לבדוק מה אחוז ההצלחה של העובד בדיון מולו.כאילו רק הרופא שמקבל תשלום מן המעביד יודע יותר. זה מה שקורה שאין דין תורה
- פצ 14/04/2025 17:38הגב לתגובה זוראינו לאן הגיעה הכלכלה הישראלית עם כלכלת בעזרת שם...
- 3.אנונימי 13/04/2025 12:53הגב לתגובה זוהחכם עניו בראשו.. יש דרך.אבל מנהג קבוע בחופשות מרוכזות לא לעניין
- 2.אנונימי 13/04/2025 12:16הגב לתגובה זואין אישור מחלה ליותר מכמה ימים מבלי להגיע פיזית לרופא.
- 1.אין כזה דבר אישור מחלה ל 3 חודשים הלי להגיע לרופא (ל"ת)אתם הזויים 13/04/2025 12:06הגב לתגובה זו

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.