טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוק
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוק

מחיר המחלה: המדריך הכלכלי המלא לזכויות עובדים ועלויות מעסיקים

מי נושא בנטל הכלכלי כשהעובד נעדר, למה העצמאיים הם ה"שקופים" של המערכת, ואיך רפורמת האישורים הדיגיטליים משפיעה על הפריון? 15 שאלות ותשובות לכל מה שצריך לדעת על ימי מחלה לקראת 2026

ענת גלעד |
נושאים בכתבה ימי מחלה

בעולם העבודה של 2025, המונח "אובדן כושר עבודה זמני" הוא הרבה מעבר לסימפטומים רפואיים; מדובר באירוע פיננסי בעל השלכות רוחביות על תקציב משק הבית, על תזרים המזומנים של המעסיק ועל פריון המשק כולו. בעוד הרפורמות הדיגיטליות של השנה האחרונה הפחיתו את הביורוקרטיה עבור השכירים, מגזר העצמאים עדיין ניצב בפני שוקת שבורה, והורים יחידנים נאבקים על רשת הביטחון שלהם.

כמה באמת עולה לנו יום היעדרות, מי משלם על ימי המחלה של הילד, והאם המעסיק יכול לפטר אתכם כשאתם במיטה? מערכת הפורטל הכלכלי מגישה את המדריך האולטימטיבי: 15 שאלות ותשובות על כל מה שצריך לדעת בנושא מחלה ועבודה.


1. מהו המנגנון הכלכלי של תשלום דמי מחלה לשכיר?

החוק הישראלי קובע מדרג תשלום שנועד ליצור איזון תקציבי בין העובד למעסיק: על היום הראשון להיעדרות אין זכאות לתשלום (0% מהשכר), על היום השני והשלישי משולמים 50%, ורק מהיום הרביעי ואילך משולם שכר מלא. ב-2025, עם עליית השכר הממוצע, ה"קנס" על היום הראשון משמעותי יותר, מה שמוביל עובדים רבים להעדיף עבודה מרחוק על פני הצהרת מחלה.


2. כיצד עובדת צבירת ימי המחלה והאם מדובר בנכס כספי?

כל שכיר צובר 1.5 ימי מחלה בחודש, המצטברים עד לתקרה של 90 ימים. למרות שמדובר בנכס ששווה עד 3 חודשי שכר, חשוב לזכור: ימי מחלה הם "ביטוח פנימי" בלבד. בניגוד לימי חופשה, לא ניתן לפדות אותם לכסף מזומן בעת עזיבת העבודה (אלא אם הוסכם אחרת בחוזה אישי או הסכם קיבוצי).

3. מהן הזכויות המיוחדות להורים יחידנים (הורה עצמאי)?

קיראו עוד ב"מדריכים"

החוק מכיר בנטל הכפול המוטל על הורה יחיד: בעוד הורה "רגיל" זכאי ל-8 ימי מחלת ילד בשנה, הורה יחידני זכאי ל-16 ימים על חשבון ימי המחלה שלו. במקרה של ילד עם מוגבלות, המכסה להורה יחידני קופצת ל-36 ימים בשנה. זהו כלי קריטי לשמירה על יציבות תזרימית בבתים עם מפרנס יחיד.


4. מהו המצב המשפטי של עצמאי שחולה ב-2025?


נכון ל-2025, קיים עיוות מבני: עצמאיים אינם זכאים לדמי מחלה מהמדינה. עבורם, כל יום מחלה הוא אובדן הכנסה מלא. הדרך היחידה לגדר את הסיכון היא רכישת פוליסות פרטיות לאובדן כושר עבודה, שעלותן מהווה נטל מס נוסף על העסק.


5. האם קיים איסור על פיטורי עובד בזמן מחלה?

כן. חל איסור לפטר עובד השוהה במחלה כל עוד יש לו ימי מחלה צבורים (עד 90 יום). פיטורים בתקופה זו נחשבים ל"פיטורים שלא כדין" וחשופים לתביעות פיצויים גבוהות. המטרה היא למנוע ממעסיקים להעביר את נטל העובד הלא-כשיר לקופה הציבורית באופן מיידי.



6. איך עובדת רפורמת "אישור המחלה העצמי"?

כדי לצמצם אובדן פריון, עובדים רשאים להנפיק אישור מחלה של עד 4 ימים בהצהרה דיגיטלית עצמית (עד 10 ימים בשנה). מהלך זה חוסך למשק מיליוני שעות עבודה, אך מטיל על המעסיקים חובת אמון מוגברת מול העובד.


7. האם ניתן להשתמש בימי מחלה לטיפול בבני משפחה נוספים?

החוק מאפשר "לזקוף" ימי מחלה לצורך טיפול בקרובים: עד 6 ימים בשנה עבור הורה מעל גיל 65 או עבור בן זוג. זכות זו מסייעת ליציבות הכלכלית של התא המשפחתי בעת משבר רפואי של אחד מחבריו.


8. מה קורה כשהצבירה מסתיימת (מעבר ל-90 יום)?

בנקודה זו האחריות הכלכלית של המעסיק מסתיימת והאירוע הופך מ"מחלה זמנית" ל"אובדן כושר עבודה". הנטל עובר לקרן הפנסיה (ביטוח נכות), שאמורה לשלם לעובד קצבה (לרוב 75% מהשכר) לאחר תקופת המתנה.


9. האם המעסיק רשאי לדרוש עבודה מהבית או לבדוק את אמינות האישור?

יום מחלה הוא יום אי-כושר; מעסיק אינו יכול לחייב עבודה מרחוק. עם זאת, אם יש ספק באמינות האישור, המעסיק רשאי לדרוש בדיקה אצל רופא מטעמו, אם כי ב-2025 בתי הדין מקפידים מאוד על פרטיות העובד בהקשר זה.


10. כיצד מחושבים דמי המחלה לעובדים שעתיים ויומיים?

בניגוד לעובד חודשי, אצל עובד שעתי התשלום מחושב לפי ממוצע שעות העבודה ברבעון שקדם למחלה. זהו חישוב קריטי המבטיח שהפיצוי ישקף את אובדן ההכנסה הריאלי בענפי השירותים והמסחר.


11. האם ימי מחלה נספרים גם בסופי שבוע וחגים?

לעובד חודשי, הימים נספרים כימים קלנדריים (כולל שישי-שבת). לעובד שעתי, הימים נספרים לרוב רק לפי ימי העבודה שבהם היה אמור לעבוד בפועל, מה שמונע "בזבוז" ימי צבירה על ימי מנוחה.


12. האם ניתן לזקוף ימי מחלה עבור בדיקות היריון של בת הזוג?

כן. עובד זכאי לזקוף עד 7 ימים בשנה על חשבון צבירת המחלה שלו לצורך ליווי בת הזוג לבדיקות היריון או בגין הלידה עצמה. זהו רכיב חשוב בתקציב המשפחתי המגן על שכר האב בתקופה של הוצאות גבוהות.


13. האם ניתן "להמיר" ימי מחלה לימי חופשה כדי לקבל שכר מלא?

באופן עקרוני, לא. אלו "קופות" נפרדות. מעסיק אינו רשאי לקזז ימי מחלה מחופשה. עם זאת, עובד יכול לבקש להשתמש ביום חופשה במקום יום מחלה (למשל ביום הראשון שבו אין תשלום), אך הדבר נתון להסכמת המעסיק.


14. מי משלם במקרה של תאונת עבודה?

במסלול זה המעסיק משלם על 12 הימים הראשונים, ומהיום ה-13 והלאה התשלום מבוצע על ידי הביטוח הלאומי (דמי פגיעה). במקרה כזה, ימי המחלה הצבורים של העובד בארגון אינם נפגעים ונשמרים למחלות עתידיות.


15. האם מעסיק יכול לסרב לשלם אם לא הוגש אישור בזמן?

מעסיק מחויב בתשלום רק כנגד הצגת אישור רפואי או הצהרה דיגיטלית. אי-הגשת אישור במועד הקבוע בתקנות עלולה לעכב את התשלום או אף לבטלו, שכן האישור הוא התנאי המשפטי להפעלת זכות התשלום.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תכנון מסים
צילום: דאלי

הרכיב שלא חשבתם עליו: כך ישפיע המיסוי על הנטו שלכם בפנסיה

מערכת הפנסיה מורכבת מפטורים, תקרות והטבות - תכנון נכון בפרישה יכול להגדיל משמעותית את ההכנסה נטו, בעוד שמי שלא מתכנן ישלם על כך ביוקר

ענת גלעד |

עבור מרבית הציבור בישראל, קרן הפנסיה נתפסת כסוג של "קופסה שחורה". אנחנו עוקבים באדיקות אחרי התשואות בשוק ההון, משווים דמי ניהול בין החברות השונות ומקווים שהשוק יאיר לנו פנים ביום הפקודה. אך בעוד שהתנודות בבורסה הן גורם שאין לנו שליטה עליו, קיים רכיב משמעותי לא פחות שניתן לתכנון מדויק: המיסוי. כיום, כשהרפורמות של "תיקון 190" הגיעו לבשלות מלאה, הבנת חוקי המשחק של רשות המסים היא כבר לא המלצה למביני עניין בלבד - היא הכרח כלכלי שיכול להיות שווה מאות אלפי שקלים בנטו הסופי.

הארכיטקטורה של הטבות המס: המדינה שותפה לחיסכון

מערכת המס הישראלית בנויה על עיקרון של "דחיית מס" ועידוד חיסכון ארוך טווח. המדינה, המעוניינת שאזרחיה יפרשו בכבוד ולא ייפלו לנטל על הקופה הציבורית, מעניקה סובסידיות אדירות דרך מנגנון המיסוי כבר בשלב ההפקדה. הטבות אלו מתחלקות לשתיים: "ניכוי" ו"זיכוי".

הניכוי מאפשר לחוסך להפקיד כספים לפני שהם חויבו במס הכנסה, ובכך להקטין את השכר החייב שלו.

הזיכוי, לעומת זאת, הוא החזר מס ישיר בשיעור של 35% על חלק מההפקדות.

להבנת ההבדל בפועל: נניח ששכירה מרויחה 20,000 ש"ח ברוטו. אם היא מפקידה 2,500 ש"ח לפנסיה מקיפה (שזה בסביבות 12.5% מהשכר), חלק מהסכום הזה מהווה "ניכוי" שמקטין את השכר החייב במס. במקביל, על חלק מההפקדה היא זכאית ל"זיכוי" של 35%. בפועל, ההפקדה של 2,500 ש"ח "עולה" לה בפועל כ-1,400-1,600 ש"ח בלבד, תלוי במדרגת המס שלה - שאר הכסף מגיע ממס הכנסה שהיא לא משלמת או מקבלת בחזרה.

נכון לשנת 2025, תקרות ההפקדה המוטבת התעדכנו בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק. התקרות הנוכחיות (יש לוודא את הנתונים המדויקים, שכן אלו מתעדכנים מדי שנה):

תקרת הניכוי עומדת על שכר של כ-2.5 פעמים השכר הממוצע במשק

תקרת הזיכוי נמוכה יותר ועומדת על כ-16,000-17,000 ש"ח לחודש בקירוב

מי שלא מנצל את התקרות הללו, למעשה "משאיר כסף על הרצפה" ומוותר על תשואה בטוחה ומיידית שהמדינה מעניקה עוד לפני שהשקל הראשון הושקע בבורסה.

עצמאים מול שכירים - הפער המיסויי: עצמאים נמצאים במצב שונה במקצת. בעוד ששכירים נהנים מהפקדות מעסיק חובה שגם הן נהנות מהטבות מס, עצמאים צריכים לדאוג לכך בעצמם. יתרון משמעותי לעצמאים: הם יכולים להפקיד סכומים גבוהים יותר (עד כ-20% מההכנסה החייבת) ולקבל עליהם הטבות מס משמעותיות - ניכוי מלא מההכנסה החייבת, שיכול להוריד אותם ממדרגת מס גבוהה יותר.